גוף קטן ולב רחב
איזו הרגשה זו לדבר עם זרים על מלכות אלוהים מגובה של 76 סנטימטר בלבד? לַאוּרָה יכולה לומר לך. היא בת 33, וגובהה — 76 סנטימטר. היא ואחותה, מריה, שגילה 24 שנה וגובהה 86 סנטימטר, גרות בקיטוֹ שבאקוודור. הרשה להן לספר על הקשיים שלהן בפעילות ההטפה.
”כדי להגיע לשטח הפעילות שלנו ולאסיפות הקהילה, אנחנו הולכות כחצי קילומטר עד לתחנת האוטובוס. מן התחנה שבה אנו יורדות, אנחנו צועדות עוד חצי קילומטר כדי להגיע לאוטובוס השני. באיזור גרים, לצערנו, חמישה כלבים עוינים. כלבים מפחידים אותנו מאוד כי הם נראים לנו כמו סוסים. כדי לגרש אותם במקרה הצורך, אנחנו לוקחות איתנו מקל ומחביאות אותו היכן שהוא לפני העלייה לאוטובוס כדי שזה ישמש אותנו בדרך חזרה הביתה.
”העלייה לאוטובוס היא צעד גדול בשבילנו תרתי משמע. אנו נעמדות על תלולית עפר שבתחנה כדי שיהיה לנו קל יותר לעלות. יש נהגים שעוצרים ממש ליד התלולית ויש שלא. במקרה שלא, הגבוהה שבינינו עוזרת לנמוכה לעלות. כדי לתפוס את האוטובוס השני עלינו לחצות כביש סואן — משימה לא קלה לאדם קצר רגליים. בגלל נמיכות קומתנו קשה לנו לשאת תיק ספרים כבד. אז כדי להפחית ממשקל התיק, אנחנו מצטיידות בספרי מקרא במהדורת כיס ובכמות מצומצמת של ספרות.
”כשהיינו ילדות היינו מאוד מופנמות. השכנים שלנו יודעים שאנחנו חוששות לדבר עם זרים. לכן, זה מפתיע ומרשים אותם לראות אותנו דופקות בדלתות ביתם, והם בדרך כלל מטים לנו אוזן קשבת. אבל במקומות שלא ממש מכירים אותנו, האנשים שמים לב בעיקר לזה שאנו גמדות. לכן, המסר שבפינו אינו זוכה על־פי־רוב לתשומת הלב הראויה לו. למרות הכל, אנו חשות באהבתו של יהוה כלפינו, וזו מחזקת את ידינו להמשיך בפעילות ההטפה. לפעמים אנחנו נזכרות בכתוב במשלי ג׳:5, 6 וגם זה עוזר לנו לאזור אומץ”.
המקרה של לַאוּרָה ומריה ממחיש שהתמדה בשירות חרף מגבלות פיסיות עשויה להסב כבוד לאלוהים. השליח פאולוס התפלל ש’הקוץ בבשרו’, כנראה בעיה פיסית כלשהי שהציקה לו, יוסר ממנו. אך אלוהים אמר לו: ”די לך חסדי, כי בחולשה תושלם גבורתי”. היכולת לשרת את אלוהים אינה תלויה בהסרת מגבלה פיסית זו או אחרת. ביטחון מלא ביהוה יעזור לנו לעשות את מיטבנו בנסיבות האישיות שלנו. פאולוס ראה כך את ’הקוץ בבשרו’ וזו הסיבה שאמר: ”כאשר אני חלש, דווקא אז חזק אני” (קורינתים ב׳. י״ב:7, 9, 10). שנים מספר אחרי כן כתב פאולוס: ”הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:13).
בימינו מבצע אלוהים מלאכה כבירה בעזרת גברים, נשים וילדים המסורים לו בכל נפשם ובכל לבם. חלקם מוגבלים. הם אומנם מייחלים ליום שבו יתרפאו בדרך נס תחת מלכות אלוהים, אך אין הם מחכים שאלוהים יפתור את בעיותיהם כדי לנסות לשרתו.
אם אתה סובל מבעיה פיסית כלשהי, אל תאמר נואש! תודות לאמונתך פתוחה בפניך האפשרות להימנות עם אנשים כמו פאולוס, לאורה ומריה. עליהם ניתן לומר את מה שנאמר על גברים ונשים נאמנים מימי קדם: ”[הם] התחזקו מחולשה” (עברים י״א:34).
[תמונה בעמוד 8]
מריה
לאורה
[תמונה בעמוד 9]
מריה עוזרת ללאורה לעלות על האוטובוס
[תמונות בעמוד 9]
”כלבים מפחידים אותנו מאוד כי הם נראים לנו כמו סוסים”
למטה: לאורה ומריה עם אנשים שלמדו בעזרתן את המקרא