שאלות של קוראים
שלושה מספרי הבשורה מדווחים על התלונה שהושמעה עקב משיחתו של ישוע בשמן בושם יקר. האם רוב השליחים התלוננו, או שמא המתלונן העיקרי היה יהודה?
מקרה זה מסופר בספרים מתי, מרקוס ויוחנן. נראה כי יהודה התלונן ראשונה ואחר כך הצטרפו אליו כמה שליחים. פרשה זו ממחישה עד כמה עלינו להיות אסירי תודה על כך שעומדים לרשותנו ארבעה ספרי בשורה. כל אחד מהכותבים מסר מידע מדויק, אך לא כולם ציינו את אותם פרטים. כשמשווים בין הסיפורים המקבילים, מתקבלת תמונה מלאה ומפורטת של אירועים רבים.
הסיפור במתי כ״ו:6–13 מציין את מקום האירוע — ביתו של שמעון המצורע בבית עניה — אך אינו מציין את שם האשה שיצקה שמן בושם על ראשו של ישוע. מתי מספר: ”כראותם זאת כעסו התלמידים” והתלוננו באומרם שאפשר היה למכור את השמן ולתת את הכסף לעניים.
הכתוב במרקוס מציין את רוב הפרטים האלו. עם זאת, הוא מוסיף שהאשה שברה את פי הפך. הפך הכיל שמן ”נרדְּ טהור”, מסוג השמנים שיובאו מהודו. מרקוס מציין ש”היו אחדים שכעסו”, ”והם גערו בה” (מרקוס י״ד:3–9). משני הדיווחים עולה כי לא רק שליח אחד התלונן. כיצד זה התחיל?
יוחנן, שהיה עד ראייה, מוסיף פרטים המבהירים את התמונה. הוא מציין שהאשה היתה מרים, אחותם של מרתא ואלעזר. הוא מזכיר גם פרט שניתן לראות בו כפרט משלים ולא פרט סותר: ”[היא] משחה את רגלי ישוע וניגבה אותן בשערותיה”. אם משלבים את כל הדיווחים, מתברר שמרים יצקה את השמן, שהיה גם על־פי דיווחו של יוחנן ”נרדְּ זך”, על ראשו ורגליו של ישוע. יוחנן היה קרוב מאוד לישוע, וגילויי זלזול באדונו עוררו את זעמו. הוא כתב: ”אמר יהודה איש קריות, אחד מתלמידיו שהיה עתיד להסגיר אותו: ’מדוע לא נמכר הבושם בשלוש מאות דינר וניתן לעניים?’” (יוחנן י״ב:2–8).
יהודה היה ”אחד מתלמידיו”, וניתן לחוש בזעמו של יוחנן על כך שמישהו במעמד זה תיכנן להסגיר את ישוע. בהתייחסו ליוחנן י״ב:4 ציין המתרגם ד״ר ק. האוורד מאתני: ”הבינוני הפוֹעֵל ביוונית, אשר תורגם ל’היה עתיד’, והפועל בצורת המקור ביוונית, שתורגם ל”להסגיר”, מצביעים על פעולה ארוכה או ממושכת. יוצא מכך שיהודה הסגיר את ישוע לא מתוך דחף רגעי, אלא חשב על כך ותיכנן זאת במשך ימים רבים”. יוחנן הוסיף וציין שיהודה התלונן ”לא מדאגתו לעניים, אלא מפני שהיה גנב; הקופה היתה בידיו והוא היה נוטל ממה ששמו בה”.
אם כן, המסקנה המתבקשת היא שיהודה הגנב היה הראשון להתלונן, משום שאילו נמכר השמן היקר והיו שמים את הכסף בקופה שבידיו, היה משלשל לכיסו יותר כסף. שליחים אחדים תמכו בו כי דבריו נשמעו להם הגיוניים, אך המתלונן הראשי היה יהודה.