אל תהפוך לגנב!‏

האם פעם גנבו ממך משהו?‏— מה הרגשת אז?‏— מי שלקח ממך היה גנב,‏ ואף אחד איננו אוהב גנבים.‏ כיצד לדעתך אדם הופך לגנב?‏ האם הוא נולד כך?‏—‏

בפרק הקודם למדנו שבני האדם נולדים חוטאים.‏ לכן כולנו בלתי מושלמים.‏ עם זאת,‏ אף אחד לא נולד גנב.‏ ייתכן שהגנב גדל במשפחה טובה.‏ יכול להיות שהוריו,‏ אחיו ואחיותיו הם אנשים הגונים.‏ אבל מתוך תאווה לכסף או לדברים אחרים שאפשר לקנות בכסף הוא הופך לגנב.‏

מי היה לדעתך הגנב הראשון?‏— נחשוב על כך.‏ המורה הגדול הכיר אותו עוד בהיותו בשמים.‏ אותו גנב היה מלאך.‏ אבל מאחר שאלוהים ברא את כל המלאכים מושלמים,‏ כיצד זה שאותו מלאך הפך לגנב?‏— כפי שלמדנו בפרק 8‏,‏ הוא רצה משהו שלא שייך לו.‏ האם אתה זוכר מה הוא רצה?‏—‏

לאחר שברא אלוהים את האיש והאישה הראשונים,‏ רצה אותו מלאך שהם יעבדו אותו.‏ לא היתה לו שום זכות לכך.‏ יש לעבוד אך ורק את אלוהים.‏ ולכן,‏ הוא גנב את הזכות הזו מאלוהים!‏ המלאך הזה גרם לאדם וחוה לעבוד אותו,‏ וכך נעשה לגנב.‏ בדרך זו הפך לשטן.‏

מה גורם לאדם להיות גנב?‏— התאווה למשהו שאינו שייך לו.‏ התאווה הזו יכולה להיות חזקה מאוד,‏ ולגרום אפילו לאנשים טובים לעשות מעשים רעים.‏ יש אנשים שנעשים גנבים ואינם חוזרים למוטב.‏ אחד מהם היה שליח של ישוע.‏ שמו היה יהודה איש קריות.‏

עוד בילדותו למד יהודה את תורת אלוהים וידע שאסור לגנוב.‏ הוא ידע שבעבר דיבר אלוהים מן השמים וציווה על עמו:‏ ”‏לא תגנוב”‏ (‏שמות כ׳:‏15‏)‏.‏ בבגרותו פגש יהודה את המורה הגדול ונעשה לאחד מתלמידיו.‏ מאוחר יותר,‏ בחר בו ישוע להיות אחד מ־12 שליחיו.‏

ישוע ושליחיו נסעו יחד ממקום למקום.‏ הם אכלו ביחד את ארוחותיהם.‏ את כל הכסף שהיה להם שמרו בקופה אחת,‏ ואת הקופה הפקיד ישוע בהשגחת יהודה.‏ כמובן,‏ הכסף לא היה שייך ליהודה.‏ האם אתה יודע מה עשה יהודה אחרי זמן מה?‏—‏

יהודה התחיל לקחת כסף מן הקופה בלי רשות.‏ הוא לקח את הכסף מבלי שאף אחד ירגיש,‏ ואפילו ניסה למצוא כל מיני דרכים להשיג עוד כסף.‏ הוא התחיל לחשוב כל הזמן על כסף.‏ הבה נראה לאן הובילה אותו התאווה הרעה הזו מספר ימים בלבד לפני מותו של המורה הגדול.‏

מרים שהיתה אחותו של אלעזר,‏ חברו של ישוע,‏ משחה את רגלי ישוע בבושם יקר ערך.‏ יהודה התלונן על כך.‏ האם אתה יודע למה?‏— הוא אמר שצריך היה למכור את הבושם,‏ ואת הכסף לתת לעניים.‏ אך למעשה הוא רצה שיהיה יותר כסף בקופה,‏ כדי שיוכל לגנוב אותו (‏יוחנן י״ב:‏1–6‏)‏.‏

ישוע אמר ליהודה שלא יציק למרים שהיתה כל כך נדיבה.‏ דברי ישוע לא מצאו חן בעיני יהודה,‏ על כן הלך אל ראשי הכוהנים שהיו אויביו של ישוע.‏ הם רצו לאסור את ישוע בשעות הלילה כדי שלא יראו אותם.‏

יהודה אמר לכוהנים:‏ ’‏אגיד לכם כיצד תוכלו לתפוס את ישוע,‏ בתנאי שתיתנו לי כסף.‏ כמה תשלמו לי?‏’‏

‏’‏ניתן לך שלושים שקלי כסף’‏,‏ השיבו הכוהנים (‏מתי כ״ו:‏14–16‏)‏.‏

יהודה לקח את הכסף.‏ היה זה כאילו הוא מכר להם את המורה הגדול!‏ האם אתה יכול לתאר לעצמך שמישהו יעשה מעשה כה נורא?‏— זה מה שקורה כשאדם הופך לגנב וגונב כסף.‏ הוא אוהב כסף יותר מאשר בני אדם ואפילו יותר מאשר את אלוהים.‏

אולי תאמר,‏ ’‏לעולם לא אוהב משהו יותר מאשר את יהוה אלוהים’‏.‏ זה טוב שאתה מרגיש כך.‏ סביר להניח שככה הרגיש יהודה כאשר בחר בו ישוע להיות אחד משליחיו.‏ גם אחרים שנעשו לגנבים אולי הרגישו כך בעבר.‏ בוא נדבר על כמה מהם.‏

אחד מהם היה עכן,‏ משרת אלוהים שחי שנים רבות לפני שנולד המורה הגדול.‏ עכן ראה אדרת יפה,‏ מטיל זהב ושקלי כסף.‏ הם לא היו שייכים לו.‏ המקרא מספר שהכול היה שייך ליהוה,‏ כי זה היה חלק מהשלל שנלקח מאויבי עם אלוהים.‏ אלא שעכן רצה מאוד את השלל ולכן גנב אותו (‏יהושע ו׳:‏19;‏ ז׳:‏11,‏ 20–22‏)‏.‏

והנה דוגמה נוספת.‏ לפני שנים רבות בחר יהוה בדוד למלוך על עם ישראל.‏ יום אחד התבונן דוד באישה יפה ששמה בת שבע.‏ הוא המשיך להתבונן בה וחשב לקחת אותה לביתו כדי שתהיה עימו.‏ אבל היא היתה נשואה לאוריה.‏ מה צריך היה דוד לעשות?‏—‏

דוד צריך היה להפסיק לחשוב על בת שבע.‏ אולם הוא לא הפסיק לחשוב עליה ולבסוף לקח אותה לביתו.‏ אחר כך שלח את אוריה למותו.‏ מדוע עשה דוד מעשים כה רעים?‏— כי הוא חשק באישה שהיתה שייכת למישהו אחר (‏שמואל ב׳.‏ י״א:‏2–27‏)‏.‏

דוד התחרט על מעשיו,‏ ומשום כך יהוה לא המית אותו.‏ אבל אחרי כן היו לדוד צרות רבות.‏ בנו אבשלום רצה לתפוס את מקומו ולהיות מלך.‏ לכן כאשר באו בני העם אל דוד,‏ חיבק אותם אבשלום ונָשַק להם.‏ המקרא מספר:‏ ‏”‏ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל”‏.‏ הוא שיכנע אותם לבחור בו כמלך ולהדיח את דוד (‏שמואל ב׳.‏ ט״ו:‏1–12‏)‏.‏

האם קרה לך פעם שמאוד מאוד רצית משהו כמו עכן,‏ דוד ואבשלום?‏— אם הדבר הזה שייך למישהו אחר,‏ הרי שזו תהיה גניבה אם תיקח אותו בלי רשות.‏ האם אתה זוכר מה רצה הגנב הראשון,‏ השטן?‏— הוא רצה שיעבדו אותו ולא את אלוהים.‏ לכן,‏ כששיכנע את אדם וחוה לשמוע בקולו,‏ הוא בעצם גנב מיהוה.‏

אדם שיש לו רכוש כלשהו,‏ רשאי לקבוע למי מותר להשתמש בו.‏ לדוגמה,‏ נניח שאתה משחק עם ילדים אחרים בביתם.‏ האם מותר לך לקחת משהו מביתם ולהביא אותו לביתך?‏— לא,‏ אלא אם כן אביהם או אימם של הילדים ירשו לך.‏ אם תביא משהו לביתך מבלי לשאול אותם,‏ זו תהיה גניבה.‏

מתי אתה עלול להתפתות לגנוב?‏— כשתרצה משהו שאינו שייך לך.‏ וגם אם אף אדם לא יראה אותך לוקח אותו,‏ מי כן יראה אותך?‏— יהוה אלוהים.‏ עלינו לזכור שאלוהים שונא גניבה.‏ לכן אם תאהב את אלוהים ואת חבריך,‏ לעולם לא תהפוך לגנב.‏