”אתם אחים כולכם”
”אל ייקרא לכם ’רבי’, כי אחד הוא רבכם ואתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8).
1. איזו שאלה ראויה לדיון?
”מי ראוי לכבוד רב יותר, שליח או חבר בית־אל?” שאלה זו הופנתה לשליחה מאוסטרליה מפי אחות משיחית במדינה במזרח הרחוק. היא רצתה לדעת את מי צריך לכבד יותר, שליח שבא מארץ אחרת או אח מקומי המשרת במשרד הסניף של חברת המצפה. השליחה הופתעה משאלה תמימה זו, המשקפת תרבות בעלת תודעה מעמדית. ואולם, כשנשאלת השאלה מי גדול יותר, מצביע הדבר על הרצון לדעת היכן עומד האדם מבחינת כוחו והשפעתו.
2. כיצד עלינו להתייחס לבני אמונתנו?
2 שאלה זו אינה בגדר חידוש. אפילו בין תלמידי ישוע היה ויכוח ממושך בשאלה מי הגדול שבהם (מתי כ׳:20–24; מרקוס ט׳:33–37; לוקס כ״ב:24–27). גם הם באו מתרבות בעלת תודעה מעמדית — היהדות של המאה הראשונה לספירה. בהתחשב בעובדה זו יעץ ישוע לתלמידיו: ”אל ייקרא לכם ’רבי’, כי אחד הוא רבכם ואתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8). תואר דתי כדוגמת התואר ”רבי”, שמשמעו ”מורה”, ”עשוי להוליד גאווה ותחושת עליונות בבעליו, וקנאה ותחושת נחיתות במי שאינם מחזיקים בו; רוח המושג ומה שמשתמע ממנו מנוגדים ל’פשטות אשר במשיח’”, מציין חוקר המקרא אלברט בארנס. המשיחיים אינם פונים למשגיחים שבקרבם כ”זקן כך וכך” תוך שימוש במילה ”זקן” כמילת חנופה (איוב ל״ב:21, 22). מצד שני, זקני־קהילה הפועלים ברוח עצתו של ישוע, מכבדים את יתר חברי הקהילה, כפי שיהוה מכבד את עובדיו הנאמנים וכפי שישוע המשיח מכבד את תלמידיו המסורים.
דוגמתם של יהוה ושל ישוע
3. כיצד כיבד יהוה את ברואיו הרוחניים?
3 יהוה הוא האל ’העליון’, ולמרות גדולתו כיבד מן ההתחלה את ברואיו ושיתף אותם בפעליו (תהלים פ״ג:19). כשברא את הזוג הראשון, נתן לבנו יחידו תפקיד בפרויקט זה כ”אמון [או רב אומן]” (משלי ח׳:27–30; בראשית א׳:26). יהוה הזמין את מלאכיו השמימיים לחוות את דעתם ולומר כיצד להביא למותו של אחאב המרושע לאחר שגזר עליו גזר דין מוות (מלכים א׳. כ״ב:19–23).
4, 5. כיצד מכבד יהוה בני אדם?
4 יהוה הוא ריבון היקום (דברים ג׳:24). אין לו שום צורך להיוועץ בבני אדם. ובכל זאת, הוא, בלשון השאלה, רוכן אליהם ומקדיש להם תשומת לב. בספר תהלים כתוב: ”מי כיהוה אלוהינו, המגביהי לשבת? המשפילי לראות בשמים ובארץ. מקימי מעפר דל” (תהלים קי״ג:5–8).
5 לפני השמדת סדום ועמורה, הקשיב יהוה לשאלותיו של אברהם ודאג להבהיר לו שהצדק ייעשה (בראשית י״ח:23–33). יהוה אומנם ידע מראש לאן יובילו תחינותיו של אברהם, אך הוא הקשיב לו בסבלנות וקיבל את טיעוניו.
6. מה חש חבקוק כשכיבד אותו יהוה וענה לשאלותיו?
6 גם לחבקוק הקשיב יהוה. הנביא שאל: ”עד אנה, יהוה, שיוועתי ולא תשמע?” האם ראה יהוה בשאלה זו קריאת תיגר על סמכותו? לא, הוא ראה בשאלותיו של חבקוק שאלות לגיטימיות, ובתגובה גילה לו שמטרתו להקים את הכשדים לביצוע משפטו. יהוה הבטיח לנביא שהמשפט ”בוא יבוא” (חבקוק א׳:1, 2, 5, 6, 13, 14; ב׳:2, 3). התייחסותו הרצינית לדאגותיו של חבקוק ותשובתו הן ביטוי לכבוד שרחש יהוה לנביא. כתוצאה מכך, אורו פניו של הנביא המודאג והוא עלז ביהוה תוך ביטחון מלא באלוהי ישעו. עובדה זו משתקפת בספר חבקוק שנכתב בהשראת אלוהים, ספר המחזק את ביטחוננו ביהוה (חבקוק ג׳:18, 19).
7. מדוע ראוי לציין את התפקיד שמילא פטרוס בחג השבועות שנת 33 לספירה?
7 גם ישוע המשיח שימש דוגמה ומופת בגילוי כבוד לזולת. הוא אמר לתלמידיו: ”כל המכחש בי לפני בני אדם גם אני אכחש בו לפני אבי שבשמים” (מתי י׳:32, 33). והנה, בליל הסגרתו, נטשוהו כל תלמידיו והשליח פטרוס התכחש לו שלוש פעמים (מתי כ״ו:34, 35, 69–75). ישוע ראה דברים מעבר לפני השטח ושם לב לרגשותיו הפנימיים ביותר של פטרוס ולחרטתו העמוקה (לוקס כ״ב:61, 62). מקץ 51 יום בלבד, זיכה ישוע את השליח פטרוס בכבוד לייצג את 120 תלמידיו בחג השבועות ולהשתמש במפתח הראשון מבין ”מפתחות מלכות השמים” (מתי ט״ז:19; מעשי השליחים ב׳:14–40). לפטרוס ניתנה ההזדמנות ’לשוב ולחזק את אחיו’ (לוקס כ״ב:31–33).
כבוד בין בני משפחה
8, 9. כיצד יכול הבעל לנהוג כדוגמת יהוה וישוע במתן כבוד לאשתו?
8 בעלים והורים יטיבו לעשות אם יפעילו את הסמכות שנתן להם אלוהים על־פי דוגמתם של יהוה וישוע המשיח. פטרוס אמר: ”אתם, הבעלים, חיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד” (פטרוס א׳. ג׳:7). דמיין את עצמך אוחז כלי חרסינה עדין, שהוא כמובן שביר יותר מכלי עץ. האם לא תחזיק בו בזהירות רבה? בעל המחקה את יהוה יקשיב לדעותיה של אשתו לפני שיחליט החלטות הנוגעות למשפחה. יהוה הקדיש מזמנו כדי לשאת ולתת עם אברהם. בתור אדם לא־מושלם אין הבעל רואה תמיד את העניין מכל הזוויות. האין זה נבון מצדו לכבד את אשתו ולשקול את דעתה בכנות?
9 בארצות שבהן סמכות הגבר נחשבת לערך עליון חייב הבעל לזכור שזו אולי משימה קשה מאוד עבור אשתו לחשוף בפניו את עמוקות לבה. נְהג עימה כפי שנהג ישוע עם תלמידיו, שהיו חלק מכיתת כלתו לעתיד. הוא הוקיר אותם, ועוד לפני שאמרו לו מה הם צריכים, התחשב במגבלותיהם הפיסיים והרוחניים (מרקוס ו׳:31; יוחנן ט״ז:12, 13; אפסים ה׳:28–30). בנוסף לכך, חשוב על כל מה שעושה אשתך למענך ולמען המשפחה, והבע את הערכתך במילים ובמעשים. יהוה וישוע העריכו, שיבחו ובירכו את הראויים (מלכים א׳. ג׳:10–14; איוב מ״ב:12–15; מרקוס י״ב:41–44; יוחנן י״ב:3–8). אשה משיחית במזרח הרחוק, שבעלה נעשה עד־יהוה, אמרה: ”בעלי נהג ללכת לפני במרחק של שלושה או ארבעה צעדים ונתן לי לסחוב את הסלים. היום הוא סוחב את הסלים ומביע את הערכתו על מה שאני עושה בבית”. מילת הערכה כנה תיתן לאשתך את התחושה שאתה מוקיר אותה (משלי ל״א:28).
10, 11. מה יכולים ההורים ללמוד ממגעיו של יהוה עם עם ישראל המרדן?
10 בטיפול בילדים, בייחוד כשיש צורך לתקן אותם, חייבים ההורים לנהוג כדוגמת אלוהים. ”ויעד [הזהיר] יהוה בישראל וביהודה” שישובו מדרכיהם הרעים, ”ויקשו את עורפם” (מלכים ב׳. י״ז:13–15). בני ישראל ניסו ’לפתות [לרמות] אותו בפיהם ולכזב לו בלשונם’. הורים רבים חשים שילדיהם מתנהגים כך לפעמים. בני ישראל ’ניסו את אלוהים’ וציערוהו. אך יהוה ”רחום; יכפר עוון ולא ישחית” (תהלים ע״ח:36–41).
11 יהוה הפציר בבני ישראל: ”לכו נא וניווכחה... אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו” (ישעיהו א׳:18). יהוה לא היה אשם במצב, ובכל זאת הוא הושיט לעם המרדן את ההזמנה ליישר איתו את ההדורים. טוב יעשו ההורים אם יאמצו גישה זו במגעיהם עם הילדים. כבדו אותם בכך שתקשיבו למה שיש להם לומר ותסבירו להם מדוע עליהם להשתנות.
12. (א) מדוע אל לנו לכבד את ילדינו יותר מאשר את יהוה? (ב) מה נדרש מן ההורים כדי שיוכלו להוכיח את ילדיהם תוך התחשבות בכבודם?
12 לעתים יש צורך להוכיח את הילדים. אל להורים להיות כמו עלי אשר ’כיבד את בניו מיהוה’ (שמואל א׳. ב׳:29). עם זאת, חשוב שהילדים יראו שהתוכחה באה מתוך אהבה. עליהם לחוש שהוריהם אוהבים אותם. פאולוס הורה לאבות: ”אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). משמע הדבר שהאב, למרות סמכותו, חייב להתחשב בכבודם של הילדים ולא להכעיס אותם ביחס נוקשה מדי. התחשבות בכבודם של הילדים מצריכה זמן ומאמצים מצד ההורים, אבל התוצאות שוות כל מאמץ.
13. מה אומר המקרא לגבי הקשישים במשפחה?
13 בנושא של כבוד בין בני המשפחה לא די לגלות כבוד לאשה ולילדים. ”כשאתה זקן, שמע בקול ילדיך”, אומר פתגם יפני. הנקודה היא שאל להורים מבוגרים לחרוג מסמכותם, אלא לשים לב לדברי ילדיהם המבוגרים. על־פי רוח הדברים במקרא חייבים ההורים לכבד את ילדיהם ולהטות להם אוזן קשבת. מצד שני, אסור לילדים לנהוג בחוסר כבוד עם הקשישים במשפחה. ”אל תבוז כי זקנה אמך”, אומר משלי כ״ג:22. שלמה המלך פעל על־פי משל זה וכיבד את אמו כשניגשה אליו והביעה את רצונה. הוא הציב כיסא לימינו כדי שאמו הקשישה, בת שבע, תוכל לשבת ולומר לו את מבוקשה (מלכים א׳. ב׳:19, 20).
14. כיצד ניתן לכבד את הקשישים שבקהילה?
14 במשפחתנו הרוחנית הענפה יש לנו הזדמנויות ’להקדים’ לנהוג כבוד בקשישים שבקהילה (רומים י״ב:10). ייתכן שאין בכוחם לעשות באותה מידה כפי שעשו בעבר, וזה מתסכל אותם (קהלת י״ב:1–7). עדת־יהוה קשישה מן המשוחים, אשר היתה מרותקת למיטתה בבית־חולים, הביעה תסכול זה במילים: ”אני כבר מייחלת ליום שאמות ואחזור לעבודה”. הכבוד שנעניק לקשישים יכול לעזור להם. בני ישראל נצטוו: ”מפני שֵיבה תקום והדרתָ פני זקן” (ויקרא י״ט:32). התחשב בקשישים ותן להם את ההרגשה שצריכים אותם ומעריכים אותם. הכבוד שמתגלם במילים ”מפני שיבה תקום” יכול להתבטא גם אם מתיישבים לידם ושומעים מפיהם את מה שעשו במרוצת השנים. קו פעולה זה יוסיף לכבודם ויעשיר את חיינו הרוחניים.
”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו”
15. כיצד יכולים זקני־הקהילה לכבד את חברי הקהילה?
15 דוגמה טובה מצד זקני־הקהילה תורמת לשגשוג הקהילה (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). למרות לוח הזמנים העמוס שלהם, זקני־קהילה אוהבים משוחחים מיוזמתם עם הצעירים, עם ראשי המשפחות, עם האמהות החד־הוריות, עם עקרות הבית ועם הקשישים, ולא רק כשיש בעיה. הם מקשיבים לחברי הקהילה ומשבחים אותם על מה שהם מסוגלים לעשות. זקן־קהילה עירני, הפונה אל אח או אחות ומביע בפניהם את הערכתו על מה שהם עושים, נוהג כדוגמת יהוה אשר מוקיר את יציריו הארציים.
16. מדוע יש לכבד את זקני־הקהילה באותה מידה שמכבדים את יתר חברי הקהילה?
16 זקני־קהילה המחקים את יהוה ישמשו דוגמה ביישום עצת פאולוס: ”אהבו איש את רעהו באהבת אחים כנה. הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומים י״ב:10). זה אולי קשה יותר לזקני־קהילה בארצות שבהן יש משקל רב למעמד החברתי. למשל, בארץ אחת במזרח הרחוק יש שתי מילים למילה ”אח”, האחת היא ביטוי של כבוד והשנייה רגילה. עד לא מזמן נהגו חברי הקהילות לפנות אל זקני־הקהילה ואל הקשישים בכינוי המכובד, ואילו אל אחרים פנו בכינוי הרגיל. אלא שבשלב מסוים המליצו להם לפנות אל כל אחד בכינוי הרגיל, משום שכפי שאמר ישוע לתלמידיו, ”אתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8). ייתכן שההבדלים בהתייחסות אינם כה חדים בארצות אחרות, אך על כולנו לשים לב לנטייה האנושית ליצור הבדלי מעמדות (יעקב ב׳:4).
17. (א) מדוע חשוב שהזקנים יהיו אנשים שנוח לגשת אליהם? (ב) באילו דרכים יכולים הזקנים לחקות את יהוה במגעיהם עם חברי הקהילה?
17 אמת, פאולוס מעודד אותנו להעניק לזקנים מסוימים ”משנה כבוד”, אבל הם עדיין אחינו לאמונה (טימותיאוס א׳. ה׳:17). אם אנו יכולים ’לקרוב בביטחון אל כס החסד’ של ריבון היקום, האין אנו יכולים לפנות אל הזקנים שחייבים לחקות את יהוה? (עברים ד׳:16; אפסים ה׳:1) המשגיחים בקהילה יכולים לבדוק אם אנשים מרגישים בנוח לגשת אליהם על־פי התדירות שבה פונים אליהם ומבקשים את עצתם. למד מיהוה המשתף אחרים בפעליו. הוא מכבד אותם בהאצילו עליהם תפקידים אחראיים. גם אם הצעות מפי עד אחר נראות לא־מעשיות, חייבים הזקנים להעריך את הדאגה העומדת מאחוריהן. זכור כיצד התייחס יהוה לשאלותיו הנוקבות של אברהם ולשוועתו של חבקוק.
18. כיצד יכולים הזקנים לחקות את יהוה בתיקון האחים?
18 יש משיחיים הזקוקים לתיקון (גלטים ו׳:1). עם זאת, הם יקרים בעיני יהוה וראויים ליחס של כבוד. ”כשמישהו מייעץ לי בכבוד, קל לי יותר לגשת אליו”, אומר עד־יהוה. רוב האנשים מגיבים בחיוב לעצות כשפונים אליהם בצורה מכובדת. לאדם שחטא יהיה קל יותר לקבל עצה אם יקשיבו לו, גם אם הדבר דורש מן הזקנים להקדיש לו זמן רב יותר. זכור שיהוה ברחמיו הרבים פנה אל בני ישראל שוב ושוב (דברי הימים ב׳. ל״ו:15; טיטוס ג׳:2). עצה הניתנת מתוך אמפתיה ורגשי אהדה תיגע ללבם של השומעים (משלי י״ז:17; פיליפים ב׳:2, 3; פטרוס א׳. ג׳:8).
19. כיצד עלינו להתייחס לאנשים שאינם שותפים לאמונתנו המשיחית?
19 עלינו לכבד גם את אלה שאולי יהיו בעתיד אחינו לאמונה. ייתכן שקשה להם לקבל כיום את המסר, אך עלינו להתאזר בסבלנות ולכבד אותם כבני־אדם. אין יהוה ”רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). האין עלינו לראות דברים מאותה זווית ראייה? כדי לסלול את הדרך למתן עדות יש לנהוג תמיד באדיבות עם בני שיחנו. כמובן, אין אנו רוקמים קשרי ידידות עם אנשים העלולים לסכן את רוחניותנו (קורינתים א׳. ט״ו:33). אך, אין בזה כדי להפריע לנו לנהוג בטוב לב עם כל אדם ולא לבוז למי שאינם מבני אמונתנו (מעשי השליחים כ״ז:3).
20. מה עלינו לעשות כדוגמת יהוה וישוע המשיח?
20 כן, יהוה וישוע רואים בכל אחד ואחד מאיתנו אדם הראוי לכבוד. מי יתן ולעולם לא נשכח את התנהגותם ונקדים כמוהם לגלות כבוד איש לרעהו. בל נשכח את דבריו של האדון ישוע המשיח: ”אתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8).
מהי תשובתך?
• כיצד עליך להתייחס אל עמיתיך לאמונה?
• איזו דוגמה מציבים לנו יהוה וישוע בגילוי כבוד לאחרים?
• כיצד יכולים הבעלים וההורים לכבד אחרים?
• כיצד יתנהגו זקני־קהילה הרואים בעמיתיהם לאמונה כאחיהם?
[תמונה בעמוד 18]
גלה כבוד לאשתך בדברי הערכה
[תמונה בעמוד 18]
כבד את ילדיך והקשב להם
[תמונה בעמוד 18]
כבד את חברי הקהילה