מגילות ים המלח — מה משמעותן לגביך?
כתבי היד העתיקים ביותר של התנ״ך שהיו בנמצא לפני גילוי מגילות ים המלח הן מן המאות התשיעית והעשירית לספירה בערך. הניתן לסמוך על כתבי יד אלו ולראות בהם העתק נאמן של דבר־אלוהים, בהתחשב בעובדה שכתיבת התנ״ך הושלמה יותר מאלף שנה קודם לכן? פרופסור חוליו טרבולי בארארה, חבר בצוות הבינלאומי של עורכי מגילות ים המלח, קובע: ”מגילת ישעיהו [מקומראן] מהווה הוכחה חותכת לכך שהעתקת הטקסט התנ”כי במרוצת תקופה של יותר מאלף שנים בידי סופרים יהודים נעשתה בנאמנות מרובה ובקפדנות עילאית”.
המגילה שעליה דיבר בארארה מכילה את ספר ישעיהו בשלימותו. מבין שרידיהם של יותר מ־200 המגילות המקראיות שנתגלו, נמצאו עד כה עותקים של כל ספרי התנ״ך למעט מגילת אסתר. שלא כמו מגילת ישעיהו, רוב קטעי המגילות המקראיות מכילות שורות בודדות בלבד מספרי המקרא ופחות מעשירית מכל ספר. ספרי המקרא שהיו פופולריים ביותר בקומראן הם תהלים (36 עותקים), דברים (29 עותקים) וישעיהו (21 עותקים). ספרים אלה הם המצוטטים ביותר גם בכתבים המשיחיים.
המגילות אומנם מעידות כי לא חלו שינויים מהותיים בטקסט המקראי, אך הן מלמדות כי במידה מסוימת היו נוסחים שונים של התנ״ך בידי היהודים בתקופת בית שני. לא כל המגילות זהות לנוסח המסורה באיות ובמילים. חלקן קרובות יותר לתרגום השבעים, תרגום התנ״ך ליוונית. בעבר סברו החוקרים כי הההבדלים שבתרגום השבעים הן כנראה תוצאה של טעויות או שינויים שהוכנסו במתכוון בידי המתרגם. היום מתברר מן המגילות כי רבים מהבדלים אלו נעוצים למעשה בשינויים שחלו בנוסח העברי. עובדה זו יש בה כדי להסביר את הבדלי המילים בין כמה מן הציטטות התנ״כיות שהעלו המשיחיים הקדומים לבין נוסח המסורה (שמות א׳:5; מעשי השליחים ז׳:14).
לפיכך, אוצר בלום זה של מגילות מקראיות וקטעי מגילות מעמיד לרשותנו בסיס מצוין לחקר מסירת התנ״ך. מגילות ים המלח מדגישות את תרומתם הרבה של תרגום השבעים והחומש השומרוני להשוואה בין טקסטים שונים. הן מהוות כלי עזר נוסף בידי מתרגמי מקרא המאפשר להם לבחון תיקוני שגיאות אפשריים לנוסח המסורה. במקרים מספר, הן נותנות משנה תוקף להחלטה של ועד תרגום עולם חדש של המקרא להחזיר את שם יהוה למקומות שמהם הוסר בנוסח המסורה.
המגילות המתארות את הכללים ועיקרי האמונה של כת קומראן מעידות בעליל שלא היתה צורה אחת של יהדות בימי ישוע. כת קומראן החזיקה במסורות שונות מאלו של הפרושים והצדוקים. קרוב לוודאי שמחמת הבדלים אלו פרשה הכת למדבר. אנשיה האמינו באמונה מוטעית שלפיה בהם מתגשמת הנבואה שבישעיהו מ׳:3 על קול קורא במדבר ועל סלילת דרך יהוה. חלק מקטעי המגילות עוסקים במשיח, וכותביהן האמינו כי ביאתו היתה בפתח. עובדה זו מעניינת במיוחד לאור דבריו של לוקס כי ”העם היה שרוי בציפייה” לביאת המשיח (לוקס ג׳:15).
מגילות ים המלח עוזרות לנו במידה מסוימת להבין את החיים היהודיים בתקופת פעילותו של ישוע. הן מספקות מידע השוואתי לחקר העברית הקדומה והנוסח המקראי. עם זאת, מגילות רבות טרם נותחו עד תום. לפיכך, ייתכן שהחוקרים יעלו בחכתם מסקנות חדשות. התגלית האריכאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה־20 עדיין מלהיבה חוקרים ותלמידי מקרא גם במאה ה־21.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 7]
חפירות בקומראן: .Est (Near Eastern History) Pictorial Archive; כתב יד: באדיבות היכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים