מהי האמת על מגילות ים המלח?‏

אבן שהשליך רועה בדואי לפני יותר מ־50 שנה לתוך מערה הובילה לדבר אשר זכה לכינוי התגלית הארכיאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה־20.‏ הבדואי שמע קול פיצוח של כד חרס בוקע מן המערה.‏ לאחר שנכנס לבדוק מה פשר הקול,‏ מצא את הראשונה מבין מה שקרוי מגילות ים המלח.‏

מגילות אלו מעוררות התעניינות רבה וחילוקי דעות בחוגים האקדמאים ובציבור כולו.‏ בקרב הציבור שורר בלבול רב ונשמעות שפע של דעות מוטעות.‏ הופצו שמועות על העלמת עובדות מסיבית מחשש שהמגילות חושפות עובדות העלולות לערער את אמונתם של הנוצרים והיהודים כאחד.‏ אך מהי האמת לגבי משמעותן של מגילות אלו?‏ הניתן לדעת את העובדות אחרי יותר מ־50 שנה?‏

מה הן מגילות יום המלח?‏

מגילות ים המלח הן כתבי יד יהודיים קדומים,‏ רובם כתובים בעברית,‏ חלקם בארמית ומקצתם ביוונית.‏ חלק ניכר מן המגילות וקטעי המגילות הם בני יותר מ־000,‏2 שנה,‏ מן התקופה שלפני הולדת ישוע.‏ מבין המגילות הראשונות שהושגו מידי הבדואים היו שבע מגילות ארוכות בשלבי ריקבון שונים.‏ כשהחלו לערוך חיפושים במערות נוספות,‏ התגלו עוד מגילות ואלפי קטעי מגילות.‏ בין 1947 ל־1956 נתגלו סמוך לקומראן שליד ים המלח 11 מערות שבהן נמצאו מגילות.‏

לאחר שמיינו את כל המגילות וקטעי המגילות,‏ התברר שמדובר בכ־800 כתבי יד.‏ כרבע מהם,‏ כלומר יותר מ־200 כתבי יד,‏ הם עותקים של קטעים מספרי התנ״ך.‏ מגילות נוספות הן כתבים יהודיים לא־מקראיים,‏ אַפּוֹקריפה ופּסֶבדו־אֶפּיגרַפה.‏a

חלק מן המגילות שהלהיבו את החוקרים במיוחד הן כתבים שלא היו מוכרים בעבר.‏ הללו כוללים פרשנויות בענייני הלכות יהודיות,‏ כללים מוגדרים שחלו על הכת שישבה בקומראן,‏ פזמונים פולחניים ותפילות ויצירות אֶסְכַטוֹלוֹגיות ובהן דעות שונות לגבי התגשמות נבואות המקרא ולגבי אחרית הימים.‏ כמו כן,‏ נמצאו פירושים למקרא על־פי שיטה מיוחדת — הדוגמה הקדומה ביותר בנמצא לשיטה הנהוגה כיום והיא פירוש פסוק אחר פסוק.‏

מי כתב את מגילות ים המלח?‏

על־פי שיטות שונות לתיארוך כתבי יד קדומים מתברר כי המגילות הועתקו או נכתבו בין המאה השלישית לפה״ס למאה הראשונה לספירה.‏ יש חוקרים המשערים שהמגילות הוחבאו במערות בידי יהודים מירושלים לפני חורבן בית המקדש ב־70 לספירה.‏ אלא שרוב הלמדנים החוקרים את המגילות סבורים שדעה זו אינה מתיישבת עם תוכנן.‏ במגילות רבות משתקפים דעות ומנהגים שעמדו בניגוד לרשויות הדת בירושלים.‏ המגילות מצביעות על קיומה של קהילה אשר האמינה כי אלוהים מואס בכוהנים ובעבודת המקדש שבירושלים ושהוא רואה בפולחנם במדבר מעין תחליף לפולחן שבוצע במקדש.‏ אין זה מתקבל על הדעת שראשי הדת בירושלים יחביאו אוסף כזה של מגילות.‏

סביר להניח שהיתה קבוצת סופרים בקומראן,‏ אך רוב המגילות נאספו כנראה במקומות אחרים והובאו לשם על־ידי המאמינים.‏ מגילות ים המלח הן במובן מסוים ספרייה מקיפה.‏ וכמו בכל ספרייה,‏ יש בה מגוון רחב של דעות שאינן משקפות בהכרח את השקפותיהם הדתיות של הקוראים.‏ עם זאת,‏ כתבי היד המצויים בעותקים רבים מעידים מן הסתם על תחומי התעניינותם ועיקרי אמונתם של חברי הקבוצה.‏

האם היו תושבי קומראן איסיים?‏

אם המגילות היו הספרייה של קומראן,‏ מי היו תושביה?‏ פרופסור אליעזר סוקניק,‏ שרכש ב־1947 שלוש מגילות עבור האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ היה הראשון שהעלה את האפשרות שמגילות אלו היו שייכות לחבורה של איסיים.‏

האיסיים היו כת יהודית שהוזכרה בכתביהם של יוסף בן מתתיהו,‏ פילון האלכסנדרוני ופליניוס הזקן בני המאה הראשונה לספירה.‏ לא ניתן לקבוע בוודאות את מקורם המדויק של האיסיים,‏ אך נראה כי כת זו צמחה בתקופת האי־שקט ששררה אחרי מרד המכבים במאה השנייה לפה״ס.‏b יוסף בן מתתיהו דיווח על קיומם בתקופה ההיא ותיאר בפרוטרוט את ההבדלים בהשקפות הדתיות שבינם לבין הפרושים והצדוקים.‏ פילון דיבר על קבוצת איסיים שישבה סמוך לים המלח,‏ בין יריחו לעין גדי.‏

פרוספור ג׳יימס ונדרקם,‏ מחוקרי מגילות ים המלח,‏ מעלה את הסברה ש”‏האיסיים שחיו בקומראן היו פלג קטן בלבד מתנועת האיסיים הגדולה יותר”‏,‏ אשר מנתה על־פי יוסף בן מתתיהו כ־4000 איש.‏ הגם שאין התאמה מוחלטת בכל הפרטים,‏ הדיוקן העולה מהכתבים בקומראן תואם את אורחות חייהם של האיסיים יותר משל קבוצה יהודית מוכרת אחרת מאותה תקופה.‏

יש הטוענים כי הנצרות החלה את דרכה בקומראן.‏ אך ניתן להצביע על הבדלים חדים רבים בין הדעות הדתיות של כת קומראן לבין עיקרי אמונתם של המשיחיים הקדומים.‏ כתבי קומראן מעידים על חוקי שבת מחמירים מאין כמוהם ועל התעסקות כמעט אובססיבית בטהרה טקסית (‏מתי ט״ו:‏​1–20;‏ לוקס ו׳:‏​1–11‏)‏.‏ אותו הדבר ניתן לומר לגבי פרישתם של האיסיים מן החברה,‏ אמונתם בגורל ובהישארות הנפש,‏ עמדתם בנושא הפרישות ומושגיהם המיסטיים על שיתוף המלאכים בפולחנם.‏ כל אלה אינם עולים בקנה אחד עם תורותיהם של ישוע ושל המשיחיים הקדומים (‏מתי ה׳:‏​14–16;‏ יוחנן י״א:‏​23,‏ 24;‏ קולוסים ב׳:‏18;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏​1–3‏)‏.‏

לא העלימו עובדות ולא החביאו מגילות

בשנים שמאז מציאת מגילות ים המלח יצאו לאור פרסומים שונים,‏ שבזכותם היו הממצאים הראשונים בהישג ידם של חוקרים בעולם כולו.‏ אבל אלפי הקטעים ממערה אחת,‏ מערה 4,‏ היו הרבה יותר בעיתיים.‏ הם היו בידיו של צוות חוקרים קטן בינלאומי שהוקם במזרח ירושלים (‏אז חלק מירדן)‏ במוזיאון הארכיאולוגי של פלסטין.‏ שום יהודי או חוקר ישראלי לא נכלל בצוות.‏

אנשי הצוות קבעו מדיניות שלפיה איש לא יורשה לבדוק את המגילות אלא רק לאחר שיפורסמו התוצאות הרשמיות של מחקרם.‏ מספר החוקרים בצוות נשמר קבוע.‏ כשאחד מחברי הצוות נפטר,‏ מילא את מקומו חוקר אחד בלבד.‏ כמות העבודה הצריכה צוות גדול יותר,‏ ובמקרים מסוימים,‏ מומחיות רבה יותר בעברית ובארמית קדומות.‏ ג׳יימס ונדרקם ניסח זאת במילים:‏ ”‏הטיפול בעשרות אלפי קטעים היה מעל ומעבר ליכולתם של שמונה מומחים,‏ מיומנים ככל שיהיו”‏.‏

בשנת 1967,‏ בעקבות מלחמת ששת הימים,‏ עברו מזרח ירושלים והמגילות שבה לידי ישראל,‏ אך המדיניות של צוות המחקר נותרה בעינה.‏ ככל שהתעכב פירסומן של המגילות ממערה 4 משנים ספורות עד עשרות שנים,‏ הקימו מספר חוקרים קול זעקה.‏ ב־1977 אמר פרופסור גזה ורמש מאוניברסיטת אוקספורד שזו השערורייה האקדמית פָּר אֶקְסֶלַנְס [‏במובהק]‏ של המאה ה־20.‏ נפוצו שמועות שהכנסייה הקתולית מעלימה עובדות במתכוון,‏ בניסיון להסתיר מן המגילות מידע העלול להיות הרה אסון לנצרות.‏

בשנות ה־80 הורחב סוף סוף הצוות ומנה 20 חוקרים.‏ אחרי כן,‏ בראשות העורך הראשי החדש,‏ עמנואל טוב,‏ מן האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ שוב גדל הצוות והגיע ליותר מ־50 חוקרים.‏ נקבע לוח זמנים קפדני להוצאתן לאור של המגילות הנותרות במהדורות שערכו החוקרים.‏

פריצת דרך של ממש אירעה במפתיע ב־1991.‏ ראשית,‏ יצא לאור הספר מהדורה מוקדמת של מגילות ים המלח שלא פורסמו (‏A Preliminary Edition of the Unpublished Dead Sea Scrolls)‏.‏ הספר הוכן בעזרת טכנולוגיה ממוחשבת על בסיס הקונקורדנציה שערך הצוות.‏ בהמשך הודיעה ספריית הַנְטִינְגְטוֹן שבסן מרינו,‏ קליפורניה,‏ שהיא תעמיד לרשות כל חוקר את האוסף השלם של תצלומי המגילות הנמצא בידיה.‏ לא חלף זמן רב וראה אור הספר מהדורה פקסימילית של מגילות ים המלח (‏A Facsimile Edition of the Dead Sea Scrolls)‏ אשר בזכותו נעשו תצלומי המגילות,‏ שקודם לכן לא פורסמו,‏ נגישים לציבור הרחב.‏

אם כן,‏ מאז העשור האחרון כל מגילות ים המלח עומדות לרשותו של כל דורש.‏ התברר שלא העלימו עובדות ולא החביאו מגילות.‏ רק עם הוצאתן לאור של מהדורות רשמיות סופיות של המגילות,‏ ניתן היה להתחיל בניתוחן המלא.‏ קם דור חדש של חוקרי מגילות.‏ אך איזו משמעות יש למחקר זה עבור חוקרי המקרא?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 3]‏

חלק מן המערות שבקרבת ים המלח אשר בהן נמצאו מגילות עתיקות

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]‏

חלקי מגילות:‏ עמודים 3,‏ 4 ו־6:‏ באדיבות רשות העתיקות של ישראל

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 5]‏

באדיבות היכל הספר,‏ מוזיאון ישראל,‏ ירושלים