’הבא את המגילות ובייחוד את יריעות הקלף’
במילים אלה פנה השליח פאולוס אל שותפו טימותיאוס והפציר בו להביא לו כתבים כלשהם. לאילו מגילות ויריעות קלף התכוון פאולוס? מדוע הוא ביקש זאת? ומה נוכל ללמוד מבקשה זו?
באמצע המאה הראשונה לספירה, בערך בתקופה שבה כתב פאולוס את המילים האלה, 39 ספרי התנ״ך היו מחולקים ל־22 או 24 ספרים, שרובם נכתבו ככל הנראה במגילות נפרדות. פרופסור אלן מילארד ציין שמגילות אלו אומנם היו יקרות, אך הן ”היו בהישג ידם של אנשים אמידים יחסית”. חלקם החזיקו ברשותם לפחות מגילה אחת. לדוגמה, לסריס האתיופי הייתה במרכבתו מגילה והוא ’קרא בספר ישעיהו הנביא’. הוא היה ”שר בחצר קנדק מלכת האתיופים וממונה על כל אוצרותיה”. הסריס האתיופי ודאי היה מספיק עשיר כדי להחזיק ברשותו חלק מכתבי־הקודש (מה״ש ח׳:27, 28).
באיגרת שכתב פאולוס לטימותיאוס, הוא ביקש ממנו: ”כאשר תבוא, הבא את המעיל שהשארתי בטרואס אצל קרפוס, כן גם את המגילות ובייחוד את יריעות הקלף” (טימ״ב ד׳:13). הדבר מרמז על כך שהיו בבעלותו של פאולוס מספר ספרים. מכל הספרים שהיו לפאולוס, כתבי־הקודש היו ללא ספק היקרים ביותר בעיניו. בהתייחסו למונח ”יריעות הקלף” בפסוק זה, ציין חוקר המקרא א. ת. רוברטסון: המגילות ”הללו היו ככל הנראה עותקים של ספרי הברית הישנה, היות ויריעות קלף היו יקרות יותר מפפירוס”. מגיל צעיר התחנך פאולוס ”לרגלי גמליאל”, אשר לימד את תורת משה ונחשב לאדם מכובד בעיני כל העם. לכן אין זה אלא הגיוני שפאולוס השיג לעצמו עותקים של מגילות דבר־אלוהים (מה״ש ה׳:34; כ״ב:3).
כיצד השתמשו המשיחיים במגילות?
על כל פנים, רק מעטים החזיקו ברשותם מגילות של כתבי־הקודש. אם כן, כיצד הצליחו מרבית המשיחיים באותם ימים ללמוד את דבר־אלוהים? האיגרת הראשונה ששלח פאולוס לטימותיאוס מרמזת על התשובה לכך. הוא כתב: ”שקוד על קריאה בציבור... עד שאבוא” (טימ״א ד׳:13). הקריאה בציבור הייתה חלק מתוכנית האסיפות של הקהילות המשיחיות. המנהג לקרוא בציבור רווח בקרב עמו של אלוהים מאז ימי משה (מה״ש י״ג:15; ט״ו:21; קור״ב ג׳:15).
בתור זקן־קהילה, היה על טימותיאוס ’לשקוד’ על הקריאה בציבור למען אלה שלא החזיקו ברשותם עותקים של כתבי־הקודש. במהלך הקריאה בדבר־אלוהים כל הנוכחים ודאי הקשיבו קשב רב על מנת שלא להחמיץ אף מילה; הורים וילדים ללא ספק שוחחו ביניהם בבית על הקטעים שנקראו באסיפה.
אורכה של אחת ממגילות ים המלח, מגילת ישעיהו המפורסמת, מגיע לכמעט 3.7 מטרים. למגילות היה מוט בכל קצה ולרוב גם כיסוי שנועד להגן עליהן, ולכן הן היו כבדות. סביר להניח שרוב המשיחיים לא יכלו לשאת עימם מגילות רבות בזמן שיצאו לבשר. גם אם פאולוס החזיק ברשותו מספר מגילות של כתבי־הקודש לשימוש אישי, הוא ככל הנראה לא יכול היה לקחת איתו את כל המגילות למסעותיו. הוא ודאי השאיר כמה מהן אצל חברו קרפוס שגר בטרואס.
מה נוכל ללמוד מדוגמתו של פאולוס?
בדיוק לפני שביקש מטימותיאוס להביא לו את המגילות, כתב פאולוס, שהיה במאסר ברומא בפעם השנייה, את המילים הבאות: ”את המלחמה הטובה נלחמתי, את המירוץ השלמתי. ... מעתה שמורה לי עטרת הצדקה” (טימ״ב ד׳:7, 8). הוא ככל הנראה כתב את הדברים האלה בערך ב־65 לספירה, בזמן הרדיפות של נירון. הפעם תנאי המאסר היו קשים במיוחד. למעשה, הוא חש שהוא עומד להיות מוצא להורג תוך זמן קצר (טימ״ב א׳:16; ד׳:6). אין פלא אפוא שפאולוס הביע את רצונו העז שהמגילות יהיו איתו. אף־על־פי שפאולוס היה בטוח שהוא נלחם את המלחמה הטובה עד תום, הוא שאף להמשיך להתחזק בעזרת לימוד דבר־אלוהים.
טימותיאוס היה כנראה עדיין באפסוס כאשר הגיעה אליו בקשתו של פאולוס (טימ״א א׳:3). אורכה של הדרך מאפסוס לרומא דרך טרואס הוא בערך 600,1 קילומטר. באותה האיגרת, האיץ פאולוס בטימותיאוס: ”חושה לבוא לפני החורף” (טימ״ב ד׳:21). המקרא אינו מציין אם טימותיאוס מצא אונייה שתיקח אותו לרומא במועד שרצה פאולוס.
מה ניתן ללמוד מכך שפאולוס ביקש ”את המגילות ובייחוד את יריעות הקלף”? גם במהלך תקופה מאוד קשה זו בחייו, המשיך פאולוס להתאוות לדבר־אלוהים. הדבר ללא ספק עזר לו מאוד להישאר תמיד ערני ופעיל מבחינה רוחנית ולהמשיך להיות מקור עידוד לרבים.
כיום, יש לנו זכות נפלאה להחזיק ברשותנו עותק אישי של המקרא בשלמותו! לחלקנו אף יש מספר ספרי מקרא וכמה מהדורות מקרא שונות. בדומה לפאולוס, עלינו לפתח רצון עז להבין יותר לעומק את כתבי־הקודש. לפאולוס הייתה הזכות לכתוב בהשראת אלוהים 14 איגרות, והאיגרת השנייה לטימותיאוס הייתה האחרונה שכתב. בקשתו האישית מופיעה לקראת סוף האיגרת. למעשה, בקשתו של פאולוס מטימותיאוס ’להביא את המגילות ובייחוד את יריעות הקלף’, הייתה אחת הבקשות האחרונות שהוא העלה על הכתב.
האם אתה נחוש בדעתך להילחם את המלחמה הטובה למען האמונה עד תום, כפי שעשה פאולוס? האם יש לך רצון להמשיך להיות פעיל בשירות יהוה ונכונות להשתתף בפעילות הבישור כל עוד האדון ירצה שנמשיך בכך? אם כן, נסה ליישם את העצה שנתן פאולוס למשיחיים: ”השגח על עצמך ושית לבך להוראה”. תוכל לעשות כן אם תמשיך ללמוד בקביעות ובהתלהבות את המקרא. ספר זה מצוי כיום בצורות נוחות הרבה יותר ממגילות ונגיש ליותר אנשים מאי פעם (טימ״א ד׳:16).
[מפה/תמונות בעמודים 18, 19]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
אפסוס
טרואס
רומא