”ודבר אלוהים הולך ורב”
”השולח אימרתו ארץ; עד מהרה ירוץ דברו” (תהלים קמ״ז:15).
1, 2. איזו משימה הטיל ישוע על תלמידיו, ובמה היתה כרוכה?
אחת הנבואות הבולטות ביותר במקרא מצויה במעשי השליחים א׳:8. זמן קצר לפני שעלה השמיימה אמר ישוע לתלמידיו הנאמנים: ”בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי... עד קצה הארץ”. זה נועד להיות מבצע אדיר!
2 סביר להניח שהמשימה להכריז את דבר אלוהים בכל רחבי תבל נראתה מפחידה לקומץ התלמידים שהיו שם. משימה זו כרוכה בתפקידים רבים. היה עליהם לעזור לאחרים להבין את בשורת המלכות (מתי כ״ד:14). בתור עדיו של ישוע היה עליהם גם ללמד את תורותיו ולהסביר את תפקידו במטרת יהוה. יתרה מזו, הם נדרשו במסגרת המשימה לעשות תלמידים ולהטבילם — וכל זה בקנה מידה כלל־עולמי! (מתי כ״ח:19, 20).
3. מה הבטיח ישוע לתלמידיו, ומה היתה מידת הצלחתם?
3 עם זאת, ישוע הבטיח לתלמידיו שרוח הקודש תהיה עימם ותעזור להם לבצע את המשימה. אם כן, למרות גודל המשימה והניסיונות האלימים של המתנגדים להשתיקם, הצליחו תלמידי ישוע הקדומים למלא אחר מצוותיו. זו עובדה היסטורית שאין עליה עוררין.
4. כיצד באה לידי ביטוי אהבתו של אלוהים בתפקיד לבשר וללמד?
4 מבצע ההטפה וההוראה בעולם כולו היה ביטוי לאהבת יהוה אלוהים כלפי אלה שלא היכרוהו. מבצע זה הקנה להם את ההזדמנות לקרוב אל יהוה ולקבל סליחת חטאים (מעשי השליחים כ״ו:18). התפקיד לבשר וללמד העיד גם על אהבתו של אלוהים כלפי נושאי הבשורה, מכיוון שפעילות זו איפשרה להם לבטא את מסירותם ליהוה ואת אהבתם לזולת (מתי כ״ב:37–39). השליח פאולוס הוקיר את השירות והתייחס אליו כאל ”אוצר” (קורינתים ב׳. ד׳:7).
5. (א) מהו המקור המהימן ביותר לתיעוד תולדותיהם של המשיחיים הקדומים, ואיזה ריבוי מתואר בו? (ב) מדוע ספר מעשי השליחים הוא רב חשיבות עבור משרתי אלוהים כיום?
5 המקור המהימן ביותר לתיעוד תולדותיה של פעילות ההטפה בימי המשיחיים הקדומים הוא הספר מעשי השליחים שנכתב בהשראה בידי התלמיד לוקס. הספר מדווח על ריבוי מדהים ומהיר. התפשטותו של דבר אלוהים מזכירה לנו את הכתוב בתהלים קמ״ז:15: ”[יהוה] שולח אימרתו ארץ; עד מהרה ירוץ דברו”. דברי ימי השליחים הקדומים, שחוזקו ברוח הקודש, הינם מרגשים ורבי חשיבות עבורנו. עדי־יהוה עוסקים באותה פעילות של הטפה ועשיית תלמידים, אם כי בקנה מידה גדול בהרבה. גם אנחנו מתמודדים עם בעיות הדומות לאלו שניצבו בפני המשיחיים במאה הראשונה. למראה הברכות והחיזוקים שהעניק יהוה למשיחיים הקדומים, מתחזקת אמונתנו בתמיכתו.
ריבוי במספר התלמידים
6. איזה ביטוי הקשור בריבוי מופיע שלוש פעמים בספר מעשי השליחים, ולמה הוא מתייחס?
6 אחת הדרכים לבחון את התגשמות הנבואה שבמעשי השליחים א׳:8 היא לדון בביטוי ”ודבר אלוהים הולך ורב”, המופיע בשינויים קלים שלוש פעמים במקרא וכולן בספר מעשי השליחים (מעשי השליחים ו׳:7; י״ב:24; י״ט:20). ”דבר יהוה” או ”דבר אלוהים” בפסוקים אלו הוא הבשורה הטובה — מסר מרגש של אמת אלוהית, בשורה חיה ומלאת כוח ששינתה את חייהם של מי שנענו לה (עברים ד׳:12).
7. לְמה קשור הגידול של דבר אלוהים המוזכר במעשי השליחים ו׳:7, ומה אירע בחג השבועות שנת 33 לספירה?
7 ההתייחסות הראשונה לכך שדבר אלוהים הלך וגדל מופיעה במעשי השליחים ו׳:7 (דל׳). הפסוק אומר: ”ויהי דבר אלוהים הולך וגדל ויִרֶב מספר התלמידים בירושלים עד מאוד וגם המון רב מן הכוהנים נכנעו אל האמונה”. הגידול כאן קשור לריבוי במספר התלמידים. קודם לכן, בחג השבועות שנת 33 לספירה, נשפכה רוח אלוהים על כ־120 תלמידים שהתכנסו בעליית גג. בעקבות זאת, נשא פטרוס נאום חוצב להבות, וקרוב ל־000,3 איש מבין המאזינים נעשו באותו יום מאמינים. קרוב לוודאי שהיתה שם המולה רבה בשעה שאלפים עשו את דרכם לבריכה או לבריכות שמסביב לירושלים והוטבלו בשם ישוע, האיש אשר הוקע כפושע כ־50 יום קודם לכן! (מעשי השליחים ב׳:41).
8. כיצד גדל מספר התלמידים בשנים שחלפו מאז חג השבועות שנת 33 לספירה?
8 זו, כמובן, היתה רק ההתחלה. מאמציהם המתמשכים של מנהיגי הדת היהודים להשבית את פעילות ההטפה עלו בתוהו. אותם ראשי דת היו מתוסכלים לנוכח העובדה ש”האדון [יהוה] הוסיף עליהם [על התלמידים] יום יום את הנושעים” (מעשי השליחים ב׳:47). לא חלף זמן רב ”ומספרם היה כחמשת אלפים איש”. אחרי כן, ”נספחו אל האדון עוד מאמינים, גברים ונשים רבים מאוד” (מעשי השליחים ד׳:4; ה׳:14). על אודות המצב בתקופה מאוחרת יותר נאמר: ”באותה עת היה שלום לקהילה בכל יהודה והגליל ובשומרון; היא נבנתה והתהלכה ביראת יהוה, וגדלה במספר בעידוד רוח הקודש” (מעשי השליחים ט׳:31). כעבור מספר שנים, אולי ב־58 לספירה בערך, יש התייחסות ל”רבבות... מאמינים” (מעשי השליחים כ״א:20). בימים ההם היו כבר מאמינים רבים גם מקרב הגויים.
9. תאר את המשיחיים הקדומים.
9 הגידול המספרי חל ברובו עקב כך שרבים באו תחת כנפי הדת המשיחית. זו היתה אומנם דת חדשה — אך דינאמית. התלמידים היו רחוקים מלהיות כמו חברי כנסייה פאסיביים. הם היו מסורים כל כולם ליהוה ולדברו, וחלקם למדו את האמת מאנשים שנרדפו באכזריות (מעשי השליחים ט״ז:23, 26–33). מי שחבקו את הדת המשיחית החליטו לעשות כן מתוך הבנה שכלית והכרה פנימית (רומים י״ב:1, ע״ח). הם חונכו בדרכי אלוהים, והאמת היתה בשכלם ובלבם (עברים ח׳:10, 11). הם היו מוכנים למות על מזבח אמונתם (מעשי השליחים ז׳:51–60).
10. איזו אחריות קיבלו על עצמם המשיחיים הקדומים, ואיזו הקבלה אנחנו מוצאים בימינו?
10 מי שקיבלו את התורה המשיחית הכירו באחריותם לחלוק את האמת עם הזולת. הדבר תרם ישירות להמשך הגידול המספרי. חוקר מקרא אחד אמר: ”הפצת האמונה לא נחשבה לזכותם הבלעדית של הקנאים ביותר או של מבשרים שמונו רשמית לתפקידם. הטפת הבשורה היתה הזכות והחובה של כל חבר כנסייה... התפשטותה הספונטאנית של הקהילה המשיחית בכללותה נתנה תנופה עצומה לתנועה מראשית דרכה”. עוד כתב: ”הטפת הבשורה היתה סם החיים עבור המשיחיים הקדומים”. אותו הדבר ניתן לומר על המשיחיים האמיתיים בימינו.
התפשטות גיאוגרפית
11. איזה סוג של התפשטות מתואר במעשי השליחים י״ב:24, וכיצד התרחש הדבר?
11 התייחסות שנייה לכך שדבר אלוהים הלך וגדל מופיעה במעשי השליחים י״ב:24: ”דבר אלוהים שגשג ונפוץ”. המשפט כאן קשור להתפשטות גיאוגרפית. חרף ההתנגדות מצד הרשויות, המשיכה הפעילות לשגשג. רוח הקודש נשפכה תחילה בירושלים, ומשם התפשטה הבשורה במהירות. כתוצאה מן הרדיפות שהיו בירושלים נפוצו התלמידים לאזורים שונים ברחבי יהודה ושומרון. מה היתה התוצאה? ”האנשים שנפוצו עברו בארץ ובישרו את דבר אלוהים” (מעשי השליחים ח׳:1, 4). פיליפוס התבקש לבשר לאדם מסוים, ולאחר שהלה נטבל, לקח עימו את הבשורה לאתיופיה (מעשי השליחים ח׳:26–28, 38, 39). בתוך זמן קצר היכתה האמת שורשים בלוד, בשרון וביפו (מעשי השליחים ט׳:35, 42). לימים, נדד השליח פאולוס אלפי קילומטרים בים וביבשה והקים קהילות ברבות מארצות הים התיכון. השליח פטרוס הגיע לבבל (פטרוס א׳. ה׳:13). 30 שנה אחרי שפיכת רוח הקודש בחג השבועות, כתב פאולוס שהבשורה ”הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמים”, כלומר, ברחבי העולם שהיה מוכר אז (קולוסים א׳:23).
12. כיצד הראו מתנגדי הדת המשיחית כי הם מכירים בהתפשטותו הגיאוגרפית של דבר אלוהים?
12 אפילו מתנגדי הדת המשיחית הכירו בעובדה שדברו של אלוהים התפשט ברחבי האימפריה הרומית. לדוגמה, במעשי השליחים י״ז:6 מסופר שבתסלוניקי שבצפון יוון צעקו המתנגדים: ”האנשים שהפכו את כל העולם באו גם לכאן”. בנוסף לכך, בתחילת המאה השנייה כתב פּלינְיוּס הצעיר אל הקיסר הרומי טְרַייַנוֹס מביתיניה. באשר לדת המשיחית התלונן ואמר: ”מגֵפת האמונה התפלה הזאת התפשטה לא רק לערים, אלא אף לכפרים ולאזורי השדה”.
13. באיזה מובן מעידה ההתפשטות הגיאוגרפית על אהבתו של אלוהים כלפי האנושות?
13 התפשטות גיאוגרפית זו העידה על אהבתו העמוקה של יהוה כלפי בני האדם שגאולתם היתה אפשרית. כשראה השליח פטרוס כי רוח הקודש נחה על קורנליוס הנוכרי, אמר: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). הבשורה הטובה היתה ועודנה בשורה לכל העמים, ובזכות התפשטותו הגיאוגרפית של דבר אלוהים, ניתנה לעמים בכל מקום ההזדמנות להיענות לאהבת אלוהים. במאה ה־21 מוכרז דבר אלוהים בכל רחבי תבל.
גידול גובר
14. איזה סוג של גידול מתואר במעשי השליחים י״ט:20, ועל מה גבר דבר אלוהים?
14 ההתייחסות השלישית לכך שדבר אלוהים גדל מופיעה במעשי השליחים י״ט:20: ”בגבורה כזאת שגשג וגבר דבר האדון”. הפועל היווני המקורי שתורגם ל”גָבַר” טומן בחובו את הרעיון של ”מפעיל כוח”. בפסוקים שלפני כן מסופר שרבים באפסוס נעשו מאמינים, ומי מתוכם שעסקו בכישוף שרפו את ספריהם לעיני כל. לפיכך, דבר אלוהים גבר על עיקרי אמונה דתיים כוזבים. הבשורה הטובה גברה גם על מכשולים אחרים, כגון רדיפות. שום דבר לא יכול היה לעמוד בדרכה. גם בנקודה זו אנו מוצאים הקבלה מדהימה לדת המשיחית האמיתית בימינו.
15. (א) מה כתב היסטוריון אחד על המשיחיים הקדומים? (ב) לזכות מי זקפו התלמידים את הצלחתם?
15 השליחים ומשיחיים קדומים אחרים הכריזו את דבר אלוהים בלהיטות. בנוגע אליהם ציין היסטוריון אחד למקרא: ”כשיש לאנשים הרצון לדבר למען אדונם, לא חסרות להם דרכים לעשות כן. המוטיבציה של אותם גברים ונשים מרשימה אותנו יותר מאשר שיטותיהם”. עם זאת, משיחיים קדומים אלו ידעו שהצלחתם בשירות אינה תלויה אך ורק בהם. אלוהים הורה להם למלא את המשימה, והוא תמך בהם בביצועה. הצמיחה הרוחנית מקורה באלוהים. כך אמר השליח פאולוס באיגרתו אל הקהילה בקורינתוס. הוא כתב: ”אני נטעתי, אפולוס השקה, אבל האלוהים הצמיח. שכן אנחנו עובדים יחד עם אלוהים” (קורינתים א׳. ג׳:6, 9).
רוח הקודש בפעולה
16. מניין לנו שרוח הקודש עודדה את התלמידים לדבר באומץ לב?
16 אתה ודאי זוכר שישוע הבטיח לתלמידיו שרוח הקודש תתרום את חלקה להתפשטותו של דבר אלוהים, ורוח הקודש נועדה לחזק את התלמידים בפעילות ההטפה (מעשי השליחים א׳:8). כיצד פעלה הרוח? זמן לא רב אחרי שנשפכה הרוח על התלמידים בחג השבועות, זומנו פטרוס ויוחנן אל הסנהדרין, בית הדין העליון היהודי ששופטיו נשאו באחריות להוצאתו להורג של ישוע המשיח. האם רעדו השליחים מפחד בבית דין עוין ומטיל אימה זה? כלל וכלל לא! רוח הקודש נסכה אומץ בפטרוס וביוחנן, עד כי מתנגדיהם נתמלאו תימהון ו”זיהו אותם, שבעבר היו עם ישוע” (מעשי השליחים ד׳:8, 13). רוח הקודש גם עזרה לסטפנוס להעיד בעוז רוח בפני הסנהדרין (מעשי השליחים ו׳:12; ז׳:55, 56). קודם לכן הניעה רוח הקודש את התלמידים לבשר באומץ לב. לוקס מדווח: ”כשסיימו את תפילתם הזדעזע המקום שהתאספו בו וכולם נתמלאו רוח הקודש ודיברו את דבר אלוהים באומץ לב” (מעשי השליחים ד׳:31).
17. באילו דרכים אחרות עזרה רוח הקודש לתלמידים בשירות?
17 באמצעות רוח קודשו החזקה ניהל יהוה, יחד עם ישוע שהוקם לתחייה, את פעילות ההטפה (יוחנן י״ד:28; ט״ו:26). כשצלחה הרוח על קורנליוס ובני משפחתו ועל ידידיו הקרובים, הבין השליח פטרוס שגם גויים ערלים כשירים להיטבל בשם ישוע המשיח (מעשי השליחים י׳:24, 44–48). בהמשך שימשו בר־נבא ושאול (השליח פאולוס) שליחים בידי הרוח, והיא הראתה להם לאן ללכת ולאן לא ללכת (מעשי השליחים י״ג:2, 4; ט״ז:6, 7). היא כיוונה את הליך קבלת ההחלטות שלפיו פעלו השליחים והזקנים בירושלים (מעשי השליחים ט״ו:23, 28, 29). כמו כן, בהדרכתה מונו משגיחים בקהילה המשיחית (מעשי השליחים כ׳:28).
18. כיצד ביטאו המשיחיים הקדומים את אהבתם?
18 רוח הקודש גם נשאה פרי במשיחיים עצמם והניבה בתוכם תכונות אלוהיות כגון אהבה (גלטים ה׳:22, 23). האהבה דחקה במשיחיים לחלוק את רכושם איש עם רעהו. לדוגמה, לאחר חג השבועות של 33 לספירה, הוקמה קרן משותפת לכיסוי הוצאות המחייה של התלמידים בירושלים. המקרא מספר: ”גם לא היה בהם איש שרוי במחסור, כי כל בעלי השדות ובעלי הבתים מכרו את נכסיהם והביאו את כסף מחירם. הם הניחוהו לרגלי השליחים ולכל איש נתן כפי צורכו” (מעשי השליחים ד׳:34, 35). בהטפת הבשורה ובמעשי חסד אחרים התגלמה אהבה זו לא רק בקרב האחים, אלא אף בקרב הלא־מאמינים (מעשי השליחים כ״ח:8, 9). ישוע אמר שאהבה המלוּוה ברוח של הקרבה עצמית תהיה סימן הזיהוי של תלמידיו (יוחנן י״ג:34, 35). אין ספק אפוא, שתכונת האהבה משכה בני אדם אל אלוהים ותרמה לגידול שחל במאה הראשונה כפי שהיא תורמת לגידול שחל כיום (מתי ה׳:14, 16).
19. (א) באילו שלושה תחומים צמח דבר אלוהים במאה הראשונה? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
19 המונח ”רוח הקודש” מופיע 41 פעם בספר מעשי השליחים. הצמיחה המשיחית האמיתית של המאה הראשונה היתה קשורה קשר הדוק לכוחה ולהכוונתה של רוח הקודש. מספר התלמידים גדל, דבר אלוהים נפוץ על־פני שטחים נרחבים וגבר על הדתות והפילוסופיות של אותה תקופה. הגידול במאה הראשונה מקביל לגידול שחל בפעילותם של עדי־יהוה כיום. במאמר הבא נבחן את התפשטותו הדרמטית של דבר אלוהים בימינו אנו.
האם אתה זוכר?
• כיצד גדל מספרם של המשיחיים הקדומים?
• כיצד התפשט דבר אלוהים מבחינה גיאוגרפית?
• כיצד גבר דבר אלוהים במאה הראשונה?
• איזה תפקיד מילאה רוח הקודש בהתפשטותו של דבר אלוהים?
[תמונה בעמוד 12]
פיליפוס בישר לאתיופי והביא להתפשטות גיאוגרפית של הבשורה הטובה
[תמונה בעמוד 13]
רוח הקודש כיוונה את השליחים והזקנים בירושלים
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]
פינה שמאלית למעלה: שחזור של ירושלים בימי בית שני — מלון הולילנד, ירושלים