הייו קוצרים שמחים!
”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38).
1. מה עוזר לנו להתמיד בעשיית רצון אלוהים?
כשאנו נזכרים ביום שנטבלנו כמשרתי יהוה, בין שחלפו מאז שנים אחדות או שנים רבות, נדמה לנו כאילו היה זה אתמול. הסבת כבוד ליהוה הפכה לעיקר חיינו המוקדשים. התחלנו להקדיש מזמננו כדי לעזור לאחרים לשמוע ואולי לקבל את בשורת המלכות, והשירות המשמח למען יהוה ניצב בראש מעיינינו (אפסים ה׳:15, 16). הזמן חולף ביעף בעודנו ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). אומנם יש לנו בעיות, אך שמחתנו בעשיית רצון יהוה מדרבנת אותנו להמשיך הלאה (נחמיה ח׳:10).
2. מה תורם לשמחתנו במלאכת הקציר הסמלית?
2 בתור משיחיים אנו עסוקים במלאכת קציר סמלית. ישוע המשיח דימה את איסופם של בני האדם לחיי עולם לקציר (יוחנן ד׳:35–38). מאחר שאנו נוטלים חלק בפעילות זו, יהיה זה מעודד לבחון את השמחה שהיתה למשיחיים הקדומים כקוצרים. נדון בשלושה גורמים התורמים לשמחתנו במלאכת הקציר של היום. הגורמים הם: (א) בשורת התקווה שבפינו, (ב) הצלחת מאמצי החיפוש, (ג) גישתנו כשוחרי שלום.
קוצרים שנשלחו
3. מה הסב שמחה לתלמידי המשיח הקדומים?
3 חייהם של הקוצרים הקדומים — ובייחוד של 11 שליחיו הנאמנים של ישוע — השתנו מקצה לקצה ב־33 לספירה, ביום שבו הלכו להר בגליל ופגשו במשיח שהוקם לתחייה (מתי כ״ח:16). ”יותר מחמש מאות אחים” נכחו כנראה באותו מעמד (קורינתים א׳. ט״ו:6). המשימה שהטיל עליהם ישוע הדהדה באוזניהם. הוא אמר להם: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש, ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). חרף רדיפות קשות, הסבה להם מלאכת הקציר שמחה רבה לנוכח היווסדן של קהילות תלמידי המשיח במקומות רבים. עם הזמן, ’הוכרזה הבשורה לכל הבריאה מתחת לשמים’ (קולוסים א׳:23; מעשי השליחים א׳:8; ט״ז:5).
4. באילו נסיבות נשלחו תלמידי המשיח?
4 בשלב מוקדם יותר בשירותו בגליל, קיבץ ישוע את 12 השליחים וציווה עליהם להכריז: ”קָרְבָה מלכות שמים!” (מתי י׳:1–7) הוא עצמו ”עבר בכל הערים והכפרים כשהוא מלמד בבתי הכנסת, מבשר את בשורת המלכות ומרפא כל מחלה וכל מדווה בעם”. ישוע נתמלא רחמים על ההמונים, ”שכן היו יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה” (מתי ט׳:35, 36). בעודו נרגש עד עמקי נשמתו אמר אז לתלמידיו: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38). ישוע הצביע על הצורך בקוצרים גם כשהיה ביהודה שישה חודשים בלבד לפני תום שירותו הארצי (לוקס י׳:2). בשני המקרים שלח את תלמידיו לעסוק במלאכת הקציר (מתי י׳:5; לוקס י׳:3).
בשורת התקווה שבפינו
5. איזו בשורה אנו מבשרים?
5 אנו, משרתי יהוה, נענים בשמחה לקריאה להצטרף לשורות הקוצרים. אחד הגורמים התורמים רבות לשמחתנו הוא שאנו מוסרים בשורת תקווה לחֶלְכָּאִים ולנדכאים. בדומה לתלמידי ישוע מן המאה הראשונה לספירה, אנו רואים בזאת זכות להכריז את הבשורה הטובה — בשורה אמיתית של תקווה — ’ליגעים ולנידחים שהם כצאן אשר אין להם רועה’.
6. באיזו פעילות עסקו השליחים במאה הראשונה?
6 באמצע המאה הראשונה הקדיש פאולוס את מרצו להטפת הבשורה. מלאכת הקציר שביצע היתה בהחלט פורייה, שהרי באיגרתו אל המשיחיים בקורינתוס ב־55 לספירה בערך אמר: ”אחיי, אני מזכיר לכם את הבשורה שהשמעתי לכם, בשורה אשר גם קיבלתם אותה וגם עומדים אתם בה” (קורינתים א׳. ט״ו:1). השליחים ומשיחיים קדומים אחרים היו קוצרים חרוצים. המקרא אינו מציין כמה שליחים שרדו את האירועים הרי הגורל שהובילו לחורבן ירושלים ב־70 לספירה, אך אנו כן יודעים שהשליח יוחנן המשיך לבשר ב־25 השנים בערך שחלפו מאז (ההתגלות א׳:9).
7, 8. איזו בשורת תקווה מכריזים משרתי יהוה בדחיפות רבה יותר מאי פעם?
7 אחר כך באו מאות שנים שהתאפיינו בשליטת הכמורה הנוצרית, ”איש הרשע” הכופר (תסלוניקים ב׳. ב׳:3). והנה, בשלהי המאה ה־19, קמו אנשים שניסו לחיות את חייהם על־פי הדת המשיחית המקורית והחלו להכריז את בשורת התקווה, בשורת המלכות. מאז ההוצאה הראשונה (יולי 1879) של כתב עת זה התנוססו בשער המילים ”מכריז על נוכחות המשיח”, ”מכריז על מלכות המשיח” או ”מכריז על מלכות יהוה”.
8 מלכות אלוהים השמימית נוסדה ב־1914 והופקדה בידי ישוע המשיח, ואנו כיום מכריזים את בשורת התקווה בדחיפות רבה יותר מאי פעם. מדוע? מכיוון שאחת הברכות שתביא בכנפיה המלכות הוא הקץ הממשמש ובא של הסדר העולמי הנוכחי (דניאל ב׳:44). היש בשורה טובה מזו? היש פעילות משמחת יותר מאשר להכריז על המלכות לפני פרוץ ’הצרה הגדולה’? (מתי כ״ד:21; מרקוס י״ג:10).
חיפוש הנושא פרי
9. מה הורה ישוע לתלמידיו, ומה היו התגובות לבשורת המלכות?
9 גורם נוסף התורם לשמחתנו בקציר היא ההצלחה בחיפוש אחר אנשים הנעשים לתלמידים ונרתמים איתנו למלאכת הקציר. במועד מסוים בין השנים 31 ל־32 לספירה הורה ישוע לתלמידיו: ”בכל עיר וכפר שתיכנסו אליהם בררו מי ראוי בתוכם ושבו שם עד צאתכם” (מתי י׳:11). לא כולם היו ראויים, והדבר ניכר בתגובתם לבשורת המלכות. למרות זאת, תלמידי ישוע בישרו במסירות בכל מקום שאפשר למצוא בו אנשים.
10. כיצד ביצע פאולוס את חלקו בחיפוש אחר הראויים?
10 לאחר מותו ותחייתו של ישוע, נמשך החיפוש אחר הראויים במלוא המרץ. פאולוס דיבר באתונה עם היהודים בבתי הכנסת ועם המזדמנים לכיכר העיר. הוא מסר עדות באריופגוס שבעיר יוונית זו, ו”כמה אנשים הצטרפו אליו והאמינו; בכללם דיוניסיוס, מן השופטים של האריופגוס, ואשה אחת, דמריס שמה, ואחרים עימהם”. בכל מקום שביקר, שימש פאולוס דוגמה ומופת בהטפה ”ברבים ובכל בית ובית” (מעשי השליחים י״ז:17, 34; כ׳:20).
11. באילו שיטות בישרו בעבר?
11 בעשורים האחרונים של המאה ה־19 עסקו המשיחיים המשוחים באומץ לב בחיפוש אחר הראויים. במאמר שכותרתו ”נמשחים לבשר” בכתב העת המצפה של ציון מיולי/אוגוסט 1881, נאמר: ”הטפת הבשורה הטובה... מכוונת אל ה’ענווים’ — האנשים המוכנים והמסוגלים לשמוע, למען יצמח מקרבם גוף המשיח, היורשים השותפים”. הקוצרים ששלח אלוהים נהגו לבשר לאנשים בשעה שהללו יצאו מן הכנסיות. הם נתנו להם עלונים ובהם מסר מקראי שנועד לעורר תגובה חיובית בראויים. לאחר שיעילות שיטת הטפה זו נשקלה מחדש, עודד המצפה מ־15 במאי 1903 את הקוצרים לחלק את העלונים ”מבית לבית, בימי ראשון בשעות אחר הצהריים”.
12. כיצד התייעלנו בפעילות ההטפה? הבא דוגמה.
12 בשנים האחרונות הרחבנו את תחומי הפעילות, ואנו יוצרים קשר עם האנשים במקומות נוספים ולא רק בבתיהם. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר בארצות שבהן קשה למצוא מישהו בבית בשעות הרגילות שבהן אנו מבקרים בשל המצב הכלכלי או בשל פעילויות שעות הפנאי. לדוגמה, שתי מבשרות באנגליה שמו לב שאנשים נוסעים באופן קבוע באוטובוסים לאחר שבילו יום שלם בחוף הים. המבשרות אזרו אומץ ועלו לאוטובוסים כדי לחלק לנוסעים את כתבי העת המצפה ועורו! בחודש אחד חילקו 229 עותקים. הן אומרות: ”אנחנו לא מפחדות לבשר בחוף, בבתי עסק, ואין לנו פחד מכל אתגר שהוא, מפני שאנו יודעות שיהוה תמיד איתנו”. הן יצרו מסלול חוברות, החלו לתת שיעורי־מקרא למישהו ושירתו כחלוצות עוזרות.
13. איזה שינוי בשירות מתבקש כיום במקומות שונים?
13 ככל שהחיפוש אחר הראויים יימשך, סביר להניח שיהיה צורך במקומות שונים לבחון מחדש את שירותנו. עדים רבים נוהגים לבשר מבית לבית בימי ראשון בבוקר, אך באזורים מסוימים מתברר שביקורים בשעות הבוקר המוקדמות אינם יעילים כי הדיירים עדיין ישנים. לא מעט מבשרים שינו את תוכניתם ומבשרים בשעות מאוחרות יותר ביום. והחיפוש אכן נושא פרי. אשתקד עלה מספר מבשרי המלכות בעולם כולו ב־3.2 אחוזים. הדבר מסב כבוד לאדון הקציר וממלא את לבנו בשמחה.
הייה שוחר שלום במלאכת ההטפה
14. באיזו גישה אנו מבשרים את הבשורה, ומדוע?
14 סיבה נוספת התורמת לשמחתנו קשורה בגישתנו במלאכת ההטפה — גישה של שוחרי שלום. ”כשאתם נכנסים לבית”, אמר ישוע, ”ברכוהו ב’שלום’. אם ראוי הבית יבוא עליו ה’שלום’ שלכם” (מתי י׳:12, 13). המילה ’שלום’ ומקבילתה ביוונית המקראית נושאות בחובן את הברכה ’שייטב לך’. ברכה זו משקפת את התייחסותנו לאנשים בפעילות ההטפה. אנו תקווה שהם יענו בחיוב לבשורת המלכות. בפני מי שמגיבים כך, נפתח הפתח להתרצות לאלוהים, בתנאי שיתחרטו על חטאיהם, ישובו בתשובה ויעשו את רצונו. שלום עִם אלוהים מוביל לחיי־נצח (יוחנן י״ז:3; מעשי השליחים ג׳:19; י״ג:38, 48; קורינתים ב׳. ה׳:18–20).
15. כיצד נוכל לשמור על שלווה לנוכח תגובות שליליות בפעילות ההטפה?
15 כיצד נוכל לשמור על השלום לנוכח תגובות שליליות? ישוע אמר: ”אם [הבית] איננו ראוי ישוב ה’שלום’ שלכם אליכם” (מתי י׳:13). לוקס מוסר שכשישוע שלח את 70 התלמידים הוא אמר: ”אם יהיה שם איש שלום, ה’שלום’ שלכם ישרה עליו; אם לא — אליכם ישוב” (לוקס י׳:6). אנו מציגים את הבשורה הטובה לאנשים בדרכי נועם ובשלווה. אדישות, תלונות או הערות פוגעות מצד בעל הבית ’משיבות’ את בשורת השלום אלינו. אך אין בתגובות אלו כדי לגזול את שלומנו, אחד מפירותיה של רוח הקודש (גלטים ה׳:22, 23).
מטרה טובה לקוצרים
16, 17. (א) מהי מטרתנו בעריכת ביקורים חוזרים? (ב) כיצד נוכל לעזור לאנשים שיש להם שאלות מקראיות?
16 אנו שמחים להשתתף כקוצרים באיסוף אנשים לחיי עולם. עד כמה מאושרים אנו להיתקל באדם שנענה לבשורה, מביע רצון ללמוד ומתגלה כ”איש שלום”! אולי יש לו שאלות מקראיות רבות ואנו מתקשים להשיב על כולן בביקור אחד. מאחר שאין זה מן הראוי להישאר זמן רב בביקור הראשון, מה ניתן לעשות? אנו יכולים להציב לעצמנו את המטרה שהחברה המליצה לחתור להגשמתה עוד לפני כ־60 שנה.
17 ”על כל עדי־יהוה להיות מוכנים לנהל שיעורי־מקרא לדוגמה”. הצהרה זו הופיעה בספרון השלישי בסדרה שיעור לדוגמה (אנג׳) שיצאה לאור בין השנים 1937 ל־1941. עוד נאמר: ”מוטב שכל מבשרי [המלכות] יעזרו בחריצות ובכל דרך אפשרית לאנשים בעלי רצון טוב המתעניינים בבשורת המלכות. יש לערוך אצלם ביקורים חוזרים ולהשיב על שאלות שונות... ולהתחיל בשיעור לדוגמה... מוקדם ככל האפשר”. מטרתנו בביקורים החוזרים היא להתחיל ללמד שיעורי־מקרא ביתיים באופן קבוע.a גישה ידידותית ודאגה אוהבת כלפי המעוניין מניעות אותנו להתכונן היטב וללמד את המקרא ביעילות.
18. כיצד נוכל לעזור לחדשים להפוך לתלמידי ישוע המשיח?
18 בעזרת הספר דעת המובילה לחיי־נצח וחוברת כגון מה אלוהים דורש מאיתנו? יש באפשרותנו לערוך שיעורי־מקרא ביתיים מוצלחים ולעזור למעוניינים החדשים להפוך לתלמידים. אם נשתדל לחקות את ישוע המשיח, המורה הגדול, סביר להניח שתלמידי מקרא אלו יושפעו מן השלווה, השמחה והכנות שאנו מקרינים וכן גם מן הכבוד שאנו רוחשים לאמות המידה ולקווים המנחים של יהוה. במתן תשובות לשאלות שמעלים החדשים, מוטב גם שנעשה כל מאמץ כדי ללמד אותם כיצד להשיב לשאלות שאחרים יפנו אליהם (טימותיאוס ב׳. ב׳:1, 2; פטרוס א׳. ב׳:21). בתור קוצרים סמליים, יש לנו סיבה טובה לשמוח על כך שבשנת השירות שעברה ניתנו שיעורי־מקרא ל־631,766,4 משפחות ויחידים. אושרנו רב במיוחד אם אנו בין הקוצרים המשתתפים בפעילות זו של מתן שיעורי־מקרא.
המשך לשמוח בקציר
19. מדוע היו סיבות טובות לשמוח בקציר שנערך במהלך שירותו של ישוע וזמן מה לאחר מכן?
19 היו סיבות טובות לשמוח בקציר שנערך במהלך שירותו של ישוע וזמן מה לאחר מכן. רבים נענו לבשורה הטובה. השמחה היתה רבה במיוחד בחג השבועות שנת 33 לספירה, משום שכ־000,3 איש פעלו על־פי דברי פטרוס, קיבלו את רוח קודשו של יהוה ונעשו חלק מעם ישראל הרוחני. ”האדון הוסיף עליהם יום יום את הנושעים” ועם הגידול במספרם גברה גם השמחה (מעשי השליחים ב׳:37–41, 46, 47; גלטים ו׳:16; פטרוס א׳. ב׳:9).
20. מה מקנה לנו שמחה רבה במלאכת הקציר שאנו מבצעים?
20 בעת ההיא התגשמה נבואת ישעיהו: ”הִרְבִּיתָ הגוי, לו הגדלת השמחה. שמחו לפניך כשמחת בקציר, כאשר יגילו בחַלְּקָם שלל” (ישעיהו ט׳:2). אומנם מספרו של ’הגוי הרב’ המשוח כבר בעצם הושלם, אך שמחתנו גואה למראה הריבוי שחל שנה אחר שנה במספר הקוצרים האחרים (תהלים ד׳:8; זכריה ח׳:23; יוחנן י׳:16).
21. במה ידון המאמר הבא?
21 יש לנו סיבות מוצקות להמשיך לשמוח במלאכת הקציר. בשורת התקווה שבפינו, החיפוש אחר הראויים וגישתנו כשוחרי שלום — כל הגורמים האלו מסבים לנו שמחה במלאכת הקציר. יחד עם זאת, הם מעוררים תגובות שליליות מצד רבים. השליח יוחנן חזה זאת מבשרו. הוא נכלא באי פטמוס ”בעבור דבר אלוהים ועדות ישוע” (ההתגלות א׳:9). אם כן, כיצד נוכל לשמור על אושרנו לנוכח רדיפות והתנגדות? מה יעזור לנו להתמודד עם היחס הנוקשה שמפגינים רבים בפעילות ההטפה? המאמר הבא משיב על שאלות אלו בעזרת המקרא.
[הערת שוליים]
a הלימודים אורגנו לראשונה במקומות שבהם התאספו קבוצות של מעוניינים. אלא שבחלוף זמן לא רב נערכו השיעורים גם עם יחידים ומשפחות. (ראה עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים, עמוד 574 [אנג׳] שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.)
מהי תשובתך?
• מהי מלאכת הקציר הסמלית?
• איזו בשורה אנו מבשרים?
• מדוע חיפושנו אחר הראויים נושא פרי?
• כיצד אנו שומרים על השלום במלאכת הקציר?
• מדוע אנו שמחים בקציר?
[תמונה בעמוד 12]
הכרז את הבשורה הטובה בדרכי נועם
[תמונות בעמוד 12]
הקוצרים בימינו משתדלים, כדוגמת פאולוס, להגיע לבני אדם בכל מקום
[תמונות בעמודים 12, 13]
הטפת הבשורה במאה הראשונה ובמאה העשרים