השדות לבנים ובשלים לקציר
1. איזו פעילות חשובה נמצאת כעת בעיצומה?
1 לאחר שבישר לאישה שומרונית, אמר ישוע לתלמידיו: ”שאו עיניכם וראו את השדות, כי לבנים הם ובשלים לקציר” (יוח׳ ד׳:35, 36). הקציר הרוחני כבר החל באותה תקופה, וישוע חזה שפעילות זו תתבצע בקנה מידה עולמי. גם ממקום מושבו בשמיים, ישוע עודנו מעורב מאוד במלאכת הקציר (מתי כ״ח:19, 20). אילו סימנים מעידים על כך שפעילות זו הולכת וגוברת ושהיא קרבה לשיאה?
2. אילו התפתחויות מראות שמלאכת הקציר הכלל עולמית הולכת וגוברת?
2 קציר עולמי: בשנת השירות 2009 נרשם גידול של 2.3 אחוזים במספר המבשרים ברחבי העולם. במדינות שבהן ישנן הגבלות על פעילות הבישור נרשם גידול של 14 אחוז. מספר התוכניות לשיעורי מקרא שדווחו מדי חודש הגיע ליותר מ־000,619,7 — מספר העולה על שיא המבשרים. נתון זה גם גבוה בכחצי מיליון ממספר התוכניות לשיעורי מקרא שדווחו שנה קודם לכן. כיוון שבאזורים רבים הפעילות מתרחבת במהירות, מתקבלות יותר ויותר בקשות לשליחים בוגרי גלעד. במדינות רבות שטחי הטפה של דוברי שפות זרות מניבים פרי בשפע. ברור שיהוה מחיש את הפעילות בשלהי תקופת הקציר (יש׳ ס׳:22). האם אתה מגלה גישה חיובית כלפי ”השדות” שלך?
3. לאיזו מסקנה עשויים להגיע כמה בנוגע לקציר המקומי שלהם?
3 הקציר המקומי שלך: יש שיאמרו: ”שטח ההטפה שלי אינו פורה במיוחד”. זה נכון שיש שטחים שנראה שהם אינם פוריים כמו שטחים אחרים או שהם אינם מניבים פרי כבעבר. יש מבשרים המסיקים אפוא שהקציר כבר הגיע לשיאו באזורים אלה, ושעכשיו כל שעליהם לעשות הוא ללקט את המעוניינים הבודדים שנותרו. האם כך הדבר?
4. איזו גישה נכונה עלינו לטפח כלפי שירותנו, ומדוע?
4 מראשיתו ועד סופו, הקציר הוא זמן של פעילות ערה. שים לב לנימת הדחיפות בדבריו של ישוע: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38). יהוה, אדון הקציר, הוא זה שקובע מתי ואיפה תישא הפעילות פרי (יוח׳ ו׳:44; קור״א ג׳:6–8). מהו התפקיד שלנו? המקרא משיב: ”בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך” (קהלת י״א:4–6). כעת, כאשר הקציר מתקרב לשיאו, זו בהחלט לא העת לתת מנוחה לידינו!
5. מדוע עלינו להמשיך לבשר בהתלהבות בשטח ההטפה שלנו?
5 המשך לקצור: השטח שלנו רחב מאוד ורבים מגיבים בחיוב למסר המלכות, לכן יש לנו סיבה טובה לבשר בהתלהבות תוך תחושת דחיפות (טימ״ב ד׳:2). תהפוכות דרמטיות בעולם כולו גורמות לאנשים לשנות את גישתם ולחשוב ביתר רצינות על העתיד. צעירים מתבגרים והם חשים מן הסתם צורך למצוא ביטחון ושלוות נפש. בנוסף, ההתמדה שלנו עשויה להרשים אחרים. ייתכן שמי שלא הקשיבו לנו בעבר יקשיבו לנו בעתיד. כמו כן, חובה עלינו להזהיר אפילו את מי שמתנגדים נחרצות למסר שבפינו (יח׳ ב׳:4, 5; ג׳:19).
6. מה יכול לעזור לנו לשמור על התלהבות אם אנו נתקלים בקשיים בשטח ההטפה שלנו?
6 מה יכול לעזור לנו לשמור על התלהבות אם אנו נתקלים בקשיים בשטח ההטפה שלנו? אולי בנוסף לבשורה מבית לבית נוכל לשלב שיטות בשורה אחרות, כגון בשורה בבתי עסק ומתן עדות בטלפון. נוכל גם לשנות את הצגת הדברים שלנו כדי לשמור על גישה רעננה. אפשר לתכנן מחדש את לוח הזמנים שלנו כדי לצאת לשירות בערבים או בזמנים אחרים שבהם גדולים הסיכויים למצוא אנשים בבית. רבים מצאו ששעות הערב הן זמן מתאים ביותר לבשורה מבית לבית. אנו יכולים גם ללמוד שפה חדשה כדי שנוכל לבשר את הבשורה הטובה ליותר אנשים. אולי יתאפשר לנו להרחיב את שירותנו ולהיות חלוצים רגילים. או שנוכל לעבור לאזור שבו יש פחות קוצרים. גישה נכונה כלפי מלאכת הקציר תניע אותנו לעשות כל מאמץ כדי להשתתף כמיטב יכולתנו בפעילות חשובה זו.
7. עד מתי עלינו להמשיך במלאכת האיסוף?
7 לחקלאים יש זמן מוגבל לאסוף את יבולם, ולכן הם אינם נחים או מאטים את הקצב עד שהם לא מסיימים את העבודה. גם עלינו לחוש את אותה תחושת דחיפות בעת מלאכת הקציר הרוחני. עד מתי עלינו להמשיך במלאכת האיסוף? במהלך כל תקופת סיום הסדר העולמי ועד ”הקץ” (מתי כ״ד:14; כ״ח:20). בדומה לנציגו הראשי של יהוה, אנו רוצים למלא עד תום את המלאכה שהוטלה עלינו (יוח׳ ד׳:34; י״ז:4). לכן הבה נמשיך לבצע את שירותנו עד הקץ ונעשה זאת בהתלהבות, בשמחה ובגישה חיובית (מתי כ״ד:13). הקציר עוד לא תם!
]קטע מוגדל בעמוד 2[
מראשיתו ועד סופו, הקציר הוא זמן של פעילות ערה