התמד במלאכת הקציר
”הזורעים בדמעה ברינה יקצורו” (תהלים קכ״ו:5).
1. מדוע עלינו להתפלל כיום ”אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו”?
לאחר מסע ההטפה השלישי שלו בגליל, אמר ישוע המשיח לתלמידיו: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים” (מתי ט׳:37). זו גם היתה תמונת המצב ביהודה (לוקס י׳:2). חלפו מאז קרוב ל־000,2 שנה. מה המצב כיום? ובכן, יותר מ־000,000,6 עדי־יהוה התמידו בשנת השירות שעברה במלאכת הקציר הסמלית בקרב 000,000,000,6 תושבי העולם, אשר רבים מהם ”יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה”. לפיכך, דברי ישוע ’להתפלל אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו’, תקפים היום כבעבר (מתי ט׳:36, 38).
2. מה מושך אלינו תשומת לב מצד אחרים?
2 יהוה אלוהים, אדון הקציר, נענה לתפילה ושולח פועלים נוספים. אשרי האיש הנוטל חלק במלאכת קציר זו המתבצעת בהכוונת אלוהים. הגם שמעטים אנו בהשוואה לאומות העולם, השתתפותנו הנלהבת בהטפת בשורת המלכות ובעשיית תלמידים מושכת אלינו תשומת לב מצד העולם. בארצות רבות אנו מוזכרים תכופות באמצעי התקשורת. בתוכניות טלוויזיה לאחר צלצול פעמון דלת לא פעם נשמעת הערה שמדובר בעדי־יהוה. כן, פעילותנו המשיחית כקוצרים ידועה מאוד במאה ה־21.
3. (א) מניין לנו שפעילות ההטפה למען המלכות במאה הראשונה משכה תשומת לב? (ב) מניין לנו שהמלאכים תומכים בשירותנו?
3 גם במאה הראשונה לספירה שם העולם לב לפעילות ההטפה ורדף את מבשרי הבשורה. השליח פאולוס כתב: ”אני סבור שאלוהים הציב אותנו אחרונים, כנידונים למוות; כי היינו [השליחים] למחזה לעולם, הן למלאכים הן לבני אדם” (קורינתים א׳. ד׳:9). בדומה לכך, התמדתנו כמבשרי המלכות למרות הרדיפות מסבה אלינו את תשומת לב העולם, והיא חשובה למלאכים. בההתגלות י״ד:6 מספר השליח יוחנן: ”ראיתי מלאך אחר מעופף באמצע השמים, אשר לו בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם”. כן, המלאכים תומכים בשירותנו — במלאכת הקציר! (עברים א׳:13, 14).
”שנואים”
4, 5. (א) איזו אזהרה נתן ישוע לתלמידיו? (ב) מדוע משרתי אלוהים בני זמננו ”שנואים”?
4 השליחים ששלח ישוע כקוצרים, שמעו בעצתו והיו ”[”זהירים”, ע״ח] כנחשים ותמימים כיונים”. עוד אמר להם ישוע: ”היזהרו מבני אדם, כי ימסרו אתכם לסנהדריות וילקו אתכם בבתי הכנסת שלהם. לפני מושלים ומלכים תובאו בגללי, לעדות להם ולגויים. ... ותהיו שנואים על הכל למען שמי, אך המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי י׳:16–22).
5 אנו ”שנואים” כיום כי ”העולם כולו נתון ביד הרָשָע”, הלא הוא השטן, האויב הראשי של אלוהים ושל משרתיו (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). אויבינו עדים לשגשוגנו הרוחני אך ממאנים לזקוף זאת לזכות יהוה. מתנגדינו רואים את אושרנו, ואת החיוך הנסוך על פנינו בשעה שאנו מבצעים בשמחה את מלאכת הקציר. הם משתאים מן האחדות השוררת בקרבנו! הם נאלצים להכיר בכך כשהם מבקרים בארץ אחרת ומתברר להם שגם שם עדי־יהוה עוסקים באותה פעילות כמו זו הנעשית בארצם. כמובן, אנו יודעים שבבוא העת, ייוודע יהוה, תומכנו ומקור אחדותנו, גם בפני אויבינו (יחזקאל ל״ח:10–12, 23).
6. מה מובטח לנו בקשר למלאכת הקציר, ואיזו שאלה מתעוררת?
6 אדון הקציר הפקיד בידי בנו, ישוע המשיח, ”כל סמכות בשמים ובארץ” (מתי כ״ח:18). יוצא מכך שיהוה מסמיך את ישוע לנהל את מלאכת הקציר באמצעות מלאכי עליון ו”העבד הנאמן והנבון” משוח הרוח כאן עלי־אדמות (מתי כ״ד:45–47, דל’; ההתגלות י״ד:6, 7). אך כיצד ניתן להתמודד עם ההתנגדות מצד האויבים, ועם זאת לשמור על השמחה ולהתמיד במלאכת הקציר?
7. על איזו גישה עלינו להשתדל לשמור לנוכח התנגדות או רדיפות?
7 במקרה של התנגדות או רדיפות גלויות, נבקש נא מאלוהים שיעזור לנו לשמור על הגישה שנקט פאולוס. הוא כתב: ”מגדפים אותנו — אנחנו מברכים; רודפים אותנו — אנחנו נושאים זאת” (קורינתים א׳. ד׳:12, 13). גישה זו בשילוב עם טקט, מובילה לעתים לשינוי היחס מצד המתנגדים.
8. מדוע דברי ישוע במתי י׳:28 מחזקים את ידיך?
8 איומים על חיינו לא יגרעו ממסירותנו כקוצרים. אנו מכריזים לבלי חַת את בשורת המלכות באופן גלוי ככל האפשר. דברי ישוע מחזקים את ידינו: ”אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאין ביכולתם להרוג את הנפש, אלא יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאובדן הנפש והן לאובדן הגוף בגיהינום” (מתי י׳:28). אנו יודעים שאבינו שבשמים הוא מקור חיינו, והוא גומל למי ששומרים לו אמונים ומתמידים במלאכת הקציר.
בשורה מצילת חיים
9. כיצד הגיבו אחדים לדברי יחזקאל, ומה קורה כיום בדומה לכך?
9 כשהכריז יחזקאל הנביא בעוז רוח את מסריו של יהוה אל ’הגויים המורדים’ — ממלכת ישראל וממלכת יהודה — היו שדבריו נעמו לאוזניהם (יחזקאל ב׳:3). ”הנך להם כשיר עגבים”, אמר יהוה, ”יפה קול ומיטיב נגן” (יחזקאל ל״ג:32). הם אומנם אהבו את דברי יחזקאל, אך לא פעלו על־פיהם. מה קורה כיום? כשהשארית המשוחה ובני לווייתה מכריזים באומץ לב את מסרי יהוה, יש שנהנים לשמוע את ברכות המלכות, אך לא מתוך הערכה, ולכן אין הם נעשים תלמידים ואינם מצטרפים למלאכת הקציר.
10, 11. מה נעשה במחצית הראשונה של המאה ה־20 כדי לבשר את הבשורה מצילת החיים שבפינו, ומה היו התוצאות?
10 מאידך גיסא, רבים נענים למלאכת הקציר ונוטלים חלק בהכרזת מסריו של אלוהים. לדוגמה, בסדרה של כינוסים מ־1922 עד 1928 הוכרזו המשפטים שנגזרו על הסדר העולמי המרושע של השטן. גינויים אלו שהוזכרו בכינוסים שודרו בתחנות רדיו. לאחר מכן, חילקו משרתי אלוהים מיליוני עלונים שעליהם הודפסו דברי הגינוי.
11 בשנות ה־30 המאוחרות של המאה שעברה נחנכה דרך חדשה להטפת הבשורה — צעדות להפצת מידע. בתחילה נשאו עובדי יהוה על גופם כרזות ובהן הזמנה להרצאות פומביות. בהמשך התנוססו על הכרזות הצהרות כגון ”הדת הינה מלכודת והונאה” ו”שרת את אלוהים ואת המלך המשיח”. כשצעדו ברחובות משכו הם את תשומת לבם של העוברים ושבים. ’הדבר העמיד את עדי־יהוה באור הזרקורים והפיח בהם אומץ לב’, אמר אח אחד שהשתתף דרך קבע בפעילות זו ברחובותיה ההומים של לונדון, אנגליה.
12. מה אנו מדגישים בשירות בנוסף להכרזת משפטי אלוהים, ומי עובדים כיום שכם אחד בהכרזת הבשורה?
12 בהכרזת משפטי אלוהים אנו גם מדגישים את צדדיה החיוביים של בשורת המלכות. מתן עדות באומץ לב ברחבי תבל מאפשר לנו לחפש אחר הראויים (מתי י׳:11). רוב רובם של אחרוני אנשי כיתת המשוחים נענו להזמנה להירתם למלאכת הקציר, הזמנה שנשמעה בקול תרועה רמה בשנות ה־20 וה־30. אחרי כן, בכינוס שהתקיים ב־1935 נמסרו חדשות נפלאות על עתיד מבורך עבור ”המון רב” מ’צאן האחרות’ בגן־עדן עלי־אדמות (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). אנשי ההמון הרב נותנים את הדעת למשפטי אלוהים ועובדים שכם אחד עם המשוחים בהכרזת הבשורה מצילת החיים.
13, 14. (א) איזו נחמה ניתן לשאוב מן הכתוב בתהלים קכ״ו:5, 6? (ב) מה צפוי לקרות אם נתמיד לזרוע ולהשקות?
13 הקוצרים שבידי אלוהים, ובייחוד הנרדפים מקרבם, שואבים נחמה רבה מן הכתוב בתהלים קכ״ו:5, 6: ”הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. הלוך ילך, וּבָכֹה, נושא מֶשֶך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו”. דברי המשורר על זריעה וקצירה ממחישים את דאגתו של יהוה כלפי שבי ציון ששוחררו מן השבי בבבל הקדומה, ואת ברכתו עליהם. הם שמחו מאוד ששוחררו, אך ייתכן שזרעו בדמעה באדמה השוממה שנותרה בלתי מעובדת במשך 70 שנות הגלות. עם זאת, כל מי שהתמידו בזריעה ובמבצעי הבנייה ראו פרי וסיפוק בעמלם.
14 אולי אנו מזילים דמעה בעת ניסיון או בשעה שאנו או אחינו לאמונה סובלים למען הצדקה (פטרוס א׳. ג׳:14). אפשר שקשה לנו בתחילה במלאכת הקציר מפני שלמראית עין אין לנו מה להראות כעדות למאמצינו בשירות. אבל אם נתמיד לזרוע ולהשקות, אלוהים יצמיח, ולא אחת קורה שהפרי עולה על ציפיותינו (קורינתים א׳. ג׳:6). עובדה זו ניכרת בבירור לאחר שאנו מפיצים ספרי מקרא וספרות מקראית.
15. הבא דוגמה ליעילותם של הפרסומים המשיחיים במלאכת הקציר.
15 הנה מה שקרה לאדם ששמו ג׳ים. לאחר מות אמו מצא בין חפציה את הספר החיים — כיצד נוצרו? על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?a הוא קרא את הספר בעניין רב. בשיחה שהיתה לו עם עדת־יהוה שפנתה אליו ברחוב, הסכים שיבקרו אצלו שנית, ובעקבות זאת החל לקבל שיעורי־מקרא. ג׳ים התקדם מבחינה רוחנית בקצב מהיר, הקדיש את חייו ליהוה ונטבל. הוא סיפר לקרובי משפחתו על מה שהוא לומד. כתוצאה מכך, אחותו ואחיו נעשו עדי־יהוה. מאוחר יותר שירת ג׳ים כמתנדב בשירות מלא בבית־אל שבלונדון.
נרדפים אך מאושרים
16. (א) מדוע מוכתרת מלאכת הקציר בהצלחה? (ב) איזו אזהרה נתן ישוע באשר לתוצרי הלוואי של הבשורה הטובה, ובאיזו גישה אנו יוצרים קשר עם הזולת?
16 מדוע מוכתרת מלאכת הקציר בהצלחה? מפני שהמשיחיים המשוחים ובני לווייתם מיישמים את הדרכותיו של ישוע: ”את מה שאני אומר לכם בחושך אימרו באור, ומה שנלחש לאוזניכם הכריזו מעל הגגות” (מתי י׳:27). אולם, יש לצפות לקשיים, שהרי ישוע הזהיר: ”אח ימסור את אחיו למוות ואב ימסור את בנו. בנים יקומו על הוריהם וימיתו אותם”. עוד אמר: ”אל תחשבו שבאתי להטיל שלום על הארץ. לא באתי להטיל שלום אלא חרב” (מתי י׳:21, 34). ישוע לא בא לפלג משפחות מתוך כוונה תחילה. אבל תופעה זו היתה לפעמים חלק מתוצרי הלוואי של הבשורה הטובה. הוא הדין לגבי משרתי אלוהים כיום. בהטפת הבשורה מבית לבית אין בכוונתנו לתקוע טריז בין בני משפחה. אנו נשמח אם כל אדם יחבוק את הבשורה הטובה. לכן, אנו משתדלים ליצור קשר עם כל בני המשפחה באופן אדיב וסימפטי כדי שהבשורה שבפינו תמצא מהלכים ללבם של ה”מיועדים לחיי עולם” (מעשי השליחים י״ג:48).
17. במה נבדלים תומכי ריבונות אלוהים, ואיזו דוגמה ממחישה זאת?
17 בשורת המלכות מבדילה את תומכי ריבונות אלוהים. לדוגמה, ראה כיצד אחינו לאמונה נבדלו מאחרים משום ש’נתנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים’ בימי הנציונל־סוציאליזם בגרמניה (לוקס כ׳:25). בניגוד למנהיגי הדת הנוצרים ולצאן מרעיתם, משרתי יהוה עמדו איתן ומיאנו להפר את עקרונות המקרא (ישעיהו ב׳:4; מתי ד׳:10; יוחנן י״ז:16). פרופסור קריסטין קינג, מחברת הספר המדינה הנאצית והדתות החדשות (The Nazi State and the New Religions), אמרה: ”עדי־יהוה הם היחידים שהממשלה [הנאצית] לא יכלה להם. היא אומנם חיסלה אלפים, אך הפעילות נמשכה, ובמאי 1945 תנועת עדי־יהוה נותרה על כנה, ואילו הנציונל־סוציאליזם פס מן העולם”.
18. מהי גישתם של משרתי יהוה לנוכח הרדיפות?
18 ראוי לציין את גישתם של משרתי יהוה לנוכח הרדיפות. רשויות שלטון חילוניות מתרשמות מאמונתנו, ועם זאת תמהות על היעדר הטינה והעוינות מצדנו. למשל, ניצולי שואה מקרב עדי־יהוה מביעים לא אחת את שמחתם ואת שביעות רצונם כשהם מביטים לאחור על מה שעברו. הם יודעים שיהוה נתן להם ’כוח נשגב’ (קורינתים ב׳. ד׳:7). למשוחים מקרבנו מובטח ש’שמותיהם נכתבו בשמים’ (לוקס י׳:20). עמידתם בסבל מביאה לידי תקווה שאינה מכזיבה, והכרה פנימית זו היא גם נחלת הקוצרים בעלי העתיד הארצי (רומים ה׳:4, 5).
התמד במלאכת הקציר
19. אילו שיטות יעילות נהוגות בשירות המשיחי?
19 ימים יגידו עוד כמה זמן יאפשר לנו יהוה לעסוק במלאכת הקציר הסמלית. עלינו לזכור בינתיים שלקוצרים בשדה גשמי יש שיטות עבודה מסוימות. באותו אופן, יש לנו בסיס מוצק להאמין שפעילות ההטפה המתבצעת בדרכים שנוסו והוכיחו את עצמן תישא פרי. פאולוס אמר לאחיו לאמונה: ”אני מבקש מכם להתנהג כמוני” (קורינתים א׳. ד׳:16). כשנועד פאולוס במילטוס עם זקני־הקהילה מאפסוס, הוא הזכיר להם כי לא נרתע מללמד אותם ”ברבים ובכל בית ובית” (מעשי השליחים כ׳: 20, 21). טימותיאוס, בן לווייתו של פאולוס, למד את שיטותיו של השליח והיה באפשרותו להורות אותן לקורינתים (קורינתים א׳. ד׳:17). אלוהים בירך את שיטות ההטפה של פאולוס, והוא יברך את התמדתנו בהטפת הבשורה ברבים ומבית לבית, בביקורים חוזרים, בשיעורי־מקרא ביתיים ובכל מקום שיש עם מי לדבר (מעשי השליחים י״ז:17).
20. כיצד הראה ישוע שבימיו התרחש קציר רוחני נרחב, וכיצד מתאמתים דבריו בימינו?
20 לאחר שבישר ב־30 לספירה לאשה השומרונית סמוך לשכם, דיבר ישוע על הקציר הרוחני. הוא אמר לתלמידיו: ”שאו עיניכם וראו את השדות, כי לבנים הם ובשלים לקציר. הקוצר מקבל כבר שכר ואוסף פרי לחיי עולם, כדי שישמחו יחדיו הזורע והקוצר” (יוחנן ד׳:34–36). ישוע כנראה חזה בתוצאות שיחתו עם האשה השומרונית, שכן רבים האמינו בו על סמך הדברים שהעידה (יוחנן ד׳:39). בשנים האחרונות הוסרו בארצות מסוימות ההגבלות מעל עדי־יהוה וניתנה להם הכרה חוקית. מתוך כך נפתחו שדות חדשים לקציר. עקב כך, אנו בעיצומו של קציר רוחני שופע. בעודנו עסוקים במלאכת הקציר בשמחה, מניבה פעילות זו שפע של ברכות בעולם כולו.
21. מאיזו סיבה עלינו להתמיד כקוצרים מאושרים?
21 כשהשדות בשלים לקציר, חייבים הקוצרים לפעול בדחיפות. עליהם לעמול ללא דיחוי. גם כיום אנו חייבים לפעול בחריצות ובתחושת דחיפות משום שאנו חיים ב’עת הקץ’ (דניאל י״ב:4). נכון, אנו עוברים ניסיונות, אך היבול שנושא הקציר, יבול של משרתי יהוה, רב יותר מאי פעם. אם כן, זו עת שמחה (ישעיהו ט׳:2). הבה נתמיד אפוא כקוצרים מאושרים במלאכת הקציר!
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם עדי־יהוה ומופץ על־ידם.
מהי תשובתך?
• כיצד נענה אדון הקציר לבקשה לפועלים נוספים?
• איזו גישה אנו מגלים למרות היותנו ”שנואים”?
• מדוע אנו מאושרים למרות הרדיפות?
• מדוע עלינו להתמיד במלאכת הקציר בתחושת דחיפות?
[תמונות בעמודים 16, 17]
העוסקים במלאכת הקציר הרוחני נהנים מתמיכת המלאכים
[תמונה בעמוד 18]
צעדות להפצת מידע משכו תשומת לב מצד רבים לבשורת המלכות
[תמונה בעמוד 18]
אנו זורעים ומשקים אך אלוהים הוא המצמיח