התוכל ”להבחין בין טוב לרע”?
”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון” (אפסים ה׳:10).
1. באיזה מובן החיים היום מבלבלים, ומדוע?
”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). אמירה מעמיקה זו מפי ירמיהו נכונה בימינו במשנה תוקף. מדוע? מפני שכפי שניבא המקרא, אנו חיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). בכל יום אנו נתקלים במצבים מבלבלים המחייבים אותנו לקבל החלטות. והחלטות אלו, אם קטנות ואם גדולות, עשויות להשפיע במידה רבה על מצבנו הפיסי, הרגשי והרוחני.
2. אילו החלטות נחשבות אולי לשוליות, אך מה עמדתם של משיחיים מוקדשים לגביהן?
2 החלטות רבות שאנו מחליטים בחיי היומיום נחשבות להחלטות שגרתיות או שוליות. לדוגמה, מדי יום אנו בוחרים מה ללבוש, מה לאכול, עם מי להיפגש וכן הלאה. החלטות אלו נעשות כמעט באופן אוטומטי בלי מחשבה מרובה. אך האם באמת מדובר כאן בעניינים שוליים? בתור משיחיים מוקדשים, הלבוש וההופעה החיצונית, האוכל והשתייה, סגנון הדיבור ודפוסי ההתנהגות שאנו בוחרים חשובים לנו מאוד, ובחירות אלו מעידות בכל עת שאנו משרתיו של ריבון היקום, יהוה אלוהים. בעניין זה מהדהדים במוחנו דבריו של השליח פאולוס: ”אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו — עשו את הכל למען כבוד אלוהים” (קורינתים א׳. י׳:31; קולוסים ד׳:6; טימותיאוס א׳. ב׳:9, 10).
3. אילו החלטות הן בעלות אופי רציני יותר?
3 יש החלטות בעלות אופי רציני יותר. לדוגמה, להחלטה להתחתן או להישאר רווק נודעת השפעה תמידית על חיי הפרט. אין זה עניין שולי. צריך להיות בטוח, ולבחור באדם הנכון שיהיה שותפך לכל החייםa (משלי י״ח:22). בנוסף לכך, הידידים, תחומי השכלה, העבודה ואפילו סוגי הבידור והבילוי שאנו בוחרים ממלאים תפקיד רב השפעה ומכריע ברוחניותנו ובטובתנו הנצחית (רומים י״ג:13, 14; אפסים ה׳:3, 4).
4. (א) איזו יכולת רצוי ביותר לפתח? (ב) אילו שאלות ראויות לדיון?
4 בהתחשב בכל ההחלטות האלו, אין ספק שרצוי לפתח את היכולת להבחין בין טוב לרע או להבדיל בין מה שנראה טוב לבין מה שבאמת טוב. ”יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות”, מזהיר המקרא (משלי י״ד:12). לכן, השאלה המתבקשת היא: ’כיצד ניתן לפתח את היכולת להבחין בין טוב לרע? היכן נוכל למצוא את ההדרכה הנחוצה בקבלת החלטות? מה עשו בני אדם בעבר ומה עושים הם בהווה בנושא זה, ומה היתה התוצאה?’
’פילוסופיה ותעתועי הבל’ של העולם
5. באיזה עולם חיו המשיחיים הקדומים?
5 המשיחיים במאה הראשונה חיו בעולם שבו ערכים ואידיאלים יווניים־רומיים משלו בכיפה. מצד אחד, אורח החיים הרומי הציע מותרות ונוחוּיות שנחשבו בעיני רבים מושא לקנאה. מצד שני, החוג האינטלקטואלי של אותם ימים נפעם לא רק מן המושגים הפילוסופיים של אפלטון ואריסטו אלא גם מן האסכולות החדשות, כגון האפיקוראיזם והסטואה. בביקורו באתונה, במסע ההטפה השני שלו, נתקל השליח פאולוס בפילוסופים אפיקורסים וסטואים שהתנשאו מעל פאולוס וכינוהו ”פטפטן” (מעשי השליחים י״ז:18).
6. (א) לְמה התפתו כמה מן המשיחיים הראשונים? (ב) איזו אזהרה נתן פאולוס?
6 אין פלא אפוא, שכמה מן המשיחיים הראשונים נמשכו לדרכים היומרניות ולסגנונות החיים של הסובבים אותם (טימותיאוס ב׳. ד׳:10). מי שהיו חלק בלתי נפרד מן הסדר העולמי דאז נהנו למראית עין מיתרונות רבים, והבחירות שבחרו נראו אולי הגיוניות. דומה היה שהעולם מציע דבר יקר שנעדר מאורח חייו של משיחי מוקדש. אולם, השליח פאולוס הזהיר: ”היזהרו שאיש לא יוליך אתכם שולל בפילוסופיה ובתעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח” (קולוסים ב׳:8). מדוע אמר זאת פאולוס?
7. מה ערכה האמיתי של חוכמת העולם?
7 פאולוס נתן את האזהרה הזו מפני שהוא חש בסכנה הממשית שארבה מאחורי קו החשיבה של אלה שנמשכו לעולם. השימוש במילים ’פילוסופיה ותעתועי הבל’ הוא מעניין במיוחד. המילה ”פילוסופיה” משמעה המילולי הוא ”אהבת חוכמה, הרדיפה אחר חוכמה”. אהבה זו כשלעצמה היא דבר רצוי. המקרא, ובייחוד ספר משלי, מעודד אותנו לרדוף אחר דעת וחוכמה מן הסוג הנכון (משלי א׳:1–7; ג׳:13–18). אלא שפאולוס הוסיף גם את המילים ”תעתועי הבל”. במילים אחרות, פאולוס ראה בחוכמה שמציע העולם כדבר נבוב ומתעה. היא נראית יציבה כמו בלון נפוח, אך היא למעשה ריקה מתוכן. יהיה זה חסר ערך ואפילו הרה אסון לקבוע מה טוב ומה רע על סמך ’הפילוסופיה ותעתועי ההבל’ של העולם.
”האומרים לרע טוב ולטוב רע”
8. (א) לאן פונים אנשים כדי לקבל עצות? (ב) מה טיב העצות הניתנות?
8 המצב כיום אינו שונה בהרבה. בכל תחום יש שפע של מומחים. יועצי נישואין ומשפחה, בעלי טור בעיתונים, מרפאים חובבנים, אסטרולוגים, מדיומים ואחרים מוכנים לתת עצות — תמורת תשלום. אך מה טיב עצותיהם? לא אחת קורה שאמות המידה של המקרא נדחקות לקרן זווית כדי לפנות מקום למה שנקרא המוסר החדש. לדוגמה, על סירובם של הממשלות לרשום ”נישואין של זוגות חד־מיניים”, נאמר במאמר מערכת של עיתון ראשי בקנדה, גלובּ אנד מֵייל: ”זה מגוחך שבשנת 2000 שוללים מזוגות אוהבים ומסורים את האפשרות לממש את משאלת לבם רק משום שהם במקרה בני אותו מין”. המגמה היום היא להיות סובלני ולא ביקורתי. הכל הפך לעניין יחסי; אין כבר טוב או רע מוחלטים (תהלים י׳:3, 4).
9. כיצד נוהגים במקרים רבים אנשים הנחשבים למכובדים בחברה?
9 אחרים רואים בעשירים ובמפורסמים, אלה שהצליחו מבחינה כלכלית וחברתית, כמודל לחיקוי בקבלת החלטות. זה נכון שהעשירים והמפורסמים נחשבים למכובדים בחברה, אך במקרים רבים הם בסך הכל משלמים מס שפתיים לערכים כגון יושר ואמון. ברדיפה אחר כוח וכסף, רבים מעגלים פינות ורומסים עקרונות מוסר בלי להניד עפעף. בחתירה לתהילה ולאהדה, יש המתכחשים כלאחר יד לערכים ולעקרונות מבוססים ובוחרים בדפוסי התנהגות מוזרים ומזעזעים. והתוצאה היא חברה מתירנית המונעת על־ידי החתירה לרווח ושהמוטו שלה הוא, ”הכל מותר”. ובכן, האם זה מפתיע שאנשים מבולבלים בשאלה מה טוב ומה רע? (לוקס ו׳:39).
10. כיצד הוכחו כנכונים דבריו של ישעיהו לגבי טוב ורע?
10 ההשלכות הטרגיות של החלטות שגויות שהתקבלו על בסיס הדרכה מוטעית ניכרות מכל עבר — גירושין, משפחות הרוסות, שימוש לרעה בסמים ושימוש מופרז באלכוהול, כנופיות נערים אלימות, הפקרות מינית, מחלות מין והרשימה עוד ארוכה. הרי איך אפשר לצפות שהמצב יהיה שונה אם מתעלמים מכל הערכים ונקודות הייחוס להגדרת הטוב והרע? (רומים א׳: 28–32) המצב הוא בדיוק כפי שאמר הנביא ישעיהו: ”הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר! הוי חכמים בעיניהם, ונגד פניהם נבונים!” (ישעיהו ה׳:20, 21).
11. מדוע אין זה נבון להישען על חוכמתנו אנו כדי לקבוע מה טוב ומה רע?
11 העובדה שאלוהים דרש דין וחשבון מאותם יהודים קדומים, שהיו ”חכמים בעיניהם”, מלמדת עד כמה חשוב שלא נישען על עצמנו כדי לקבוע מה טוב ומה רע. רבים אומרים, ”הקשב ללבך” או ”עשה את הישר בעיניך”. האם זו חשיבה נכונה? לא לפי המקרא אשר אומר חד וחלק: ”עקוֹב [בוגדני] הלב מכל ואנוש הוא. מי ידענו?” (ירמיהו י״ז:9) כלום היית סומך על אדם בוגדני ונואש שינחה אותך בקבלת החלטות? ודאי שלא. אולי היית עושה בדיוק ההיפך ממה שהוא אומר. זו הסיבה שהמקרא מזכיר לנו: ”בוטח בלבו הוא כסיל, והולך בחוכמה הוא יימלט” (משלי ג׳:5–7; כ״ח:26).
לְמד מה רצוי בעיני אלוהים
12. מדוע עלינו להבחין מהו ”רצון אלוהים”?
12 מאחר שאל לנו לסמוך לא על חוכמת העולם ולא על עצמנו בשאלה מה טוב ומה רע, מה עלינו לעשות? שים לב לעצה הברורה והחד־משמעית מפי השליח פאולוס: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2). מדוע עלינו להבחין מהו רצון אלוהים? יהוה מביא במקרא סיבה ברורה ורבת עוצמה: ”כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכיי מדרכיכם, ומחשבותיי ממחשבותיכם” (ישעיהו נ״ה:9). לכן, במקום לסמוך על השכל הישר או על תחושות בטן טובות, המקרא מורה לנו: ”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון” (אפסים ה׳:10).
13. כיצד הדברים שאמר ישוע ביוחנן י״ז:3 מדגישים את הצורך לדעת מה רצוי בעיני אלוהים?
13 ישוע המשיח הדגיש את הצורך בכך באומרו: ”ואלה הם חיי העולמים לדעת אותך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת” (יוחנן י״ז:3, דל’). המילה היוונית שתורגמה ל”לדעת” נושאת משמעות עמוקה יותר מסתם ”ידע”. על־פי המילון הפרשני מאת ווין, מילה זו ”מצביעה על קשר בין היודע לבין מושא הידיעה; במובן זה, למושא הידיעה יש ערך או חשיבות בעיני היודע והיחסים עימו יקרים לו”. כדי לרקום יחסים עם מישהו לא די לדעת מיהו או מה שמו. צריך גם לדעת מה הוא אוהב ומה הוא שונא, להכיר את ערכיו ואמות המידה שלו — ולכבד אותם (יוחנן א׳. ב׳:3; ד׳:8).
הרגלת חושינו
14. מהו, לדברי פאולוס, ההבדל העיקרי בין תינוקות רוחניים לבין אנשים מבוגרים?
14 אם כן, כיצד נוכל לרכוש את היכולת להבחין בין טוב לרע? התשובה טמונה בדברי פאולוס אל המשיחיים העברים במאה הראשונה. הוא כתב: ”כל מי שמאכלו חלב איננו מבין בדברי צדק, כי עודנו תינוק. אך המאכל המוצק הוא למבוגרים, אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע”. כאן פאולוס מראה את הניגוד בין ה”חלב”, המסמל על־פי דבריו בפסוק הקודם ”את ראשית יסודות דברי אלוהים”, לבין ”המאכל המוצק” השייך ל”מבוגרים”, אשר ”חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע” (עברים ה׳: 12–14).
15. מדוע יש צורך לעמול כדי לרכוש ידע מדויק על אלוהים?
15 יוצא מכך שבראש ובראשונה עלינו לעמול לרכישת הבנה מדויקת של אמות המידה של אלוהים המוּתווֹת בדברו, המקרא. אין אנו מחפשים רשימת מצוות ’עשה’ ו’אל תעשה’, שלפיה נדע איך להתנהג. המקרא אינו ספר כזה. פאולוס הסביר: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). כדי להפיק תועלת מן ההוראה, התוכחה והתיקון, עלינו להשתמש בשכלנו ובכושר החשיבה שלנו. הדבר כרוך במאמצים, אך התוצאה — להיות ”מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” — שווה כל מאמץ (משלי ב׳:3–6).
16. מה משמע הדבר להרגיל את החושים?
16 כמו כן, פאולוס ציין כי ”חושיהם [של המבוגרים] הורגלו... להבחין בין טוב לרע”. כאן אנו מגיעים לשורש העניין. הביטוי ”חושיהם הורגלו” משמעו מבחינה מילולית הוא ”איברי החישה מאומנים (כמו מתעמל)” (תרגום אינטרליניאר המלכות). מתעמל המיומן על מכשיר ספורט מסוים, כמו טבעות או קורה, מסוגל לבצע תרגילים מהירים ביותר המפרים לכאורה את חוק הכבידה או חוקי טבע אחרים. הוא בשליטה מלאה על חלקי גופו בכל עת, והוא יודע כמעט באופן אינסטינקטיבי אילו תנועות עליו לעשות כדי להשלים את התרגיל בהצלחה. כל זה הוא פרי אימונים קפדניים ותרגול בלתי פוסק.
17. באיזה מובן עלינו להיות כמו מתעמלים?
17 גם אנחנו צריכים להיות מאומנים באופן רוחני כמו מתעמל, כדי שהחלטותינו ובחירותינו יהיו נבונות. בכל עת עלינו להיות בשליטה מלאה על חושינו ואיברי גופנו (מתי ה׳:29, 30; קולוסים ג׳:5–10). לדוגמה, האם אתה מרגיל את עיניך לבל יתבוננו בחומר לא־מוסרי או את אוזניך לבל יאזינו למוסיקה או לדיבור בזויים? זה נכון שחומר לא־בריא זה אופף אותנו מכל עבר. למרות זאת, בידינו להחליט אם לתת לזה להכות שורשים בלבנו ובשכלנו. מוטב שננהג כדוגמת מחבר התהלים אשר אמר: ”לא אשית לנגד עיניי דבר בליעל, עֲשׂה סֵטִים שנאתי, לא ידבק בי. ... דובר שקרים לא יִכּוֹן לנגד עיניי” (תהלים ק״א:3, 7).
הרגל את חושיך על־ידי הניסיון המעשי
18. על מה מצביעות המילים, ”על־ידי הניסיון המעשי”, בעניין הרגלת החושים?
18 זכור ש”על־ידי הניסיון המעשי” ניתן להרגיל את חושינו להבחין בין טוב לרע. במילים אחרות, בכל פעם שאנו ניצבים בפני החלטה, עלינו ללמוד להשתמש בשכלנו כדי להבחין אילו עקרונות מקראיים כרוכים בדבר וכיצד ניתן לייחס אותם למקרה הנידון. עשה לך להרגל לחקור בפרסומים מקראיים שמספק ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45, דל’). כמובן, ניתן גם לבקש עזרה ממשיחיים בוגרים. בכל אופן, המאמץ האישי שאנו משקיעים בלימוד דבר־אלוהים, תוך כדי תפילות ליהוה שידריך אותנו ויתן לנו את רוחו, יצמיח תוצאות חיוביות רבות בטווח הארוך (אפסים ג׳:14–19).
19. מאילו ברכות נוכל ליהנות אם נרגיל בהדרגה את חושינו?
19 ככל שנרגיל בהדרגה את חושינו, ”לא נהיה עוד ילדים נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות” (אפסים ד׳:14). על בסיס הידע וההבנה שנרכוש באשר לרצוי בעיני אלוהים, יהיה בכוחנו להחליט החלטות נבונות, קטנות כגדולות, שיועילו לנו, יבנו את אחינו לאמונה ומעל לכל ישמחו את אבינו שבשמים (משלי כ״ז:11). איזו ברכה והגנה בזמנים קשים אלו!
[הערת שוליים]
a ברשימה של יותר מ־40 החוויות המלחיצות ביותר בחיים, רשימה שערכו ד״ר תומס הולמס וד”ר ריצ׳רד ריי, מותו של בן זוג, גירושין ופירוד תופסים את שלושת המקומות הראשונים. הנישואין עומדים במקום השביעי.
התדע להשיב?
• איזו יכולת נחוצה כדי להחליט החלטות נבונות?
• מדוע לא יהא זה מן התבונה להישען על אנשים חשובים או להסתמך על תחושותינו אנו בהבחנה בין טוב לרע?
• מדוע עלינו להיווכח מה רצוי בעיני אלוהים בקבלת החלטות, וכיצד ניתן לעשות כן?
• מה משמע הדבר ’להרגיל את החושים’?
[תמונה בעמוד 9]
יהיה זה חסר תועלת לראות בעשירים ובמפורסמים מקורות הדרכה
[תמונה בעמוד 10]
עלינו להיות בשליטה מלאה על חושינו ואיברי גופנו כמו מתעמל