לְמה יש ערך ממשי?
רכישת דבר בעל ערך עשויה להרנין את הלב. האם מדובר בסכום כסף גדול? תכשיט יקר או אקזוטי? תהילה וגדוּלה? רבים מוקירים דברים אלו. יש בהם כדי לשמש מקור מחיה, ליצוק משמעות לחיים או לספק צורך פנימי של הכרה והגשמת הישגים. האם אנו חותרים להשגת דברים אלו בתקווה שבאמצעותם נממש את יעדינו ומשאלותינו?
בדרך כלל, מה שיקר בעיני האדם הוא מה שאמור לספק את צרכיו או את מאווייו האישיים. אנו מוקירים דברים המעוררים בנו תחושת רווחה ומציעים לנו עתיד בטוח. אנו רואים ערך רב בדברים המקנים לנו באופן מיידי הקלה, נחמה או הכרה. אולם, ייחוס ערך רב לדבר על בסיס רצונותינו ותחומי התעניינותנו המשתנים מעיד על גישה שטחית ועל קוצר ראות. לאמיתו של דבר, הערך האמיתי נאמד על־פי מה שנתפס בעינינו כצורכנו הגדול מכל.
מהו צורכנו הגדול מכל? לשום דבר אין כל ערך ללא מרכיב עיקרי אחד — החיים. בלי חיים לא נתקיים. שלמה מלך ישראל כתב: ”המתים אינם יודעים מאומה... אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול [בקבר]” (קהלת ט׳:5, 10). אם המוות משיגנו אין לנו אלא לוותר על כל מה שבבעלותנו. לפיכך, הצורך הגדול מכל הוא הצורך בדבר שישמר את חיינו. מה הדבר הזה?
מה ישמר את חיינו?
”בצל הכסף”, אמר שלמה המלך, כלומר הכסף מהווה הגנה (קהלת ז׳:12). אם יש לנו מספיק כסף, נוכל לרכוש מזון ובית נוח. בכסף נוכל לנסוע להנאתנו למקומות רחוקים. הוא יכול לספק את צורכי מחייתנו כשאין עוד ביכולתנו לעבוד בשל זקנה או חולי. רבים הם יתרונות הכסף. אך, הכסף אינו יכול לשמר את חיינו. השליח פאולוס אמר לטימותיאוס: ”את עשירי העולם הזה צווה שלא ירום לבבם ולא יבטחו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים” (טימותיאוס א׳. ו׳:17). כל הכסף שבעולם אינו יכול לקנות לנו חיים.
תן דעתך לסיפורו של היטושי. מאחר שגדל במשפחה ענייה, קינן בו רצון עז להתעשר. הוא כל כך האמין בכוחו של הכסף, שאפילו חשב שאפשר לקנות בו בני אדם. יום אחד הגיע לביתו אדם ששאל אותו אם הוא יודע שישוע המשיח מת למענו. השאלה עוררה את סקרנותו כי הוא סבר שאיש לא ימות למען אדם כמוהו. הוא נכח בהרצאה פומבית ונפעם מן העצה לשמור על ’עין פשוטה’. הנואם הסביר שעין ”פשוטה” היא עין שרואה למרחוק ומתמקדת בדברים רוחניים (לוקס י״א:34). במקום לעבוד קשה למען הכסף, החל היטושי להציב את דברי הערך הרוחניים במקום הראשון בחייו.
נכסים חומריים עשויים גם להעניק מידה מסוימת של יציבות וביטחון. השפע מקל מעל האדם את דאגות המחיה היומיומיות. בית יפה בשכונה טובה אולי נוסך בנו תחושת הגשמה. בגדים אופנתיים ומכונית טובה עשויים למשוך מבטי הערצה מצד אחרים.
זו ברכה ’לראות טוב בכל עמלנו’ (קהלת ג׳:13). יתרה בבנק אולי תאפשר ליקירינו ’להינפש, לאכול, לשתות ולשמוח’. אלא שערכם של דברים חומריים אינו אלא ערך חולף. בהזהירו מפני חמדנות אמר ישוע המשיח: ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15–21). נכסים, יהיו רבים או יקרים ככל שיהיו, אינם יכולים להבטיח לנו חיים.
לדוגמה, ליז היתה נשואה לאדם אמיד. היא מספרת: ”היו לנו בית יפה ושתי מכוניות, ומצבנו הכספי איפשר לנו ליהנות מכל מה שיש לעולם להציע מבחינה חומרית. ... אך עד כמה שזה נשמע מוזר, עדיין היו לי דאגות כספיות”. היא מסבירה: ”היה לנו כל כך הרבה מה לאבד. ככל שמרבים נכסים, פוחתת תחושת הביטחון”.
תהילה וגדוּלה הן דבר רב ערך בעיני רבים, כי הן מסבות לאדם פאר וכבוד. בעולם של ימינו קריירה מצליחה היא מושא לקנאה. בטיפוח כישרונות או כישורים אישיים מיוחדים אנו עשויים לקנות לעצמנו מוניטין. יהיו שיהללו אותנו, ייחסו משקל רב לדעותינו ויעשו כל מאמץ לשאת חן בעינינו. התהילה עשויה להביא לנו שמחה וסיפוק. אך בסופו של דבר היא נמוגה כלא היתה. שלמה, שצבר כבוד וכוח יותר מכל מלך אחר, אמר בצער: ”אין זיכרון לחכם עם הכסיל... הכל נשכח” (קהלת ב׳:16). חיים אינם פועל יוצא של תהילה או גדוּלה.
פַּסָּל ששמו צ׳לו למד להעריך דבר יקר בהרבה מתהילה. מאחר שהיה מוכשר, התקבל ללימודים שחידדו את כישוריו. בתוך זמן קצר גרפו יצירותיו תהילה בתקשורת ומצד מבקרי אומנות. פסלים רבים שפיסל הוצגו בערים גדולות באירופה. צ׳לו מספר: ”עלי להודות שבמשך זמן מסוים האומנות היתה הדבר החשוב ביותר בחיי. אבל למדתי שהרדיפה אחר הקריירה כמוה כניסיון לעבוד שני אדונים (מתי ו׳:24). הייתי משוכנע שהדבר החשוב מכל שעלי לעשות הוא לבשר את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים. לכן, החלטתי לוותר על עבודתי כפַסָל”.
מהו הדבר היקר מכל?
מאחר שלשום דבר אין כל משמעות או ערך ללא חיים, מהו הדבר שעלינו להשיג לבל נאבד את חיינו? החיים מקורם ביהוה אלוהים (תהלים ל״ו:10). ואכן, ”בו אנחנו חיים ומתנועעים וקיימים” (מעשי השליחים י״ז:28). הוא נותן לאהוביו מתנה: ”חיי עולם” (רומים ו׳:23). מה עלינו לעשות כדי שנימצא ראויים לקבל מתנה זו?
התנאי לקבלת מתת חיי עולם הוא יחסים הדוקים עם יהוה. אם כן, לחסדו ערך רב יותר מכל דבר שבכוחנו לרכוש. עם חסדו של יהוה יש לנו התוחלת ליהנות מאושר אמיתי ונצחי. בלעדיו, נכונה לנו השמדה נצחית. ברור אפוא, שכל דבר שיעזור לנו לרקום יחסים טובים עם יהוה הוא בעל ערך שלא יסולא בפז.
מה עלינו לעשות
הצלחתנו תלויה ברכישת ידע. מקור הידע המדויק הוא דבר יהוה, המקרא. רק בו מוסבר לנו מה צריך לעשות כדי להפיק רצון מאלוהים. אם כן, עלינו ללמוד בקפידה את כתבי־הקודש. מתוך מאמץ שקדני ללמוד את כל מה שניתן על יהוה אלוהים ועל ישוע המשיח נרכוש את ’הידע המוביל לחיי עולם’ (יוחנן י״ז:3, דל’). ידע זה הוא אוצר שראוי להוקירו! (משלי ב׳:1–5).
הידע שאנו רוכשים מדבר־אלוהים מאפשר לנו לנקוט את הצעד הבא — אמונה בישוע המשיח. יהוה פסק שכל הבאים אליו חייבים לעשות כן דרך ישוע (יוחנן י״ד:6). והרי ”אין רפואה [ישועה] באחר” (מעשי השליחים ד׳:12). בסופו של דבר, ישועתנו אינה תלויה ”לא בכסף ולא בזהב... כי אם... בדמו של המשיח” (פטרוס א׳. א׳:18, 19). כדי להוכיח את אמונתנו עלינו לקבל את תורותיו של ישוע ולנהוג כדוגמתו (עברים י״ב:1–3; פטרוס א׳. ב׳:21). מה יקר קורבנו! עתידה הנצחי של כל האנושות תלוי בו. אם יהוה יראה בנו ראויים ליהנות מערך קורבן הכופר, נזכה למתנה יקרה מאוד: חיי עולם (יוחנן ג׳:16).
ישוע אמר: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (מתי כ״ב:37). אהבת יהוה מתבטאת ב’שמירת מצוותיו’ (יוחנן א׳. ה׳:3). עם מצוותיו נמנות המצוות להיבדל מן העולם, לשמור על התנהגות נאותה ולצדד במלכותו. זו הדרך ’לבחור בחיים’ ולא במוות (דברים ל׳:19). אם ’נקרב לאלוהים, הוא יקרב אלינו’ (יעקב ד׳:8).
הערובה ליהנות מחסדו של אלוהים יקרה פי כמה וכמה מאוצרות העולם. מי שזוכים לחסדו הם העשירים ביותר עלי אדמות! אם כך, נחתור נא לרכוש את האוצר בעל הערך הממשי — לשאת חן בעיני יהוה. הבה נשים לב לדבריו של השליח פאולוס: ”רדוף צדק, חסידות, אמונה, אהבה, סבלנות וענווה. היאבק המאבק הטוב למען האמונה. אחוז בחיי עולם” (טימותיאוס א׳. ו׳:11, 12).
[תמונות בעמוד 21]
מה יקר ללבך? כסף, נכסים חומריים, תהילה, או דבר אחר?
[תמונה בעמוד 23]
עלינו ללמוד את המקרא בקפידה