חיים מלאי משמעות בהישג ידך!
רבים חיים בשביל לצבור כסף ונכסים. יש שמטרת חייהם היא לעשות לעצמם שם בעולם הזה. ויש שחיים למען מיצוי כשרונותיהם האומנותיים. אחרים מקדישים את חייהם לעשייה למען הזולת. יחד עם זאת, לא מעט אנשים אינם יודעים בשביל מה הם חיים ומה פשר קיומם.
מה לגביך? האם אי פעם חשבת ברצינות על סיבת קיומך? מהו המפתח לחיים מלאי משמעות? אולי כדאי שתשקול כמה מטרות שהרבה אנשים חותרים אליהן ותראה אם הן באמת מביאות תחושת הגשמה וסיפוק.
כסף ותענוגות והמקום הראוי להם
בקהלת ז׳:12 נאמר: ”בצל החוכמה בצל הכסף”, כלומר החוכמה והכסף מגינים על בעליהם, ”ויתרון דעת החוכמה תחַיֶה בעליה”. כסף הוא בהחלט דבר שימושי. הכסף הכרחי לקיומך, בייחוד אם עליך לפרנס משפחה (טימותיאוס א׳. ה׳:8).
חלק מהתענוגות שהכסף מאפשר לנו ליהנות מהם מוסיפים טעם לחיים. ישוע המשיח, מייסד דת האמת המשיחית, אומנם אמר שלא היה לו מקום להניח את ראשו, אך מדי פעם היטיב את לבו במזון וביין משובחים. בנוסף לכך, הוא לא ראה מניעה לעצמו ללבוש בגד יקר (מתי ח׳:20; יוחנן ב׳:1–11; י״ט:23, 24).
אבל רדיפת תענוגות לא עמדה במרכז חייו של ישוע. היה לו סדר עדיפויות נכון. ישוע אמר: ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו”. בהמשך דבריו אלה סיפר משל על איש עשיר ששדהו הניב יבול רב. חשב העשיר בלבו: ”מה אעשה, אין לי מקום לאסוף את יבולי. ... אהרוס את אסמיי ואבנה גדולים מהם, ובהם אכנס את כל תבואתי ורכושי. ואומר לנפשי: נפשי, יש לך הרבה דברים טובים שנאגרו לשנים רבות. הינפשי, אכלי, שתי ושמחי”. במה טעה האיש? המשל ממשיך: ”אלוהים אמר לו: ’כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?’” גם אם יאגור את יבולו, אחרי מותו לא יוכל ליהנות מן העושר שצבר. לסיום הסביר ישוע למאזיניו את מוסר ההשכל: ”ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלוהים” (לוקס י״ב:13–21).
כן, אנו זקוקים לכסף ויש מקום להנאות, אבל כסף ותענוגות אינם העיקר בחיים. החשוב מכול הוא להעשיר למען אלוהים, כלומר לחיות בצורה שתישא חן בעיניו.
האם החתירה לתהילה היא חזות הכול?
משאת לבם של רבים היא להגיע לתהילה. השאיפה לרכוש שם טוב ולהיזכר על־ידי אחרים אינה פסולה בהכרח. ”טוב שם משמן טוב”, אומר המקרא, ”ויום המוות מיום היוולדו” (קהלת ז׳:1).
ביום המוות נשלמת כביכול כתיבת המוניטין שצבר האדם בשנות חייו. אם עשה לעצמו שם טוב, יום מותו טוב בהרבה מיום היוולדו, יום שבו ’גליון ההישגים’ שלו היה ריק.
ספר קהלת נכתב בידי שלמה המלך. אבשלום, שהיה אחיו למחצה, רצה לעשות לעצמו שם. אך ככל הנראה שלושת בניו, שאמורים היו לקיים את שמו, מתו בגיל צעיר. מה עשה אבשלום? המקרא מוסר: ”ויצֶב לו... את מצבת אשר בעמק המלך, כי אמר: ’אין לי בן בעבור הזכיר שמי’. ויקרא למצבת על שמו” (שמואל ב׳. י״ד:27; י״ח:18). כיום אין זכר למצבה זו. ובאשר לאבשלום, הוא מוכר לקוראי המקרא כמורד בזוי שזמם לגזול את כס המלוכה מדוד אביו.
רבים בימינו מנסים להגיע להישגים מרשימים כדי להירשם בדפי ההיסטוריה. הם חותרים לזכות לתהילת ההמונים שטעמיהם משתנים חדשות לבקרים. ומה קורה לתהילה? בספר תרבות הנרקיסיזם (The Culture of Narcissism) כותב כריסטופר לאש: ”בימינו — תקופה שבה ההצלחה היא במידה רבה פונקציה של נעורים, זוהר ומקוריות — התהילה ארעית מאי פעם, ומי שמצויים באור הזרקורים חרדים כל הזמן שמא תוסט מהם תשומת הלב”. זו הסיבה שלא מעט ידוענים פונים לסמים ולאלכוהול, ורבים מהם מתים בטרם עת. עד כמה מיותר לחתור לתהילה!
אם כן, בעיני מי צריך להיות לנו שם טוב? בהתייחסו לאנשים ששמרו את תורתו, אמר יהוה ביד נביאו ישעיהו: ”ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם. ... שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת” (ישעיהו נ״ו:4, 5). מי ששומעים בקול אלוהים, ותודות לכך נעשים רצויים בעיניו, יזכו ל”יד ושם”. אלוהים יזכור את שמם ל”עולם”, והם לא ייכרתו. זה השם שהמקרא מעודד אותנו לקנות — שם טוב בעיני יהוה בוראנו.
ישעיהו ניבא בזאת שיבוא יום והנאמנים יירשו חיי נצח בגן עדן עלי אדמות. ”חיי עולם” בגן עדן הם ”החיים האמיתיים” — החיים שהועיד אלוהים לאדם מיום היבראו (טימותיאוס א׳. ו׳:12, 19). במקום לחיות חיים בלתי מספקים שיחלפו ביעף, האם לא כדאי לחתור לחיי עולם?
אין די בפיתוח כישורים אומנותיים או בפעילויות הומניטריות
אומנים רבים שואפים להשתפר ולהגיע לרמה הנתפסת בעיניהם כמושלמת. אלא שהחיים הנוכחיים קצרים מדי. בשנות ה־90 לחייו השקיע הידאו, האומן שהוזכר במאמר הקודם, מאמצים רבים כדי ללטש את כישוריו האומנותיים. גם אם אומן מגיע לרמה משביעת רצון מבחינתו, אולי כבר אין לו היכולת ליצור באותה מידה שיצר כשהיה במיטב שנותיו. אך מה אם יחיה לנצח? עד כמה יוכל אז ללטש את כישוריו!
מה באשר לפעילויות הומניטריות? ראוי לשבח אדם הדואג לעניים ומנצל את משאביו לטובת הנזקקים. המקרא אומר: ”טוב לתת מלקחת” (מעשי השליחים כ׳:35). העשייה למען הזולת בהחלט יכולה להקנות תחושת סיפוק. אך גם אם אדם יקדיש לכך את כל חייו, כמה כבר יוכל לעשות? יש גבול למה שנוכל כבני אדם בשר ודם לעשות להקלת סבלות הזולת. נתינה חומרית, רבה ככל שתהיה, אין בה כדי לספק צורך בסיסי שמרבית האנשים מתעלמים ממנו ושלעולם אינם מביאים אותו על סיפוקו. מהו הצורך?
צורך מולד שחובה לספקו
בדרשת ההר דיבר ישוע על צורך מולד בסיסי. הוא אמר: ”אשרי המודעים לצורכּם הרוחני כי להם מלכות השמיים” (מתי ה׳:3, ע״ח). לפי המקרא אושר אמיתי אינו תלוי אפוא בעושר, בתהילה, בהישגים אומנותיים ובפעילויות הומניטריות. אושר אמיתי תלוי בסיפוק הצורך הרוחני — הצורך לעבוד את אלוהים.
השליח פאולוס עודד את מי שלא הכירו את הבורא לחפש את אלוהים. הוא אמר: ”מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני אדם להושיבם על פני כל הארץ, ויעד זמנים קבועים וקבע את גבולות מושבם — למען יחפשו את האלוהים; אולי יגששו אחריו וימצאו אותו, אף שאינו רחוק מכל אחד מאיתנו. הן בו אנחנו חיים ומתנועעים וקיימים” (מעשי השליחים י״ז:26–28).
סיפוק הצורך לעבוד את אלוהי האמת הוא המפתח לאושר אמיתי בחיים. הגשמת הצורך הרוחני מקנה לנו גם את התוחלת לזכות ב”חיים האמיתיים”. הנה סיפורה של תרזה שעשתה היסטוריה בעולם הטלוויזיה בארצה בזה שהייתה השחקנית האפרו־אמריקנית הראשונה שכיכבה בסדרת דרמה משלה כשכל פרק ארך שעה שלמה. אלא שבתוך זמן קצר עזבה את הכול. מדוע? היא אמרה: ”אני משוכנעת שדרך החיים הטובה ביותר היא להישמע לדבר־אלוהים”. תרזה לא רצתה לגלם תפקיד המציג את המין ואת האלימות באור זוהר ובכך לסכן את יחסיה עם אלוהים. היא התרחקה מעין הציבור ובחרה בחיים מלאי סיפוק: היא הקדישה חלק ניכר מזמנה להכרזת בשורת מלכות האלוהים במאמץ לעזור לזולת לרקום יחסים טובים עם אלוהים.
באשר להחלטתה של תרזה לפרוש מעולם המשחק, צוטט אחד ממכריה לשעבר כמי שאמר: ”נשבר לי הלב כי היה לי קשה לראות איך היא משליכה את מה שהיה לה. אבל היא בוודאי מצאה משהו גדול יותר וטוב יותר”. זמן מה לאחר מכן נהרגה תרזה. לאחר מותה אמר אותו האיש: ”היא הייתה מאושרת, וזה מה שכל אדם מאחל לעצמו בחיים. כמה מאיתנו יכולים לומר שהם מאושרים?” מי שמציבים את היחסים עם אלוהים במקום הראשון בחייהם ומוצאים את מותם מסיבה זו או אחרת, שמורה להם התקווה הנפלאה לקום לתחייה תחת מלכות אלוהים (יוחנן ה׳:28, 29).
הבורא ברא את כדור־הארץ ואת בני האדם לשם מטרה מסוימת. הוא רוצה שתבין את המטרה ותיהנה מחיי עולם בגן עדן עלי אדמות (תהלים ל״ז:10, 11, 29). זה הזמן ללמוד עוד על יהוה, בורא השמיים והארץ, ועל המטרה שהוא מועיד לנו. עדי־יהוה באזור מגוריך ישמחו לעזור לך ללמוד זאת. הנך מוזמן ליצור עימם קשר או לכתוב אל המוציאים לאור של כתב העת שבידך.
[תמונה בעמוד 5]
במה טעה האיש העשיר במשל ישוע?
[תמונה בעמוד 7]
התרצה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות?