הייו ערים והתקדמו באומץ!
דיווח על אסיפות מיוחדות
מי יכול לומר בפה מלא שאין אנו חיים כעת ב”זמנים קשים”? כעדי־יהוה, איננו פטורים מן הלחצים המאפיינים את ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). אך אנו מכירים בכך שאנשים צריכים עזרה. הם אינם מבינים את משמעות המאורעות בעולם. הם זקוקים לנחמה ותקווה. מהי הדרך העיקרית שבה אנו עוזרים לרעינו?
אלוהים הטיל עלינו שליחות — לחלוק את הבשורה על מלכותו המיוסדת (מתי כ״ד:14). על בני האדם לדעת שמלכות שמימית זו היא התקווה היחידה עבור האנושות. עם זאת, המסר שלנו אינו מתקבל תמיד בחיוב. במקומות מסוימים הוצאה פעילותנו אל מחוץ לחוק ואחינו נרדפים. אף־על־פי־כן, אין אנו מתייאשים. אנחנו שמים את מלוא מבטחנו ביהוה ונחושים בדעתנו להישאר ערים, להמשיך להתקדם באומץ ולא לחדול להכריז את הבשורה הטובה (מעשי השליחים ה׳:42).
עמדה נחושה זו באה לידי ביטוי באסיפות מיוחדות שהתקיימו באוקטובר 2001. האסיפה השנתית של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים של פנסילבניה התקיימה ביום שבת, ה־6 באוקטובר, באולם הכינוסים של עדי־יהוה בג׳רזי סיטי, ניו־ג׳רזי ארצות־הברית.a ביום שלמחרת נערכו אסיפות משלימות בארבעה אתרים — שלוש בארצות־הברית ואחת בקנדה.b
בדברי הפתיחה לאסיפה השנתית, התייחס סמיואל פ. הרד, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, לתהלים צ״ב:2, 5 וציין: ”ברצוננו לגלות הכרת תודה”. ואכן חמישה דיווחים מרחבי העולם נותנים לנו סיבות להכיר תודה.
דיווחים מרחבי תבל
אח אלפרד קוויצ׳י דיווח על התקדמות פעילות ההטפה בגאנה, לשעבר חוף הזהב. פעילותנו בארץ זו היתה מחוץ לחוק במשך מספר שנים. אנשים שאלו את העדים: ”למה פעילותכם מחוץ לחוק? מה עשיתם?” כך נוצרו הזדמנויות למתן עדות, הסביר אח קוויצ׳י. כאשר בוטל ב־1991 האיסור על הפעילות, היו 421,34 עדי־יהוה בגאנה. באוגוסט 2001 הגיע המספר הכולל ל־152,68 אחים — עלייה של 98 אחוז. כעת מתכוונים לבנות אולם כינוסים שיכיל 000,10 מקומות ישיבה. ניכר בעליל שאחינו בגאנה מנצלים עד תום את החופש הדתי שהוענק להם.
חרף האי־יציבות הפוליטית, אחינו באירלנד פעילים בשירות, והציבור רוחש להם כבוד בשל עמדתם הניטרלית. מתאם הסניף פיטר אנדרוּז מסר, שבאירלנד יש 115 קהילות המרוכזות ב־6 נפות. אח אנדרוז סיפר על ליאם, ילד בן עשר שמבשר ללא פחד בבית־ספרו.c ליאם נתן ל־25 ילדים מכיתתו וכן גם למורתו את הספר סיפורי המקרא שלי, היוצא לאור מטעם עדי־יהוה. ליאם רצה להיטבל, אבל מישהו שאל אם הוא לא צעיר מדי. ליאם השיב: ”מה שצריך לקבוע אינו גילי, אלא אהבתי ליהוה. טבילתי תראה עד כמה אני אוהב אותו”. ליאם רוצה לשרת בעתיד כשליח.
ב־1968 היו 400,5 מבשרים בוונצואלה, אך כיום יש שם למעלה מ־000,88, ציין סטפן יוהאנסון, מתאם ועד הסניף. בנוסף לכך, קיים פוטנציאל לעלייה נוספת, משום שיותר מ־000,296 איש נכחו בערב הזיכרון בשנת 2001. בדצמבר 1999, גרמו גשמי זעף למפולות בוץ שהביאו למותם של כ־000,50 איש, לרבות כמה עדים. אחד מאולמי המלכות התמלא בבוץ עד לגובה של חצי מטר מן התקרה. כשמישהו הציע לעזוב את הבניין, השיבו האחים: ”בשום פנים ואופן! זה אולם המלכות שלנו, ואנחנו לא רוצים לנטוש אותו כעת”. הם שינסו מותניים והחלו לפנות טונות של בוץ, אבנים ופסולת. המבנה שופץ, והאחים אומרים שהוא הרבה יותר יפה עכשיו משהיה לפני האסון!
שמונים ושבע שפות וניבים שגורים בפי תושבי הפיליפינים, אמר אח דנטון הופקינסון, מתאם ועד הסניף. במהלך שלוש השנים האחרונות, תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש יצא לאור בשלוש השפות העיקריות המדוברות בארץ זו — סֶבּואַנוֹ, אילוֹקַנוֹ וטגלוג. אח הופקינסון סיפר על ילד בן תשע שקרא את הספר בשורה טובה שתשמח אותך (לועזית), שיצא לאור מטעם עדי־יהוה. הוא הזמין פרסומים נוספים מהסניף וקרא אותם, אך משפחתו התנגדה. כעבור שנים, כשלמד רפואה, הוא יצר קשר עם הסניף וביקש שינהלו עימו שיעורי מקרא. הוא נטבל ב־1996 וזמן קצר לאחר מכן החל בשירות מלא. כיום הוא משרת במשרד הסניף יחד עם אשתו.
’פורטו־ריקו היא בעסקי ”ייצוא עדים”’, הסביר מתאם ועד הסניף, רונלד פרקין. באי זה יש כ־000,25 מבשרים, והמספר נשאר יציב זה מספר שנים. מדוע? מעריכים כי פורטו־ריקו ”מייצאת” כ־000,1 מבשרים מדי שנה לארצות־הברית, אשר רבים מהם מהגרים משיקולים כלכליים. אח פרקין סיפר על החלטה חסרת תקדים בבית המשפט במקרה של לואיס, עד־יהוה בן 17 שחלה בלאוקמיה. לואיס סירב לקבל עירוי דם והמקרה שלו הגיע לבית המשפט. השופטת רצתה לדבר איתו פנים אל פנים, לכן ביקרה אותו בבית החולים. לואיס שאל אותה: ”אילו ביצעתי עבירה פלילית, הייתם שופטים אותי כמבוגר, אך מדוע כשאני רוצה לציית לאלוהים, אתם מתייחסים אלי כאל קטין?” השופטת השתכנעה שהוא מסוגל להחליט בשביל עצמו למרות שאינו בגיר.
אחרי הדיווחים מארצות רחוקות, ראיין הרולד קוֹרקֵרְן, חבר בוועד הסניף של ארצות־הברית, ארבעה משרתי יהוה ותיקים. ארתור בּוֹנוֹ כבר הקדיש 51 שנה לשירות המלא, והוא משרת כעת בוועד הסניף של אקוודור. אנג׳לו קַטַנְזָרוֹ הקדיש 59 שנה לשירות המלא, את רובן כמשגיח נודד. ריצ׳רד אברמסון סיים את לימודיו בבית־ספר גלעד ב־1953, והיתה לו הזכות להשגיח על הפעילות בדנמרק במשך 26 שנה לפני שחזר לבית־אל בברוקלין. לבסוף, כולם נהנו לשמוע את קארי ו. בַּרְבֵּר בן ה־96. אח בַּרבֵּר נטבל ב־1921, וזה 78 שנה שהוא בשירות המלא. הוא משרת בגוף המנהל מאז 1978.
נאומים מלהיבים
האסיפה השנתית כללה סדרה של נאומים מעוררי מחשבה. אח רוברט ו. וואלן דיבר על הנושא ”עם לשמו”. אנחנו עם לשמו של אלוהים, ופעילותנו מתבצעת בלמעלה מ־230 ארצות. יהוה נותן לנו ”אחרית [עתיד] ותקווה” (ירמיהו כ״ט:11). עלינו להמשיך להכריז על מלכות אלוהים ולחלוק עם הזולת את מסר הנחמה הנפלא (ישעיהו ס״א:1). אח וואלן סיים ואמר: ”הבה נמשיך מדי יום להצדיק את שמנו — עדי־יהוה” (ישעיהו מ״ג:10).
החלק האחרון בתוכנית היה סימפוזיון שאותו הגישו שלושה חברים בגוף המנהל. נושאו היה ”זו העת לשקוד, לעמוד איתן ולהתחזק” (קורינתים א׳. ט״ז:13).
תחילה דיבר אח סטפן לֵט על הנושא ”שקוד על עירנותך בשעה מאוחרת זו”. שינה גופנית היא מתנה, הסביר אח לֵט. היא מפיחה בנו מרץ, להבדיל משינה רוחנית, שאף פעם אינה חיובית (תסלוניקים א׳. ה׳:6). כיצד נוכל אפוא להישאר עירניים מבחינה רוחנית? אח לֵט הזכיר שלוש ”גלולות מרץ”: (א) להיות עתירי פועל בעבודתו של האדון (קורינתים א׳. ט״ו:58). (ב) להיות מודעים לצורכנו הרוחני (מתי ה׳:3, ע״ח). (ג) להיענות לעצות מקראיות כדי לפעול בחוכמה (משלי י״ג:20).
תיאודור ז׳ארֶז נשא את הנאום המעודד ”עמוד איתן בעת ניסיון”. אח ז׳ארז שאל בקשר לפסוק בספר ההתגלות ג׳:10: ”מהי ’שעת הניסיון’?” הניסיון בא ”ביום האדון”, בימים אלה (ההתגלות א׳:10). הניסיון נוגע לסוגיה המרכזית — האם אנו תומכים במלכות אלוהים המיוסדת או שמא בעולמו המרושע של השטן? אין ספק שנתנסה במבחני אמונה וקשיים עד שתסתיים שעת הניסיון. האם נישאר נאמנים ליהוה ולארגונו? ’יהיה עלינו להוכיח נאמנות זו כיחידים’, ציין אח ז׳ארז.
לבסוף נאם אח ג׳ון א. בר בנושא ”התחזק כאדם רוחני”. הוא דן בלוקס י״ג:23–25, ואמר שחובה עלינו להתאמץ ”להיכנס דרך הפתח הצר”. רבים נופלים משום שאין הם שוקדים די הצורך להתחזק. כדי להיות למשיחיים בוגרים, מן ההכרח שנלמד ליישם את עקרונות המקרא בכל תחומי החיים. אח בר האיץ בקהל המאזינים: ”אני בטוח שתסכימו שזו העת (א) להעניק ליהוה את המקום הראשון בחיינו; (ב) להתחזק; ו־(ג) להתאמץ לעשות את רצון יהוה. כך נוכל להיכנס דרך הפתח הצר שמוביל לחיים נהדרים שיימשכו לנצח”.
האסיפה השנתית עמדה להסתיים, אך שאלה אחת ריחפה באוויר: מהו הפסוק השנתי לשנת השירות 2002? התשובה ניתנה למחרת.
אסיפה משלימה
הציפייה היתה גדולה בבוקר יום ראשון כאשר התחילה האסיפה המשלימה. היא נפתחה בסיכום שיעור המצפה השבועי, ולאחריו סקירה של כמה נקודות בולטות מן האסיפה השנתית. לאחר מכן הכול שמחו לשמוע נאום על הפסוק לשנת 2002: ”בואו אלי... ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28). הנאום התבסס על מאמרים לימודיים שהתפרסמו מאוחר יותר בהוצאת ה־15 בדצמבר 2001 של המצפה.
לאחר מכן, כמה אחים שנכחו בכינוסים המיוחדים בנושא ”מורי דבר־אלוהים”, שהתקיימו בצרפת ואיטליה באוגוסט 2001, חלקו את רשמיהם עם הקהל.d ואז הגיעה השעה לחלק העיקרי של תוכנית היום — שני נאומי סיום מפי נואמים אורחים מבית־אל שבברוקלין.
נושא הנאום הראשון היה ”לבטוח ביהוה באומץ בזמנים קשים אלה”. הנואם הסביר את הנקודות העיקריות הבאות: (א) ביטחון ביהוה תוך אומץ היה תמיד חיוני עבור משרתי אלוהים. המקרא מכיל שפע דוגמאות של אנשים אשר נהגו באומץ ובאמונה לנוכח התנגדות (עברים י״א:1 עד י״ב:3). (ב) יהוה מספק לנו יסוד מוצק לבטוח בו ללא סייג. פעליו ודברו מוכיחים שהוא דואג למשרתיו, ושהוא לעולם לא ישכח אותם (עברים ו׳:10). (ג) אומץ וביטחון נחוצים במיוחד כיום. אנחנו ”שנואים”, כפי שחזה ישוע (מתי כ״ד:9). כדי להחזיק מעמד, עלינו להישען על דבר־אלוהים, להאמין שרוחו עימנו ולהמשיך להכריז באומץ את הבשורה. (ד) חוויות מוכיחות שאנו מתמודדים עם התנגדות כבר עכשיו. הכול התרגשו כשסיפר הנואם על סבלם של אחינו בארמניה, בצרפת, בגרוזיה, בקזחסטן, ברוסיה ובטורקמניסטן. אכן, זו העת להיות אמיצים ולבטוח ביהוה!
הנואם האחרון דן בנושא ”מתקדמים באחדות עם ארגונו של יהוה”. נאומו עסק בכמה נקודות אקטואליות. (א) רבים מבחינים בהתקדמותו של עם יהוה. פעילות ההטפה והכינוסים שלנו מושכים תשומת לב מצד הציבור. (ב) יהוה הקים ארגון מאוחד. ב־29 לספירה נמשח ישוע ברוח הקודש כדי שיקבץ ”את הכול” — את אלה שעתידם צפון בשמים ואת אלה שתקוותם ארצית — למשפחתו המאוחדת של אלוהים (אפסים א׳:8–10). (ג) כינוסים ממחישים באופן יוצא דופן את אחדותנו הבינלאומית. אחדות זו נראתה בבירור בכינוסים המיוחדים שהתקיימו בצרפת ובאיטליה באוגוסט אשתקד. (ד) החלטה מעוררת לפעולה התקבלה בצרפת ובאיטליה. הנואם ציטט כמה קטעים מתוך החלטה זו. הנוסח המלא של ההחלטה מופיע למטה.
בסיום הנאום האחרון, הקריא הנואם האורח הודעה מרגשת מטעם הגוף המנהל. היא ציינה בחלקה: ”זו העת להישאר ערים, לעמוד על המשמר ולשים לב להתפתחות מאורעות העולם. ... אנו רוצים שתדעו עד כמה הגוף המנהל דואג לכם ואוהב אתכם ואת כל עמו של יהוה. מי יתן ויהוה יברך אתכם בשפע בעשותכם את רצונו בלב ונפש”. בכל מקום שבו נמצאים משרתיו של יהוה, הם נחושים להישאר ערים בזמנים קשים אלה, ולהמשיך להתקדם באומץ ביחד עם ארגונו המאוחד של יהוה.
[הערות שוליים]
a האסיפה השנתית חוברה אלקטרונית למספר מקומות נוספים, ולכן הנוכחות הכוללת הגיעה ל־757,13 איש.
b האסיפות המשלימות התקיימו בלונג ביץ’, קליפורניה; בפונטיאק, מישיגן; ביוניונדייל, ניו־יורק; ובהמילטון, אונטֶריוֹ. הנוכחות הכללית, כולל המקומות שהיו מחוברים אלקטרונית, היתה 885,117 איש.
c בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
d שלושה כינוסים מיוחדים התקיימו בצרפת — בפאריז, בבּוֹרְדוֹ ובלִיוֹן. באיטליה התקיימו תשעה כינוסים בו זמנית, אך הנציגים מארצות־הברית נכחו ברומא ובמילנו.
[תיבה/תמונות בעמוד 29–31]
החלטה
באוגוסט 2001 התקיימו בצרפת ובאיטליה כינוסים מיוחדים בנושא ”מורי דבר־אלוהים”. בכינוסים אלה הוכרזה החלטה מלהיבה, ולהלן לשונה.
”אנו, עדי־יהוה, שהתאספנו כאן בכינוס ’מורי דבר־אלוהים’, זוכים להוראה שערכה לא יסולא בפז. מקור ההוראה הזאת מזוהה בבירור. אין היא נובעת ממקור אנושי. מקורה הוא מי שתואר בפי הנביא ישעיהו כ’מורה’, מורה נאדר (ישעיהו ל׳:20). שימו לב לתזכורת מאת יהוה, הכתובה בישעיהו מ״ח:17: ’אני יהוה, אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך’. כיצד הוא עושה זאת? בעיקר באמצעות הספר שתורגם לשפות הרבות ביותר והופץ בעותקים הרבים ביותר — המקרא. בו נכתב בצורה חד־משמעית: ’כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
”בני האדם זקוקים כיום נואשות להוראה מועילה זו. מדוע ניתן לומר זאת? ובכן, במה מכירים אנשים נבונים לנוכח המצב המשתנה והמבלבל השורר בעולמנו? המסקנה ברורה: אף שמיליונים למדו במערכות החינוך של עולם זה, קיים זלזול מדאיג בערכים אמיתיים, ובני האדם אינם מבחינים בין טוב לרע (ישעיהו ה׳:20, 21). אנשים רבים בורים במקרא. הטכנולוגיה אומנם מלעיטה אנשים במידע באמצעות המחשב, אך היכן התשובות לשאלות חשובות כגון, מהי מטרת החיים? מה יש להסיק ממאורעות ימינו? היש תקווה ודאית לעתיד? האם יבוא היום שבו ישררו שלום וביטחון? יתרה מזו, מדפי הספריות גדושים במיליוני עמודים של ספרי עיון, העוסקים כמעט בכל תחומי הידע האנושי. למרות זאת, בני האדם חוזרים על טעויות העבר. שיעור הפשיעה נוסק. מחלות שחשבו כי פסו מן העולם, מכות שוב, בעוד שאחרות, כגון איידס, מתפשטות במהירות מדאיגה. אחוז המשפחות המתפרקות מדהים. הזיהום משחית את הסביבה. טרור ונשק להשמדה המונית מאיימים על השלום והביטחון. בעיות ללא פתרונות הולכות ומצטברות. מהי הדרך הנכונה לעזור לאנשים בזמנים קשים אלה? היש בנמצא הדרכה המסבירה מהו הגורם למצוקת האדם ומצביעה לא רק על הדרך לחיים טובים יותר עתה, אלא גם מעניקה תקווה טובה לעתיד?
”שליחותנו המוגדרת במקרא היא ללכת ולעשות תלמידים מאנשי כל העמים וללמד אותם לשמור את כל מה שציווה המשיח (מתי כ״ח:19, 20). ישוע המשיח, אחרי שמת וקם לתחייה, הטיל עלינו משימה זו מתוקף הסמכות שקיבל בשמים ובארץ. שליחות זו עולה בחשיבותה על כל פעילות פרי יוזמתם של בני אדם. בעיני אלוהים, שליחותנו — המתמקדת בצורכיהם הרוחניים של הרעבים לצדקה — זוכה לעדיפות עליונה. יש בידינו סיבות מקראיות מוצקות להתייחס לשליחות זו במלוא הרצינות.
”מכאן שעלינו למקד את חיינו בפעילות זו. תודות לברכת אלוהים ועזרתו, היא תושלם חרף מסיחי דעת רבים, מכשולים והתנגדות מצד גורמים דתיים ופוליטיים, שמטרתם לעצור את התקדמותה של אותה תוכנית חינוכית כלל עולמית. אנו בטוחים ומשוכנעים שפעילות זו תמשיך להצליח ותגיע לסיומה המפואר. מניין לנו ביטחון זה? משום שאדוננו ישוע המשיח הבטיח להיות עימנו עד סיום הסדר העולמי ולעזור לנו למלא את השירות שקיבלנו מאת אלוהים.
”לאנושות הסובלת לא נותר זמן רב. מחובתנו למלא את שליחותנו בטרם יבוא הקץ. לפיכך, אנו עדי־יהוה, מקבלים את ההחלטה כדלהלן:
”ראשית: כמשרתים מוקדשים, אנו נחושים בדעתנו להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו ולהמשיך לגדול רוחנית. לשם כך, אנו מתפללים ברוח הכתוב בתהלים קמ״ג:10: ’למדני לעשות רצונך, כי אתה אלוהיי’. נהיה תלמידים שקדניים ונתאמץ לקרוא את המקרא מדי יום, ללמוד באופן אישי ולערוך מחקר. כדי שהתקדמותנו תיראה לכול, נעשה כל מאמץ סביר להפיק את מלוא התועלת מן התוכנית החינוכית באסיפות הקהילה, בכינוסים נפתיים, מחוזיים ובינלאומיים ולהתכונן לקראתם (טימותיאוס א׳. ד׳:15; עברים י׳:23–25).
”שנית: כדי להיות לימודי יהוה, נאכל אך ורק משולחנו ונישָמע לאזהרת המקרא בעניין תורות מטעות של שדים (קורינתים א׳. י׳:21; טימותיאוס א׳. ד׳:1). נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהשפעות מזיקות, לרבות שקרים דתיים, מרמה, דרכי חשיבה מוטעות, סטיות מיניות בזויות, פורנוגרפיה המשתוללת כמגיפה, בידור מושחת, ומכל מה שאינו עולה בקנה אחד עם ’הדברים הבריאים’ (רומים א׳:26, 27; קורינתים א׳. ג׳:20; טימותיאוס א׳. ו׳:3; טימותיאוס ב׳. א׳:13). מתוך כבוד ל’מתנות באדם’ הכשירים ללמד את הטוב, נכבד באמת ובתמים את מאמציהם, ונשתף עימם פעולה כדי לשמור על אמות המידה הטהורות והצודקות, המוסריות והרוחניות שבדבר־אלוהים (אפסים ד׳:7, 8, 11, 12; תסלוניקים א׳. ה׳:12, 13; טיטוס א׳:9).
”שלישית: אנו, ההורים המשיחיים, נשתדל בכל מאודנו לחנך את ילדינו לא רק במילים, אלא גם בדוגמה אישית. שאיפתנו העיקרית היא לעזור להם מינקות ללמוד ’את כתבי הקודש היכולים להחכימם לישועה’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15). נזכור היטב שאם נגדל אותם במוסר יהוה ובתוכחתו, נעניק להם את ההזדמנות הטובה ביותר לחזות בהתממשות הבטחת אלוהים, ש’ייטב להם ויאריכון ימיהם על האדמה’ (אפסים ו׳:1–4).
”רביעית: לנוכח דאגות או בעיות רציניות, בראש ובראשונה ’נציג את משאלותינו לאלוהים’ בביטחון ש’שלום אלוהים הנשגב מכל שכל’ ישמור עלינו (פיליפים ד׳:6, 7). ניקח עלינו את עולו של המשיח ונמצא מנוחה ורענון. בידיעה שאלוהים דואג לנו, לא נהסס להשליך עליו את כל יהבנו (מתי י״א:28–30; פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
”חמישית: כביטוי להודייתנו ליהוה על הזכות ללמד את דברו, נחדש את מאמצינו ’לחלק נכונה את דבר האמת’ ו’למלא את שירותנו’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:15; ד׳:5). אנו יודעים היטב מה מונח על כף המאזניים, ולכן רצוננו העז הוא לחפש אחר הראויים ולהשקות את הזרעים שאנו זורעים. כמו כן, נשפר את כושר הוראתנו וננהל ביעילות עוד תוכניות ביתיות ללימוד המקרא. כך נפעל טוב יותר בהתאם לרצון אלוהים ’שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת’ (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4).
”שישית: עדי־יהוה נרדפו בארצות רבות במאה שחלפה וחווים זאת גם במאה זו. אך אלוהים היה ועודנו איתנו (רומים ח׳:31). דברו הנאמן מבטיח ש’כל כלי יוּצַר עלינו’ — שנוצר כדי להפריע לפעילות ההטפה וההוראה, כדי להאט אותה או להפסיק אותה כליל — לא יצלח (ישעיהו נ״ד:17). בעת נוחה ובעת מצוקה, אין אנו יכולים להפסיק לדבר את האמת. אנחנו נחושים בדעתנו למלא בדחיפות את השליחות שהוטלה עלינו לבשר וללמד (טימותיאוס ב׳. ד׳:1, 2). מטרתנו היא להשתתף כמיטב יכולתנו בהכרזת הבשורה על מלכות אלוהים לאנשי כל העמים. כך הם ימשיכו לקבל הזדמנויות ללמוד כיצד אפשר לקבל חיי נצח בעולם חדש רב צדק. כקהל עצום ומאוחד של מורי דבר־אלוהים, החלטתנו הנחושה היא להמשיך לנהוג כדוגמת המורה הגדול, ישוע המשיח, ולשים לב כיצד הוא שיקף את תכונותיו של אלוהים. את כל זאת נעשה לכבודו ולתפארתו של מורנו הנאדר ומקור חיינו — יהוה אלוהים.
”כל הנוכחים בכינוס המסכימים לנוסח החלטה זו יאמרו נא כן!”
לאחר שהוצגו דברי הסיום של ההחלטה ל־000,160 הנוכחים בשלושת הכינוסים בצרפת, ול־000,289 שנכחו בתשעת הכינוסים באיטליה, נשמע ”כן” רועם בשפות הרבות של באי הכינוס.