עשה כמעשה המלך
”וכתב לו את משנה התורה הזאת... והיתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו” (דברים י״ז:18, 19).
1. את מי ירצה המשיחי לחקות?
סביר להניח שאתה לא מחשיב את עצמך למלך. משיחי נאמן הלומד את המקרא לא יעלה על דעתו שהוא מחזיק בסמכות מלכותית, כמו המלכים הנאמנים דוד, יאשיהו, חזקיהו או יהושפט. עם זאת, אתה יכול וצריך לנהוג כמוהם בדרך מיוחדת אחת לפחות. מהי? ומדוע מן הראוי שתחקה אותם בהיבט זה?
2, 3. מה חזה יהוה מראש בנוגע למלכים, ומה נדרש מהם?
2 בימי משה, זמן רב בטרם מינה אלוהים מלך על עם ישראל, חזה יהוה מראש שבני עמו ירצו לשים עליהם מלך. מסיבה זו כתב משה בהשראה הנחיות מתאימות בברית התורה. היו אלה הנחיות למלכים.
3 אלוהים אמר: ”כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיך נותן לך... ואמרת, ’אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי’; שׂוֹם תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלוהיך בו. ... והיה כשיבתו על כיסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת... והיתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם” (דברים י״ז:14–19).
4. מה כללו ההנחיות שנתן יהוה למלכים?
4 המלך שימנה יהוה על עובדיו נדרש להכין לעצמו עותק אישי מן הכתבים המצויים כיום במקרא. בנוסף לכך, היה עליו לקרוא בעותק מדי יום, ואחרי שסיים את כולו, לקרוא אותו שוב וחוזר חלילה. זו לא היתה שיטה לשיפור הזיכרון. היה זה לימוד שמטרתו השגת יעדים מועילים. מלך שחפץ בברכת יהוה היה צריך ללמוד כך כדי לפתח לב רצוי ולנצור אותו. היה עליו ללמוד את דבר־אלוהים גם כדי להיות מלך מצליח ונבון (מלכים ב׳. כ״ב:8–13; משלי א׳:1–4).
ללמוד כמלך
5. אילו מספרי המקרא היה יכול דוד להעתיק ולקרוא, וכיצד הרגיש בנוגע לכך?
5 מה היה צריך דוד לעשות לאחר שנמשח כמלך ישראל? ובכן, היה עליו להעתיק לעצמו את ספרי התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים). דוד נעזר במו עיניו ובמו ידיו כדי לכתוב את משנה התורה, והדבר ודאי הותיר בו רושם עמוק. ככל הנראה ספר איוב והמזמורים צ׳ וצ״א בספר תהלים נכתבו על־ידי משה. האם העתיק דוד גם את הכתבים האלה? ייתכן שכן. קרוב לוודאי שגם הספרים יהושע, שופטים ורות היו בהישג ידו. מכאן שדוד היה יכול לקרוא ולספוג לקרבו חלק די גדול של המקרא. יש לנו סיבה טובה להאמין שהוא אכן עשה זאת, לאור מה שכתב על תורת אלוהים בתהלים י״ט:8–12.
6. מניין לנו שישוע, כמו דוד, אהב את כתבי־הקודש?
6 דוד הגדול יותר — ישוע בן דוד — פעל באופן דומה. הוא פקד את בית הכנסת המקומי מדי שבוע, האזין שם לקריאת כתבי־הקודש וגם הסביר אותם. בנוסף לכך, לעתים עלה ישוע לקרוא מדבר־אלוהים ולבאר את הכתוב (לוקס ד׳:16–21). ניכר מכאן שהוא היה בקיא בכתובים. מן הכתוב בספרי הבשורה אפשר לראות כמה פעמים אמר ישוע ”כָּתוּב” או התייחס בדרכים אחרות לקטעים ספציפיים במקרא. דוגמה לכך היא דרשת ההר הכתובה בספר מתי, ובה הביא ישוע 21 ציטטות מן התנ״ך (מתי ד׳:4–10; ז׳:29; י״א:10; כ״א:13; כ״ו:24, 31; יוחנן ו׳:31, 45; ח׳:17).
7. במה היה ישוע שונה ממנהיגי הדת?
7 ישוע נהג על־פי העצה הכתובה בתהלים א׳:1–3: ”אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים... כי אם בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. ... כל אשר יעשה יצליח”. גישתו עמדה בניגוד חד לזו של מנהיגי הדת באותה תקופה, ש’ישבו על כיסא משה’, אך בה בעת התעלמו מ”תורת יהוה” (מתי כ״ג:2–4).
8. מדוע ניתן לומר שמנהיגי הדת היהודים לא הפיקו תועלת מהקריאה והלימוד של המקרא?
8 אך אולי יש המתקשים להבין פסוקים מסוימים שמהם מתקבל הרושם שישוע המעיט בחשיבות לימוד המקרא והמחקר בו. אנו קוראים ביוחנן ה׳:39, 40 את מה שאמר לכמה אנשים: ”אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם; והם המעידים עלי. ואילו אתם אינכם רוצים לבוא אלי כדי שיהיו לכם חיים”. ישוע לא אמר כאן למאזיניו היהודים שאין כל טעם בלימוד הכתובים. למעשה הוא חשף את חוסר הכנות ואת חוסר העקביות שלהם. הם ידעו שהכתובים יכולים לעזור להם לזכות בחיי נצח, אך באמצעות אותם כתובים היה עליהם לזהות את המשיח, את ישוע. ובכל זאת, הם סירבו להכיר בו. לכן הלימוד לא הועיל להם במאומה, משום שלא היו כנים ונכונים ללמוד (דברים י״ח:15; לוקס י״א:52; יוחנן ז׳:47, 48).
9. איזו דוגמה טובה הציבו השליחים והנביאים הקדומים?
9 מה שונים היו תלמידיו ושליחיו של ישוע! הם למדו את ’כתבי הקודש היכולים להחכים לישועה’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15). כך הם נהגו כמו הנביאים הקדומים אשר ”חקרו ודרשו” היטב. אותם נביאים לא החשיבו לימוד זה למחקר חד־פעמי מרוכז וקצר בן כמה חודשים או שנה. השליח פטרוס אומר שהם ”חקרו בלי הפסק”, והתמקדו במיוחד במשיח ובכבוד ובתפארת הכרוכים בתפקידו להושיע את האנושות. פטרוס, למשל, ציטט באיגרתו הראשונה 34 פעמים מעשרה ספרים בתנ״ך (פטרוס א׳. א׳:10, 11, ע״ח).
10. מדוע מן הראוי שכל אחד מאיתנו ילמד את המקרא?
10 אם כן, לימוד מעמיק של דבר־אלוהים הוא משימה מכובדת שהוטלה על מלכי ישראל. ישוע פעל על־פי אותו דגם, וגם אלה שימלכו איתו בשמים נדרשו ללמוד את המקרא (לוקס כ״ב:28–30; רומים ח׳:17; טימותיאוס ב׳. ב׳:12; ההתגלות ה׳:10; כ׳:6). באותה מידה, חיוני שכל הרוצים לזכות לברכות שתרעיף המלכות עלי אדמות, יפעלו בהתאם לאותו דגם מלכותי (מתי כ״ה:34, 46).
משימה למלכים וגם לך
11. (א) מה עלול לקרות למשיחיים בעניין הלימוד? (ב) אילו שאלות כדאי שנשאל את עצמנו?
11 מן הראוי להדגיש ולומר בכנות שכל משיחי אמיתי צריך ללמוד בעצמו את המקרא. אין לעשות זאת רק כשמתחילים ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה. על כולנו להיות נחושים שלא להגיע למצב של כמה אנשים בימי פאולוס, אשר במשך הזמן התחילו להזניח את הלימוד האישי. הם למדו את ”ראשית יסודות דברי אלוהים” כגון ”השלב הראשון של דבר המשיח”, אך לא המשיכו ללמוד ולכן לא ’התקדמו אל הבגרות’ (עברים ה׳:12 עד ו׳:3). כדאי שכל אחד ישאל את עצמו: ’בין שאני מתרועע עם הקהילה רק תקופה קצרה ובין שעשרות שנים, כיצד אני מתייחס ללימוד אישי של דבר־אלוהים? פאולוס התפלל שאחיו המשיחיים ”יגדלו בדעת אלוהים”. האם גם אני שואף להשיג זאת?’ (קולוסים א׳:9, 10).
12. מדוע חשוב לטפח אהבה לדבר־אלוהים?
12 גורם מפתח ברכישת הרגלי למידה טובים הוא טיפוח אהבה לדבר־אלוהים. תהלים קי״ט:14–16 מציין שהרהורים קבועים ותכליתיים בדבר־אלוהים יכולים לסייע לך ליהנות ממנו. עצה זו תקפה בלי כל קשר למשך הזמן שחלף מאז שנעשית למשיחי. נדגיש זאת בעזרת דוגמתו של טימותיאוס. זקן־קהילה זה היה באותה עת ”חייל טוב של המשיח ישוע”, אך בכל זאת הפציר בו פאולוס לשקוד ’לחלק נכונה את דבר האמת’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:3, 15; טימותיאוס א׳. ד׳:15). ברור אפוא שכדי לשקוד יש לטפח הרגלי למידה טובים.
13. (א) כיצד ניתן לפנות יותר זמן ללימוד המקרא? (ב) אילו שינויים תוכל לערוך בתוכניתך כדי למצוא זמן ללימוד?
13 כדי להתחיל לפתח הרגלי למידה טובים כדאי להקצות זמן קבוע ללימוד המקרא. חשוב בכנות על מצבך בתחום זה. האם יש לך אפשרות להקדיש זמן נוסף ללימוד אישי? אולי תאמר, ’כיצד אוכל למצוא זמן?’ ובכן, יש שקמים קצת יותר מוקדם בבוקר כדי ללמוד את המקרא. הם קוראים במקרא 15 דקות או עובדים על פרויקט לימודי אישי. אפשרות נוספת היא עריכת מספר שינויים בתוכנית השבועית. לדוגמה, אם אתה נוהג לקרוא עיתון ברוב ימי השבוע או לצפות בערב במהדורת החדשות בטלוויזיה, האם תוכל לוותר על כך יום אחד בשבוע? את הזמן שיתפנה לך תוכל לנצל ללימוד המקרא. אם במשך יום אחד בשבוע לא תראה חדשות ולא תקרא עיתון, ובמקום זאת תקדיש 30 דקות בערך ללימוד אישי, תצבור יותר מ־25 שעות בשנה. חשוב על התועלת שתוכל להפיק מ־25 שעות נוספות של קריאה ולימוד של המקרא! והנה הצעה נוספת: במהלך השבוע הקרוב, בחן בסוף כל יום את פעילויותיך. בדוק אם יש משהו שתוכל לוותר עליו או להקדיש לו פחות זמן כדי להתפנות יותר ללימוד המקרא ולקריאה בו (אפסים ה׳:15, 16).
14, 15. (א) מדוע חשוב להציב מטרות הקשורות ללימוד האישי? (ב) אילו מטרות אפשר להציב בקשר לקריאת המקרא?
14 מה יקל עליך את הלימוד ויהפוך אותו למעניין יותר? יעדים. אילו יעדי לימוד מציאותיים אפשר להציב? עבור רבים, אחת המטרות הטובות היא לקרוא את המקרא כולו. אולי עד עכשיו קראת מדי פעם חלקים מסוימים של המקרא ונהנית מכך. כדאי שתנסה לקרוא עכשיו את כל המקרא. כיעד התחלתי אפשר לקרוא את ארבעת ספרי הבשורה, ולאחר מכן לקרוא את שאר הכתבים המשיחיים. המטרה הבאה יכולה להיות קריאת תורת משה, ולעבור לספרים ההיסטוריים — יהושע עד מלכים ואז רות, אסתר, עזרא, נחמיה ודברי הימים. אחרי שתסיים את הספרים הללו, תוכל פשוט להמשיך ולקרוא את שאר המקרא. אישה אחת שנעשתה למשיחית בסביבות גיל 65, כתבה על דף הבִּטנה של המקרא שלה את תאריך התחלת הקריאה בו וגם את תאריך סיום הקריאה. כעת כבר רשומים אצלה חמישה זוגות תאריכים! (דברים ל״ב:45–47) יש לציין שהיא קראה ישירות מן המקרא, ולא ממסך מחשב או מדף מודפס עם פסוקים.
15 כמה מאלה שכבר השיגו את המטרה לקרוא את המקרא כולו נוקטים צעדים נוספים כדי להעשיר ולייעל את הלימוד. דרך אחת לעשות זאת היא לקרוא חומר לימודי רלוונטי לפני שעוברים לספר חדש במקרא. בספרים ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים ומועיל הוא” והבנה מכתבי־הקודש אפשר למצוא מידע מצוין על רקע היסטורי, סגנון לשוני והתועלת הטמונה בכל אחד מספרי המקרא.a
16. איזו גישה לא כדאי שנאמץ במהלך לימוד המקרא?
16 הקפד לא לאמץ במהלך הלימוד את הגישה של חוקרי מקרא מסוימים. הם מתמקדים יותר מדי בניתוח טקסטים, מתוך הנחה שהמקרא הוא פרי מחשבתם של בני אדם ותו לא. כמה מהם טוענים שמחברי ספרי המקרא כתבו לקהל יעד ספציפי או שדבריהם נבעו מתוך מטרה או השקפה אישית כלשהי. השערות אלה הופכות את המקרא לתיעוד היסטורי גרידא או גורמות לאדם להתייחס אל כתבי־הקודש כביטוי להתפתחות הדרגתית של השקפות דתיות. למדנים אחרים מתעמקים בניתוח מילים, כנהוג במחקר הפילולוגי של כתבים מקראיים. במקום להתמקד במסר האלוהי, הם מרוכזים בחקר מוצא המילים ומשמעות הביטויים בעברית וביוונית. האם לדעתך גישות אלה יכולות להשריש באדם אמונה שתניע אותו לפעולה? (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
17. מדוע עלינו לראות במקרא ספר שהמסר שבו מיועד לכל בני האדם?
17 האם הטענות של אותם חוקרים נשענות על בסיס מוצק? האם זה נכון שלכל ספר במקרא יש רק נושא עיקרי אחד או קהל יעד מצומצם? (קורינתים א׳. א׳:19–21) העובדה היא שלדבר־אלוהים יש ערך תמידי לאנשים מכל העמים, הגילים והרקעים. גם אם ספר מסוים נכתב במקור לאדם אחד, כמו טימותיאוס או טיטוס או לקבוצה מוגדרת כגון הגלטים או הפיליפים, כולנו יכולים, ולמעשה צריכים, ללמוד את אותם ספרים. הם חשובים לכולנו, וישנם ספרים העוסקים במגוון נושאים המועילים לקהלי יעד רבים. אכן, המקרא מכיל מסר אוניברסלי, וזה עוזר לנו להבין מדוע הוא תורגם לשפות של עמים בכל רחבי העולם (רומים ט״ו:4).
מועיל לך וגם לאחרים
18. על מה כדאי שתחשוב במהלך הקריאה בדבר־אלוהים?
18 במהלך הלימוד מומלץ מאוד שתנסה להבין לעומק את המקרא וגם תבחן כיצד פרטים שונים מתקשרים זה לזה (משלי ב׳:3–5; ד׳:7). מה שיהוה מגלה לנו בדברו קשור קשר הדוק למטרתו. לכן השתדל למצוא את הקשר בין העובדות והעצות לבין מטרת אלוהים. תוכל לחשוב למשל כיצד מאורע, רעיון או נבואה קשורים למטרת יהוה. שאל את עצמך: ’מה אני לומד מכך על יהוה? כיצד זה קשור להגשמת מטרתו על־ידי מלכותו?’ אפשר גם לשאול: ’איך אני יכול להשתמש במידע זה? האם אוכל להיעזר בו כדי ללמד אחרים או לייעץ להם לפי המקרא?’ (יהושע א׳:8).
19. מי יוצא נשכר מכך שאתה מספר לאחרים על מה שלמדת? הסבר.
19 המחשבה על אחרים מועילה גם בדרך נוספת. במהלך הלימוד וקריאת המקרא, תבין דברים חדשים ותרכוש תובנות חדשות. נסה לשוחח על דברים אלה עם משפחתך או עם אחרים. אם תעשה זאת בזמן המתאים ותתבטא בצניעות, אין ספק שהתוצאות יהיו חיוביות. אחרים ודאי יתעניינו יותר במה שלמדת או בהיבטים המרתקים שנתקלת בהם אם תספר עליהם בכנות ובהתלהבות. יתרה מזו, גישה זו תועיל לך באופן אישי. כיצד? לדעת מספר מומחים, אדם יוכל לזכור למשך זמן רב יותר את מה שלמד או קרא, אם ישתמש במידע או יחזור עליו בשיחות או בדרך אחרת כשהפרטים עדיין טריים במוחו.b
20. מדוע מועיל לקרוא את המקרא שוב ושוב?
20 בכל פעם שתקרא את אחד מספרי המקרא תגלה מידע חדש. פסוקים שבעבר לא הרשימו אותך במיוחד יתפסו את תשומת לבך. תהיה להם משמעות חדשה עבורך. עניין זה מדגיש שהמקרא אינו אוסף ספרותי ממקור אנושי; הוא אוצר יקר המוגש לך כדי שתלמד אותו שוב ושוב ותפיק ממנו תועלת. זכור שמלכים כמו דוד נדרשו ’לקרוא בו כל ימי חייהם’.
21. באילו ברכות תוכל לזכות אם תשקוד על לימוד דבר־אלוהים?
21 מי שמקדישים זמן ללימוד מעמיק של המקרא זוכים ליתרונות רבים. הם מוצאים בו פנינים רוחניות ורוכשים הבנות חדשות. יחסיהם עם אלוהים מתהדקים ונעשים אישיים יותר. והם גם הופכים לנכס יקר ערך עבור משפחתם, עבור אחים ואחיות בקהילה ועבור אלה שעדיין לא הצטרפו אל משרתי יהוה (רומים י׳:9–14; טימותיאוס א׳. ד׳:16).
[הערות שוליים]
a עזרי לימוד אלה יצאו לאור מטעם עדי־יהוה בשפות רבות.
האם אתה זוכר?
• מה נדרש ממלכי ישראל?
• איזו דוגמה הציבו ישוע ושליחיו באשר ללימוד המקרא?
• אילו שינויים תוכל לערוך בשגרת חייך כדי להקדיש יותר זמן ללימוד אישי?
• באיזו גישה עליך ללמוד את דבר־אלוהים?
[תיבה בעמוד 15]
”להחזיק אותו בידיים”
”אם אנחנו מעוניינים... בקונקורדנציה מקראית, האינטרנט הוא האמצעי הטוב ביותר לכך. אך אם בדעתנו לקרוא את המקרא, ללמוד אותו, לחשוב עליו ולהגות בו, עלינו להחזיק אותו בידיים. זו הדרך היחידה להחדיר את הכתוב בו לשכלנו וללבנו” (גרטרוד הימלפארב, פרופסור אֶמֶריטוּס בסיטי יוניברסיטי, ניו־יורק).