שאלות של קוראים

באילו נסיבות דתיות ראוי שאישה משיחית תכסה את ראשה?‏

‏”‏כל אישה המתפללת או מתנבאת בגילוי ראש,‏ מבזה את ראשה”‏,‏ כתב השליח פאולוס.‏ מדוע?‏ על שום עקרון הראשות המקראי:‏ ”‏ראש האישה הוא האיש”‏.‏ הגבר הוא מי שבדרך כלל מתפלל או מלמד במסגרת הקהילה המשיחית.‏ לכן כאשר אישה משיחית מטפלת בעניינים הקשורים לעבודת אלוהים,‏ שבדרך כלל מטופלים על־ידי בעלה או אח טבול,‏ היא תכסה את ראשה (‏קורינתים א׳.‏ י״א:‏​3–10‏)‏.‏

במסגרת הנישואין יכולים להתעורר מצבים שבהם על האישה לכסות את ראשה.‏ לדוגמה,‏ כאשר המשפחה מתאספת לשיעור מקרא או כשכולם יושבים סביב השולחן לארוחה,‏ הבעל בדרך כלל מדריך את השיעור ומייצג את המשפחה בתפילה.‏ עם זאת,‏ אם הוא לא־מאמין,‏ האחריות לכך עוברת אל אשתו.‏ לפיכך,‏ ראוי שאחות משיחית תכסה את ראשה כאשר היא מתפללת בקול בעדה ובעד אחרים או מנהלת שיעור מקרא עם ילדיה בנוכחות בעלה.‏ אם בעלה לא נוכח,‏ היא לא חייבת לכסות את ראשה,‏ משום שהוענקה לה סמכות מאלוהים ללמד את ילדיה (‏משלי א׳:‏8;‏ ו׳:‏20‏)‏.‏

אך מה אם יש במשפחה בן צעיר שכבר נטבל והוא משרת המוקדש ליהוה אלוהים?‏ הואיל והוא חבר בקהילה המשיחית,‏ עליו לקבל הדרכה מן הגברים בקהילה (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏12‏)‏.‏ אם אביו מאמין,‏ עליו מוטלת האחריות ללמד את הבן.‏ אך כאשר האב לא נוכח,‏ על האם לכסות את ראשה כאשר היא מנהלת שיעור מקרא עם בנה הטבול ועם שאר הילדים.‏ ההחלטה אם לבקש מהבן הטבול להתפלל בשיעור או בשעת הארוחה נתונה בידה.‏ אולי היא סבורה שהוא לא מספיק כשיר לכך,‏ ולכן היא תתפלל בעצמה.‏ אם היא תחליט להתפלל בנסיבות אלה,‏ עליה לשים כיסוי ראש.‏

נשים משיחיות יצטרכו לשים כיסוי ראש במהלך השתתפות בפעילויות קהילתיות מסוימות.‏ למשל,‏ במפגש לשירות באמצע השבוע ייתכן שלא ינכחו גברים טבולים,‏ אלא רק אחיות.‏ כמו כן,‏ אפשר שבאסיפה של הקהילה לא ינכחו גברים טבולים.‏ אם מוטל על אחות לטפל בתפקידים במהלך האסיפה או במפגשים לשירות,‏ המאורגנים על־ידי הקהילה ושבדרך כלל אח מטפל בהם,‏ עליה לכסות את ראשה.‏

האם אישה חייבת לשים כיסוי ראש כשהיא מתרגמת נאום מקראי לשפה אחרת,‏ ובכלל זה שפת סימנים,‏ או כשהיא מקריאה את הסעיפים מכלי עזר ללימוד המקרא באחת מאסיפות הקהילה?‏ לא.‏ האחיות שמטפלות בתפקידים אלה אינן מנהלות את השיעור ואינן מלמדות.‏ בדומה לכך,‏ אחיות אינן צריכות לכסות את ראשן כאשר הן משתתפות בהדגמות,‏ בשיחות כתלמידות בבית־הספר לשירות התיאוקרטי או כשהן מספרות חוויות מעל הבמה.‏

ההוראה בתוך הקהילה מופקדת בידי גברים טבולים,‏ אך גם על גברים וגם על נשים מוטלת האחריות לבשר וללמד מחוץ לקהילה (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏​19,‏ 20‏)‏.‏ לכן כאשר אישה משיחית משוחחת על דבר־אלוהים עם אנשים שאינם עדי־יהוה בנוכחות גבר שהוא עד־יהוה,‏ אין צורך שהיא תכסה את ראשה.‏

עם זאת,‏ המצב שונה כאשר מנוהל שיעור מקרא מתוכנן בבית מסוים,‏ בנוכחות גבר טבול מוקדש.‏ מדובר בפגישה לימודית שאורגנה מראש,‏ והמורה למעשה מנהל את השיעור.‏ בנסיבות אלה,‏ השיעור הופך למעשה למעין שלוחה של הקהילה.‏ אם אחות טבולה מנהלת את השיעור בנוכחות אח טבול,‏ ראוי שהיא תכסה את ראשה.‏ על כל פנים,‏ האח המוקדש ישא את התפילה.‏ אחות לא תתפלל בנוכחות אח מוקדש,‏ אלא אם קיימת סיבה יוצאת דופן לכך,‏ כמו למשל שהאח אינו מסוגל לדבר או שהוא איבד את הקול.‏

לפעמים קורה שמבשר לא טבול מתלווה לאחות לשיעור מקרא.‏ היא יכולה לבקש ממנו לנהל את השיעור.‏ אבל מכיוון שאין זה ראוי שהוא ייצג אחות טבולה בתפילה ליהוה,‏ היא תישא את התפילות בשיעור.‏ כאשר האחות מנהלת את השיעור ומתפללת בנסיבות אלה,‏ עליה לכסות את ראשה.‏ אף־על־פי שהמבשר עדיין לא נטבל,‏ האנשים בחוץ משייכים אותו לקהילה משום שהוא משתתף בפעילות ההטפה.‏

‏”‏חובה שתהיה מרות על ראש האישה [‏או ”‏לשאת כסות על ראשה”‏,‏ גינ׳‏‏]‏ מפני המלאכים”‏,‏ כתב השליח פאולוס.‏ כן,‏ לאחיות משיחיות יש זכות נפלאה לשמש דוגמה טובה לפני מיליוני המלאכים הנכנעים גם הם בנאמנות ליהוה.‏ ראוי אפוא שנשים יראות אלוהים יקפידו לכסות את ראשן במצבים המחייבים זאת.‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

כיסוי ראש מעיד על כבוד לראשות