התעניינות מודרנית ב”קדושים”
”זוכרים איך פעם התעייפנו מלשמוע על כל מיני גיבורים? נראה שזה לא השפיע על 2.4 מיליון האמריקנים שצפו בהלוויה של אמא תרזה ב־13 בספטמבר. מאז מותה ב־5 בספטמבר, מוצף הוותיקן בבקשות להקנות לה מעמד רשמי של קדוֹשה, ורק מעטים לא מאמינים שזה יקרה”. (העיתון סאן־סנטינל, ארצות־הברית, 3 באוקטובר 1997).
פעליה ההומניטריים וגמילות החסדים של המיסיונרית הקתולית אמא תרזה נחשבים בעיני רבים למהות הקדוּשה. גם בדתות אחרות קיימות דמויות הירואיות. אך אף אחת מהן אינה זוכה להכרה רשמית כמו מי שהכנסייה הרומית־קתולית מכריזה עליהם כקדושים.
האפיפיור יוחנן פאולוס השני הכריז על יותר מ־450 אנשים כקדושים בתקופת כהונתו, יותר מכל האפיפיורים האחרים שכיהנו במאה העשרים כולה.a מדוע יש הממשיכים להעריץ ”קדושים”, אשר רבים מהם ממילא אינם מוכרים לקתולים ככלל?
התיאולוג לורנס קנינגהאם, מאוניברסיטת נוטרדם, מסביר: ”רעיון הקדוּשה קוסם לאנשים. הקדושים מוכיחים שניתן להיות גיבורים אפילו בימינו”. בנוסף לכך, קיימת טענה שיש ל”קדושים” גישה מיוחדת אל האלוהים ולכן ביכולתם לשמש כמליצי יושר יעילים עבור החיים. כאשר מתגלים חפצים או שרידים של איברים השייכים ל”קדוש”, סוגדים להם מתוך אמונה שנובעים מהם כוחות מיוחדים.
בקטכיזם של ועידת טְרֶנְטוֹ, שפורסם במאה ה־16 במטרה לחזור ולאשר את עיקרי האמונה הקתולים, הוכרז: ”מן הצדק להסיק, שמתן כבוד לקדושים, אשר ’ישנים באדון’, כדי לבקש שילמדו זכות על המבקש, וסגידה לשרידיהם ולאפר הקדוש שלהם, לא רק שאינם גורעים מכבוד האלוהים, אלא אף מוסיפים לו פאר רב; תקוותו של המשיחי מתחזקת עוד יותר עקב כך, וניעור בו הרצון לחקות את מעלותיהם” (הקטכיזם של ועידת טרנטו [The Catechism of the Council of Trent], 1905). משיחיים אמיתיים מעוניינים לחיות חיים טהורים, לקרוב לאלוהים כרצוי בעיניו ולקבל את עזרתו (יעקב ד׳:7, 8). לכן, לפי דבר־אלוהים, מי באמת יכולים להיות מוגדרים כקדושים? איזה תפקיד אותם קדושים ממלאים?
[הערת שוליים]
a קנוניזציה, או הכללה ברשימת הקדושים, היא מתן הכרה רשמית באדם רומי־קתולי שנפטר, כאחד שראוי להערצה אוניברסלית מחייבת.