תרגום השבעים — שימושי בעבר וגם בימינו

אדם רם־דרג מאתיופיה עשה דרכו חזרה לארצו מירושלים.‏ בשעה שנסע במרכבה בדרך מדברית,‏ קרא בקול מתוך מגילת קודש.‏ ההסבר ששמע על הדברים שקרא השפיע עליו עד כדי כך שהוא עשה תפנית רצינית בחייו (‏מעשי השליחים ח׳:‏​26–38‏)‏.‏ האיש קרא את הכתוב בישעיהו נ״ג:‏​7,‏ 8 מן התרגום הראשון של המקרא — תרגום השבעים ביוונית.‏ יצירה זו מילאה תפקיד מכריע בהפצת המסר המקראי לאורך המאות,‏ ולכן נאמר עליה שהיא תרגום המקרא ששינה את העולם.‏

מתי נכתב תרגום השבעים ובאילו תנאים?‏ מדוע היה צורך בתרגום כזה?‏ עד כמה היה שימושי במהלך השנים?‏ מה נוכל ללמוד כיום מתרגום השבעים‏?‏

נועד ליהודים דוברי יוונית

בשנת 332 לפה״ס נכנס אלכסנדר הגדול אל מצרים לאחר שהחריב את צור שבפיניקיה,‏ והתקבל שם כמושיע.‏ הוא ייסד במצרים את העיר אלכסנדריה,‏ שהיתה מרכז השכלה חשוב בעולם העתיק.‏ על מנת להפיץ את תרבות יוון בקרב תושבי הארצות הכבושות,‏ קידם אלכסנדר את לימוד היוונית המדוברת (‏קוֹייֶני)‏ בממלכתו הרחבה.‏

במאה השלישית לפה״ס כבר היה באלכסנדריה ריכוז די גדול של יהודים.‏ יהודים רבים,‏ שאחרי גלות בבל התגוררו בתפוצות,‏ עברו לאלכסנדריה.‏ עד כמה היו אותם יהודים בקיאים בשפה העברית?‏ באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (‏אנג׳)‏ נאמר:‏ ”‏ידוע שבבבל איבדו היהודים רבות מידיעותיהם בעברית העתיקה,‏ ובשובם מן הגלות הוסברה להם הקריאה מספרי התורה בבתי הכנסת בשפה הכשדית.‏.‏.‏ נראה כי יהודי אלכסנדריה היו בקיאים אפילו פחות בעברית;‏ שפתם היתה יוונית אלכסנדרית”‏.‏ הקרקע באלכסנדריה היתה נוחה למלאכת תרגום התנ״ך ליוונית.‏

אריסטובולוס,‏ יהודי בן המאה השנייה לפה״ס,‏ כתב שנוסח של התורה תורגם מעברית ליוונית ושהתרגום הושלם בזמן שלטונו של תלמי פִילַדֶלְפוֹס (‏285–246 לפה״ס)‏.‏ קיימות דעות שונות לגבי כוונת אריסטובולוס באומרו ”‏תורה”‏.‏ יש הסבורים שהוא פשוט התכוון לחמשת חומשי תורה,‏ ואילו אחרים אומרים שהוא בעצם התכוון לתנ״ך בכללותו.‏

בכל אופן,‏ המסורת מספרת שכ־72 למדנים יהודים היו מעורבים בתרגום הכתוב הראשון של התנ״ך מעברית ליוונית.‏ לאחר מכן נפוצה הסברה שמספרם היה 70,‏ ולכן כונה התַרגום ”‏ספטואגינטה”‏,‏ שם שמשמעו בלטינית שבעים וסימנו LXX —‏ ספרות רומיות שערכן 70.‏ עד סוף המאה השנייה לפה״ס כבר ניתן היה לקרוא את כל ספרי התנ״ך ביוונית,‏ והשם תרגום השבעים התייחס ברבות הימים לתנ״ך כולו ביוונית.‏

שימושי במאה הראשונה

תרגום השבעים היה בשימוש נרחב בקרב יהודים דוברי יוונית בתקופת ישוע המשיח ושליחיו,‏ ואף לפני כן.‏ יהודים וגרים רבים שהתכנסו בירושלים בחג השבועות של שנת 33 לספירה באו מאסיה,‏ מצרים,‏ לוב,‏ רומא וכרתים — אזורים שבהם דיברו יוונית.‏ אין ספק שאותם אנשים נהגו לקרוא בתרגום השבעים (‏מעשי השליחים ב׳:‏​9–11‏)‏.‏ לפיכך תרגום מקרא זה מילא תפקיד מרכזי בהפצת הבשורה במאה הראשונה לספירה.‏

לדוגמה,‏ כאשר דיבר סטפנוס אל אנשים מקירניה,‏ אלכסנדריה,‏ קיליקיה ואסיה,‏ הוא אמר להם:‏ ”‏שלח יוסף וקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו,‏ שבעים וחמש נפשות”‏ (‏מעשי השליחים ו׳:‏​8–10;‏ ז׳:‏​12–14‏)‏.‏ הטקסט בעברית בבראשית פרק מ״ו מציין שמשפחתו של יוסף מנתה שבעים נפשות.‏ אך בתרגום השבעים נכתב שהם מנו שבעים וחמש.‏ סטפנוס ציטט ככל הנראה מתרגום השבעים (‏בראשית מ״ו:‏20,‏ 26,‏ 27‏)‏.‏

כאשר עבר השליח פאולוס באסיה הקטנה וביוון במהלך מסע ההטפה השני והשלישי שלו,‏ הוא בישר ליראי שמים רבים מקרב הנוכרים וגם ל”‏יוונים יראי אלוהים”‏ (‏מעשי השליחים י״ג:‏​16,‏ 26;‏ י״ז:‏4‏)‏.‏ אותם אנשים החלו לירוא את האלוהים ולעובדו מכיוון שלמדו עליו בעזרת תרגום השבעים.‏ פאולוס ציטט או ניסח קצת אחרת פסוקים מתרגום זה פעמים רבות כאשר בישר לאותם דוברי יוונית (‏בראשית כ״ב:‏18;‏ גלטים ג׳:‏8‏)‏.‏

כתבי־הקודש המשיחיים,‏ שנכתבו ביוונית,‏ כוללים כ־320 ציטוטים ישירים מהתנ״ך,‏ ובסך הכול 890 ציטוטים ואזכורים בלתי ישירים,‏ שרובם מבוססים על תרגום השבעים.‏ כתוצאה מכך,‏ הציטוטים מתוך תרגום זה ולא מתוך הנוסחים בעברית הפכו לחלק מכתבי־הקודש המשיחיים שנכתבו בהשראת אלוהים.‏ לעובדה זו היתה חשיבות גדולה!‏ הרי ישוע ניבא שבשורת המלכות תוכרז בכל העולם (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ לשם כך הרשה יהוה שדברו הקדוש יתורגם לשפות שונות המדוברות ברחבי העולם.‏

שימושי בימינו

תרגום השבעים עדיין חשוב בימינו,‏ משום שהוא עוזר לגלות טעויות סופרים שנכנסו מאוחר יותר לכתבי־יד של התנ״ך.‏ למשל,‏ בבראשית ד׳:‏8 נאמר:‏ ”‏ויאמר קין אל הבל אחיו;‏ ויהי בהיותם בשדה ויקם אל הבל אחיו ויהרגהו”‏.‏

זה נוסח הפסוק בכתבי־יד עברים מן המאה העשירית לספירה.‏ אך כתבי־יד עתיקים של תרגום השבעים ועוד כמה כתבים ישנים מוסיפים בסוף החלק הראשון של הפסוק את המשפט ”‏נלכה השדה”‏.‏ בעברית,‏ המילה ”‏ויאמר”‏ באה לפני אמירה כלשהי,‏ אך לא מוזכר בפסוק שקין אמר משהו.‏ מה ייתכן שקרה?‏ הואיל והמילה ”‏שדה”‏ בבראשית ד׳:‏8 מופיעה בסופם של שני המשפטים [‏”‏נלכה השדה”‏ ו”‏ויהי בהיותם בשדה”‏]‏,‏ האנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג מעלה את האפשרות הבאה:‏ ”‏ייתכן שהמילה.‏.‏.‏ המסיימת את שני המשפטים הטעתה את עינו של הסופר”‏.‏ הסופר דילג כנראה על הקטע הקודם המסתיים במילה ”‏השדה”‏.‏ ברור אפוא שתרגום השבעים,‏ וכן גם כתבי־יד אחרים שנשתמרו עד ימינו,‏ יכולים לעזור באיתור טעויות שנפלו בכתבי־יד מאוחרים יותר של הטקסט העברי.‏

מאידך,‏ גם בכתבי־יד של תרגום השבעים נפלו טעויות,‏ והטקסט העברי משמש לעתים לתיקון התרגום ביוונית.‏ לפיכך,‏ השוואה בין כתבי־יד בעברית ובין התרגום ליוונית ותרגומים אחרים מסייעת במציאת טעויות תרגום או העתקה,‏ ומאפשרת תרגום מדויק של דבר־אלוהים.‏

קיימים כיום כתבי־יד שלמים של תרגום השבעים המתוארכים למאה הרביעית לספירה.‏ כתבי־יד אלה ועותקים מאוחרים יותר אינם כוללים את השם המפורש של אלוהים,‏ יהוה.‏ באותם כתבי־יד מופיעות ביוונית המילים ”‏אלוהים”‏ ו”‏אדון”‏ בכל פעם שמופיע בטקסט העברי השם המפורש.‏ עם זאת,‏ ממצא שנתגלה בארץ ישראל לפני כ־50 שנה שפך אור על הנושא.‏ צוות חוקרים מצא במערות שבחוף המערבי של ים המלח פיסות ממגילת קלף קדומה של ספרי התרי־עשר (‏הושע עד מלאכי)‏ ביוונית.‏ כתבים אלה תוארכו לתקופה שבין 50 לפה״ס ו־50 לספירה.‏ בפיסות עתיקות אלה לא הוחלף השם המפורש במילים היווניות ”‏אלוהים”‏ ו”‏אדון”‏,‏ וכך נתאשר שבנוסחים הקדומים יותר של תרגום השבעים נכתב שמו המפורש של אלוהים.‏

ב־1971 הותר לפרסום תוכנן של פיסות ממגילת פפירוס עתיקה (‏פפירוס פוּאד 266)‏.‏ מה גילו אותם קטעים מתרגום השבעים,‏ המתוארכים למאה השנייה או הראשונה לפה״ס?‏ גם בהם נכתב השם המפורש.‏ פיסות עתיקות אלה של תרגום השבעים מספקות הוכחה מוצקה לכך שישוע ותלמידיו בני המאה הראשונה הכירו את שמו של אלוהים והגו אותו.‏

המקרא הוא הספר המתורגם ביותר בהיסטוריה.‏ יותר מ־90 אחוז מן האנושות יכולים לקרוא לפחות חלק ממנו בלשונם.‏ אנחנו במיוחד שמחים שקיים בימינו תרגום מודרני,‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ תרגום של המקרא בחלקו או בשלמותו בלמעלה מ־40 שפות.‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות כולל מאות הערות שוליים המתייחסות לתרגום השבעים ולכתבי־יד עתיקים אחרים.‏ אכן,‏ תלמידי מקרא מתעניינים בתרגום השבעים ומוקירים אותו עד עצם היום הזה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

התלמיד פיליפוס הסביר קטע שהוקרא מתוך תרגום השבעים

‏[‏תמונות בעמוד 29]‏

השליח פאולוס ציטט פעמים רבות מתרגום השבעים