תרגום השבעים — שימושי בעבר וגם בימינו
אדם רם־דרג מאתיופיה עשה דרכו חזרה לארצו מירושלים. בשעה שנסע במרכבה בדרך מדברית, קרא בקול מתוך מגילת קודש. ההסבר ששמע על הדברים שקרא השפיע עליו עד כדי כך שהוא עשה תפנית רצינית בחייו (מעשי השליחים ח׳:26–38). האיש קרא את הכתוב בישעיהו נ״ג:7, 8 מן התרגום הראשון של המקרא — תרגום השבעים ביוונית. יצירה זו מילאה תפקיד מכריע בהפצת המסר המקראי לאורך המאות, ולכן נאמר עליה שהיא תרגום המקרא ששינה את העולם.
מתי נכתב תרגום השבעים ובאילו תנאים? מדוע היה צורך בתרגום כזה? עד כמה היה שימושי במהלך השנים? מה נוכל ללמוד כיום מתרגום השבעים?
נועד ליהודים דוברי יוונית
בשנת 332 לפה״ס נכנס אלכסנדר הגדול אל מצרים לאחר שהחריב את צור שבפיניקיה, והתקבל שם כמושיע. הוא ייסד במצרים את העיר אלכסנדריה, שהיתה מרכז השכלה חשוב בעולם העתיק. על מנת להפיץ את תרבות יוון בקרב תושבי הארצות הכבושות, קידם אלכסנדר את לימוד היוונית המדוברת (קוֹייֶני) בממלכתו הרחבה.
במאה השלישית לפה״ס כבר היה באלכסנדריה ריכוז די גדול של יהודים. יהודים רבים, שאחרי גלות בבל התגוררו בתפוצות, עברו לאלכסנדריה. עד כמה היו אותם יהודים בקיאים בשפה העברית? באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (אנג׳) נאמר: ”ידוע שבבבל איבדו היהודים רבות מידיעותיהם בעברית העתיקה, ובשובם מן הגלות הוסברה להם הקריאה מספרי התורה בבתי הכנסת בשפה הכשדית... נראה כי יהודי אלכסנדריה היו בקיאים אפילו פחות בעברית; שפתם היתה יוונית אלכסנדרית”. הקרקע באלכסנדריה היתה נוחה למלאכת תרגום התנ״ך ליוונית.
אריסטובולוס, יהודי בן המאה השנייה לפה״ס, כתב שנוסח של התורה תורגם מעברית ליוונית ושהתרגום הושלם בזמן שלטונו של תלמי פִילַדֶלְפוֹס (285–246 לפה״ס). קיימות דעות שונות לגבי כוונת אריסטובולוס באומרו ”תורה”. יש הסבורים שהוא פשוט התכוון לחמשת חומשי תורה, ואילו אחרים אומרים שהוא בעצם התכוון לתנ״ך בכללותו.
בכל אופן, המסורת מספרת שכ־72 למדנים יהודים היו מעורבים בתרגום הכתוב הראשון של התנ״ך מעברית ליוונית. לאחר מכן נפוצה הסברה שמספרם היה 70, ולכן כונה התַרגום ”ספטואגינטה”, שם שמשמעו בלטינית שבעים וסימנו LXX — ספרות רומיות שערכן 70. עד סוף המאה השנייה לפה״ס כבר ניתן היה לקרוא את כל ספרי התנ״ך ביוונית, והשם תרגום השבעים התייחס ברבות הימים לתנ״ך כולו ביוונית.
שימושי במאה הראשונה
תרגום השבעים היה בשימוש נרחב בקרב יהודים דוברי יוונית בתקופת ישוע המשיח ושליחיו, ואף לפני כן. יהודים וגרים רבים שהתכנסו בירושלים בחג השבועות של שנת 33 לספירה באו מאסיה, מצרים, לוב, רומא וכרתים — אזורים שבהם דיברו יוונית. אין ספק שאותם אנשים נהגו לקרוא בתרגום השבעים (מעשי השליחים ב׳:9–11). לפיכך תרגום מקרא זה מילא תפקיד מרכזי בהפצת הבשורה במאה הראשונה לספירה.
לדוגמה, כאשר דיבר סטפנוס אל אנשים מקירניה, אלכסנדריה, קיליקיה ואסיה, הוא אמר להם: ”שלח יוסף וקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו, שבעים וחמש נפשות” (מעשי השליחים ו׳:8–10; ז׳:12–14). הטקסט בעברית בבראשית פרק מ״ו מציין שמשפחתו של יוסף מנתה שבעים נפשות. אך בתרגום השבעים נכתב שהם מנו שבעים וחמש. סטפנוס ציטט ככל הנראה מתרגום השבעים (בראשית מ״ו:20, 26, 27).
כאשר עבר השליח פאולוס באסיה הקטנה וביוון במהלך מסע ההטפה השני והשלישי שלו, הוא בישר ליראי שמים רבים מקרב הנוכרים וגם ל”יוונים יראי אלוהים” (מעשי השליחים י״ג:16, 26; י״ז:4). אותם אנשים החלו לירוא את האלוהים ולעובדו מכיוון שלמדו עליו בעזרת תרגום השבעים. פאולוס ציטט או ניסח קצת אחרת פסוקים מתרגום זה פעמים רבות כאשר בישר לאותם דוברי יוונית (בראשית כ״ב:18; גלטים ג׳:8).
כתבי־הקודש המשיחיים, שנכתבו ביוונית, כוללים כ־320 ציטוטים ישירים מהתנ״ך, ובסך הכול 890 ציטוטים ואזכורים בלתי ישירים, שרובם מבוססים על תרגום השבעים. כתוצאה מכך, הציטוטים מתוך תרגום זה ולא מתוך הנוסחים בעברית הפכו לחלק מכתבי־הקודש המשיחיים שנכתבו בהשראת אלוהים. לעובדה זו היתה חשיבות גדולה! הרי ישוע ניבא שבשורת המלכות תוכרז בכל העולם (מתי כ״ד:14). לשם כך הרשה יהוה שדברו הקדוש יתורגם לשפות שונות המדוברות ברחבי העולם.
שימושי בימינו
תרגום השבעים עדיין חשוב בימינו, משום שהוא עוזר לגלות טעויות סופרים שנכנסו מאוחר יותר לכתבי־יד של התנ״ך. למשל, בבראשית ד׳:8 נאמר: ”ויאמר קין אל הבל אחיו; ויהי בהיותם בשדה ויקם אל הבל אחיו ויהרגהו”.
זה נוסח הפסוק בכתבי־יד עברים מן המאה העשירית לספירה. אך כתבי־יד עתיקים של תרגום השבעים ועוד כמה כתבים ישנים מוסיפים בסוף החלק הראשון של הפסוק את המשפט ”נלכה השדה”. בעברית, המילה ”ויאמר” באה לפני אמירה כלשהי, אך לא מוזכר בפסוק שקין אמר משהו. מה ייתכן שקרה? הואיל והמילה ”שדה” בבראשית ד׳:8 מופיעה בסופם של שני המשפטים [”נלכה השדה” ו”ויהי בהיותם בשדה”], האנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג מעלה את האפשרות הבאה: ”ייתכן שהמילה... המסיימת את שני המשפטים הטעתה את עינו של הסופר”. הסופר דילג כנראה על הקטע הקודם המסתיים במילה ”השדה”. ברור אפוא שתרגום השבעים, וכן גם כתבי־יד אחרים שנשתמרו עד ימינו, יכולים לעזור באיתור טעויות שנפלו בכתבי־יד מאוחרים יותר של הטקסט העברי.
מאידך, גם בכתבי־יד של תרגום השבעים נפלו טעויות, והטקסט העברי משמש לעתים לתיקון התרגום ביוונית. לפיכך, השוואה בין כתבי־יד בעברית ובין התרגום ליוונית ותרגומים אחרים מסייעת במציאת טעויות תרגום או העתקה, ומאפשרת תרגום מדויק של דבר־אלוהים.
קיימים כיום כתבי־יד שלמים של תרגום השבעים המתוארכים למאה הרביעית לספירה. כתבי־יד אלה ועותקים מאוחרים יותר אינם כוללים את השם המפורש של אלוהים, יהוה. באותם כתבי־יד מופיעות ביוונית המילים ”אלוהים” ו”אדון” בכל פעם שמופיע בטקסט העברי השם המפורש. עם זאת, ממצא שנתגלה בארץ ישראל לפני כ־50 שנה שפך אור על הנושא. צוות חוקרים מצא במערות שבחוף המערבי של ים המלח פיסות ממגילת קלף קדומה של ספרי התרי־עשר (הושע עד מלאכי) ביוונית. כתבים אלה תוארכו לתקופה שבין 50 לפה״ס ו־50 לספירה. בפיסות עתיקות אלה לא הוחלף השם המפורש במילים היווניות ”אלוהים” ו”אדון”, וכך נתאשר שבנוסחים הקדומים יותר של תרגום השבעים נכתב שמו המפורש של אלוהים.
ב־1971 הותר לפרסום תוכנן של פיסות ממגילת פפירוס עתיקה (פפירוס פוּאד 266). מה גילו אותם קטעים מתרגום השבעים, המתוארכים למאה השנייה או הראשונה לפה״ס? גם בהם נכתב השם המפורש. פיסות עתיקות אלה של תרגום השבעים מספקות הוכחה מוצקה לכך שישוע ותלמידיו בני המאה הראשונה הכירו את שמו של אלוהים והגו אותו.
המקרא הוא הספר המתורגם ביותר בהיסטוריה. יותר מ־90 אחוז מן האנושות יכולים לקרוא לפחות חלק ממנו בלשונם. אנחנו במיוחד שמחים שקיים בימינו תרגום מודרני, תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש, תרגום של המקרא בחלקו או בשלמותו בלמעלה מ־40 שפות. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות כולל מאות הערות שוליים המתייחסות לתרגום השבעים ולכתבי־יד עתיקים אחרים. אכן, תלמידי מקרא מתעניינים בתרגום השבעים ומוקירים אותו עד עצם היום הזה.
[תמונה בעמוד 26]
התלמיד פיליפוס הסביר קטע שהוקרא מתוך תרגום השבעים
[תמונות בעמוד 29]
השליח פאולוס ציטט פעמים רבות מתרגום השבעים