האם עליך ללמוד עברית מקראית ויוונית?‏

רוב המקרא הועלה במקור על הכתב בשתי שפות בלבד:‏ עברית ויוונית.‏a מי שכתבו את המקרא בשפות אלה עשו כן בהשראת רוח הקודש של אלוהים (‏שמואל ב׳.‏ כ״ג:‏2‏)‏.‏ מסיבה זו אפשר לומר שהמסר שרשמו נכתב ”‏ברוח אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏

עם זאת,‏ רוב קוראי המקרא בימינו אינם יודעים עברית או יוונית,‏ אלא נזקקים לתרגום מקרא בשפתם.‏ קרוב לוודאי שגם אתה נעזר בתרגום של חלקים מסוימים של המקרא.‏ הואיל ולַתרגומים לא מיוחסת השראה אלוהית,‏ אולי שאלת את עצמך:‏ ’‏האם אוכל לרדת לעומקו של המסר המקראי באמצעות תרגום,‏ או שעליי לנסות ללמוד את השפות המקוריות ששימשו לכתיבת המקרא?‏’‏

גורמים שחשוב לזכור

לפני שתשיב על השאלה שלעיל כדאי שתביא בחשבון מספר גורמים.‏ ראשית,‏ עצם הבקיאות בעברית מקראית או ביוונית עתיקה אינה מקנה לאדם איזושהי יכולת פלאית להבין את המסר הטמון במקרא.‏ ישוע אמר ליהודים בני זמנו:‏ ”‏אתם חוקרים את הכתובים,‏ כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם;‏ והם המעידים עליי.‏ ואילו אתם אינכם רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים”‏ (‏יוחנן ה׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏ מה היה חסר להם?‏ בקיאות בשפה העברית?‏ לא,‏ השפה הייתה שגורה על לשונם.‏ אך ישוע הוסיף ואמר להם:‏ ”‏אני מכיר אתכם:‏ אין לכם אהבת אלוהים בקרבכם”‏ (‏יוחנן ה׳:‏42‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ השליח פאולוס אמר למשיחיים דוברי יוונית בעיר קורינתוס הקדומה:‏ ”‏היהודים מבקשים אותות והיוונים מחפשים חוכמה,‏ אבל אנחנו מכריזים משיח צלוב [‏”‏מוקע”‏,‏ ע״ח‏]‏,‏ אבן נגף ליהודים וסכלות בעיני היוונים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ ברור אפוא שידיעת השפה העברית או היוונית כשלעצמה לא הייתה גורם המפתח לקבלת המסר שבדבר־אלוהים.‏

גורם שני שחשוב לזכור הוא שלמרות העובדה שיש כיום דוברי עברית ויוונית מודרניות,‏ שפות אלה שונות באופן ניכר מן העברית והיוונית ששימשו לכתיבת המקרא.‏ רוב דוברי היוונית של ימינו מתקשים להבין נכונה את היוונית המקראית,‏ וזאת משום שמילים חדשות נטמעו בשפה והחליפו מונחים קודמים.‏ כמו כן,‏ מילים רבות ששרדו הספיקו ללבוש משמעויות שונות.‏ למשל,‏ המילה שתורגמה כ”‏טוב”‏ ו”‏נאה”‏ במעשי השליחים ז׳:‏20 ובעברים י״א:‏23 בהתאמה,‏ משמעה ”‏מצחיק”‏ ביוונית מודרנית.‏ גם מבחינה דקדוקית ותחבירית עברה השפה חליפות ותמורות.‏

גם אם אדם יִלמד עברית או יוונית מודרניות,‏ זה לא בהכרח יקנה לו הבנה מדויקת יותר של הטקסט המקראי בשפות המקוריות שבהן הוא נכתב.‏ הוא עדיין יצטרך להסתמך על מילונים וספרי דקדוק כדי להבין את פשר המילים בהתחשב במשמעות שהייתה להן בתקופה שבה נכתבו ספרי המקרא לראשונה.‏

גורם שלישי הוא הקושי הרב שלעיתים כרוך בלימוד שפה חדשה.‏ בהתחלה אולי קל יחסית ללמוד ביטויים ספורים בשפה אחרת,‏ אך התלמיד בדרך כלל צריך להשקיע מאמצים רבים ולהתמיד בכך לאורך שנים עד שיוכל להבין את דקויות השפה.‏ עד שמגיעים לשלב זה,‏ נכונה האמרה הנושנה:‏ ”‏מעט ידע — דבר מסוכן”‏.‏ באיזה מובן?‏

מה פירוש המילה?‏

האם ניגש אליך פעם אדם הלומד את שפתך ושאל אותך לפשרה של מילה מסוימת?‏ אם כן,‏ אתה יודע שלא תמיד קל להשיב.‏ מדוע?‏ מפני שלמילה אחת יש לפעמים משמעויות מרובות.‏ אולי ביקשת ממנו לתת לך דוגמה של המילה בתוך משפט.‏ ללא ההקשר קשה לקבוע את המשמעות הנכונה של המילה במקרה נתון.‏ למשל,‏ אולי נשאלת למשמעות המילה ”‏קֶשֶר”‏.‏ למילה זו הגדרות שונות בהקשרים שונים:‏ לולאה של חוט,‏ מערכת יחסים,‏ או שם כולל לאמצעֵי תקשורת.‏ בהקשרים אחרים המילה יכולה להתייחס לחיבור רעיוני בין שני דברים,‏ או ליחידת מהירות מקובלת בימאות.‏ בביטוי ”‏לקשור קשר”‏,‏ המילה נושאת משמעות של מרד בשלטון,‏ ובצירוף ”‏קשר דם”‏,‏ מובנה הוא יחס שבין קרובי משפחה.‏ איזו מן המשמעויות היא הנכונה?‏

במילון יכולות להופיע כל המשמעויות של המילה.‏ יש מילונים המציינים את הוראות המילה לפי סדר שכיחותן בלשון.‏ אך הקשרה של המילה יסייע בקביעת המשמעות הספציפית.‏ נמחיש זאת:‏ נניח שיש לך ידע רפואי מועט ואתה רוצה לעמוד על הגורם לתסמינים מסוימים שאתה חווה.‏ אתה מעיין במילון רפואי,‏ שאומר לך שב־90 אחוז מן המקרים התסמינים שלך מעידים על בעיה אחת,‏ ואילו ב־10 אחוזים מן המקרים הם מעידים על דבר אחר לגמרי.‏ נחוץ לך הרבה יותר ידע כדי להגיע לדיאגנוזה הנכונה.‏ בדומה לכך,‏ העובדה שההגדרה של מילה מסוימת תקפה ב־90 אחוז מן המקרים לא תעזור לך אם תקרא טקסט חשוב שבו המילה מופיעה לפי משמעותה המשנית.‏ עליך להיות בקיא יותר בהקשר על מנת להבין את המילה.‏

גם כשעוסקים בלימוד מילים מקראיות יש להביא בחשבון את ההקשר שבו מופיעה המילה.‏ לדוגמה,‏ המילה ”‏רוח”‏ ומקבילתה היוונית ”‏פנאומה”‏ נושאות לעיתים משמעויות שונות,‏ תלוי בהקשר.‏ לעיתים משמעותן היא מילולית,‏ במובן של זרם האוויר (‏שמות י׳:‏13;‏ יוחנן ג׳:‏8‏)‏.‏ בהקשרים אחרים הן נוגעות לכוח החיים המפעם בכל היצורים החיים,‏ הן בני אדם והן בעלי חיים (‏בראשית ז׳:‏22;‏ תהלים ק״ד:‏29;‏ יעקב ב׳:‏26‏)‏.‏ גם יצורים שמימיים הסמויים מן העין מתוארים כרוחות (‏מלכים א׳.‏ כ״ב:‏21,‏ 22;‏ מתי ח׳:‏16‏)‏.‏ כוחו הפעיל של אלוהים נקרא רוח קודשו (‏בראשית א׳:‏2;‏ מתי י״ב:‏28‏)‏.‏ אותן מילים משמשות לציון הכוח הגורם לאדם לבטא גישה,‏ אופי או רגש מסוימים,‏ וכן גם לתיאור הנטייה השכלית השלטת הבאה לידי ביטוי בקרב קבוצת אנשים (‏יהושע ב׳:‏11;‏ גלטים ו׳:‏18‏)‏.‏

מילון עברי או יווני עשוי למנות את המשמעויות השונות הללו,‏ אך ההקשר הוא המסייע בקביעת המשמעות הנכונה.‏b כך הוא בין אם אתה קורא את המקרא בשפות המקוריות שבהן הוא נכתב ובין אם אתה משתמש בתרגום בשפתך.‏

האם פסול להשתמש בתרגום?‏

יש שהשקיעו מאמצים כבירים בלימוד עברית מקראית או יוונית מקראית,‏ או שתיהן גם יחד.‏ הם אומנם מודעים ליכולת ההבנה המוגבלת שלהם,‏ אך נהנים מקריאת המקרא בשפות המקוריות שבהן הוא נכתב ומרגישים שכל המאמץ היה שווה.‏ אך אם זו משימה בלתי אפשרית מבחינתך,‏ האם זהו טעם מוצדק להתייאש ולוותר על החיפוש אחר האמת המקראית?‏ כלל וכלל לא,‏ ולמסקנה זו מספר סיבות.‏

ראשית,‏ אין טעם לפגם בשימוש בתרגום של המקרא.‏ למעשה,‏ מי שכתבו את כתבי־הקודש המשיחיים,‏ הנקראים בפי רבים ”‏הברית החדשה”‏,‏ השתמשו תכופות בתרגום יווני כשציטטו מן התנ״ךc (‏תהלים מ׳:‏7;‏ עברים י׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ הם אומנם דיברו עברית ויכלו לצטט מן המקור העברי,‏ אך מן הסתם הרגישו חופשיים להביא ציטטות מתוך תרגום שהיה זמין יותר לקהל קוראיהם (‏בראשית י״ב:‏3;‏ גלטים ג׳:‏8‏)‏.‏

שנית,‏ גם אם אדם יכול להבין את השפות שבהן נכתב המקרא,‏ כדאי לזכור שהדברים שאמר ישוע זמינים לנו רק בצורתם המתורגמת.‏ הסיבה לכך היא שכותבי ספרי הבשורה כתבו ביוונית את מה שישוע אמר במקור בניב עברי.‏d כדאי שכל מי שסבור שהיכולת לקרוא את דבריהם של משרתי יהוה הנאמנים מימי קדם בשפתם המקורית מקנה לו חוכמה מיוחדת,‏ ייתן את הדעת למשתמע מכך.‏ העובדה שיהוה דאג שהדברים שאמר משרתו הגדול מכול יישמרו רק בצורת תרגום — בשפה שהייתה מובנת לרבים באותה תקופה — מלמדת שאין חשיבות לשפה שבה אנו קוראים את המקרא.‏ מה שחשוב הוא שנקרא את המסר האלוהי שבו בשפה שתהיה ברורה לנו ושתוכל להשפיע עלינו.‏

שלישית,‏ ’‏הבשורה’‏ הכתובה במקרא נועדה להיות מוכרזת לאנשים ענווים מ”‏כל אומה ושבט ולשון ועם”‏ (‏ההתגלות י״ד:‏6;‏ לוקס י׳:‏21;‏ קורינתים א׳.‏ א׳:‏27–29‏)‏.‏ בהתאם לכך,‏ רובם המכריע של האנשים בעולם כיום יכולים ללמוד על מטרת אלוהים מתוך מקרא בלשונם הם,‏ מבלי שיצטרכו ללמוד שפה נוספת.‏ בשפות רבות קיימים מגוון תרגומים שמתוכם יכול הקורא לבחור.‏e

אם כן,‏ כיצד תוכל להיות בטוח שאתה מבין את האמת המקראית?‏ עדי־יהוה מצאו שלימוד המקרא לפי נושאים,‏ תוך התחשבות בהקשר,‏ הוא דרך יעילה להגיע להבנת המסר הטמון בדבר־אלוהים.‏ כשהם בוחנים נושא מסוים,‏ כמו למשל ”‏נישואין”‏,‏ הם בודקים את הפסוקים הנוגעים לנושא זה.‏ כך הם מאפשרים לחלק אחד של המקרא לשפוך אור על משמעותו של חלק אחר.‏ עדי־יהוה מציעים לציבור קורס ביתי ללימוד המקרא בחינם.‏ מדוע שלא תנסה תוכנית זו?‏ לא משנה איזו שפה אתה דובר,‏ אלוהים ”‏חפץ שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏4;‏ ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 22]‏

תרגום השבעים

בתקופת ישוע ושליחיו עשו יהודים דוברי יוונית שימוש נרחב בתרגום השבעים — תרגום של התנ״ך ליוונית.‏ תרגום השבעים ראוי לציון לא רק משום היותו הניסיון הראשון לתרגם את כתבי־הקודש לשפה אחרת,‏ אלא גם מבחינת היקף העבודה.‏ קבוצת מתרגמים החלה במלאכה במאה השלישית לפה״ס,‏ והתרגום הושלם בידי אחרים למעלה ממאה שנה לאחר מכן.‏

המשיחיים הקדומים לא היססו להשתמש בתרגום השבעים כדי להוכיח ביעילות שישוע היה המשיח המובטח.‏ כה גדולה הייתה הצלחתם שהיו מי שהתחילו לראות בתרגום השבעים תרגום ”‏נוצרי”‏.‏ כתוצאה מכך סר חינו בקרב היהודים,‏ והוחלט להכין מספר תרגומים חדשים ליוונית.‏ אחד התרגומים הללו נכתב במאה השנייה לספירה בידי עקילס הגֵר.‏ אחד מחוקרי המקרא התייחס ל”‏מאפיין די מפתיע”‏ בתרגום זה — השם המפורש,‏ יהוה,‏ מופיע בכתב עברי קדום מספר פעמים בתרגום היווני של עקילס.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Israel Antiquities Authority

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

חשוב שנקרא את המסר האלוהי שבמקרא בשפה שתהיה ברורה לנו ושתוכל להשפיע עלינו