גידול ילדים בארץ זרה — הקשיים והברכות

מיליוני אנשים מהגרים בתקווה להתחיל חיים חדשים בארץ אחרת.‏ באירופה חיים כיום יותר מ־20 מיליון מהגרים;‏ ארצות־הברית הפכה לביתם של למעלה מ־26 מיליון תושבים שנולדו בארצות זרות,‏ ובאוסטרליה 21 אחוז מן האוכלוסייה נולדו במדינות אחרות.‏ משפחות מהגרים אלה מתמודדות עם הקשיים שבלמידת שפה חדשה והתאקלמות בתרבות שונה.‏

הילדים בדרך כלל לומדים מהר מאוד את השפה של הארץ החדשה ומתחילים לחשוב בשפה זו.‏ להוריהם בדרך כלל דרוש זמן רב יותר ללמוד.‏ כאשר ילדים גדלים במדינה אחרת מזו שההורים גדלו בה,‏ קשיי השפה עלולים ליצור פער תקשורתי שקשה לגשר עליו.‏

השפה החדשה משפיעה על צורת החשיבה של הילדים.‏ אך בנוסף לכך,‏ התרבות של הארץ החדשה משפיעה גם על רגשותיהם.‏ ההורים לעתים מתקשים להבין את תגובות ילדיהם,‏ ולפיכך הורים מהגרים המשתדלים לגדל את ילדיהם ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ מתמודדים עם קשיים מיוחדים (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏

האתגר ללמדם ולגעת ללבם

להורים משיחיים יש הרצון והאחריות ללמד את ילדיהם את ’‏השפה הברורה’‏ של האמת המקראית (‏צפניה ג׳:‏9‏)‏.‏ אך אם רמת הידע של הילדים בשפת הוריהם היא שטחית בלבד ואם ההורים אינם מסוגלים להתבטא היטב בשפה שילדיהם התרגלו אליה,‏ כיצד יוכלו להחדיר את תורת יהוה ללב ילדיהם?‏ (‏דברים ו׳:‏7‏)‏ הילדים אולי יבינו את המילים שיגידו ההורים,‏ אך אם המסר לא יגיע ללבם,‏ הם עלולים להפוך לזרים בביתם הם.‏

פדרו וסנדרה עקרו לאוסטרליה מדרום אמריקה והם ניצבים בפני האתגר הזה בגידול שני ילדים בגיל העשרה.‏a פדרו אומר:‏ ”‏בשיחות על עניינים רוחניים,‏ הלב והרגשות מעורבים.‏ אתה צריך להעביר מחשבות עמוקות ולכן יש צורך באוצר מילים גדול יותר”‏.‏ סנדרה מוסיפה:‏ ”‏אם הילדים שלנו לא יכירו היטב את שפת האם שלנו,‏ זה יכול להזיק באופן רציני לרוחניות שלהם.‏ הם עלולים לאבד כל רגש כלפי האמת ולא לתפוס את העקרונות של הדברים שהם לומדים.‏ ההתפתחות של יכולת ההבחנה הרוחנית שלהם עלולה להיעצר והקשר שלהם עם יהוה יתרופף”‏.‏

נִיאנַפִּירָאקַסָאם והלן היגרו לגרמניה מסרי לנקה,‏ ויש להם כעת שני ילדים.‏ הם מסכימים:‏ ”‏לדעתנו חשוב מאוד שהילדים ידברו בשפת האם שלנו ובה בעת ילמדו גרמנית.‏ חשוב שהם יוכלו לשוחח איתנו על רגשותיהם ולשפוך בפנינו את הלב”‏.‏

מיגל וכרמן,‏ שהיגרו מאורוגוואי לאוסטרליה,‏ אומרים:‏ ”‏הורים במצב כמו שלנו צריכים להתאמץ יותר.‏ הברירה שלהם היא או ללמוד את השפה החדשה ברמה שיוכלו להבין ולהסביר בה נושאים רוחניים,‏ או להקנות לילדיהם שליטה בשפת האם”‏.‏

החלטה משפחתית

החלטה בעלת חשיבות יסודית לבריאות הרוחנית של משפחת המהגרים היא באיזו שפה יהיו בני המשפחה ”‏לימודי יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏ אם יש בקרבת מקום קהילה הדוברת את שפת האם של המשפחה,‏ בני המשפחה יכולים להשתייך לקהילה זו ולתמוך בה.‏ מצד שני,‏ אולי הם יבחרו לנכוח בקהילה הדוברת את שפת המקום שאליו היגרו.‏ אילו גורמים ישפיעו על החלטתם?‏

דימיטריוֹס ופּטרוֹלה היגרו מקפריסין לאנגליה וגידלו שם חמישה ילדים.‏ הם מסבירים מה השפיע על החלטתם בנושא בחירת השפה:‏ ”‏בהתחלה נכחה המשפחה שלנו באסיפות של קהילה דוברת יוונית.‏ זה מאוד עזר לנו,‏ ההורים,‏ אבל ילדינו לא התקדמו כל כך מבחינה רוחנית.‏ היתה להם ידיעה בסיסית ביוונית,‏ אבל הם התקשו להבין דקויות ומשמעויות עמוקות יותר.‏ כתוצאה מכך הם התפתחו לאט מבחינה רוחנית.‏ אז עברנו לקהילה דוברת אנגלית,‏ וכמעט מייד ראינו את ההשפעה הטובה על ילדינו.‏ הם התחזקו רוחנית.‏ לא היה קל להחליט לעבור קהילה,‏ אבל התברר שזה היה צעד נבון”‏.‏

הילדים במשפחה זו מבינים את שפת ההורים ונהנים מגמול רב.‏ הם אומרים:‏ ”‏מאוד מועיל לדעת יותר משפה אחת.‏ אנגלית היא אומנם השפה העיקרית שלנו,‏ אבל שמנו לב שידיעת יוונית עוזרת לנו לטפח קשרי משפחה הדוקים יותר,‏ במיוחד עם הסבים והסבתות שלנו.‏ זה גם עוזר לנו לגלות יותר הזדהות כלפי מהגרים,‏ ויש לנו גם ביטחון שנוכל ללמוד שפות נוספות.‏ כשגדלנו,‏ עברה משפחתנו לקהילה דוברת אלבנית כדי לתמוך בה”‏.‏

גם כריסטופר ומרגריטה עברו לאנגליה מקפריסין וגידלו שלושה ילדים בארצם החדשה.‏ הם בחרו לתמוך בקהילה דוברת יוונית.‏ בנם ניקוֹס,‏ המשרת כיום כזקן־קהילה בקהילה דוברת יוונית,‏ מספר:‏ ”‏עודדו אותנו להצטרף לקהילה דוברת יוונית שבדיוק נוסדה.‏ משפחתנו ראתה בזאת שליחות תיאוקרטית”‏.‏

מרגריטה אומרת:‏ ”‏כאשר הבנים שלנו היו בגיל שבע ושמונה,‏ הם נרשמו לבית־הספר לשירות התיאוקרטי.‏ בתור הורים היינו קצת מודאגים מידיעותיהם המוגבלות בשפה היוונית.‏ אבל כל נאום שלהם בבית־הספר הפך לפרויקט משפחתי,‏ והקדשנו שעות רבות כדי לעזור להם להכין את הנאומים”‏.‏

בתם יואנה אומרת:‏ ”‏אני זוכרת שאבא לימד אותנו יוונית.‏ הוא כתב את האלפבית על לוח שהיה לנו בבית,‏ והיינו צריכים לשנן את החומר.‏ אנשים רבים משקיעים שנים רבות בלימוד שפה,‏ אבל תודות לעזרתם של אבא ואמא למדנו יוונית מבלי להקדיש לכך יותר מדי זמן”‏.‏

יש משפחות הבוחרות להצטרף לקהילה הדוברת את שפת האם שלהן,‏ משום שההורים סבורים שכדי שיפתחו ”‏תבונה רוחנית”‏ ויתקדמו,‏ עליהם ללמוד בשפה שלהם (‏קולוסים א׳:‏​9,‏ 10;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏​13,‏ 15‏)‏.‏ בני המשפחה גם יכולים לראות בידיעת השפה כלי שבאמצעותו יוכלו לעזור למהגרים אחרים ללמוד את האמת.‏

מאידך,‏ משפחות אחרות סבורות שמוטב להצטרף לקהילה הדוברת את שפת המקום שאליו היגרו (‏פיליפים ב׳:‏4;‏ טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏5‏)‏.‏ אחרי דיון משפחתי בנושא,‏ מאחריותו של ראש המשפחה להגיע להחלטה לאחר בקשת הדרכה בתפילה (‏רומים י״ד:‏4;‏ קורינתים א׳.‏ י״א:‏3;‏ פיליפים ד׳:‏​6,‏ 7‏)‏.‏ אילו הצעות יכולות לעזור למשפחות אלה?‏

מספר הצעות מעשיות

פדרו וסנדרה,‏ שהוזכרו קודם לכן,‏ אומרים:‏ ”‏אצלנו בבית חובה לדבר רק ספרדית בין בני המשפחה,‏ כדי להבטיח שאף אחד לא ישכח את שפת האם.‏ קשה לאכוף את הכלל הזה כי הילדים יודעים שאנחנו מבינים גם אנגלית.‏ אבל אם לא נקפיד על זה,‏ מהר מאוד הם ישכחו את הספרדית”‏.‏

מיגל וכרמן ממליצים:‏ ”‏אם ההורים ינהלו שיעורים משפחתיים בקביעות וישוחחו מדי יום על הפסוק היומי בשפת האם,‏ הילדים יוכלו ללמוד לא רק את יסודות השפה,‏ אלא גם יביעו בשפה זו מושגים רוחניים”‏.‏

מיגל מוסיף:‏ ”‏כדאי להפוך את ההטפה לפעילות מהנה.‏ שטח ההטפה שלנו הוא אזור נרחב בעיר גדולה,‏ ולכן אנחנו מקדישים זמן רב לנסיעות ברכב כדי לאתר אנשים שדוברים את שפתנו.‏ אנחנו מנצלים את הזמן הזה לשחק משחקים בנושאים מקראיים ולשוחח על עניינים חשובים.‏ אני משתדל לתכנן כמה ביקורים חוזרים טובים בימי ההטפה,‏ כך שעד סוף היום הילדים נוטלים חלק לפחות בשיחה מהותית אחת”‏.‏

התמודדות עם הבדלי תרבות

דבר־אלוהים מעודד את הצעירים:‏ ”‏שמע בני מוסר אביך,‏ ואל תיטוש תורת אמך”‏ (‏משלי א׳:‏8‏)‏.‏ אך עלולים להתעורר קשיים אם הסטנדרטים של האב לגבי מוסר,‏ או משמעת,‏ ו”‏תורת”‏ האם מושפעים מתרבות השונה מן התרבות הסובבת את הילדים.‏

כמובן,‏ כל ראש משפחה אמור להחליט כיצד להשגיח על בני ביתו,‏ ואל לו להיות מושפע מכל מה שעושות משפחות אחרות (‏גלטים ו׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏ על כל פנים,‏ תקשורת טובה בין ההורים לילדים תקל על ההורים לקבל מנהגים חדשים.‏

עם זאת,‏ יש לזכור שמנהגים ודפוסי התנהגות רבים במדינות מפותחות מזיקים לבריאותם הרוחנית של המשיחיים.‏ המוסיקה והבידור הפופולריים מקדמים לעתים תכופות אי־מוסריות מינית,‏ חמדנות ומרדנות (‏רומים א׳:‏​26–32‏)‏.‏ הורים משיחיים אינם יכולים להרשות לעצמם לזלזל באחריותם לשים לב לסוגי המוסיקה והבידור שבוחרים ילדיהם ולייעץ להם בנושא,‏ בטענה שקשה להם להבין את השפה.‏ על ההורים להציב גבולות ברורים.‏ אך לפעמים זה בכלל לא קל.‏

כרמן אומרת:‏ ”‏אנחנו לא מבינים הרבה מילים במוסיקה שילדינו מאזינים לה.‏ לפעמים המנגינה נשמעת בסדר,‏ אבל אם יש מילים בעלות משמעות כפולה או ביטויי סלנג לא־מוסריים,‏ אנחנו בכלל לא מודעים לכך”‏.‏ כיצד הם מתמודדים עם הבעיה?‏ מיגל אומר:‏ ”‏אנחנו מקדישים המון זמן בשביל להסביר לילדינו מה הן הסכנות הטמונות במוסיקה לא־מוסרית.‏ אנחנו משתדלים לעזור להם לבחור במוסיקה שאינה למורת רוחו של יהוה”‏.‏ כן,‏ דרושים עירנות ושיקול דעת כדי להתמודד עם הבדלי תרבות (‏דברים י״א:‏​18,‏ 19;‏ פיליפים ד׳:‏5‏)‏.‏

נהנים מן הברכות

אין ספק שגידול ילדים בארץ זרה מצריך זמן ומאמצים נוספים.‏ אך גם ההורים וגם הילדים יכולים ליהנות מברכות רבות תודות למאמציהם.‏

עזאם ואשתו שרה היגרו מטורקיה לגרמניה וגידלו שם את שלושת ילדיהם.‏ הבן הבכור משרת כיום במשרד הסניף של עדי־יהוה בזלטרס,‏ גרמניה.‏ עזאם אומר:‏ ”‏היתרון הגדול של ילדיי הוא שמתאפשר להם לאמץ לעצמם את הטוב משתי תרבויות”‏.‏

אנטוניו ואשתו לוּטוֹנאדיוֹ עקרו מאנגולה לגרמניה ומגדלים שם את תשעת ילדיהם.‏ בני המשפחה דוברים לינגלה,‏ צרפתית וגרמנית.‏ אנטוניו אומר:‏ ”‏ידיעת שפות שונות עוזרת למשפחתנו לבשר לאנשים מכל מיני ארצות ואנחנו מפיקים מכך הנאה רבה”‏.‏

שני ילדים להורים מיפן שעברו לאנגליה,‏ מרגישים שזה יתרון גדול בשבילם לדעת גם יפנית וגם אנגלית.‏ הם אומרים:‏ ”‏ידיעת שתי שפות עזרה לנו למצוא עבודה.‏ אנחנו נהנים מכינוסים גדולים לדוברי אנגלית,‏ ובנוסף לכך יש לנו הזכות לשרת בקהילה של דוברי יפנית שקיים בה צורך רב”‏.‏

ההצלחה אפשרית

גידול ילדים בתוך חברה שאינה שותפה לערכי התרבות של הפרט הוא אתגר לא קל שניצב בפני משרתי אלוהים עוד מימי המקרא.‏ הוריו של משה עמדו באתגר זה למרות העובדה שמשה גדל במצרים (‏שמות ב׳:‏​9,‏ 10‏)‏.‏ מספר לא מבוטל של יהודים שהוגלו בבלה גידלו שם ילדים שלאחר מכן גילו נכונות לחזור לירושלים כדי לכונן בה מחדש את עבודת האלוהים (‏עזרא ב׳:‏​1,‏ 2,‏ 64–70‏)‏.‏

גם כיום יכולים הורים משיחיים לנחול הצלחה.‏ ייתכן מאוד שהגמול שלהם יהיה לשמוע יום אחד מפי ילדיהם את הדברים שאמרו הילדים של זוג אחד:‏ ”‏אנחנו מאוד קרובים זה לזה במשפחה תודות לדאגתם ואהבתם של אמא ואבא.‏ תמיד היתה לנו תקשורת טובה איתם.‏ אנחנו שמחים להיות חלק ממשפחה כלל־עולמית העובדת את יהוה”‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

הילדים רוכשים ידע בסיסי בשפת האם שלהם כאשר השיחות בבית מתנהלות רק בשפה זו

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

שפה משותפת מחזקת את הקשר בין הנכדים לסבים ולסבתות

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

לימוד המקרא ביחד עם ילדיך עוזר להם לפתח ”‏תבונה רוחנית”‏