שמור על בריאותך הרוחנית בעודך משרת בשטח זר
”בלבי צפנתי אמרתך” (תהל׳ קי״ט:11).
1–3. (א) לְמה עלינו לתת עדיפות ללא תלות בנסיבותינו? (ב) עם אילו קשיים ייחודיים מתמודדים מי שלומדים שפה חדשה, ואילו שאלות עולות מכך? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
אלפי עדי־יהוה כיום נוטלים חלק פעיל בהתגשמות החזון המנבא את הכרזת הבשורה הטובה ”לכל אומה ושבט ולשון ועם” (ההת׳ י״ד:6). האם אתה נמנה עם מי שלומדים שפה נוספת? האם אתה משרת כשליח או כמבשר בארץ זרה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות? האם התחלת לנכוח באסיפות של קהילת דוברי שפה זרה בארצך?
2 בתור משרתי אלוהים, כולנו צריכים לתת עדיפות לבריאות הרוחנית שלנו ושל בני ביתנו (מתי ה׳:3). עם זאת, לעיתים אנו מתקשים לשמור על שגרה של לימוד אישי משמעותי בשל לוח זמנים עמוס. אך מי שמשרתים בשטח זר מתמודדים עם קשיים נוספים.
3 בנוסף ללימוד שפה חדשה, הם צריכים להקפיד להזין בקביעות את לבם במזון רוחני מוצק (קור״א ב׳:10). כיצד הם יכולים להצליח לעשות כן אם הם אינם מבינים לגמרי את שפת קהילתם? מדוע צריכים ההורים המשיחיים לוודא שדבר־אלוהים חודר ללב ילדיהם?
סכנה הנשקפת לבריאות הרוחנית
4. מה עלול להוות סכנה לרוחניותנו? הזכר דוגמה.
4 הקושי להבין את דבר־אלוהים בשפה זרה עלול להוות סכנה ממשית לבריאותנו הרוחנית. במאה החמישית לפה״ס היה נחמיה מוטרד מהעובדה שחלק מילדיהם של שבי ציון לא ידעו עברית. (קרא נחמיה י״ג:23, 24.) אותם ילדים עמדו לאבד את זהותם כמשרתי אלוהים מפני שהם לא יכלו להבין לגמרי את משמעות דבר־אלוהים (נחמ׳ ח׳:2, 8).
5, 6. במה הבחינו מספר הורים המשרתים בשטח של דוברי שפה זרה, ומהי הסיבה לכך?
5 מספר הורים משיחיים המשרתים בשטח של דוברי שפה זרה שמו לב שהתעניינות ילדיהם בָּאמת פחתה. התוכנית הרוחנית שהוגשה באסיפות באולם המלכות לא נגעה עמוקות ללבם של הילדים מכיוון שהם לא הבינו לגמרי את הנלמד. ”בשיחות על עניינים רוחניים”, אומר פדרו,[1] שהיגר עם משפחתו מדרום אמריקה לאוסטרליה, ”הלב והרגשות צריכים להיות מעורבים” (לוקס כ״ד:32).
6 כשאנו קוראים חומר בשפה זרה, המידע נוגע פחות ללבנו מאשר חומר הכתוב בשפת אמנו. כמו כן, הקושי לתקשר בשפה אחרת עלול לכלות את כוחותינו הנפשיים והרוחניים. לפיכך לצד טיפוח הרצון לשרת את יהוה בשטח של דוברי שפה זרה, עלינו גם לשמור על בריאותנו הרוחנית (מתי ד׳:4).
הם שמרו על בריאותם הרוחנית
7. כיצד ניסו הבבלים לגרום לדניאל לאמץ את תרבותם ודתם?
7 לאחר שהוגלו דניאל ורעיו, הבבלים לימדו אותם את ’לשון הכשדים’ בניסיון לגרום להם להיטמע בתרבותם. כמו כן, הסריס שהופקד על חינוכם העניק להם שמות בבליים (דנ׳ א׳:3–7). השם שניתן לדניאל נגזר משמו של בֵּל, ראש אלילי בבל. המלך נבוכדנאצר כנראה רצה להחדיר לדניאל את הרעיון שהאל הבבלי הביס את יהוה אלוהיו (דנ׳ ד׳:5).
8. מה סייע לדניאל לשמור על בריאותו הרוחנית בארץ זרה?
8 אף־על־פי שהוגשו לדניאל מעדני המלך, הוא גמל בלבו שלא ’להתגאל’, או להיטמא, מהם (דנ׳ א׳:8). תודות לכך שהוא לא חדל ללמוד את ה”ספרים” הקדושים בשפת אמו, הוא שמר על בריאותו הרוחנית בארץ זרה (דנ׳ ט׳:2). בחלוף כ־70 שנה מהגלייתו לבבל, הוא עדיין נודע בשמו העברי (דנ׳ ה׳:13).
9. על־פי הכתוב בתהלים קי״ט, איזו השפעה הייתה לדבר־אלוהים על מחבר המזמור?
9 מחבר מזמור קי״ט שאב מדבר־אלוהים את הכוח להיות שונה. היה עליו להתמודד עם לעג מצד מספר אנשים בחצר המלוכה (תהל׳ קי״ט:23, 61). אך הוא אפשר לאמרותיו של אלוהים לגעת עמוקות ללבו (קרא תהלים קי״ט:11, 46).
שמור על בריאותך הרוחנית
10, 11. (א) איזו מטרה צריכה לעמוד לנגד עינינו כשאנו לומדים את דבר־אלוהים? (ב) כיצד נוכל להשיג את מטרתנו? המחש בעזרת דוגמה.
10 אף שאנו עסוקים מאוד בשל מחויבויותינו התיאוקרטיות והחילוניות, כולנו צריכים להקצות זמן ללימוד האישי ולתוכנית הרוחנית המשפחתית (אפ׳ ה׳:15, 16). אולם מטרתנו היא לא רק לקרוא מספר מסוים של עמודים או להכין תשובות לאסיפות. אנו רוצים לאפשר לדבר־אלוהים לחדור ללבנו ולחזק את אמונתנו.
11 על מנת להשיג מטרה זו, במהלך הלימוד עלינו למצוא את האיזון בין דאגה לצורכי הזולת לבין דאגה לצרכים הרוחניים שלנו (פיל׳ א׳:9, 10). עלינו לזכור שכאשר אנו מתכוננים לשירות, לאסיפות או לנאום, איננו תמיד מפיקים לקחים אישיים ממה שאנו קוראים. לשם המחשה: אף־על־פי ששף צריך לטעום את המנות לפני הגשתן, הוא אינו יכול להתקיים רק מהטעימות הללו. אם הוא רוצה לשמור על בריאותו, עליו להכין לעצמו ארוחות מזינות. באופן דומה, עלינו להזין את לבנו במזון רוחני העונה על צרכינו האישיים.
12, 13. מדוע לרבים המשרתים בשטח של דוברי שפה זרה חשוב ללמוד את המקרא דרך קבע בשפת אמם?
12 לרבים המשרתים בשטח של דוברי שפה זרה צומחת תועלת מלימוד המקרא דרך קבע בשפת אמם (מה״ש ב׳:8). גם שליחים מכירים בעובדה שכדי לשמור על חוסנם במשימתם בארץ זרה, הם אינם יכולים להסתפק בהבנה הבסיסית של החומר הרוחני המוגש באסיפות.
13 אלן, הלומד פרסית מזה כשמונה שנים, מספר: ”כשאני מתכונן לאסיפות בפרסית, אני בדרך כלל מתמקד בשפה עצמה. מאחר שאני שקוע במאמץ שכלי, הנקודות הרוחניות שאני קורא לא תמיד נוגעות ללבי. זו הסיבה שאני תמיד מפנה זמן כדי ללמוד את המקרא ואת הפרסומים השונים בשפת אמי”.
מצא מסילות ללב ילדיך
14. מה על ההורים לוודא, ומדוע?
14 חשוב שההורים המשיחיים ידאגו לכך שדבר־אלוהים יחדור בהדרגה ללבם ולשכלם של ילדיהם. לאחר ששירתו למעלה משלוש שנים בשטח של דוברי שפה זרה, סרז’ ואשתו מיוריאל שמו לב שבנם בן ה־17 אינו נהנה מפעילויות תיאוקרטיות. ”הוא לא אהב לבשר בשפה אחרת, ואילו בעבר הוא מאוד נהנה לבשר בצרפתית, השפה שלו”, אומרת מיוריאל. ”כשהבנו שהמצב הזה עיכב את התקדמותו הרוחנית של בננו”, מספר סרז’, ”החלטנו לחזור לקהילתנו הקודמת”.
ודא שהאמת חודרת ללב ילדיך (ראה סעיפים 14, 15)
15. (א) בשל אילו גורמים עשויים ההורים להחליט לחזור לקהילה שבה מדוברת השפה שילדיהם שולטים בה? (ב) מה נדרשים ההורים לעשות על־פי הכתוב בדברים ו׳:5–7?
15 בשל אילו גורמים עשויים ההורים להחליט לחזור לקהילה שבה מדוברת השפה שילדיהם שולטים בה? ראשית, עליהם לבדוק אם יש להם מספיק זמן ומשאבים כדי לטעת בלב ילדיהם אהבה ליהוה ובה בעת ללמד אותם שפה זרה. שנית, אולי הם מבחינים שהתעניינות ילדיהם בפעילויות רוחניות פחתה, או שהם כבר אינם נהנים לתמוך בקהילת דוברי שפה זרה. בנסיבות הללו ההורים המשיחיים יכולים לשקול לחזור לקהילה שבה מדוברת השפה שילדיהם שולטים בה עד שהללו ינקטו עמדה נחושה לצד האמת (קרא דברים ו׳:5–7).
16, 17. מה עושים מספר הורים כדי לטפח את רוחניות ילדיהם בעודם משרתים בשטח זר?
16 מאידך, יש הורים שמצאו דרכים לחנך את ילדיהם בשפת אמם ובה בעת לנכוח באסיפות של קהילה או קבוצה הדוברת שפה זרה. שארל, אב לשלוש ילדות בנות 9 עד 13, תומך בקבוצת דוברי לינגלה. הוא מסביר: ”החלטנו לערוך את השיעורים עם הבנות ואת התוכנית הרוחנית המשפחתית בשפת האם שלנו. אבל אנחנו גם משלבים תרגולים ומִשְחקים בלינגלה כדי שהן ילמדו את השפה בצורה מהנה”.
עשה מאמצים ללמוד את השפה המקומית ולהשתתף באסיפות (ראה סעיפים 16, 17)
17 קווין, אב לשתי ילדות בנות חמש ושמונה, נקט צעדים כדי לפצות על חוסר הבנתן באסיפות המתקיימות בשפה זרה. הוא מסביר: ”אשתי ואני לומדים באופן אישי עם שתי הבנות בצרפתית, שפת אמן. גם הצבנו לעצמנו מטרה ללכת פעם בחודש לאסיפה בצרפתית, ואנחנו מנצלים את ימי החופשה שלנו כדי לנכוח בכינוסים בשפת אמנו”.
18. (א) כיצד העיקרון ברומים ט״ו:1, 2 יכול לסייע לך להחליט מהו הדבר הטוב ביותר עבור ילדיך? (ב) אילו הצעות הציעו הורים אחרים? (ראה הערה.)
18 כמובן, כל משפחה צריכה להחליט מה יצמיח תועלת רוחנית מרבית לילדים[2] (גל׳ ו׳:5). מיוריאל, שהוזכרה קודם לכן, מציינת שהיא ובעלה היו צריכים לוותר על העדפותיהם למען טובתו הרוחנית של בנם. (קרא רומים ט״ו:1, 2.) במבט לאחור סרז’ חושב שהם קיבלו את ההחלטה הנכונה. הוא מספר: ”לאחר שחזרנו לקהילה דוברת צרפתית, בננו החל לפרוח מבחינה רוחנית ובסופו של דבר נטבל. עכשיו הוא משרת כחלוץ רגיל. הוא אפילו שוקל לחזור לתמוך בקבוצת דוברי שפה זרה!”
אפשר לדבר־אלוהים לחדור ללבך
19, 20. כיצד נוכל להראות שאנו אוהבים את דבר־אלוהים?
19 ברוב אהבתו דאג יהוה שדברו, המקרא, יהיה זמין במאות שפות על מנת ש’אנשים מכל הסוגים יגיעו לידיעה מדויקת של האמת’ (טימ״א ב׳:4). הוא מודע לכך שלבני האדם קל יותר לספק את צרכיהם הרוחניים כאשר הם קוראים את דברו בשפה המדברת ללבם.
20 ללא תלות בנסיבותינו, עלינו להיות נחושים להזין את לבנו במזון רוחני מוצק. אם נלמד באופן קבוע את כתבי־הקודש בשפה המדברת ללבנו, נשמור על הבריאות הרוחנית שלנו ושל בני משפחתנו, ונוכיח שאנו באמת מוקירים את אמרותיו של אלוהים (תהל׳ קי״ט:11).
^ [1] (סעיף 5) השמות במאמר בדויים.
^ [2] (סעיף 18) לדיון בעקרונות מקראיים שיכולים לסייע למשפחתך, ראה המאמר ”גידול ילדים בארץ זרה — הקשיים והברכות” מהוצאת המצפה מ־15 באוקטובר 2002.