מה ידוע לך על שפן ועל משפחתו?‏

כאשר קראת במקרא,‏ האם שמת לב לאזכורים של שפן ושל כמה מבני משפחתו רבת ההשפעה?‏ מי הם היו?‏ מה עשו?‏ אילו לקחים נוכל להפיק מהם?‏

במסגרת התיאור של שיקום עבודת אלוהים האמיתית שיזם יאשיהו בשנת 642 לפה״ס לערך,‏ המקרא מציג בפנינו את ”‏שפן בן אצליהו בן משולם”‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״ב:‏3‏)‏.‏ במהלך שלושים ושש השנים הבאות,‏ עד חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס,‏ אנו פוגשים את ארבעת בניו:‏ אחיקם,‏ אלעשה,‏ גמריהו ויַאֲזַנְיָהוּ,‏ ואת שני נכדיו מיכיהו וגדליה.‏ (‏ראה תרשים.‏)‏ ”‏בני משפחתו של שפן ניהלו את הבירוקרטיה [‏בממלכת יהודה]‏ והחזיקו בתפקיד סופר המלך מימי יאשיהו ועד הגלות”‏,‏ מסבירה האנציקלופדיה יודאיקה (‏אנג׳)‏.‏ עיון במה שמסופר במקרא על שפן ועל משפחתו יסייע לנו להבין כיצד הם תמכו בנביא ירמיהו ובעבודת יהוה.‏

שפן תומך בעבודת אלוהים האמיתית

בשנת 642 לפה״ס,‏ כאשר היה המלך יאשיהו בערך בן 25,‏ שירת שפן כמזכירו וכסופרו של המלך (‏ירמיהו ל״ו:‏10‏)‏.‏ מה היה כרוך בתפקידו?‏ האנציקלופדיה שהוזכרה לעיל מציינת שמי ששימש בתור הסופר והמזכיר המלכותי היה איש סודו של המלך,‏ אחראי על ענייני הכספים,‏ דיפלומט מיומן ואדם בעל הבנה בענייני חוץ,‏ בחוק הבינלאומי ובהסכמי סחר.‏ לפיכך,‏ שפן,‏ בתור מזכיר המלך,‏ היה אחד מבעלי ההשפעה הגדולים בממלכה.‏

עשר שנים קודם לכן,‏ החל יאשיהו הצעיר ”‏לדרוש לאלוהי דויד אביו”‏.‏ שפן היה ודאי הרבה יותר מבוגר מיאשיהו,‏ ולפיכך יכול היה לשמש לו כיועץ רוחני טוב ולתמוך בו בתוכנית הראשונה שהנהיג בשיקום עבודת אלוהיםa (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ד:‏​1–8‏)‏.‏

במהלך השיפוצים בבית המקדש נמצא ”‏ספר תורת יהוה”‏,‏ ושפן ’‏קרא בו לפני המלך’‏.‏ תוכן הספר זיעזע את יאשיהו והוא שיגר משלחת של אנשים מהימנים אל חולדה הנביאה כדי לדרוש את יהוה על דברי הספר.‏ המלך הביע את ביטחונו בשפן ובבנו אחיקם בכך שכלל אותם במשלחת (‏מלכים ב׳.‏ כ״ב:‏​8–14;‏ דברי הימים ב׳.‏ ל״ד:‏​14–22‏)‏.‏

זהו האזכור היחיד בכתבי־הקודש של משהו ששפן עצמו עשה.‏ בקטעים אחרים במקרא הוא מוזכר רק בתור האב או הסב של צאצאיו.‏ לבניו של שפן היו מגעים קרובים עם הנביא ירמיהו.‏

אחיקם וגדליה

כאמור,‏ אחיקם בן שפן מוזכר לראשונה בהקשר למשלחת שיצאה אל חולדה הנביאה.‏ ספר עיון אחד מציין:‏ ”‏אף־על־פי שהתנ״ך אינו מזכיר את התואר של אחיקם,‏ נראה שהוא היה איש רם־דרג”‏.‏

כחמש־עשרה שנה אחרי אותו מקרה,‏ נשקפה סכנה לחייו של ירמיהו.‏ הוא הזהיר את העם שיהוה עומד להחריב את ירושלים,‏ ואז ’‏תפשו אותו הכוהנים והנביאים וכל העם,‏ לאמור:‏ ”‏מות תמות”‏’‏.‏ ומה קרה בהמשך?‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו,‏ לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו”‏ (‏ירמיהו כ״ו:‏​1–24‏)‏.‏ על מה מעיד הדבר?‏ במילון המקרא מאת אנקור (‏אנג׳)‏ נאמר:‏ ”‏תקרית זו מעידה לא רק על הסמכות שהיתה בידי אחיקם,‏ אלא גם על כך שהוא,‏ בדומה לאחרים ממשפחתו של שפן,‏ אהד את ירמיהו”‏.‏

כעבור 20 שנה בערך,‏ אחרי שהבבלים כבר השמידו את ירושלים ב־607 לפה״ס והגלו את רוב העם,‏ התמנה נכדו של שפן,‏ גדליה בן חלקיה,‏ להיות המושל על היהודים שנשארו בארץ.‏ האם גם הוא דאג לירמיהו כדוגמת אחרים ממשפחתו של שפן?‏ המקרא מוסר:‏ ”‏ויבוא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה,‏ וישב איתו”‏.‏ בתוך מספר חודשים נרצח גדליה ויושבי הארץ עברו להתגורר במצרים ולקחו איתם גם את ירמיהו (‏ירמיהו מ׳:‏​5–7;‏ מ״א:‏​1,‏ 2;‏ מ״ג:‏​4–7‏)‏.‏

גמריהו ומיכיהו

גמריהו בן שפן ומיכיהו,‏ נכדו של שפן,‏ מילאו תפקיד משמעותי במאורעות המובאים לפנינו בירמיהו פרק ל״ו‏.‏ התקופה היתה בערך 624 לפה״ס,‏ השנה החמישית למלך יהויקים.‏ ברוך,‏ מזכירו של ירמיהו,‏ קרא בספר בקול את דברי ירמיהו בתוך בית יהוה ”‏בלשכת גמריהו בן שפן”‏.‏ בהמשך נאמר:‏ ”‏וישמע מיכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה מעל הספר”‏ (‏ירמיהו ל״ו:‏​9–11‏)‏.‏

מיכיהו סיפר לאביו ולשרים האחרים על המגילה,‏ וכולם רצו לשמוע את תוכנה.‏ מה היתה תגובתם?‏ ”‏ויהי כשומעם את כל הדברים,‏ פחדו איש אל רעהו;‏ ויאמרו אל ברוך:‏ ’‏הגֵיד נגיד למלך את כל הדברים האלה’‏”‏.‏ אך לפני שדיברו עם המלך,‏ הציעו לברוך:‏ ”‏לך,‏ היסתר אתה וירמיהו,‏ ואיש אל ידע איפה אתם”‏ (‏ירמיהו ל״ו:‏​12–19‏)‏.‏

כצפוי,‏ דחה המלך את המסר שבמגילה,‏ קרע אותה לגזרים ושרף אותה.‏ כמה מן השרים,‏ לרבות גמריהו בן שפן,‏ ”‏הפגיעו במלך לבלתי שרוף את המגילה,‏ ולא שמע אליהם”‏ (‏ירמיהו ל״ו:‏​21–25‏)‏.‏ לפיכך,‏ הספר ירמיהו — מדריך ארכיאולוגי (‏Jeremiah​—An Archaeological Companion)‏ מסיק:‏ ”‏גמריהו היה תומך מסור של ירמיהו בחצר המלך יהויקים”‏.‏

אלעשה ויאזניהו

בשנת 617 לפה״ס כבשו הבבלים את ממלכת יהודה.‏ אלפי יהודים,‏ ’‏כל השרים וכל גיבורי החיל.‏.‏.‏ וכל החרש והמסגר’‏ הוגלו,‏ כולל הנביא יחזקאל.‏ מתניה,‏ אשר הבבלים הסבו את שמו לצדקיהו,‏ הפך למלך מטעמם (‏מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏​12–17‏)‏.‏ מאוחר יותר שלח צדקיהו לבבל משלחת,‏ שכללה גם את אלעשה בן שפן,‏ וירמיהו נתן ביד אלעשה מכתב ובו מסר חשוב מאת יהוה אל היהודים שבגלות (‏ירמיהו כ״ט:‏​1–3‏)‏.‏

אם כן,‏ המאורעות המתועדים במקרא מראים ששפן,‏ שלושה מבניו ושניים מנכדיו ניצלו את עמדות הכוח שלהם כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית ובנביא הנאמן ירמיהו.‏ אך מה לגבי בנו של שפן,‏ יאזניהו?‏ בניגוד לבני משפחתו האחרים של שפן,‏ יאזניהו ככל הנראה עבד אלילים.‏ בשנה השישית לגלות יחזקאל בבבל,‏ בערך ב־612 לפה״ס,‏ קיבל הנביא חזון ובו ראה 70 אנשים מקטירים לאלילים בבית המקדש שבירושלים.‏ בתוכם נראה יאזניהו,‏ היחיד מביניהם שמוזכר בשם.‏ אפשר להסיק מכך שהוא היה אחד הבולטים בקבוצה (‏יחזקאל ח׳:‏​1,‏ 9–12‏)‏.‏ הדוגמה של יאזניהו מראה שעצם העובדה שאדם גדל במשפחה יראת אלוהים אינה מהווה ערובה לכך שהוא יעבוד בנאמנות את יהוה.‏ כל אדם אחראי למעשיו הוא (‏קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏10‏)‏.‏

עדויות היסטוריות לקיומם של שפן ומשפחתו

בתקופה ששפן ומשפחתו מילאו תפקיד במאורעות שהתרחשו בירושלים כבר רווח ביהודה השימוש בחותמות.‏ החותמות שימשו לציון בעלות ולחתימה על מסמכים,‏ והיו עשויים אבנים יקרות,‏ מתכת,‏ שנהב או זכוכית.‏ בדרך כלל היו חרוטים עליהם שמו של בעל החותם,‏ שם אביו ולפעמים גם התואר של האדם.‏

עד כה התגלו מאות טביעות חותם עבריות שהוטבעו בחמר.‏ פרופסור נחמן אביגד,‏ חוקר בתחום האפיגרפיה (‏חקר כתובות עתיקות)‏ העברית,‏ ציין:‏ ”‏טביעות החותמות הן המקור היחיד באפיגרפיה העברית המזכיר דמויות מוכרות מן המקרא”‏.‏ האם נמצאו חותמות של שפן או של בני משפחתו?‏ כן,‏ שמם של שפן ושל גמריהו בנו מופיעים על החותם בתמונה שבעמודים 19 ו־21.‏

עוד טוענים החוקרים,‏ כי ייתכן שבכמה טביעות חותם ישנה התייחסות לעוד ארבעה מבני המשפחה — אצליהו אבי שפן,‏ אחיקם בן שפן,‏ גמריהו בן שפן וגדליה,‏ שבאחת מטביעות החותם מוזכר בתור המופקד ”‏על הבית”‏.‏ סבורים כי החותם הרביעי היה שייך לגדליה נכדו של שפן,‏ אף־על־פי שאחיקם אביו אינו מוזכר בו.‏ התואר המתלווה לשמו בטביעת החותם מראה שהוא היה אחד מנושאי המשרה הנכבדים ביותר במדינה.‏

מה ניתן ללמוד משפן ומשפחתו?‏

שפן ומשפחתו הציבו לנו דוגמה נהדרת בכך שניצלו את מעמדם הבכיר כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית ובירמיהו.‏ לפיכך,‏ גם אנו יכולים להשתמש במשאבינו ובהשפעה שיש לנו כדי לתמוך בארגונו של יהוה ובאחינו לאמונה.‏

אין ספק שאנו נהנים ומתחזקים מאוד באמונה לא רק מקריאה קבועה במקרא,‏ אלא גם מלימוד מעמיק במטרה להתוודע לנאמנים קדומים כדוגמת שפן ובני משפחתו אשר העידו על יהוה!‏ משפחה זו מהווה חלק מ’‏ענן העדים’‏ הגדול ובאפשרותנו לחקות את דוגמתם (‏עברים י״ב:‏1‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 22]‏

חולדה — נביאה בעלת השפעה

אחרי שהקריאו לפניו את ”‏ספר התורה”‏ שנתגלה בבית המקדש,‏ ציווה המלך יאשיהו על שפן ועל ארבעה פקידים רמי־דרג אחרים ’‏לדרוש את יהוה’‏ על אודות הספר (‏מלכים ב׳.‏ כ״ב:‏​8–20‏)‏.‏ היכן תמצא המשלחת את התשובה?‏ באותם ימים התגוררו ביהודה ירמיהו וייתכן שגם נחום וצפניה — כולם נביאים שכתבו חלקים מן המקרא.‏ ולמרות זאת,‏ המשלחת פנתה דווקא אל חולדה הנביאה.‏

הספר ירושלים — ביוגרפיה ארכיאולוגית (‏Jerusalem​—An Archaeological Biography)‏ מסביר:‏ ”‏מה שמדהים בכל הפרשה הוא שסוגיית מעמד הנשים והגברים לא הוזכרה כבעלת חשיבות.‏ איש לא חשב שאין זה מן הראוי שוועדה המורכבת כולה מגברים תיקח את מגילת התורה לאישה ושזו תעמוד על טיבה.‏ כשהיא הכריזה על הכתוב כדברו של אלוהים,‏ איש לא ערער על סמכותה לפסוק בעניין.‏ חוקרים העוסקים בבירור מעמדה של האישה בעם ישראל הקדום בדרך כלל מתעלמים מפרשה זו”‏.‏ כמובן,‏ המסר שהתקבל היה מטעם יהוה.‏

‏[‏תרשים/‏תמונה בעמוד 21]‏

‏(‏לתרשים מעומד ראה המהדורה המודפסת)‏

אילן היוחסין של שפן

משולם

↓

אצליהו

↓

שפן

↓ ↓ ↓ ↓

יאזניהו גמריהו אלעשה אחיקם

↓ ↓

מיכיהו גדליה

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

גמריהו ואחרים הפגיעו ביהויקים לבל ישרוף את המגילה שמאת ירמיהו

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

יאזניהו,‏ אף כי היה ממשפחתו של שפן,‏ נראה בחזון כמי שעובד אלילים

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 19]‏

באדיבות רשות העתיקות של ישראל

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]‏

באדיבות רשות העתיקות של ישראל