חקה את יהוה — אל שאינו נושא פנים
”אין משוא פנים עם האלוהים” (רומים ב׳:11).
1, 2. (א) כיצד התכוון יהוה לנהוג בעמי כנען באופן כללי? (ב) מה עשה יהוה, ואילו שאלות עולות מכך?
בערבות מואב בשנת 1473 לפה״ס הקשיב מחנה ישראל קשב רב למשה. בעברו השני של נהר הירדן ציפה להם מאבק קשה. משה הכריז על כוונתו של יהוה לתת לבני ישראל את הניצחון על שבעה עמים כנענים חזקים שחיו בארץ המובטחת. עד כמה מחזקים היו דבריו הבאים של משה: ”ונתנם יהוה אלוהיך לפניך, והיכיתם”! על בני ישראל נאסר לכרות עימם ברית והם נצטוו לא לחוס עליהם (דברים א׳:1; ז׳:1, 2).
2 עם זאת, יהוה חס על נפשה של משפחה אחת שהתגוררה בעיר הראשונה שתקפו בני ישראל. כמו כן, אנשים מארבע ערים אחרות זכו גם הם להגנה מאלוהים. מדוע? מה אנו למדים על יהוה מן המאורעות המרשימים הקשורים להינצלותם של כנענים אלה? כיצד נוכל לחקותו?
תגובות לשם שעשה לעצמו יהוה
3, 4. כיצד הידיעות על הנצחונות של בני ישראל השפיעו על כמה מתושבי כנען?
3 במהלך 40 שנות הנדודים במדבר ולפני הכניסה לארץ ההבטחה, הגן יהוה על עמו ונלחם להם. בדרום הארץ המובטחת ניצב מול עם ישראל מלך ערד הכנעני. בני ישראל הביסו אותו ואת עמו במקום הנקרא חורמה (במדבר כ״א:1–3). מאוחר יותר עקפו בני ישראל את ארץ אדום ועלו צפונה עד שהגיעו צפונית מזרחית לים המלח. אזור זה, אשר לפני כן שכנו בו המואבים, נשלט אותה עת על־ידי האמורים. סיחון מלך האמורי מיאן לתת לישראל לעבור בארצו. שני העמים נאספו למלחמה ביַהַץ, כנראה צפונית לנחל ארנון, ושם מצא סיחון את מותו (במדבר כ״א:23, 24; דברים ב׳:30–33). עוֹג, גם הוא מלך אמורי, שלט בארץ הבשן, צפונה יותר. אף־על־פי שהיה ענק, כוחו לא עמד לו נגד יהוה. עוג נהרג באֶדְרֶעִי (במדבר כ״א:33–35; דברים ג׳:1–3, 11). לשמועות על ניצחונות אלה וכן גם לסיפור יציאת מצרים נודעה השפעה חזקה על תושבי כנען.a
4 כאשר נכנסו בני ישראל לראשונה לארץ כנען אחרי שחצו את נהר הירדן, חנו בגִלְגָל (יהושע ד׳:9–19). לא הרחק משם ניצבה לה יריחו המבוצרת. הדברים שהגיעו לאוזניה של רחב הכנענית אודות מפעלות יהוה הניעו אותה לפעול באמונה. ולכן כאשר הביא יהוה לנפילת יריחו, הוא חס עליה ועל בני ביתה (יהושע ב׳:1–13; ו׳:17, 18; יעקב ב׳:25).
5. מה הניע את הגבעונים לפעול בעורמה?
5 לאחר מכן, עלו בני ישראל מבקעת הירדן אל אזור ההרים, לכיוון מרכז האזור. בהתאם להנחיות יהוה, הציב יהושע מארבים על העיר עַי (יהושע פרק ח׳). בהיוודע על התבוסה המוחצת של העיר, התקבצו רבים ממלכי כנען למלחמה (יהושע ט׳:1, 2). תושבי גבעון העיר החִיוִית הגיבו בצורה שונה. ביהושע ט׳:4 נאמר עליהם: ”ויעשו גם המה בעורמה”. בדומה לרחב, גם הם שמעו כיצד גאל יהוה את עמו ממצרים וכיצד הביס את סיחון ואת עוג (יהושע ט׳:6–10). הגבעונים הבינו שאין טעם להתנגד. לכן, העיר גבעון ושלוש ערים קרובות — כפירה, בארות וקרית יערים — שלחו ליהושע בגלגל משלחת של אנשים שעשו עצמם כאילו הגיעו מארץ רחוקה. התחבולה עלתה יפה. יהושע כרת עימם ברית להצילם. כעבור שלושה ימים הבינו יהושע ובני ישראל שהגבעונים הערימו עליהם. ולמרות זאת, הם נשבעו ביהוה לקיים את הברית ולכן לא הפרו אותה (יהושע ט׳:16–19). האם היה זה לרצון יהוה?
6. מה היתה תגובתו של יהוה לברית שכרת יהושע עם הגבעונים?
6 הגבעונים הורשו לשמש כחוטבי עצים ושואבי מים לבני ישראל, ”למזבח יהוה” במשכן (יהושע ט׳:21–27). יתרה מזאת, כאשר חמשת מלכי האמורי וחילותיהם איימו על הגבעונים, התערב יהוה באורח נס. אבני ברד הפילו יותר חללים באויב מאשר הרגו חייליו של יהושע. יהוה אפילו נענה לתחינתו של יהושע שהשמש והירח יעמדו דום עד שיובס האויב תבוסה מוחצת. ”ולא היה כיום ההוא, לפניו ואחריו, לשמוע יהוה בקול איש, כי יהוה נלחם לישראל” (יהושע י׳:1–14).
7. כיצד קשורה אמת יסודית שבה הכיר פטרוס למקרים של כמה מבני כנען?
7 רחב הכנענית ובני משפחתה וכן גם הגבעונים יראו את יהוה ופעלו בהתאם. מה שעלה בגורלם מעיד באופן ברור על אמיתות הדברים שהכריז מאוחר יותר השליח פטרוס: ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35).
יחסיו של יהוה עם אברהם ועם בני ישראל
8, 9. כיצד ניכר ביחסיו של יהוה עם אברהם ועם בני ישראל שהוא אל שאינו נושא פנים?
8 התלמיד יעקב התייחס לחסד שגילה יהוה ביחסיו עם אברהם וצאצאיו. בזכות אמונתו של אברהם, ולא בגלל מוצאו האתני, היה אברהם ל”אוהב אלוהים”, לידידו (יעקב ב׳:23). אמונתו של אברהם ואהבתו ליהוה הצמיחו ברכות לצאצאיו (דברי הימים ב׳. כ׳:7). יהוה הבטיח לאברהם: ”ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים”. אבל שים לב להבטחה בפסוק הבא: ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ” (בראשית כ״ב:17, 18; רומים ד׳:1–8).
9 במגעיו עם בני ישראל, יהוה כלל לא נהג במשוא פנים אלא דווקא הראה מה בכוחו לעשות למען עושי רצונו. יחסיו עם עם ישראל הם דוגמה לאופן שבו מגלה יהוה למשרתיו הנאמנים אהבה מתוך נאמנות. עם ישראל היה אומנם עם ”סגולה”, אך לא השתמע מכך שנבצר מעמים אחרים ליהנות מטובו של אלוהים (שמות י״ט:5; דברים ז׳:6–8). זה נכון שיהוה גאל את ישראל מעבדות במצרים וגם הכריז לאחר מכן: ”רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה”. עם זאת, באמצעות הנביא עמוס ונביאים אחרים הושיט יהוה הזדמנות נפלאה גם ל”כל הגויים” (עמוס ג׳:2; ט׳:11, 12; ישעיהו ב׳:2–4).
ישוע, המורה שאינו נושא פנים
10. כיצד חיקה ישוע את יהוה באשר לאי משוא פנים?
10 ישוע — שהוא צלם עצמותו של אביו שבשמים — חיקה במהלך שירותו הארצי את יהוה באשר לאי משוא פנים (עברים א׳:3). תשומת לבו של ישוע היתה נתונה באותה עת בעיקר ל”צאן האובדות אשר לבני ישראל”. אך למרות זאת, הוא לא נמנע מלבשר לאישה שומרונית ליד באר (מתי ט״ו:24; יוחנן ד׳:7–30). הוא גם חולל נס לבקשתו של איש צבא, שככל הנראה היה נוכרי (לוקס ז׳:1–10). מעשים אלה התלוו למעשים נוספים שהעידו על אהבתו לעם אלוהים. גם תלמידי ישוע בישרו בכל מקום. במשך הזמן הלך והתברר שהתנאי לקבלת ברכת יהוה אינו קשור ללאום של הפרט אלא לגישתו. ענווים ישרי לב שהיו צמאים לאמת נענו לבשורת המלכות. בניגוד לכך, הגאוותנים והיהירים בזו לישוע ולדברו. ”מודה אני לך, אבי, אדון השמים והארץ”, הכריז ישוע, ”כי הסתרת את הדברים האלה מן החכמים והנבונים וגיליתם לעוללים. כן, אבי, שהרי כך היה רצון מלפניך” (לוקס י׳:21). כשאנו נוהגים עם אחרים על בסיס אהבה ואמונה אנו למעשה פועלים באי משוא פנים, בידיעה שכך רצוי לפני יהוה.
11. כיצד התבטא אי משוא פנים בקהילה המשיחית הקדומה?
11 בקהילה המשיחית הקדומה שרר שיוויון בין יהודים ונוכרים. ”תפארת וכבוד ושלום לכל העושה את הטוב”, הסביר פאולוס, ”ליהודי בראשונה וגם למי שאינו יהודי; כי אין משוא פנים עם האלוהים” (רומים ב׳:10, 11). מה שקבע אם אנשים יפיקו תועלת מחסד אלוהים לא היה מוצאם, אלא האופן שבו הגיבו אחרי שלמדו על יהוה ועל מה שמתאפשר בזכות קורבן הכופר של בנו ישוע (יוחנן ג׳:16, 36). פאולוס כתב: ”הן לא על־פי מראית עין יהודי הוא יהודי, ולא מה שרואים בגוף הוא מילה. יהודי הוא זה שבתוך תוכו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב, לפי הרוח ולא לפי אות כתובה”. פאולוס מסתמך בהסברו על המילה ”יהודי” (שמשמעה ”מיהודה”, מלשון הודיה או שבח) ואומר: ”שבחו אינו בא מבני אדם, כי אם מאלוהים” (רומים ב׳:28, 29). יהוה משבח ללא משוא פנים. האם גם אנו נוהגים כך?
12. איזו תקווה כתובה בההתגלות ז׳:9, ומי יכולים להחזיק בה?
12 במועד מאוחר יותר ראה השליח יוחנן בחזון את המשיחיים המשוחים הנאמנים בתור אומה רוחנית המונה 000,144 חברים, ”חתומים מכל שבטי בני ישראל”. אחרי כן ראה יוחנן ”המון רב... מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות — עומדים לפני הכיסא ולפני השה כשהם לבושים גלימות לבנות וכפות תמרים בידיהם” (ההתגלות ז׳:4, 9). לפיכך, אין קבוצה אתנית או קבוצה לשונית שאינן מורשות להיכלל בקהילה המשיחית בת זמננו. אנשים מכל הרקעים מחזיקים בתקווה להינצל מן ”הצרה הגדולה” הקרבה ובאה ולשתות מ”מבועי מים חיים” בעולם החדש (ההתגלות ז׳:14–17).
תוצאות חיוביות
13–15. (א) כיצד נוכל להתגבר על הבדלי גזע ותרבות? (ב) הבא דוגמאות לתועלת הנובעת מהתנהגות ידידותית.
13 יהוה מכיר אותנו היטב, בדיוק כשם שאבא טוב מכיר את ילדיו. בדומה לו, כאשר אנו לומדים להבין אנשים אחרים בכך שאנו מתעניינים בתרבות וברקע שלהם, ההבדלים בינינו תופסים פחות חשיבות. מחסומים אתניים נשברים, קשרי ידידות ואהבה מתחזקים והאחדות הולכת וגוברת (קורינתים א׳. ט׳:19–23). עובדה זו מומחשת היטב בפעילותם של שליחים בארצות זרות. הם מגלים התעניינות אישית בתושבי המקום, וכתוצאה מכך מוצאים עד מהרה שהם משתלבים היטב בקהילות המקומיות (פיליפים ב׳:4).
14 התוצאות הטובות של אי משוא פנים נראות בבירור בארצות רבות. אַקְלִילוּ, למשל, עבר מאתיופיה לבירת אנגליה, לונדון, והרגיש שם מאוד בודד. תחושה זו התחזקה עוד יותר בגלל מה שנראה לו כגישה כללית של חוסר ידידות כלפי זרים, גישה נפוצה בהרבה ערים גדולות במערב אירופה. מה שונה היה המצב כאשר נכח אקלילו באסיפה של עדי־יהוה באולם המלכות! הנוכחים קיבלו אותו בסבר פנים יפות, ותוך זמן קצר הוא התחיל להרגיש כמו בבית. עד מהרה הערכתו כלפי הבורא גדלה. כעבור זמן לא רב, הוא החל לנצל את זמנו כדי לספר לאחרים באותו מחוז על בשורת המלכות. יום אחד יצא אקלילו לבשר עם אח אחר, ששאל אותו מה הוא היה רוצה להשיג בחיים. אקלילו השיב ללא היסוס שהוא מקווה להיות ביום מן הימים חלק מקהילה הדוברת את שפתו, אמהרית. כשזה נודע לזקני־הקהילה בקהילה הדוברת אנגלית, הם ארגנו בשמחה הרצאה מקראית בלשונו של אקלילו. אחרי שפורסמה ההזמנה לנכוח בהרצאה, הגיעו הרבה מאוד מקומיים וגם מהגרים כדי לתמוך באסיפה הפומבית הראשונה שהתקיימה שם בשפה האמהרית. כיום, מהגרים מאתיופיה וגם אחרים באותו אזור נהנים מאחדות בקהילה משגשגת של דוברי אמהרית. רבים שם מצאו שדבר אינו מונע מהם לנקוט עמדה לצד יהוה ולהיטבל כסמל לכך (מעשי השליחים ח׳:26–36).
15 לאנשים יש אופי שונה, והם באים מרקעים רבים ומגוונים. אך הבדלי אופי או מוצא אינם מהווים יסוד לתחושת עליונות או סיבה להרגיש נחות מאחרים; אלו פשוט הבדלים. כאשר צפו העדים באי מלטה בטבילתם של משרתי יהוה מוקדשים, התרגשותם הבולטת של האחים המקומיים התלוותה לדמעות שמחה שנקוו בעיניהם של מבקרים מבריטניה. האחים ממלטה ומבריטניה אומנם ביטאו את תחושותיהם בדרכים שונות, אך אהבתם החזקה ליהוה הידקה את קשרי הידידות המשיחית ביניהם (תהלים קל״ג:1; קולוסים ג׳:14).
התגברות על דעות קדומות
16–18. תאר מקרה אשר ממחיש כיצד ניתן להתגבר על דעות קדומות בקהילה המשיחית.
16 כשאהבתנו ליהוה ולאחינו המשיחיים הולכת ומעמיקה, ביכולתנו לחקות טוב יותר את יהוה בדרך שבה אנו חושבים על אחרים. אפשר להתגבר על כל דעה קדומה שאולי היתה לנו בעבר לגבי עמים, גזעים או תרבויות מסוימים. תן דעתך למשל למקרה של אלברט. אלברט שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונפל בשבי היפני בזמן כיבוש סינגפור ב־1942. לאחר מכן הוא עבד במשך כשלוש שנים ב”מסילת המוות”, בקרבת מה שנודע מאוחר יותר בתור הגשר על נהר קוואי. בעת שחרורו בסוף המלחמה היה משקלו של אלברט 32 קילוגרם, הלסת והאף שלו היו שבורים, והוא סבל מדיזנטריה, גזזת ומלריה. מצבם של אלפי אסירים אחרים היה גרוע יותר; רבים לא שרדו. עקב כל הזוועות שאלברט ראה ועבר על בשרו, הוא שב הביתה ב־1945 ממורמר וכלל לא רצה לשמוע על אלוהים או על דת.
17 אשתו של אלברט, איירין, נעשתה לאחת מעדי־יהוה. כדי לרַצות אותה, נכח אלברט בכמה אסיפות של הקהילה המקומית של עדי־יהוה. פול, בחור צעיר בשירות המלא, ביקר את אלברט כדי ללמוד איתו את המקרא. עד מהרה התחיל אלברט להבין שיהוה מעריך בני אדם לפי לבם. בסופו של דבר הוא הקדיש את חייו ליהוה ונטבל.
18 מאוחר יותר עבר פול ללונדון, למד יפנית והחל להתרועע עם קהילה של דוברי יפנית. כאשר הציע לקחת כמה עדים יפנים לבקר בקהילה הקודמת שלו, האחים באותה קהילה נזכרו בדעות הקדומות שהיו לאלברט נגד אנשים מרקע זה. מאז שחזר אלברט לבריטניה, הוא נמנע מלפגוש פנים מול פנים אנשים מיפן, ולכן האחים תהו כיצד יתמודד עם הביקור. אך לא היתה שום סיבה לדאגה — אלברט קיבל את המבקרים באהבת אחים בלתי מותנית (פטרוס א׳. ג׳:8, 9).
”התנהגו ברוחב לב”
19. איזו עצה מפי השליח פאולוס יכולה לעזור לנו אם יש לנו נטייה לנהוג במשוא פנים?
19 ”הכר פנים לא טוב”, כתב שלמה המלך (משלי כ״ח:21). קל לחוש קירבה לאנשים שאנחנו מכירים היטב. אך לפעמים אנו נוטים לא לגלות עניין רב באנשים שאנו לא ממש מכירים. משוא פנים כזה אינו יאה למשרת יהוה. כדאי מאוד שכולנו ניישם את עצתו הברורה של פאולוס ונתנהג ”ברוחב לב”. כן, הבה נרחיב את אהבתנו למשיחיים מרקעים שונים (קורינתים ב׳. ו׳:13).
20. באילו תחומים בחיינו מן הראוי שנחקה את יהוה, האל שאינו נושא פנים?
20 בין שיש לנו הזכות להיקרא אל תקווה שמימית ובין שתקוותנו היא לחיות לנצח עלי אדמות, אי משוא פנים מאפשר לנו ליהנות מאחדות בתוך עדר אחד בהדרכת רועה אחד (אפסים ד׳:4, 5, 16). העובדה שאנו מחקים את יהוה, האל שאינו נושא פנים, יכולה לסייע לנו בשירות השדה, במשפחותינו, בקהילות ובכל תחומי החיים בכלל. כיצד? המאמר הבא ידון בנושא זה.
[הערת שוליים]
a השם שעשה לעצמו יהוה תפס מקום נכבד במזמורי קודש שנכתבו מאוחר יותר (תהלים קל״ה:8–11; קל״ו:11–20).
מהי תשובתך?
• כיצד נהג יהוה באי משוא פנים עם רחב ועם הגבעונים?
• כיצד פעילות ההוראה של ישוע שיקפה אי משוא פנים?
• מה יכול לעזור לנו להתגבר על דעות קדומות הקשורות להבדלי תרבות וגזע?
[תמונה בעמוד 13]
בני ישראל מתחילים בכיבוש ארץ כנען
[תמונה בעמוד 15]
ישוע לא נמנע מלבשר לאישה שומרונית
[תמונה בעמוד 16]
הרצאה פומבית באמהרית בבריטניה
[תמונה בעמוד 16]
אהבתו של אלברט ליהוה עזרה לו להתגבר על דעות קדומות