דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר יהושע
השנה 1473 לפה״ס, ובני ישראל חונים בערבות מואב. הם ודאי נרגשים למשמע המילים: ”הכינו לכם צידה, כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן לכם לרִשתה” (יהושע א׳:11). ארבעים שנות נדודיהם במדבר עומדות להסתיים.
כעבור שני עשורים ויותר, נעמד יהושע המנהיג בלב כנען ומצהיר באוזני זקני ישראל: ”ראו, הפלתי לכם את הגויים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם, מן הירדן וכל הגויים אשר הִכְרַתי, והים הגדול מבוא השמש. ויהוה אלוהיכם הוא יהדפם מפניכם, והוריש אותם מלפניכם, וירשתם את ארצם כאשר דיבר יהוה אלוהיכם לכם” (יהושע כ״ג:4, 5).
ספר יהושע שנכתב בידי יהושע בשנת 1450 לפה״ס הוא תיעוד היסטורי מרתק המגולל את השתלשלות האירועים ב־22 השנים הללו. אנו עומדים כיום על סף העולם החדש המובטח, ומצבנו דומה למצבם של בני ישראל אשר עמדו הכן לרשת את ארץ ההבטחה. אם כן, הבה נבחן בעניין רב את ספר יהושע (עברים ד׳:12).
אל ”ערבות יריחו”
(יהושע א׳:1 עד ה׳:15)
מטיל על יהושע משימה אדירה ואומר לו: ”משה עבדי מת, ועתה קום עבור את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ אשר אנוכי נותן להם, לבני ישראל” (יהושע א׳:2). יהושע מתבקש להוליך אומה של מיליוני איש אל תוך הארץ המובטחת. בשלבי ההכנה שולח יהושע שני מרגלים אל יריחו — העיר הראשונה שיש לכובשה. בעיר מתגוררת רחב הזונה, אשר שמעה על הנפלאות שעשה יהוה למען עמו. היא מגנה על המרגלים ומסייעת להם, ובתמורה הם מבטיחים לה שלא יאונה לה כל רע.
עם שובם של המרגלים, יהושע והעם ערוכים ומוכנים לצאת לדרכם ולחצות את הירדן. אף שהנהר עולה על גדותיו, אין הוא מהווה מכשול, שכן יהוה גורם למים במעלה הנהר לעמוד כסכר, והמים במורד הנהר זורמים היישר אל ים המלח. לאחר חציית הירדן חונים בני ישראל בגִלְגָל, סמוך ליריחו. בחלוף ארבעה ימים, בערב ה־י”ד בחודש האביב, הם עושים את הפסח בערבות יריחו (יהושע ה׳:10). למחרת הם מתחילים לאכול מעט מתבואת האדמה, ואספקת המן נפסקת. בעת ההיא יהושע מל את כל הזכרים שנולדו במדבר.
תשובות לשאלות מקראיות:
ב׳:4, 5: מדוע רחב מוליכה שולל את אנשי המלך המחפשים אחר המרגלים? רחב שמה נפשה בכפה ומגנה על המרגלים בזכות אמונתה ביהוה. משום כך, אין היא מחויבת לגלות את מקום הימצאם של המרגלים לשוחרי רעתם של עם אלוהים (מתי ז׳:6; כ״א:23–27; יוחנן ז׳:3–10). לאמיתו של דבר, רחב ”נצדקה במעשים” וביניהם הטעית שליחי המלך (יעקב ב׳:24–26).
ה׳:14, 15 — מיהו ”שר צבא יהוה”? קרוב לוודאי שהשר שבא לחזק את ידיו של יהושע ככובש הארץ המובטחת הוא ”הדבר” — ישוע המשיח בקיומו הקדם אנושי (יוחנן א׳:1; דניאל י׳:13). עד כמה מתחזקים אנו מן ההבטחה שישוע המשיח בתפארתו נמצא כיום יחד עם משרתי אלוהים במלחמתם הרוחנית!
לקחים עבורנו:
א׳:7–9. כדי להצליח בתוכניות רוחניות יש לקרוא במקרא יום יום, להרהר תמיד בכתוב וליישם את הנלמד.
א׳:11. יהושע מבקש מבני העם להכין להם צידה, ולא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שאלוהים ידאג להם. קריאתו של ישוע שלא לדאוג יתר על המידה לגבי צורכי הקיום, יחד עם הבטחתו ש”כל אלה ייווספו לכם”, אין בהן לומר שעלינו לא לנקוף אצבע לפרנסתנו (מתי ו׳:25, 33).
ב׳:4–13. לאחר ששמעה על הגדולות שעשה יהוה ומתוך מודעות לשעת החירום, מחליטה רחב לצדד בעובדי אלוהים. אם אתה לומד זה זמן מה את המקרא ומכיר בכך שאנו חיים ב”אחרית הימים”, האם לא הגיעה העת שתחליט לשרת את אלוהים? (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
ג׳:15. המרגלים שנשלחו אל יריחו שבים עם דיווח חיובי, ויהושע פועל ללא דיחוי מבלי לחכות שזרימת מי הירדן תיחלש. בכל מה שקשור לעבודת האמת, חובה לפעול באומץ ולא להתמהמה ולחכות עד אשר הנסיבות ייראו נוחות יותר.
ד׳:4–8, 20–24. שתים עשרה האבנים הנלקחות מנהר הירדן הן לזיכרון עבור עם ישראל. יהוה מציל כיום את משרתיו מיד אויביו, ופעליו אלה משמשים גם הם תזכורת לכך שהוא לצידם.
הכיבוש נמשך
(יהושע ו׳:1 עד י״ב:24)
העיר יריחו ”סוגרת ומסוגרת... אין יוצא ואין בא” (יהושע ו׳:1). כיצד ניתן לכבוש את העיר? יהוה מספק ליהושע את תוכנית הפעולה. עד מהרה ייפלו החומות והעיר תיחרב. רק רחב ובני ביתה ייוושעו.
בהמשך נכבשת עיר הממלכה העַי. המרגלים שנשלחו אליה מדווחים שתושביה מעטים, ומסיבה זו אין צורך בלוחמים רבים כדי להכותה. ואולם, כ־000,3 חיילים שנשלחו לתקוף את העיר, נסים לפני אנשי העי. מדוע? יהוה מסיר את תמיכתו מעל בני ישראל. עכן משבט יהודה חטא בזמן כיבוש יריחו. לאחר הטיפול בנושא, שוב עולה יהושע על העי. מאחר שהביס את בני ישראל קודם לכן, שש מלך העי אלי קרב. אך יהושע נוקט בתכסיס המנצל את בטחונם המופרז של אנשי העי וכובש את העיר.
גבעון היא ’עיר גדולה — גדולה מן העי, וכל אנשיה גיבורים’ (יהושע י׳:2). בכל אופן, לאחר שאנשי גבעון שומעים על הצלחתם של בני ישראל מול יריחו והעי, הם מערימים על יהושע וגורמים לו לכרות עימם ברית שלום. עמי הסביבה רואים בכך איום. חמישה מלכים מקרבם עושים יד אחת ויוצאים למתקפה על גבעון. עם ישראל נחלץ לעזרת הגבעונים ומנחיל מפלה ניצחת לתוקפים. בניצוחו של יהושע ממשיך עם ישראל לכבוש ערים בדרום ובמערב, ומכריע את קואליציית המלכים בצפון. בסך הכול מובסים ממערב לירדן 31 מלכים.
תשובות לשאלות מקראיות:
י׳:13 — כיצד תיתכן תופעה זו ? ”הייפלא מיהוה דבר”, בורא השמים והארץ? (בראשית י״ח:14) ברצותו, יכול יהוה לתמרן את סיבוב כדור־הארץ, וכך הירח והשמש ייראו לצופה הניצב על הארץ כאילו הם עומדים ללא ניע. לחלופין יש בכוחו לאפשר לכדור־הארץ ולירח להמשיך בתנועתם ובמקביל להסיט את קרני האור המגיעות מן השמש והירח בצורה כזו שאורם ימשיך לנגוה. כך או כך, ”לא היה כיום ההוא” בתולדות האנושות (יהושע י׳:14).
י׳:13 — מהו ספר הישר? הספר מוזכר שוב בשמואל ב׳. א׳:18 בהתייחסות לשיר שנקרא ”קשת” — קינה על שאול מלך ישראל ובנו יהונתן. הספר היה ככל הנראה אסופה של שירים ופואמות על נושאים אֶפִּיים או היסטוריים, והיה ככל הנראה מוכר בקרב העברים.
לקחים עבורנו:
ו׳:26; ט׳:22, 23. הקללה שהשמיע יהושע בעת חורבן יריחו התקיימה כעבור 500 שנה בערך (מלכים א׳. ט״ז:34). הקללה שקילל נוח את נכדו כנען התגשמה כאשר נעשו הגבעונים לעובדי כפיים (בראשית ט׳:25, 26). דבר יהוה תמיד קם ונהיה.
ז׳:20–25. יש שיאמרו כי מעשה הגניבה שביצע עכן היה עבירה קלה, ואולי יטענו שלא נגרם כל נזק לאחרים. ייתכן שכך הם מתייחסים לגניבות קטנות ולהפרות קלות של חוקי המקרא. לעומת זאת, עלינו להידמות ליהושע ולהדוף בנחישות את הלחצים לעשיית מעשים בלתי חוקיים או לא־מוסריים.
ט׳:15, 26, 27. אנו נדרשים להתייחס בכובד ראש להסכמים שקיבלנו על עצמנו ולעמוד בדיבורנו.
יהושע עומד במשימתו האדירה האחרונה
(יהושע י״ג:1 עד כ״ד:33)
בגילו המתקדם — קרוב ל־90 — מתחיל יהושע בחלוקת הארץ לנחלות. זהו מפעל אדירים! השבטים ראובן וגד וחצי שבט המנשה כבר קיבלו את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. יתר השבטים מקבלים נחלות במערב הארץ על־ידי הטלת גורלות.
אוהל מועד מוקם בשילֹה שבנחלת שבט אפרים. כָּלֵב מקבל את העיר חברון, ויהושע את תִּמְנַת סֶרַח. הלוויים זוכים ל־48 ערים, כולל 6 ערי מקלט. בדרכם חזרה לנחלתם בעבר הירדן המזרחי, בונים לוחמי ראובן, גד וחצי שבט המנשה ”מזבח גדול למראה” (יהושע כ״ב:10). השבטים ממערב לירדן רואים בכך מעשה כפירה, וכמעט פורצת מלחמה בין שבטית, אך שפיכות הדמים נחסכת תודות לתקשורת טובה.
לאחר שיהושע מתגורר זמן מה בתִּמְנַת סֶרַח הוא מכנס את זקני ישראל, את ראשיו, את שופטיו ואת שוטריו ומאיץ בהם לאזור אומץ ולשמור אמונים ליהוה. בהמשך מקבץ יהושע את כל שבטי ישראל בשכם. הוא מסקר את כל מגעיו של יהוה מימי אברהם והלאה, ושוב קורא להם: ”יְראו את יהוה ועיבדו אותו בתמים ובאמת”. העם משיב מעומק הלב: ”את יהוה אלוהינו נעבוד ובקולו נשמע” (יהושע כ״ד:14, 15, 24). אחר כך מת יהושע, והוא בן 110 שנים.
תשובות לשאלות מקראיות:
י״ג:1 — האין כאן סתירה עם הכתוב ביהושע י״א:23? לא, משום שכיבוש ארץ ההבטחה היה מורכב משני חלקים: מלחמה לאומית שבסופה הובסו 31 מלכי כנען ונשברה זרועם של הכנענים וירושת הארץ כולה בפעולות של שבטים ויחידים (יהושע י״ז:14–18; י״ח:3). אף שבני ישראל לא הורישו מפניהם את כל הכנענים, לא היוו הניצולים איום של ממש לבטחון האומה (יהושע ט״ז:10; י״ז:12). ביהושע כ״א:44 נאמר: ”וינח להם יהוה מסביב”.
כ״ד:2 — האם היה תרח אבי אברהם עובד אלילים? בתחילה לא עבד תרח את יהוה אלוהים. הוא ככל הנראה סגד לאל הירח סִין — אל מקובל באוּר. על־פי המסורת היהודית, תרח היה אף עושה צלמים. ואולם, כאשר עוזב אברהם את אוּר במצוות אלוהים, מתלווה אליו תרח אל חרן (בראשית י״א:31).
לקחים עבורנו:
י״ד:10–13. על אף היותו בן 85, מבקש כָּלֵב שתינתן לו המשימה הקשה לבער את אזור חברון. האזור מאוכלס בענקים. בעזרת יהוה נוחל הלוחם המנוסה הצלחה, וחברון הופכת לעיר מקלט (יהושע ט״ו:13–19; כ״א:11–13). דוגמתו של כלב מעודדת אותנו שלא להירתע ממשימות תיאוקרטיות קשות.
כ״ב:9–12, 21–33. עלינו להיזהר שלא לייחס מניעים שליליים לאחרים.
”לא נפל דבר”
בגיל מופלג אומר יהושע לאחראים בעם ישראל: ”לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים, אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם. הכול באו לכם” (יהושע כ״ג:14). עד כמה ברורה מסקנה זו מתוך האירועים ההיסטוריים המתוארים בספר יהושע!
”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו”, אומר השליח פאולוס, ”כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים” (רומים ט״ו:4). נוכל להיות סמוכים ובטוחים שתקוותנו בהבטחות אלוהים אכן במקומה. לא ייפול דבר אחד מכל הדברים המובטחים; הכול יבוא.
[מפה בעמוד 10]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
הארץ נכבשה בניצוחו של יהושע
בשן
גלעד
ערבה
הנגב
נהר הירדן
ים המלח
נחל יַבּוֹק
נחל ארנון
חצור
מדון
לַשָרוֹן
שִמְרוֹן
יוקנעם
דור
מגידו
קדש
תַּעְנַך
חפר
תירצה
אפק
תפוח
בית אל
עַי
גִלְגָל
יריחו
גזר
ירושלים
מַקֵדָה
יַרְמוּת
עֲדוּלָם
לִבְנָה
לכיש
עגלון
חברון
דְבִיר
עֲרָד
[תמונה בעמוד 9]
האם אתה יודע מדוע נצדקה רחב הזונה?
[תמונה בעמוד 10]
יהושע האיץ בעם ישראל ’לירוא את יהוה ולעבוד אותו’
[תמונה בעמוד 12]
מעשה הגניבה שביצע עכן לא היה עבירה קלה; היו לכך השלכות חמורות
[תמונה בעמוד 12]
”בגלל אמונה נפלו חומות יריחו” (עברים י״א:30).