להתמודד עם אי־ודאות
”בוודאי!” ”בטח!” ”באחריות!” אין ספק שפעמים רבות שמעת את המילים הללו. אלא שבחיי היומיום אין כל כך הרבה דברים ודאיים. החיים בלתי צפויים שלעתים אנו תוהים אם יש בכלל משהו בטוח לגמרי. ספק ואי־ודאות הם חלק מן החיים.
מטבע הדברים רוב בני האדם מעוניינים שהם ובני משפחתם יחיו בביטחון ובאושר. הם עובדים קשה כדי להשיג דברים שלפי תפיסתם יקנו להם שמחה וביטחון — בדרך כלל כסף ונכסים. אבל הכול עלול לרדת לטמיון כהרף עין ברעידת אדמה, בסופת הוריקן, בתאונה או בפשע אלים. מחלה קשה, גירושין ואבטלה — והחיים משתנים בִּן לילה. אולי זה לא יקרה לך, אבל המחשבה שדבר נורא ואיום עלול להתרחש היא מחשבה מדאיגה ומעיקה. ובזה לא תם הסיפור!
המילה ”ספק” מקבילה לאי־ודאות והיא מוגדרת כ”היסוס, פקפוק, אי־ודאות; חוסר אפשרות להחליט או להכריע”. על־פי הספר שלוט בשכלך (Managing Your Mind), ”חוסר ודאות לגבי עניין חשוב הוא גורם מרכזי לחרדה ודאגה”. ספק שאינו מסולק עלול להוביל לחרדה, לתסכול ולכעס. הדאגה ממה שעלול לקרות או לא לקרות יכולה להזיק לבריאותנו הנפשית והגופנית.
כתוצאה מכך, יש הפונים לקיצוניות השנייה כדוגמת אותו נער מברזיל אשר אמר: ”למה לי לדאוג ממה שיקרה? היום זה היום, ומחר זה מחר”. גישה פָטָליסטית כזו האומרת ”הבה נאכל ונשתה” מובילה לאכזבה, מצוקה ובסופו של דבר למוות (קורינתים א׳. ט״ו:32). הצעד הנבון הוא לפנות אל הבורא, יהוה אלוהים, אשר כלשון המקרא אין בו ”כל שינוי וכל צל חילוף” (יעקב א׳:17). אם נבחן את דבר־אלוהים, את המקרא, נמצא עצות טובות והדרכה מבוססת בשאלה כיצד להתמודד עם סימני השאלה בחיים. יש בו גם כדי לעזור לנו להבין מדוע האי־ודאות כה גדולה.
סיבות לאי־ודאות
כתבי־הקודש מציגים ראיית חיים מציאותית ונותנים לנו את הכלים לאמץ גישה נכונה כלפי אי־ודאות ושינויים. אומנם קשרי משפחה, מעמד חברתי, אינטליגנציה, בריאות תקינה וכן הלאה מקנים מידה מסוימת של ביטחון, אך המקרא מלמד שאין לראות בהם דברים מובנים מאליהם או לצפות שהחיים יתנהלו תמיד על מי מנוחות. שלמה המלך החכם אמר: ”לא לקלים המירוץ, ולא לגיבורים המלחמה, וגם לא לחכמים לחם, וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן”. למה לא? ”כי עת ופגע יקרה את כולם”. על כן, שלמה הזהיר: ”כדגים שנאחזים במצוֹדה רעה, וכציפורים האחוּזות בפח, כָהם יוּקָשים [נלכדים] בני האדם לעת רעה כשתיפול עליהם פתאום” (קהלת ט׳:11, 12).
גם ישוע המשיח דיבר על עת של חרדה ואי־ודאות קיצונית שתפקוד דור שלם של בני אדם. בשפה ציורית אמר: ”יהיו אותות בשמש ובירח ובכוכבים, ועל הארץ מצוקה לגויים ומבוכה מגעש הים וגליו. בני אדם יתעלפו מאימה ומצפייה לבאות על העולם, כי כוחות השמים יזדעזעו”. עם זאת, ישוע הצביע על נקודת אור למען ישרי הלב בימינו: ”כשתראו את הדברים האלה מתקיימים, דעו כי קרובה מלכות האלוהים” (לוקס כ״א:25, 26, 31). בדומה לכך, במקום לפחד מן הבאות, האמונה באלוהים מאפשרת לנו להביט אל מעבר לאי־ודאות אל עתיד נפלא ובטוח.
”בִּטְחון התקווה”
אף שאין אנו יכולים לוודא שכל מה שאנו שומעים, קוראים או רואים הוא אמת לאמיתה, יש לנו סיבות טובות לבטוח בבורא. בנוסף להיותו האל העליון, הוא אב אוהב הדואג לילדיו הארציים. על אודות מוצא פיו אמר אלוהים: ”לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:11).
ישוע המשיח לימד את האמת שמקורה באלוהים, ורבים ממאזיניו השתכנעו בה וקיבלו אותה ללא עוררין. לדוגמה, מספר שומרונים ישרי לב אמרו לאישה שהקשיבה לישוע: ”לא עוד בגלל דברך אנחנו מאמינים, כי בעצמנו שמענו ויודעים אנו שזהו באמת מושיע העולם” (יוחנן ד׳:42). גם כיום, למרות חוסר הביטחון השורר בעולמנו, אין שום סיבה שלא נדע בוודאות במה להאמין.
בכל הנוגע לאמונה דתית, רבים בדעה שצריך פשוט להאמין ולא לנסות להבין. אך לא כך סבר לוקס, אחד מכותבי המקרא. הוא ערך מחקר וסיפק מידע מדויק כדי שקוראיו ’ייווכחו באמיתות הדברים’ שכתב (לוקס א׳:4). מאחר שבני משפחה וידידים שאינם בני אמונתנו חוששים שבסופו של דבר נקיץ מאשליה אל התפכחות כואבת, חשוב שנהיה מסוגלים להגן על אמונתנו (פטרוס א׳. ג׳:15). רק אם נבין במדויק על מה נסמכת אמונתנו, רק אז נוכל לעזור לאחרים לבטוח באלוהים. המקרא מתאר את יהוה בזו הלשון: ”הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול; צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:4).
שים לב למילים האחרונות: ”צדיק וישר הוא”. אילו ראיות תומכות בהצהרה זו? השליח פטרוס היה משוכנע לחלוטין בכך. הוא אמר אל קצין רומי ואל בני ביתו: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). פטרוס אמר זאת מייד לאחר שראה כיצד יד אלוהים כיוונה את העניינים כך שמשפחה של נוכרים, אשר נחשבו קודם לכן לטמאים ולבלתי ראויים, הפכו לראויים בעיני יהוה. למראה המון רב של אנשים — למעלה משישה מיליון — מיותר מ־230 ארצות שפנו עורף לאורח חייהם הקודם והחלו להתהלך במעגלי צדק, גם אנו משתכנעים בדומה לפטרוס שאלוהים הוא אל צדיק שאיננו נושא פנים (ההתגלות ז׳:9; ישעיהו ב׳:2–4).
בתור משיחיים אמיתיים אין אנו רוצים להיות פנאטיים או דוגמטיים, אלא ענווים וסבירים. אך אמונתנו איתנה כסלע וציפייתנו לעתיד ודאית. אל המשיחיים במאה הראשונה כתב השליח פאולוס: ”חפצים אנו שכל אחד מכם יראה את אותה שקידה בעומדו בבטחון התקווה עד הסוף” (עברים ו׳:11). באותו אופן, הבשורה הטובה מתוך המקרא נוסכת בנו את ”בטחון התקווה”. תקווה זו הנעוצה כל כולה בדבר־אלוהים, ”אינה מכזיבה”, כדברי פאולוס (רומים ה׳:5).
יתרה מזו, אין לנו ספק שהוראת הבשורה המקראית עשויה לנטוע בלומדים ביטחון וודאות במישור הרוחני וגם במישור הרגשי והפיסי. אנו מצטרפים לפאולוס באומרו: ”בשורתנו לא באה אליכם רק במילים, אלא גם בגבורה וברוח הקודש ובביטחון רב” (תסלוניקים א׳. א׳:5).
ביטחון רוחני וברכות עכשוויות
לא ניתן לצפות כיום לביטחון מוחלט בחיים, אבל בידינו לעשות מספר דברים שיעזרו לנו לחיות חיים יציבים ובטוחים יחסית. לדוגמה, התרועעות קבועה עם הקהילה המשיחית במסגרת האסיפות תורמת ליציבות מכיוון שבמסגרתן אנו לומדים עקרונות וערכים נכונים ושקולים. פאולוס כתב: ”את עשירי העולם הזה צווה שלא ירום לבבם ולא יבטחו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע להנאתנו” (טימותיאוס א׳. ו׳:17). רבים שלמדו לשים מבטחם ביהוה ולא בדברים חומריים או בתענוגות חולפים, חוסכים מעצמם דאגות ותסכולים שהיו מנת חלקם בעבר (מתי ו׳:19–21).
במסגרת הקהילה אנו נהנים גם מאגודת אחים לבבית תומכת המסייעת לנו בדרכים רבות. בשלב מסוים בשירותם חשו השליח פאולוס ושותפיו למסע כי הם ’נלחצים ללא נשוא’ ו’נואשים אפילו מחייהם’. היכן מצא פאולוס תמיכה והקלה? כמובן, ביטחונו באלוהים לא התערער. ובכל זאת, אחיו לאמונה שבאו לעזרתו חיזקו את ידיו וניחמו אותו (קורינתים ב׳. א׳:8, 9; ז׳:5–7). כיום, באסונות טבע או באסונות רבים אחרים, אחינו המשיחיים בדרך כלל חשים ראשונים לאתר האסון כדי לספק עזרה חומרית ורוחנית לבני אמונתם ולנפגעים אחרים.
התפילה היא אמצעי עזר נוסף להתמודדות עם האי־ודאות בחיים. כאשר מופעל עלינו לחץ בלתי צפוי תמיד ניתן לפנות לאבינו האוהב שבשמים. ”יהי יהוה משגב לדָך [שבור ורצוץ], משגב לעתות צרה” (תהלים ט׳:10). הורים לא תמיד מצליחים להגן על ילדיהם. אך אלוהים מוכן לעזור לנו להתמודד עם פחדינו ועם תחושת האי־ודאות. אם נשליך על יהוה את דאגותינו בתפילה, הוא יוכל ”לעשות יותר מכל מה שאנו מבקשים או ממה שעולה על דעתנו” (אפסים ג׳:20).
האם אתה נוהג להתפלל אל אלוהים? האם אתה משוכנע שאלוהים שומע את תפילותיך? ”אמי אמרה לי שעלי להתפלל לאלוהים”, סיפרה נערה בסאו פאולו. ”שאלתי את עצמי: ’למה לי לדבר אל מישהו שאני אפילו לא מכירה?’ אבל הכתוב במשלי י״ח:10 עזר לי להבין שאנו זקוקים לעזרת אלוהים ושחשוב לדבר אליו בתפילה”. הפסוק אומר: ”מגדל עוז שם יהוה, בו ירוץ צדיק ונשגב”. הרי איך נוכל לבנות אמון וביטחון ביהוה אם לא עשינו לנו להרגל לדבר אליו? כדי ליהנות מביטחון רוחני ומן הברכות הנלוות אליו עלינו להתפלל יום יום מעומק הלב ולהפוך זאת לטבע שני. ישוע אמר: ”לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן־האדם” (לוקס כ״א:36).
תקוותנו במלכות אלוהים היא דבר נוסף שמבחינתנו אין עליו עוררין. תן דעתך לכתוב בדניאל ב׳:44: ”ובימי המלכים האלה יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם”. זוהי תקווה איתנה וודאית. הבטחות אנוש פעמים רבות מכזיבות, אבל מילתו של יהוה תמיד ראויה לאמון. אלוהים הוא כצור איתן שאפשר להישען עליו ללא חשש. אנו יכולים להזדהות עם דוד אשר אמר: ”אלוהֵי צורי, אחסה בו, מגיני וקרן יִשעי, משגבי ומנוסי מושיעי, מחמס תושיעני” (שמואל ב׳. כ״ב:3).
הספר שלוט בשכלך שהוזכר קודם לכן ממשיך ומציין: ”ככל שחושבים על דברים רעים שאולי יקרו, סבירותם נראית גבוהה יותר וקשה יותר להבין כיצד להתמודד איתם”. למה שתניח לדאגות ולספקות של העולם להכביד עליך? במקום זאת, תן לדברים הבטוחים שאלוהים מספק לתפוס את מקומם של הספקות. אם תהיה לנו אמונה שלמה בהבטחותיו הנאמנות של יהוה, מובטח לנו כי ”כל המאמין בו לא ייבוש” (רומים י׳:11).
[קטע מוגדל בעמוד 29]
דבר־אלוהים מבטיח שבעתיד יבואו ברכות על האנושות
[קטע מוגדל בעמוד 30]
”כל המאמין בו לא ייבוש”
[תמונה בעמוד 31]
בשורת המלכות נוסכת בשומעים ביטחון