האם הניטראליות עומדת בסתירה לאהבה המשיחית?
כדי להיות משיחי אין די לקרוא את המקרא, להתפלל ולשיר מזמורים בימי ראשון. הדבר כרוך בעשייה למען אלוהים ולמען הזולת. המקרא אומר: ”אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת” (יוחנן א׳. ג׳:18). ישוע דאג דאגה כנה לרווחת הזולת, והמשיחיים מבקשים לחקותו. השליח פאולוס האיץ באחיו לאמונה להיות תמיד ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). מהי עבודתו של האדון? האם היא כוללת את הניסיון לשנות את מדיניות הממשלה לטובת העניים והנדכאים? האם כך עשה ישוע?
הגם שלחצו עליו לעשות כן, מיאן ישוע להתערב בעניינים פוליטיים או לנקוט עמדה פוליטית. הוא דחה את הצעת השטן לעמוד בראש כל ממלכות תבל, סירב להיגרר לוויכוח בדבר תשלום מסים וחמק מהמון שהתארגן בניסיון להמליכו (מתי ד׳:8–10; כ״ב:17–21; יוחנן ו׳:15). עם זאת, עמדתו הניטראלית לא עצרה בעדו מלפעול לטובת הזולת.
ישוע התמקד בעשייה שתועלת נצחית בצידה. האכלת חמשת אלפים איש וריפוי החולים אומנם הקלו זמנית על מתי מעט, אך תורתו טמנה בחובה ברכות נצחיות לכלל האנושות. ישוע לא נודע כמארגן מבצעי סיוע, אלא כ”רב” שמשמעו מורה (מתי כ״ו:18; מרקוס ה׳:35; יוחנן י״א:28). הוא אמר: ”לכך אני נולדתי ולשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת” (יוחנן י״ח:37).
להטיף על דבר טוב יותר מפוליטיקה
האמת שלימד ישוע לא היתה תיאוריה פוליטית. במרכזה עמדה המלכות שלימים נועד ישוע להיות בה למלך (לוקס ד׳:43). מלכות זו היא ממשלה שמימית, והיא תחליף את כל ממשלות האדם ותביא שלום קבע לאנושות (ישעיהו ט׳:5, 6; י״א:9; דניאל ב׳:44). זו אפוא התקווה היחידה לאנושות. האין זו אהבה גדולה יותר להכריז על תקווה ודאית לעתיד מאשר לעודד את ההמונים לתלות בבני אדם את התקווה לעתיד בטוח? המקרא מציין: ”אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. תצא רוחו, ישוב לאדמתו, ביום ההוא אבדו עשתונותיו. אשרי שאֵל יעקב בעזרו, שיברוֹ [תקוותו] על יהוה אלוהיו” (תהלים קמ״ו:3–5). לכן, במקום לשלוח את תלמידיו לבשר על דרך טובה יותר לניהול מדיני, לימד אותם ישוע לבשר את ’בשורת המלכות’ (מתי י׳:6, 7; כ״ד:14).
זו אפוא ”עבודתו של האדון” המוטלת על המבשרים המשיחיים. מאחר שנתיני מלכות אלוהים נדרשים לאהוב איש את רעהו, תביא המלכות למיגור העוני על־ידי חלוקה מאוזנת של משאבי האנושות (תהלים ע״ב:8, 12, 13). בשורה זו בהחלט טובה וראויה להישמע.
עדי־יהוה מאורגנים כיום בביצוע ”עבודתו של האדון” ב־235 ארצות. בהתאם למצוות ישוע, הם מכבדים את כל השלטונות (מתי כ״ב:21). יחד עם זאת, הם חיים על־פי הדברים שאמר לתלמידיו: ”אינכם מן העולם, כי אני בחרתי אתכם מן העולם” (יוחנן ט״ו:19).
אנשים שהיו מעורבים בפוליטיקה ולמדו לעומק את המקרא, השתנו. פוליטיקאי איטלקי שהיה חבר ב־Catholic Action, ארגון הנשלט בידי הכנסייה, אמר: ”נכנסתי לפוליטיקה בתחושה שכל אדם צריך לתרום באופן מעשי להתקדמותה המדינית והסוציאלית של החברה”. לאחר שהתפטר מראשות עיר כדי לבשר על מלכות אלוהים כאחד מעדי־יהוה, הסביר מדוע מאמציהם של פוליטיקאים כנים נידונו לכישלון. ”העולם נראה כפי שהוא נראה, לא מהסיבה שאנשים הגונים אינם מנסים לשפר את תנאי החברה, אלא משום שמאמציהם הכנים של המעטים מסוכלים בידי רשעתם של הרבים”.
עמדתם של המשיחיים האמיתיים שלא להתערב בפוליטיקה על מנת להכריז על תקוות האמת הבלעדית לאנושות, אינה מונעת בעדם מלעזור לזולת בדרכים מעשיות. האנשים שהופכים בעזרתם לנתיניה של מלכות אלוהים, לומדים לשנות גישות הרסניות, לכבד סמכות, לשפר את חיי המשפחה שלהם ולאמץ השקפה מאוזנת לגבי עושר חומרי. חשוב מכך, עדי־יהוה מסייעים לאנשים ליהנות מיחסים קרובים עם אלוהים.
מבשרי מלכות אלוהים תורמים לחברה שבה הם חיים. יתרה מזו, הם מעודדים את האנשים לשים מבטחם בממשלה ממשית שתביא שלום קבע לכל אוהבי אלוהים. בזכות עמדתם הניטראלית, המשיחיים חופשיים לספק את העזרה המעשית מכול שתועלתה נצחית.
[תיבה/תמונה בעמוד 7]
מפוליטיקה להכרזה על מלכות אלוהים
בנעוריו למד אטילה את תיאולוגיית השחרור מפי כמריו בעיר בֶּלֶם, ברזיל. הוא שמח לשמוע שהאנושות תשוחרר בסופו של דבר מחבלי הדיכוי והצטרף לקבוצת פעילים שבמסגרתה למד לארגן צעדות מחאה ומרי אזרחי.
עם זאת, אטילה נהנה גם ללמד את ילדי הקבוצה בעזרת ספר שהגיע לידיו, הקשב למורה הגדול.a הספר מטיף להתנהגות טובה ולציות לרשויות. עקב כך, החל אטילה לתהות מדוע תומכי תיאולוגיית השחרור אינם דבקים בערכי המוסר הגבוהים של ישוע ומדוע יש המגיעים לגדולה ושוכחים את הנדכאים. הוא החליט לפרוש מן הקבוצה. מאוחר יותר, דפקו עדי־יהוה על דלת ביתו ושוחחו עימו על מלכות אלוהים. עד מהרה למד את המקרא ונחשף למרפא האמיתי לדיכוי האנושות.
בערך באותה תקופה השתתף אטילה בסמינר בנושא דת ופוליטיקה. ”אלה הם שני צדיו של אותו מטבע”, הסבירו המדריכים. כמו כן, נכח באסיפה באולם המלכות. איזה הבדל! לא עישנו שם, לא שתו ולא סיפרו בדיחות גסות. בלבו גמלה ההחלטה להצטרף לעדים במלאכת הכרזת הבשורה וכעבור זמן קצר נטבל. כיום הוא מבין מדוע תיאולוגיית השחרור אינה הפתרון האמיתי לבעיית העוני.
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונות בעמוד 6]
עמדתם הניטראלית של המבשרים המשיחיים אינה מונעת בעדם מלעזור לזולת