יהוה ישפוט את הרשעים
”היכון לקראת אלוהיך” (עמוס ד׳:12).
1, 2. מניין לנו הביטחון שאלוהים ישים קץ לרֶשע?
האם יהוה יביא אי פעם קץ לרֶשע ולסבל עלי אדמות? היום, בתחילת המאה ה־21, שאלה זו רלוונטית מאוד. בכל מקום רואים עדויות של חוסר אנושיות בין אדם לחברו. עד כמה אנו מייחלים לעולם נקי מאלימות, מטרור ומשחיתות!
2 החדשות הטובות הן שיש בסיס לביטחון מלא שיהוה ישים קץ לרֶשע. תכונותיו של אלוהים הן הוכחה לכך שבכוונתו לפעול נגד הרשעים. יהוה הוא אל צדיק וישר. בתהלים ל״ג:5 נאמר עליו: ”אוהב צדקה ומשפט”. ובמזמור אחר כתוב על יהוה: ”אוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” (תהלים י״א:5). אין ספק שיהוה, האל הכול יכול, אשר אוהב צדקה ומשפט, לא יסבול לנצח את מה ששנוא עליו.
3. מה יודגש בהמשך הדיון בנבואת עמוס?
3 ישנה סיבה נוספת המשכנעת אותנו שיהוה יסיר את הרשע. הצעדים שנקט בעבר הם הערובּה לכך. בספר עמוס יש דוגמאות מרשימות המראות את דרך הפעולה העקבית של יהוה ביחסו אל הרשעים. נמשיך לדון בנבואת עמוס ונדגיש שלושה דברים המאפיינים את המשפט האלוהי. ראשית, המשפט האלוהי לעולם צודק. שנית, אין להימלט מפניו. שלישית, זהו משפט בררני, שהרי יהוה שופט את עושי הרע אבל נוהג במידת הרחמים עם אנשים המתחרטים על מעשיהם ומגלים גישה נכונה (רומים ט׳:17–26).
המשפט האלוהי לעולם צודק
4. לאן שלח יהוה את עמוס, ולאיזו מטרה?
4 בימי עמוס, היה עם ישראל מחולק לשתי ממלכות. האחת הייתה ממלכת יהודה הדרומית בת שני השבטים. השנייה ממלכת ישראל בת עשרת השבטים. יהוה מינה את עמוס לנביא ושלח אותו מעיר מגוריו שביהודה אל ממלכת ישראל. תפקידו היה להכריז את משפטי אלוהים.
5. נגד אילו אומות ניבא עמוס בתחילת שליחותו, ומהי אחת הסיבות לכך שהן היו ראויות לעונש מאלוהים?
5 עמוס לא הכריז תחילה את משפטי יהוה נגד ממלכת ישראל הצפונית הסוררת. הוא החל בהכרזת משפטי אלוהים נגד שש אומות שכנות — ארם, פְּלֶשֶת, צוֹר, אדום, עמון ומואב. האם הן באמת היו ראויות לעונש מאלוהים? בהחלט! קודם כול, הן היו אויבות משובעות של עם יהוה.
6. מדוע עמד אלוהים להמיט אסון על ארם, פלשת וצור?
6 לדוגמה, יהוה גינה את הארמים ”על דוּשָם [על אשר דשו] ... את הגלעד” (עמוס א׳:3). הארמים גזלו אדמות מיושבי גלעד — אזור בממלכת ישראל בעבר הירדן המזרחי — והתאכזרו לבני עם אלוהים שישבו שם. ומה בנוגע לפְּלֶשֶת וצוֹר? הפלישתים היו אשמים בלקיחת גולים או שבויים מעם ישראל ובמכירתם לאדומים. כמו כן, היו מבני ישראל שהוחזקו בידי סוחרי עבדים מצוֹר (עמוס א׳:6, 9). תאר לעצמך — למכור את משרתי אלוהים לעבדות! אין פלא שיהוה עמד להמיט אסון על ארם, פְּלֶשֶת וצוֹר.
7. מה היה המשותף בין אדום, עמון ומואב לבין עם ישראל, וכיצד התייחסו הם אל בני ישראל?
7 לאדום, עמון ומואב היה משהו מן המשותף עם עַם ישראל ובינם לבין עצמם. לכל שלושת העמים הייתה קרבת דם לבני ישראל. האדומים היו מצאצאי אברהם דרך עשיו, אחיו התאום של יעקב. לכן, במובן מסוים הם היו אחים של עם ישראל. העמונים והמואבים היו מיוצאי חלציו של לוט, אחיינו של אברהם. האם אדום, עמון ומואב התייחסו אל בני ישראל כמו אל קרובי משפחה? כלל וכלל לא! אדום רדף בחרב את ”אחיו” ללא רחם, והעמונים התאכזרו לשבויים מישראל (עמוס א׳:11, 13). אף שעמוס אינו מזכיר מפורשות את היחס הקשה מצד המואבים כלפי עם אלוהים, הייתה למואבים היסטוריה ארוכה של פעילות עוינת נגד עם ישראל. העמים, שהיו ממוצא משותף, ייענשו בחומרה. יהוה יכלה אותם כאש אוכלה.
אין להימלט מן המשפט האלוהי
8. מדוע ששת העמים השכנים לא יכלו להימלט ממשפטי אלוהים?
8 ששת העמים שבהם התמקדה נבואת עמוס בראשיתה היו ללא צל של ספק ראויים למשפט האלוהי. הם גם לא יכלו להימלט מפניו. מעמוס פרק א׳ פסוק 3 עד פרק ב׳ פסוק 1 מכריז יהוה שש פעמים: ”לא אֲשיבֶנוּ”. ואכן, יהוה לא השיב את ידו, אלא הוציא לפועל את משפטו כנגד העמים הללו. ההיסטוריה מעידה כי על כל אחד מהם ניחת אסון. לפחות ארבעה מהם — פְּלֶשֶת, מואב, עמון ואדום — נכחדו כליל!
9. לְמה היו ראויים תושבי יהודה, ומדוע?
9 נבואת עמוס מתמקדת בהמשך באומה שביעית — ביהודה, ארץ מולדתו. מאזיניו בממלכת ישראל הצפונית אולי הופתעו לשמוע את עמוס מדבר נגד ממלכת יהודה. מדוע היו תושבי יהודה ראויים לעונש? ”על מָאֳסָם את תורת יהוה”, נאמר בעמוס ב׳:4. יהוה לא הקל ראש בזלזול הזדוני בתורתו. בעמוס ב׳:5 ניבא אלוהים: ”ושילחתי אש ביהודה, ואכלה אַרְמְנות ירושלים”.
10. מדוע לא תוכל יהודה להימלט מן האסון?
10 יהודה הלא־נאמנה לא תוכל להימלט מן האסון הצפוי לה. בפעם השביעית אמר יהוה: ”לא אשיבנו” (עמוס ב׳:4). ויהודה אכן נענשה: בשנת 607 לפה״ס באו הבבלים והחריבוה. שוב אנו רואים שהרשעים אינם יכולים להימלט מהמשפט האלוהי.
11–13. בעיקר נגד איזו אומה נשלח עמוס לנבא, ואילו צורות של דיכוי ועושק רווחו בה?
11 הנביא עמוס הכריז את משפטי יהוה נגד שבע אומות. אם היו שחשבו שבזאת סיים הנביא את נבואתו, הרי שנָכונה להם הפתעה. היה לו עוד הרבה מה לומר! עמוס נשלח בעיקר להכריז מסרים נוקבים נגד ממלכת ישראל הצפונית. וישראל הייתה ראויה למשפט האלוהי כי הריקבון המוסרי והרוחני של העם היה למטה מכל ביקורת.
12 נבואת עמוס חשפה את הדיכוי והעושק שרווחו בממלכת ישראל. בעניין זה נאמר בעמוס ב׳:6, 7: ”כה אמר יהוה, ’על שלושה פשעי ישראל, ועל ארבעה, לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים. השואפים על עפר אֶרץ בראש דלים; ודרך ענווים יטו’”.
13 צדיקים נמכרו ”בכסף”. ייתכן שהכוונה היא שהשופטים קיבלו כספי שוחד והרשיעו בדין חפים מפשע. הנושים מכרו את העניים לעבדות במחיר ”נעליים”, אולי בעבור חוב שולי. אנשים חסרי לב ’שאפו’ לרמוס את ה”דלים” ולהביא אותם למצב שבו הם משליכים עפר על ראשם — אות למצוקה, לאבל ולהשפלה. השחיתות פשטה במידה כזו שלא היה ל”ענווים” שום סיכוי למצוא צדק.
14. מי היו הנפגעים בממלכת ישראל בת עשרת השבטים?
14 שים לב מי היו הנפגעים. הצדיקים, האביונים, הדלים והענווים. ברית התורה שנכרתה עם בני ישראל ציוותה לנהוג בחמלה עם החלשים ועם הנזקקים. למרות זאת, מצבם בממלכת ישראל בת עשרת השבטים היה בכי רע.
”היכון לקראת אלוהיך”
15, 16. (א) מדוע נאמר לעם ישראל: ”היכון לקראת אלוהיך”? (ב) כיצד מראה הכתוב בעמוס ט׳:1, 2 כי הרשעים לא יכלו לחמוק מן המשפט האלוהי? (ג) מה אירע לממלכת ישראל בת עשרת השבטים ב־740 לפה״ס?
15 מאחר שפריצות וחטאים אחרים אכלו כל חלקה טובה בישראל, לא בכדי הזהיר הנביא עמוס את האומה הממרה: ”היכון לקראת אלוהיך” (עמוס ד׳:12). ישראל הלא־נאמנה לא תוכל להימלט מן המשפט האלוהי שהלך והתקרב, שכן בפעם השמינית חזר יהוה ואמר: ”לא אשיבנו” (עמוס ב׳:6). באשר לרשעים שינסו להתחבא, ציין אלוהים: ”ולא ינוס להם נָס, ולא יימלט להם פליט. אם יחתרו בִּשְאול, משם ידי תיקחֵם; ואם יעלו השמים, משם אורידֵם” (עמוס ט׳:1, 2).
16 הרשעים לא יכלו לחמוק ממשפט יהוה גם אם ’חתרו בשאול’, כלומר, התחבאו במעמקי ארץ, וגם אם ’עלו לשמים’, זאת אומרת, ניסו למצוא מחסה בהרים הגבוהים. האזהרה מפי יהוה הייתה ברורה כשמש: אין להסתתר מפניו. הצדק האלוהי דרש שממלכת ישראל תיתן את הדין על מעשיה. וכך קרה. בשנת 740 לפה״ס — בערך 60 שנה אחרי שכתב עמוס את נבואתו — נפלה ממלכת ישראל בידי האשורים.
המשפט האלוהי בררני
17, 18. מה אנו למדים מעמוס פרק ט׳ על רחמי אלוהים?
17 נבואת עמוס מסייעת לנו להיווכח כי המשפט האלוהי לעולם צודק ושאי אפשר להימלט מפניו. בכל אופן, ספר עמוס גם מלמד אותנו שמשפט יהוה בררני. יהוה יכול למצוא את הרשעים בכל מקום מסתור ולהענישם. הוא יכול גם למצוא את המתחרטים ואת הישרים — ולנהוג עימם ברחמים. הלקח הזה מובלט בצורה יפה בפרק האחרון של ספר עמוס.
18 בעמוס פרק ט׳ פסוק 8, אומר יהוה: ”לא הַשְמֵיד אשמיד את בית יעקב”. בפסוקים 13 עד 15 הבטיח יהוה ’להשיב את שבות עמו’. הם ירוחמו וייהנו מביטחון ומשפע. ”וניגש חורש בקוצר”, הבטיח יהוה. שווה בדמיונך — תבואת השדה תהיה כה עשירה עד כדי כך שלפני שיספיקו לקצור הכול, כבר יגיע זמן החריש והזריעה!
19. מה אירע לשארית מישראל ומיהודה?
19 ניתן לומר שמשפט יהוה נגד הרשעים ביהודה ובישראל היה בררני, שכן המתחרטים ובעלי הגישה הנכונה זכו לרחמים. נבואת השיקום שבעמוס פרק ט׳ התגשמה ושארית מישראל ומיהודה השתחררה מן השבי בבבל ושבה לארצה ב־537 לפה״ס. במולדת האהובה השיבו את עבודת אלוהים הטהורה על כנה. כמו כן, קוממו את בתיהם בבטחה ונטעו כרמים וגינות.
משפט יהוה בוא יבוא!
20. איזה ביטחון מפיח בנו הדיון שערכנו במשפטים שהכריז עמוס?
20 הדיון שערכנו במשפטים שהכריז עמוס יש בו כדי להפיח בנו את הביטחון שיהוה ישים קץ לרשע בימינו. מהו הבסיס לאמונה זו? ראשית, הדוגמאות הללו מן העבר מראות כיצד נהג אלוהים ברשעים וממחישות כיצד ינהג בימינו. שנית, המשפט האלוהי שבא על ממלכת ישראל הכופרת הוא ערובה לכך שאלוהים ישמיד את הנצרות, המרכיב המגונה ביותר של ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ח:2).
21. מדוע ראויה הנצרות למשפט האלוהי?
21 אין ספק שהנצרות ראויה למשפט האלוהי. מצבה הדתי והמוסרי הירוד מדבר בעד עצמו. משפט יהוה נגד הנצרות — ונגד שאר עולם השטן — הוא משפט צודק. גם אי אפשר להימלט ממנו, כי בבואו יתגשמו המילים שבעמוס פרק ט׳ פסוק 1: ”לא ינוס להם נָס, ולא יימלט להם פליט”. לא משנה היכן יתחבאו הרשעים, יהוה ימצא אותם.
22. אילו נקודות ביחס למשפט האלוהי מובהרות בתסלוניקים ב׳. א׳:6–8?
22 המשפט האלוהי לעולם צודק, אין להימלט מפניו והוא בררני. כך עולה גם מדבריו של השליח פאולוס: ”הלוא מן הצדק הוא בעיני אלוהים לגמול צרה לרודפיכם ולתת לכם, הנרדפים, רווחה יחד עימנו, כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו באש להבה, להשיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע” (תסלוניקים ב׳. א׳:6–8). ”מן הצדק הוא בעיני אלוהים” להעניש את מי שראויים לכך בשל הצרות שהם מביאים על המשוחים. לא ניתן יהיה להימלט ממשפט זה, שכן הרשעים לא ישרדו את ’התגלות האדון ישוע עם מלאכי עוזו באש להבה’. המשפט האלוהי יהיה סלקטיבי בכך שישוע ישיב נקם ’לאלה שאינם יודעים את אלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורה’. ביצוע המשפט האלוהי יביא רווחה ליראי האלוהים הנרדפים.
תקווה לישרים
23. איזו תקווה ואיזו נחמה ניתן לשאוב מספר עמוס?
23 נבואת עמוס מכילה מסר נפלא של תקווה ונחמה עבור אנשים בעלי גישה נכונה. כמנובא בספר עמוס, יהוה לא השמיד כליל את עמו הקדום. הוא בסופו של דבר אסף את שבויי ישראל ויהודה, החזירם למולדתם ובירך אותם בביטחון ובשגשוג למכביר. מה זה אומר לנו כיום? אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בביצוע משפטו, ימצא יהוה את הרשעים בכל מקום מסתור ויאתר את הראויים לרחמיו באשר הם.
24. באילו דרכים מבורכים משרתי יהוה בני זמננו?
24 בעודנו מחכים ליום שבו ישפוט יהוה את הרשעים, במה אנו מתנסים כמשרתיו הנאמנים? יהוה מברך אותנו בשגשוש רוחני! עבודת האלוהים שלנו נקייה מן השקרים והסילופים הנובעים מתוך תורות הכזב של הנצרות. יהוה מברך אותנו גם בשפע של מזון רוחני. אך זכור שכל הברכות השופעות הללו מאת יהוה מלוּות באחריות כבדה. אלוהים מצפה מאיתנו להזהיר אחרים מפני משפטו הקרוב. ברצוננו לעשות כל שביכולתנו כדי למצוא את ה”מוכנים לחיי עולם” (מעשי השליחים י״ג:48). חשוב לנו לעזור לרבים ככל האפשר ליהנות מן השפע הרוחני העומד לרשותנו. ואנו רוצים שהם יינצלו מן המשפט האלוהי שיבוא בקרוב על הרשעים. כמובן, כדי ליהנות מן הברכות האלו, דרושה נטיית לב נכונה. במאמר הבא נראה כי גם נקודה זו מובלטת בנבואת עמוס.
מהי תשובתך?
• כיצד נבואת עמוס מראה כי משפטי יהוה לעולם צודקים?
• כיצד מוכיח עמוס כי אין להימלט מן המשפט האלוהי?
• כיצד מראה ספר עמוס כי המשפט האלוהי בררני?
[תמונה בעמודים 16, 17]
ממלכת ישראל לא חמקה מן המשפט האלוהי
[תמונה בעמוד 18]
בשנת 537 לפה״ס יצאה שארית מישראל ומיהודה מן השבי הבבלי ושבה למולדתה