כיצד יש לזכור את ישוע המשיח?
”אין ספק [שישוע המשיח] הוא מבין האישים שנודעה להם ההשפעה הגדולה ביותר בכל הזמנים” (האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק).
אנשים דגולים זכורים על־פי־רוב בזכות פעליהם. אם כן, מדוע רבים זוכרים את ישוע בשל הולדתו ולא בזכות פעליו? רוב האנשים ברחבי העולם הנוצרי מסוגלים לספר את כל מה שהתרחש סביב לידתו. אך כמה אנשים משתדלים ליישם את העקרונות הנשגבים שהציג בדרשת ההר?
יש להודות שלידת ישוע לא הייתה מאורע שגרתי, אך תלמידיו הקדומים ייחסו חשיבות רבה יותר למעשיו ולמשנתו. אלוהים מעולם לא התכוון שלידת המשיח תאפיל על חייו כאדם בוגר. אלא שהנצרות הצליחה ”להטביע” ולטשטש את דמותו של המשיח בים של מעשיות וסיפורי פולקלור.
שאלה מטרידה נוספת עולה ביחס לטבען של חגיגות חג המולד. אילו היה ישוע חוזר כיום אל העולם, מה היה חושב על המסחור המוחלט של חג המולד? לפני אלפיים שנה ביקר ישוע בבית המקדש בירושלים. הוא הזדעזע למראה מחליפי הכספים והמוכרים אשר ניצלו את החג היהודי לעשיית רווחים. ”קחו את אלה מכאן”, אמר. ”אל תעשו את בית אבי לבית מסחר” (יוחנן ב׳:13–16). ישוע בהחלט לא ראה בעין יפה את הניסיון לשלב סחר בדת.
לא מעט ספרדים קתולים כנים מביעים דאגה לנוכח אופיו המסחרי של חג המולד, אופי שהולך ומתחזק. אך נראה כי מגמת מסחור זו בלתי נמנעת, בהתחשב בשורשיהם של מנהגי חג מולד רבים. העיתונאי חואן אריאס מציין: ”נוצרים המוחים על כך שחג המולד הופך ל’פגאני’ וקשור יותר ויותר בעליזות ובצרכנות טובה מאשר בדת, אינם מודעים ברובם לעובדה שעוד מראשיתה כללה חגיגת לידת ישוע... רבים ממאפייניו של החג האלילי הרומי [לכבוד השמש]” (אל פאיס, 24 בדצמבר 2001).
עיתונאים רבים ולא מעט אנציקלופדיות בספרד מתייחסים בשנים האחרונות למקורות הפגאניים של חגיגות חג המולד המסורתיות, וכן לאופיין המסחרי. ביחס לתאריך חגיגות חג המולד, האנציקלופדיה לדת הקתולית (Enciclopedia de la Religión Católica) מודה בכנות: ”הכנסייה הרומית החליטה לחגוג את החג בתאריך זה בשל נטייתה להמיר חגים אליליים בחגים משיחיים. ... היטב ידוע כי באותה עת ברומא קידשו עובדי האלילים את ה־25 בדצמבר לחגיגת נַטַלִיס אִינְוִיקְטִי, הולדת ה’שמש הבלתי מנוצחת’”.
האנציקלופדיה הִיסְפַּנִיקָה אומרת ברוח דומה: ”התאריך 25 בדצמבר לציון חג המולד אינו מבוסס על יום שנה כרונולוגי מוחלט, אלא על נִיצוּר חגי היפוך החורף שנחוגו ברומא”. כיצד חגגו הרומאים את עליית השמש בשמי החורף? בסעודות, בהילולות ובהחלפת מתנות. מאחר שראשי הכנסייה לא ששו לבטל חג פופולארי כזה, הם שיוו לו אופי ”משיחי” וייחסו אותו להולדת ישוע במקום להולדת השמש.
בתחילה, במאות הרביעית והחמישית לספירה, היה קשה להשתחרר מפולחן השמש. אוגוסטינוס ”הקדוש” הקתולי (354–430 לספירה) ראה חובה לעצמו להפציר בבני אמונתו שלא לנהוג כמנהג עובדי האלילים ולחגוג את ה־25 בדצמבר לכבוד השמש. דומה כי גם היום ידן של החגיגות הרומיות העתיקות על העליונה.
החג האידיאלי להילולות ולקניות
לאורך הדורות מילאו מספר גורמים תפקיד מכריע בעיצוב חג המולד ובהפיכתו לחג בינלאומי ופופולארי מאין כמוהו להילולות ולקניות. בנוסף, המנהגים של חגי חורף אחרים, בייחוד החגים שנחוגו בצפון אירופה, התמזגו אט אט בדגם הרומאי.a ובמאה ה־20 פעלו אנשי מכירות ומומחי שיווק במרץ לקידום כל מנהג רווחי.
ומה התוצאה? חגיגת הולדת המשיח זוכה לחשיבות עליונה במקום המשמעות העומדת מאחוריה. במקרים רבים דמותו של ישוע אף נעדרת מחג המולד המסורתי. ”[חג המולד] הוא חג כלל עולמי, בעל אופי משפחתי, וכל אחד חוגג בו את מה שהוא רואה לנכון”, אומר העיתון הספרדי אל פאיס.
הערה זו היא ביטוי למגמה המתחזקת בספרד ובארצות רבות אחרות ברחבי תבל. מצד אחד, חגיגות חג המולד נעשות יותר ויותר ראוותניות, ומצד שני הידע אודות המשיח הולך ופוחת. למעשה, חגיגות חג המולד חזרו במידה רבה למתכונתן המקורית בימי רומא — הילולות, סעודות והחלפת מתנות.
ילד יוּלד לנו
אם חג המולד המסורתי קשור בקשר רופף לישוע, כיצד צריכים המשיחיים לזכור את לידתו ואת חייו של המשיח? כשבע מאות שנה לפני הולדת ישוע, ניבא ישעיהו אודותיו: ”ילד יוּלד לנו, בן ניתַן לנו; ותהי המשרה על שכמו” (ישעיהו ט׳:5). מדוע אמר ישעיהו שלידת ישוע ותפקידו בהמשך יהיו הרי חשיבות? משום שישוע נועד להיות מושל רב עוצמה. הוא ייקרא שר שלום — שלום עד אין קץ — ו’מִשׂרתו’, כלומר שלטונו, תהיה לעד. יתרה מזו, שלטונו של ישוע יושתת על ’משפט וצדקה’ (ישעיהו ט׳:6).
המלאך גבריאל חזר על דברי ישעיהו בשעה שהודיע למרים על הולדתו הקרובה של ישוע. ”הוא גדול יהיה ובן עליון ייקרא”, ניבא. ”ויהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו; וימלוך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:32, 33). מכאן שלידת ישוע נושאת משמעות הקשורה לפועלו של המשיח כמלך במלכות אלוהים. שלטון המשיח יכול להיות לתועלת כולם, וביניהם גם אתה ויקיריך. המלאכים הכריזו שלידתו תביא ”שלום על בני אדם אשר אותם רצה [אלוהים]” (לוקס ב׳:14).
מי אינו מייחל לעולם של שלום וצדק? אך כדי ליהנות מן השלום ששלטון המשיח יביא בכנפיו, עלינו להשביע את רצון אלוהים ולרקום עימו יחסים טובים. ישוע אמר שכדי ליצור יחסים כאלה צריך קודם כול ללמוד על אלוהים ועל המשיח. ”ואלה הם חיי העולמים לדעת אותך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת” (יוחנן י״ז:3, דל’).
לאחר שנכיר היטב את ישוע, לא נצטרך עוד לתהות כיצד הוא חפץ שנזכור אותו. האם באכילה, בשתייה ובהחלפת מתנות בדיוק בתאריך שבו חגגו חג אלילי קדום? הרי אין זה מתקבל על הדעת. בלילה שלפני מותו אמר ישוע לתלמידיו מהי הדרך המועדפת עליו. ”המחזיק במצוותיי ושומר אותן הוא האוהב אותי, והאוהב אותי אבי יאהב אותו; גם אני אוהב אותו” (יוחנן י״ד:21).
עדי־יהוה עורכים מחקר מקיף בכתבי־הקודש המסייע להם להבין מה הן מצוותיו של אלוהים ושל ישוע. הם ישמחו להבהיר לך את המצוות החשובות האלו כדי שתזכור את ישוע כפי שיש לזוכרו.
[הערת שוליים]
a עץ חג המולד ודמותו של סנטה קלאוס הם שתי דוגמאות בולטות.
[תיבה/תמונות בעמודים 6, 7]
האם המקרא יוצא נגד חגיגות ונתינת מתנות?
נתינת מתנות
נתינת מתנות מוצגת באור חיובי במקרא, ויהוה עצמו מתואר כמי שנותן ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה” (יעקב א׳:17). ישוע אמר שהורים טובים נותנים מתנות לילדיהם (לוקס י״א:11–13). רעיו של איוב ובני משפחתו נתנו לו מתנות לאחר ששב לאיתנו (איוב מ״ב:11). כל המתנות הללו לא הצריכו ימי חג מיוחדים. הנתינה נבעה מתוך הלב (קורינתים ב׳. ט׳:7).
מפגשים משפחתיים
מפגשים משפחתיים עשויים לתרום רבות לאיחוד בני המשפחה, במיוחד אם אין הם מתגוררים עוד תחת קורת גג אחת. ישוע ותלמידיו היו במסיבת חתונה בקָנָה, שבה ללא ספק השתתפו בני משפחה וחברים רבים (יוחנן ב׳:1–10). במשלו של ישוע על הבן האובד, חגג האב את שובו של הבן במשתה משפחתי, שכלל מוסיקה וריקודים (לוקס ט״ו:21–25).
ארוחה טובה
לא אחת מוצגים משרתי אלוהים במקרא כמי שסועדים את לבם עם בני משפחה, ידידים או עובדי יהוה אחרים. אברהם הכין לשלושת המלאכים שביקרו אצלו ארוחה שכללה בקר, חלב, חמאה ועוגות (בראשית י״ח:6–8). לדברי שלמה, ’אכילה, שתייה ושמחה’ הן מתת אל (קהלת ג׳:13; ח׳:15).
אלוהים רוצה שניהנה ממזון טוב בחברת ידידים ומשפחה, ונתינת מתנות היא לרוחו. יש לנו אינספור הזדמנויות לעשות כן במהלך ימות השנה.