פעילות הבישור של שאול מעוררת עוינות
הדבר היה לפלא בעיני יהודי דמשק. כיצד אירע שאדם שסינגר בלהט על הדת הפך לכופר? והנה שאול, האיש שהתעמר בכל מי שקרא בשם ישוע בירושלים, שם פעמיו לדמשק לרדוף את התלמידים שם. אולם כעת, הוא עצמו מכריז כי אותו פושע בזוי שהוקע על חילול השם היה המשיח! האם נטרפה עליו דעתו? (מעשי השליחים ט׳:1, 2, 20–22).
נראה שהיה לכך הסבר. קרוב לוודאי ששותפיו למסע מירושלים סיפרו את אשר אירע בדרך. כשהתקרבו לדמשק, פתאום נגה סביבם אור בהיר וכולם נפלו ארצה. גם נשמע קול. איש מלבד שאול לא נפגע. הוא שכב על הקרקע. כשקם לבסוף, היה על מלוויו להוליכו לדמשק מפני שלא יכול היה לראות דבר (מעשי השליחים ט׳:3–8; כ״ו:13, 14).
ממתנגד לתומך
מה קרה לשאול בדרכו לדמשק? האם המסע הארוך או שמש הצהריים הקופחת התישו את כוחו? ספקנים בני זמננו נחושים למצוא הסברים טבעיים ומציעים אפשרויות כגון התקף טירוף, הזיות, משבר פסיכולוגי קשה שנוצר עקב ייסורי מצפון, התמוטטות עצבים ויש אף שהעלו את הסברה כי סבל ממחלת הנפילה.
למעשה, ישוע המשיח נגלה לשאול באור מסנוור זה, ושכנע אותו שהוא הוא המשיח. כמה יצירות אומנות המתארות את הפרשה מציגות את שאול נופל מסוס. הגם שהתסריט אפשרי, המקרא פשוט מציין שהוא ’נפל ארצה’ (מעשי השליחים כ״ב:6–11). אופן נפילתו הפיזית של שאול זניח בהשוואה לנפילתו ממרום מעמדו. עתה נאלץ להכיר בעובדה שתלמידי ישוע מכריזים את האמת. הברירה היחידה שנותרה בידיו הייתה לחבור אליהם. וכך, מיריב לוחמני שיצא חוצץ נגד המסר של ישוע, הפך שאול לאחד מתומכיו המסורים. לאחר שהושב לו מאור עיניו והוא נטבל, ”נתמלא ביתר כוח והביך את היהודים הגרים בדמשק בהוכיחו כי זהו המשיח” (מעשי השליחים ט׳:22).
המזימה להתנקש בחייו נכשלת
לאן פנה שאול, שלימים כונה פאולוס, לאחר שחבק את המשיחיות? באיגרתו אל הגלטים, אמר: ”יצאתי לעֲרָב ואחר כך חזרתי לדמשק” (גלטים א׳:17). המילה ”ערב” יכולה להצביע על מסע אל כל אחד מחבלי הארץ שבחצי האי ערב. יש חוקרים הסבורים כי ייתכן שפאולוס הגיע למדבר הסורי או למקום אחר בממלכת הנבטים של אֲרֵטַס ה־4. קרוב לוודאי ששאול פרש למקום שקט כדי לשקוע בהרהורים לאחר טבילתו, בדיוק כשם שהלך ישוע למדבר לאחר טבילתו (לוקס ד׳:1).
כאשר שב שאול לדמשק, ’נועצו היהודים להמיתו’ (מעשי השליחים ט׳:23). המושל בדמשק שייצג את המלך אֲרֵטַס הציב שמירה על העיר כדי לתפוס את שאול (קורינתים ב׳. י״א:32). אך בעוד אויביו זוממים להורגו, תכננו תלמידי ישוע את דרך הימלטותו.
בין אלה שסייעו לשאול לברוח היו חנניה ותלמידים שחברו לשליח מייד אחרי שהפך למשיחי (מעשי השליחים ט׳:17–19).a ייתכן שגם חלק ממי שהפכו למאמינים כתוצאה מפעילותו של שאול בדמשק, נרתמו לעזרתו מפני שבמעשי השליחים ט׳:25 נאמר: ”לקחו אותו התלמידים [”שלו”, ע״ח] בלילה והורידוהו בסל מן החומה”. המילים ”התלמידים שלו” מרמזות כנראה על מי שלמדו מפי שאול. כך או כך, ההצלחה שקצר בשירותו העצימה את האיבה שממילא הופנתה נגדו.
להפיק את הלקחים
כאשר אנחנו בוחנים כמה מהנסיבות שבעקבותיהן הפך שאול למשיחי ונטבל, מתבהר לנו שהוא לא היה מוטרד יתר על המידה מן האופן שבו הצטייר בעיני אחרים; והוא גם לא פרש בשל ההתנגדות החריפה. מה שעמד בראש מעייניו הייתה המשימה שקיבל (מעשי השליחים כ״ב:14, 15).
האם השתכנעת לאחרונה שחשוב להכריז את הבשורה הטובה? אם כן, ידוע לך שעל כל המשיחיים האמיתיים להיות מכריזי המלכות. אל תופתע אם שירותך מעורר לעתים תגובות עוינות (מתי כ״ד:9; לוקס כ״א:12; פטרוס א׳. ב׳:20). תגובת שאול להתנגדות ראויה לחיקוי. משיחיים שעומדים בנסיונות ואינם אומרים נואש יזכו לברכת אלוהים. ישוע אמר לתלמידיו: ”תהיו שנואים על הכול בגלל שמי”. אך יחד עם זאת הבטיח להם: ”עימדו בתוחלתכם ותיקנו את נפשותיכם” (לוקס כ״א:17–19).
[הערת שוליים]
a סביר להניח שהמשיחיות הגיעה לדמשק אחרי שישוע בישר בגליל או לאחר חג השבועות של 33 לספירה (מתי ד׳:24; מעשי השליחים ב׳:5).
[תמונה בעמוד 28]
שאול ’נפל ארצה’ כאשר נגלה אליו ישוע
[תמונה בעמוד 29]
שאול ניצל מהמזימה להתנקש בחייו בדמשק