דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר שופטים
כיצד יהוה מגיב כאשר בני עמו מפנים לו עורף ומתחילים לעבוד אלוהים אחרים? ומה כאשר הם שוב ושוב סרים מן הדרך וזועקים לעזרתו רק בצר להם? האם גם אז יהוה מחלץ אותם? שאלות חשובות אלה ואחרות זוכות למענה בספר שופטים. כתיבת הספר הושלמה בערך ב־1100 לפה״ס בידי הנביא שמואל, והוא סוקר מאורעות המשתרעים על פני תקופה של כ־330 שנה — ממות יהושע ועד להמלכתו של ראשון מלכי ישראל.
כחלק מדברו רב העוצמה של אלוהים, ספר שופטים הינו ספר בעל ערך רב עבורנו (עברים ד׳:12). התיאורים המרגשים המתועדים בו מקנים לנו תובנה על אישיותו של אלוהים. הלקחים שאנו לומדים מהם מחזקים את אמונתנו ומסייעים בידינו לאחוז בחוזקה ב”חיים האמיתיים” — חיי נצח בעולם החדש שהבטיח אלוהים (טימותיאוס א׳. ו׳:12, 19; פטרוס ב׳. ג׳:13). הישועות שמחולל יהוה למען עמו הן הצצה מוקדמת אל הישועה הגדולה יותר שיביא בנו ישוע המשיח בעתיד.
מדוע התעורר הצורך בשופטים?
(שופטים א׳:1 עד ג׳:6)
לאחר שמלכי כנען מובסים בניצוחו של יהושע, מתיישבים שבטי ישראל, שבט שבט בנחלתו. ואולם, בני ישראל אינם מנשלים את הארץ מידי יושביה. לימים, מחדל זה מתברר כמוקש אמיתי לישראל.
הדור שקם אחרי ימי יהושע ’אינו יודע את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל’ (שופטים ב׳:10). יתר על כן, העם בא בבריתות נישואין עִם הכנענים וסוגד לאליליהם. לכן, יהוה נותן את עם ישראל בידי אויביו. כאשר השעבוד הופך קשה מנשוא, בני ישראל זועקים לאל האמת ומבקשים את עזרתו. באווירה הדתית, החברתית והפוליטית הזו שזור סיפורם של שורת השופטים אשר יהוה מקים להצלת עמו מכף אויביהם.
תשובות לשאלות מקראיות:
א׳:2, 4 — מדוע נבחר יהודה להיות השבט הראשון שיתנחל בנחלתו? בימים כתיקונם, זכות ראשונים זו הייתה אמורה להיות שייכת לשבט ראובן, בכור יעקב. אך בנבואתו על ערש דווי, חזה יעקב שראובן לא יזכה ליתרון זה מכיוון שאיבד את זכות הבכורה. שמעון ולוי, שנהגו באכזריות, ייפוצו בישראל (בראשית מ״ט:3–5, 7). לפיכך, הבא בתור היה יהודה, בנו הרביעי של יעקב. שמעון, שעלה עם יהודה, זכה בחלקות אדמה קטנות שהיו פזורות בתוך נחלתו רחבת הידיים של יהודהa (יהושע י״ט:9).
א׳:6, 7 — מדוע קיצצו את אגודלי ידיהם ואת בהונות רגליהם של המלכים שהובסו? אדם שאיבד את אגודליו ואת בהונות רגליו לא היה כשיר ללוחמה. כיצד יאחוז החייל בחרב או בחנית ללא אגודליו? ואובדן בהונות הרגליים גורם לחוסר שיווי משקל.
לקחים עבורנו:
ב׳:10–12. צריכה להיות לנו תוכנית קבועה ללימוד המקרא למען לא ’נשכח כל גמוליו של יהוה’ (תהלים ק״ג:2). על ההורים להטמיע בלב ילדיהם את האמת שבדבר־אלוהים (דברים ו׳:6–9).
ב׳:14, 21, 22. לא בכדי יהוה מרשה שיפקדו את עמו הסורר ומורה דברים רעים. הסיבה היא להענישו, לצרפו ולהניעו לשוב אליו.
יהוה מקים שופטים
(שופטים ג׳:7 עד ט״ז:31)
התיאור המרגש המגולל את עלילות הגבורה של השופטים נפתח בעתניאל, אשר שחרר את עם ישראל משמונה שנות שעבוד למלך מארם נהריים. תוך שימוש באסטרטגיה אמיצה הורג השופט אהוד את עגלון, מלכה בריא הבשר של מואב. שמגר, גיבור החיל, מכה לבדו 600 פלישתים במַלְמַד (מוט) בקר. בעידודה של דבורה הנביאה ובתמיכתו של יהוה, ברק וצבאו — המונה עשרת אלפים איש ושאינו מצויד כהלכה — מביסים את צבאו החזק של סיסרא. יהוה מקים את גדעון ונותן בידו וביד 300 אנשיו את הניצחון על המדיינים.
באמצעות יפתח, יהוה מושיע את ישראל מיד העמונים. תּוֹלָע, יאיר, אִבְצָן, אֵילוֹן ועַבְדוֹן, נמנים גם הם בין 12 שופטי ישראל. תקופת השופטים באה אל קיצה עם שמשון, שנלחם בפלישתים.
תשובות לשאלות מקראיות:
ד׳:8 — מדוע התעקש ברק שדבורה הנביאה תלך איתו לשדה הקרב? נראה שברק חש שאין הוא כשיר דיו לעלות למלחמה לבדו נגד צבא סיסרא. נוכחותה של הנביאה תנסוך בו ובאנשיו את הביטחון שאלוהים מדריך אותם. התעקשותו של ברק שדבורה תתלווה אליו לא הייתה אות לחולשה אלא עדות לאמונה חזקה.
ה׳:20 — כיצד זה שהכוכבים מן השמים נלחמו לברק? המקרא אינו מפרט אם מדובר בעזרת המלאכים, בממטר מטאורים שחכמי סיסרא פירשו כאות מבשר רעות או אולי בתחזיות אסטרולוגיות כוזבות שנמסרו לסיסרא. כך או כך, אין ספק שהכוונה היא להתערבות כלשהי מצד אלוהים.
ז׳:1–3; ח׳:10 — מדוע אמר יהוה ש־000,32 אנשי גדעון היו רבים מדי מול צבא האויב שמנה 000,135 איש? הסיבה לכך היא שיהוה עמד לתת לגדעון ולאנשיו את הניצחון. אלוהים לא רצה שהם יסיקו שהביסו את המדיינים בכוחם הם.
י״א:30, 31 — האם יפתח חשב על קורבן אדם בעת שנדר את נדרו? מחשבה זו לא הייתה עולה על דעתו של יפתח משום שהתורה קבעה מפורשות: ”לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש” (דברים י״ח:10). ואולם, יפתח אכן חשב על אדם בשר ודם ולא על בעל חיים. בהמות שהיו ראויות לשמש כקורבן לא הוחזקו בבתיהם של בני ישראל. כמו כן, לא היה כל ייחוד בהבאת קורבן כגון זה. יפתח היה מודע לכך שגם בתו עשויה לצאת לקראתו מפתח הבית. קורבן זה ’יעלה לעולה’ במשמעות שאותו אדם יוקדש כל כולו לשירות יהוה וישרת במשכן.
לקחים עבורנו:
ג׳:10. הצלחה בפעילות רוחנית אינה תלויה בחוכמת אדם, אלא ברוח יהוה (תהלים קכ״ז:1).
ג׳:21. אהוד השתמש בחרבו במיומנות ובאומץ לב. עלינו לרכוש מיומנות כאשר אנו משתמשים ב”חרב הרוח, שהיא דבר האלוהים”. משמע הדבר שעלינו להשתמש במקרא באומץ בשירותנו (אפסים ו׳:17; טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
ו׳:11–15; ח׳:1–3, 22, 23. צניעותו של גדעון מלמדת אותנו שלושה לקחים חשובים: (1) כאשר נופלת בחלקנו זכות שירות, עלינו להרהר באחריות הכרוכה בכך ולא להתמקד בתהילה וביוקרה שאולי נלוות לה. (2) במגעינו עם אנשים שפניהם למלחמה, מן התבונה להתנהג בצניעות. (3) הצניעות מגנה עלינו שמא נחשוב יתר על המידה על מעמדנו.
ו׳:17–22, 36–40. גם אנו צריכים להיות זהירים ולא ’להאמין לכל רוח’. אדרבא, עלינו ’לבחון את הרוחות אם מאלוהים הן’ (יוחנן א׳. ד׳:1). זקן־קהילה חדש ינהג בחוכמה אם יתייעץ עם זקן־קהילה מנוסה יותר כדי להיות סמוך ובטוח שהעצה אותה הוא מתכונן להשיא מבוססת היטב על דבר־אלוהים.
ו׳:25–27. גדעון נהג בתבונה ונמנע מלהרגיז את מתנגדיו שלא לצורך. כשאנו מבשרים את הבשורה הטובה, עלינו להיזהר שמא נפגע שלא לצורך באופן דיבורנו בזולת.
ז׳:6. בכל הנוגע לשירות יהוה, עלינו להיות ערניים ודרוכים כדוגמת 300 אנשיו של גדעון.
ט׳:8–15. כמה אווילי לפעול בגאווה ולשאוף לעמדת כוח!
י״א:35–37. דוגמתו החיובית של יפתח ללא ספק עזרה לבתו לפתח אמונה איתנה ורוח של הקרבה עצמית. הורים יכולים כיום להציב דוגמה דומה לילדיהם.
י״א:40. מתן דברי שבח למי שמשרת את יהוה ברוח נדיבה, מרומם את רוחו.
י״ג:8. על ההורים להתפלל ליהוה לקבלת הדרכה ולנהוג לפיה כשהם מלמדים את ילדיהם (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
י״ד:16, 17; ט״ז:16. הפעלת לחצים בבכי וטרדנות עלולה לפגוע ביחסים (משלי י״ט:13; כ״א:19).
חטאים אחרים בישראל
(שופטים י״ז:1 עד כ״א:25)
חלקו האחרון של ספר שופטים מכיל שתי פרשות בולטות. הראשונה קשורה לאיש בשם מיכה, אשר מציב בביתו פסל ומעסיק איש לוי שישמש לו ככהן. לאחר שבני שבט דן מחריבים את העיר לַיִש או לֶשֶם, הם מקימים את עירם וקוראים לה דן. בעזרת פסלו של מיכה וכוהנו, הם מכוננים בדן צורת פולחן אחרת. לַיש ככל הנראה נכבשת לפני מות יהושע (יהושע י״ט:47).
הפרשה השנייה מתחוללת זמן קצר אחרי מות יהושע. אונס קבוצתי שביצעו כמה מתושבי בנימין בעיר גבעה מוביל לכליה כמעט מוחלטת של השבט — 600 איש בלבד ניצלו. ואולם, נערך סידור מעשי המאפשר להם לקחת נשים, וכך עולה מספרם ל־000,60 לוחמים בערך, נכון לתקופת שלטונו של דוד (דברי הימים א׳. ז׳:6–11).
תשובות לשאלות מקראיות:
י״ז:6; כ״א:25 — מאחר שבימים ההם ”איש הישר בעיניו יעשה”, האם עודד הדבר אנרכיה? לא בהכרח, מכיוון שיהוה סיפק אמצעים רבים להדרכת עמו. הוא נתן להם את התורה ואת הכהונה למען יתחנכו על־פי דרכו. באמצעות האורים והתומים התאפשר לכהן הגדול להיוועץ באלוהים בעניינים חשובים (שמות כ״ח:30). בכל עיר ישבו זקנים כשירים שהשיאו עצות מהימנות. מי שניצל את האמצעים הללו, זכה להדרכה מהימנה עבור מצפונו. כאשר עשה ’את הישר בעיניו’ בדרך זו היו התוצאות חיוביות. לעומת זאת, מי שהתעלם מהתורה והחליט החלטות כראות עיניו ביחס להתנהגות ולענייני פולחן, ראה תוצאות שליליות.
כ׳:17–48 — מדוע הניח יהוה לשבט בנימין להביס פעמיים את השבטים האחרים, למרות העובדה שהיה ראוי לעונש? יהוה הרשה שיתר השבטים הנאמנים יספגו בתחילה אבידות קשות בנפש, וכך בחן את נחישותם לבער את הרע מישראל.
לקחים עבורנו:
י״ט:14, 15. חוסר רצונם של אנשי גבעה לגלות הכנסת אורחים העיד על ליקוי מוסרי חמור. המשיחיים נקראים ”להכניס אורחים” (רומים י״ב:13).
הישועה קרובה
לא ירחק היום שבו תשמיד מלכות אלוהים בידי המשיח ישוע את העולם המרושע ותביא ישועה גדולה לכל ישרי הלב תמימי הדרך (משלי ב׳:21, 22; דניאל ב׳:44). ’יאבדו כל אויבי יהוה ואוהביו כצאת השמש בגבורתו’ (שופטים ה׳:31). הבה נוכיח כי אנו בין אוהבי יהוה וניישם את מה שאנו לומדים מתוך ספר שופטים.
האמת היסודית שהובלטה חזור והבלט במאורעות שבספר שופטים היא: צייתנות ליהוה מולידה שפע ברכות, חוסר צייתנות גורר תוצאות הרות אסון (דברים י״א:26–28). עד כמה חיוני ש’נישמע בכל לב’ לרצונו הגלוי של יהוה! (רומים ו׳:17; יוחנן א׳. ב׳:17).
[הערת שוליים]
a ללוויים לא ניתנה נחלה בארץ ההבטחה, פרט ל־48 ערים שהיו פזורות ברחבי ישראל.
[מפה בעמוד 25]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
”ויקם יהוה שופטים, ויושיעום מיד שוסיהם” (שופטים ב׳:16).
שופטים
1. עָתְנִיאֵל (שבט מנשה)
2. אהוד (שבט יהודה)
3. שמגר (שבט יהודה)
4. ברק (שבט נפתלי)
5. גדעון (שבט יששכר)
6. תּוֹלָע (שבט מנשה)
7. יאיר (שבט מנשה)
8. יפתח (שבט גד)
9. אִבְצָן (שבט אשר)
10. אֵילוֹן (שבט זבולון)
11. עַבְדוֹן (שבט אפרים)
12. שמשון (שבט יהודה)
דן
מנשה
נפתלי
אשר
זבולון
יששכר
מנשה
גד
אפרים
דן
בנימין
ראובן
יהודה
[תמונה בעמוד 26]
איזה לקח למדת מכך שברק התעקש שדבורה תלך איתו לשדה הקרב?