האם האמת מניבה פרי אצל תלמידיך‏?‏

הוריו של אריק הצעיר היו שבורים כאשר הודיע להם שאין הוא רוצה עוד להזדהות כעד־יהוה.‏ הבשורה ניחתה עליהם כרעם ביום בהיר.‏ כילד,‏ השתתף אריק בשיעורים המשפחתיים,‏ נכח באסיפות ובישר עם הקהילה.‏ כלפי חוץ נראה היה שהוא בָּאמת.‏ ועתה,‏ משעזב את הבית הבינו הוריו שהוא לא אימץ את האמת המקראית ללבו.‏ הכרה זו היכתה אותם בהלם ובאכזבה כאחד.‏

אחרים חווים רגשות אובדן דומים כאשר תלמיד מקרא מפסיק לפתע ללמוד.‏ במקרה כזה,‏ אנשים שואלים את עצמם בדרך כלל:‏ ’‏למה לא ראיתי את הסימנים מבעוד מועד?‏’‏ הניתן לדעת בטרם ניחת אסון רוחני אם האמת מניבה פרי אצל תלמידינו?‏ וכיצד נוכל להיות בטוחים שהאמת פועלת בנו ובתלמידינו?‏ ישוע רמז על התשובה לשאלות הללו במשלו המפורסם על הזורע.‏

על האמת לגעת ללב

‏”‏הזרע הוא דבר אלוהים”‏,‏ אמר ישוע.‏ ”‏ואלה אשר [‏נזרעים]‏ באדמה הטובה הם שומעי הדבר המחזיקים בו בלב ישר וטוב ועושים פרי בסבלנות”‏ (‏לוקס ח׳:‏11,‏ 15‏)‏.‏ אם כן,‏ לפני שאמת המלכות תוכל להניב פירות כלשהם בתלמידינו,‏ עליה קודם כול להכות שורשים בלבם הסמלי.‏ ישוע מבטיחנו שבדומה לזרע טוב באדמה טובה,‏ כאשר האמת האלוהית חודרת ללב טוב היא מייד פועלת ומניבה פרי.‏ מה עלינו לחפש?‏

עלינו לתת דעתנו לתכונות שבלב ולא רק לרושם חיצוני.‏ קיום עבודת אלוהים על־פי שגרה מסוימת אינו חושף תמיד את מה שבאמת מתחולל בלבו של מישהו (‏ירמיהו י״ז:‏9,‏ 10;‏ מתי ט״ו:‏7–9‏)‏.‏ עלינו לראות לעומקם של דברים.‏ יש צורך בשינוי ברור בשאיפותיו,‏ במניעיו ובסדרי העדיפויות של האדם.‏ על כל אחד ואחד לפתח את האישיות החדשה הרצויה לפני אלוהים (‏אפסים ד׳:‏20–24‏)‏.‏ נמחיש זאת בעזרת דוגמה:‏ כאשר שמעו התסלוניקים את הבשורה הטובה,‏ אמר פאולוס שהם קיבלו אותה ללא היסוס כדבר־אלוהים.‏ אבל היו אלה כוח הסבל,‏ הנאמנות והאהבה שגילו במרוצת הזמן שהוכיחו לו כי האמת אכן ’‏פעלה גם בהם’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13,‏ 14;‏ ג׳:‏6‏)‏.‏

מה שטמון בלב התלמיד יתבטא במוקדם או במאוחר בהתנהגותו,‏ כפי שדוגמתו של אריק ממחישה זאת (‏מרקוס ז׳:‏21,‏ 22;‏ יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ בשלב שבו תכונות שליליות מסוימות ניכרות במעשיו של האדם זה עלול להיות מאוחר מדי.‏ לפיכך,‏ האתגר הוא לנסות לזהות חולשות מסוימות לפני שהן הופכות לאבני נגף רוחניות.‏ אנו זקוקים לדרך שבעזרתה נוכל לראות לנבכי הלב הסמלי.‏ כיצד יעלה הדבר בידנו?‏

לְמד מישוע

ישוע יכול היה לראות ללבב במדויק (‏מתי י״ב:‏25‏)‏.‏ איש מאיתנו אינו מסוגל לעשות זאת.‏ אולם,‏ הוא הראה לנו שגם אנו יכולים להבחין במאווייו,‏ במניעיו ובהעדפותיו של מישהו.‏ בדיוק כשם שרופא מוסמך משתמש במספר טכניקות כדי לאבחן מה לא בסדר בלבו הפיסי של החולה,‏ כך השתמש ישוע בדבר־אלוהים כדי ’‏לדלות’‏ ולחשוף את ”‏מחשבות הלב וכוונותיו”‏,‏ אפילו כשעדיין היו חבויות מתחת לפני השטח (‏משלי כ׳:‏5;‏ עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

לדוגמה,‏ במקרה אחד עזר ישוע לפטרוס להיות מודע לחולשה שמאוחר יותר הייתה לו לאבן נגף.‏ ישוע ידע שפטרוס אהב אותו.‏ למעשה,‏ זמן קצר קודם לכן הפקיד בידיו את ”‏מפתחות המלכות”‏ (‏מתי ט״ז:‏13–19‏)‏.‏ עוד ידע ישוע שהשטן ימקד את מתקפתו בשליחים.‏ בעתיד יופעל עליהם מכבש לחצים במטרה לגרום להם להתפשר.‏ ישוע הבחין כפי הנראה שאמונתם של כמה מתלמידיו נחלשה.‏ לכן,‏ הוא לא נרתע מלציין בפניהם מה טעון אצלם תיקון.‏ ראה כיצד העלה את הנושא לדיון.‏

במתי ט״ז:‏21 נאמר:‏ ”‏מאותה עת החל ישוע להבהיר לתלמידיו כי עליו.‏.‏.‏ לסבול.‏.‏.‏ ולהיהרג”‏.‏ שים לב כי ישוע הבהיר להם ולא הסתפק רק בלומר להם את אשר יקרה לו.‏ קרוב לוודאי שהשתמש בפסוקים מן התנ״ך,‏ כמו מתהלים כ״ב:‏15–19 או מישעיהו נ״ג:‏10–12‏,‏ המצביעים כי המשיח עתיד לסבול ולמות.‏ בכל אופן,‏ כאשר קרא ישוע או ציטט ישירות מהכתובים,‏ זימן הדבר לפטרוס ולאחרים את ההזדמנות להביע את אשר על לבם.‏ כיצד יגיבו לאפשרות שהם צפויים להירדף?‏

למרבה הפלא,‏ תגובתו הנמהרת של פטרוס,‏ שהפגין תמיד אומץ וקנאות,‏ חשפה במקרה זה פגם רציני באופן חשיבתו.‏ ”‏חלילה לך,‏ אדוני”‏,‏ הוא אמר,‏ ”‏אל יהיה הדבר הזה לך!‏”‏ צורת חשיבתו של פטרוס הייתה במפורש מוטעית,‏ וכפי שציין ישוע,‏ מחשבותיו לא היו ”‏דברי [‏מחשבות]‏ אלוהים אלא דברי בני אדם”‏ — מגרעת חמורה שעלולה הייתה לגרור תוצאות הרות אסון.‏ אם כן,‏ מה עשה ישוע?‏ לאחר שגער בפטרוס,‏ אמר לו וליתר התלמידים:‏ ”‏מי שרוצה לבוא אחריי,‏ שיתכחש לעצמו וייקח את עמוד הוקעתו ויתמיד ללכת אחריי”‏.‏ בהתבססו על הכתוב בתהלים מ״ט:‏9 ו־ס״ב:‏13,‏ הזכיר להם באדיבות שתקוותם לחיי נצח אינה נשענת על אדם שנבצר ממנו להביא ישועה,‏ אלא על אלוהים (‏מתי ט״ז:‏22–28‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

פטרוס אומנם נכנע מאוחר יותר באופן זמני לפחד והתכחש לישוע שלוש פעמים,‏ אך אין ספק ששיחה זו ושיחות נוספות עזרו לו להתאושש במהירות מבחינה רוחנית (‏יוחנן כ״א:‏15–19‏)‏.‏ והנה כעבור 50 יום,‏ התייצב פטרוס באומץ מול קהל בירושלים והעיד על תחיית ישוע.‏ בשבועות,‏ בחודשים ובשנים שחלפו מאז,‏ עמד באומץ מול מעצרים,‏ הלקאות ומאסרים חוזרים ונשנים והציב דוגמה יוצאת מן הכלל לנאמנות ללא חת (‏מעשי השליחים ב׳:‏14–36;‏ ד׳:‏18–21;‏ ה׳:‏29–32,‏ 40–42;‏ י״ב:‏3–5‏)‏.‏

מהו הלקח עבורנו?‏ האם אתה מבין מה עשה ישוע כדי לדלות ולחשוף את מה שהיה טמון בלבו של פטרוס?‏ ראשית,‏ הוא בחר בפסוקים מתאימים כדי למקד את תשומת לבו של פטרוס בנושא מסוים שעורר אצלו דאגה.‏ לאחר מכן,‏ איפשר לו לבטא את אשר על לבו.‏ לבסוף,‏ השיא עצות מקראיות נוספות כדי לסייע לו לתקן את קו חשיבתו ואת רגשותיו.‏ אולי אתה סבור שלעולם לא תגיע לרמת הוראה שכזאת,‏ אך הבה נבחן שתי חוויות הממחישות כיצד התכוננות מראש וביטחון ביהוה יכולים לעזור לכל אחד מאיתנו לחקות את דוגמתו של ישוע.‏

לדלות את אשר בלב

כשנודע לאב משיחי אחד ששני בניו,‏ האחד לומד בכיתה א׳ והשני בכיתה ב׳,‏ לקחו ללא רשות ממתקים משולחן המורה,‏ הוא הושיב אותם לשיחה ופנה להיגיון שלהם.‏ במקום להתייחס לכך בביטול כמעשה תמים או כמעשה קונדס ילדותי ותו לו,‏ האב מסביר:‏ ”‏ניסיתי לדלות מלבם מה הניע אותם לעשות מעשה רע שכזה”‏.‏

האב ביקש מהבנים להיזכר במה שקרה לעכן,‏ כמסופר ביהושע פרק ז׳‏‏.‏ הבנים מייד הבינו את הנקודה והודו בטעותם.‏ מצפונם כבר הציק להם.‏ בהמשך ביקש מהם האב לקרוא את הכתוב באפסים ד׳:‏28‏,‏ שם נאמר:‏ ”‏הגונב אל יוסיף לגנוב,‏ כי אם יעמול.‏.‏.‏ כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור”‏.‏ עצת המקרא קיבלה משנה תוקף כאשר האב הורה לילדיו לפצות על מעשיהם ולקנות ממתקים למורה.‏

‏”‏ניסינו לעקור מהשורש מניעים שליליים מהרגע שהבחנו בהם”‏,‏ אומר האב,‏ ”‏ולהחליף אותם במניעים טובים וטהורים.‏ לשם כך,‏ פנינו אל ההיגיון של הילדים”‏.‏ הורים אלה לימדו את ילדיהם על־פי דוגמתו של ישוע וקצרו עם הזמן תוצאות טובות.‏ שני הבנים הוזמנו ברבות הימים לשרת כחברים במשרדים הראשיים של בית־אל שבברוקלין,‏ ואחד מהם עדיין משרת שם מזה 25 שנה.‏

שים לב כיצד הצליחה משיחית אחרת לעזור לתלמידת המקרא שלה.‏ התלמידה נכחה באסיפות ויצאה לבשר,‏ ואפילו הביעה את רצונה להיטבל.‏ ואולם,‏ נראה היה שהיא סומכת יותר מדי על עצמה במקום על יהוה.‏ ”‏כרווקה,‏ היא אפילו לא תיארה לעצמה כמה שהיא עצמאית”‏,‏ נזכרת העדה.‏ ”‏חששתי שהיא תקרוס מבחינה פיסית או רוחנית”‏.‏

העדה נטלה יוזמה ודנה עימה בכתוב במתי ו׳:‏33‏.‏ היא עודדה אותה לקבוע מחדש את סדר העדיפויות שלה,‏ כשהמלכות נמצאת בראש,‏ וכן לבטוח ביהוה שיפעל בדרך הטובה ביותר.‏ היא שאלה אותה גלויות:‏ ”‏האם העובדה שאת מתגוררת בגפך מקשה עלייך לפעמים לבטוח באחרים,‏ כולל ביהוה?‏”‏ התלמידה הודתה שהיא כמעט ואינה מתפללת.‏ המבשרת דרבנה אותה לנהוג על־פי העצה שבתהלים נ״ה:‏23 ולהשליך על יהוה את יהבה,‏ משום שכפי שנאמר בפטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏,‏ ’‏הוא דואג לך’‏.‏ מילים אלה נגעו ללבה.‏ העדה אומרת:‏ ”‏זאת הייתה אחת מהפעמים הבודדות שראיתי אותה בוכה”‏.‏

הנח לאמת לפעול בך

כאשר אנו רואים את תלמידינו נענים בחיוב לאמת המקראית,‏ הדבר מסב לנו שמחה רבה.‏ כדי שמאמצינו לעזור לאחרים ינחלו הצלחה,‏ עלינו להציב דוגמה טובה (‏יהודה 22,‏ 23‏)‏.‏ על כולנו ’‏להישמע ביראה וברטט ולפעול למימוש ישועתנו’‏ (‏פיליפים ב׳:‏12‏)‏.‏ לשם כך,‏ בין היתר,‏ יש לאפשר לאור המקרא להאיר את לבנו באופן קבוע ולחפש גישות,‏ מאוויים ונטיות שאולי זקוקים לתיקון (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏19‏)‏.‏

לדוגמה,‏ האם לאחרונה אתה פחות נלהב להשתתף בפעילויות משיחיות?‏ אם תשובתך חיובית,‏ מדוע?‏ אולי אחת מהסיבות היא שאתה נשען יותר מדי על עצמך.‏ כיצד תוכל לדעת אם זו הסיבה?‏ קרא חגי א׳:‏2–11 והרהר בכנות בקו הטיעונים שמציג יהוה בפני שבי ציון.‏ לאחר מכן שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני מודאג יתר על המידה ביחס לבטחוני הכלכלי ולנוחותי החומרית?‏ האם אני באמת ובתמים בוטח ביהוה שידאג למשפחתי אם אציב את הדברים הרוחניים במקום הראשון?‏ או שמא אני חש שעליי לדאוג קודם כול לעצמי?‏’‏ אם מחשבותיך או רגשותיך זקוקים לתיקון,‏ אל תהסס לפעול בנדון.‏ עצות מקראיות כגון העצות שאנו מוצאים במתי ו׳:‏25–33,‏ בלוקס י״ב:‏13–21 ובטימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏6–12 מספקות את הבסיס להשקפה מאוזנת לגבי צרכים חומריים ונכסים,‏ דבר שמבטיח את המשך ברכתו של יהוה (‏מלאכי ג׳:‏10‏)‏.‏

בחינה עצמית כנה כגון זו עשויה לפקוח את עיניך.‏ הודאה בחולשות מסוימות שהובאו לתשומת לבנו עשויה להיות קשה רגשית.‏ ואולם,‏ כאשר אתה נוטל את היוזמה לעזור באהבה לילדך,‏ לתלמיד מקרא שלך או אפילו לעצמך — ואין זה משנה עד כמה הנושא אישי או רגיש — ייתכן מאוד שאתה עושה את הצעד הראשון להצלת חייו או חייך שלך (‏גלטים ו׳:‏1‏)‏.‏

ומה אם בכל זאת נראה שמאמציך אינם נושאים פרי?‏ אל תאמר נואש מהר מדי.‏ תיקון לב לא־מושלם הוא לפעמים תהליך רגיש ומתסכל הדורש זמן.‏ מאידך,‏ הוא גם יכול להיות מתגמל.‏

אריק הצעיר,‏ שהוזכר בפתיח,‏ התעשת בסופו של דבר וחזר ’‏להתהלך באמת’‏ (‏יוחנן ב׳.‏ 4‏)‏.‏ ”‏רק אחרי שהבנתי מה איבדתי,‏ שבתי ליהוה”‏,‏ הוא אומר.‏ בעזרת הוריו,‏ אריק משרת עתה את אלוהים בנאמנות.‏ אף־על־פי שהתרעם בעבר על מאמציהם הבלתי נלאים של הוריו שיעשה בדק בית בלבו,‏ עתה הוא מעריך מעומק לבו את מה שעשו למענו.‏ ”‏הוריי פשוט נהדרים”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏הם מעולם לא הפסיקו לאהוב אותי”‏.‏

שפיכת אורו של דבר־אלוהים על לבם של תלמידינו היא ביטוי של חסד (‏תהלים קמ״א:‏5‏)‏.‏ המשך לבדוק את לב ילדיך ואת לב תלמידי המקרא שלך כדי לראות שהאישיות המשיחית החדשה אכן מכה בהם שורשים.‏ שמור שהאמת תפעל באחרים ובך בכך ’‏שתחלק נכונה את דבר האמת’‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏15‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

דברי ישוע חשפו חולשה מסוימת בפטרוס

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

השתמש במקרא במטרה לדלות את אשר בלב