נצור את זהותך המשיחית
”’אתם עדיי’, נאום יהוה” (ישעיהו מ״ג:10).
1. אילו סוגי אנשים מושך אליו יהוה?
כאשר אתה באולם המלכות, הבט היטב סביבך. את מי אתה רואה בבית התפילה? אולי אתה מבחין בצעירים כנים הבולעים בשקיקה את חוכמת המקרא (תהלים קמ״ח:12, 13). סביר להניח שאתה רואה ראשי משפחות העושים כל מאמץ לשמח את לב אלוהים בעולם המוריד מערכם של חיי המשפחה. ייתכן שעיניך קולטות קשישים יקרים האיתנים בדעתם לחיות על־פי הקדשתם ליהוה חרף תחלואי גילם המתקדם (משלי ט״ז:31). כולם אוהבים עד מאוד את יהוה, והוא מצא לנכון למשוך אותם אליו ולכונן עימם יחסים. ”אין איש יכול לבוא אליי”, הצהיר בן האלוהים, ”אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני” (יוחנן ו׳:37, 44, 65).
2, 3. מדוע קשה לעתים לשמור על תחושת זהות איתנה כמשיחיים?
2 האין אנו שמחים להיות חלק מעם הנהנה מחסדו ומברכתו של יהוה? עם זאת, אין זה קל ב”זמנים קשים” אלה לשמור על תחושת זהות איתנה כמשיחיים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). הדבר נכון במיוחד לגבי צעירים הגדלים במשפחות משיחיות. נער אחד הודה: ”למרות שבאתי לאסיפות הקהילה, לא היו לי מטרות רוחניות ברורות, והאמת היא שגם לא היה לי רצון מגובש לשרת את יהוה”.
3 יש שלמרות רצונם האמיתי לשרת את יהוה, מוסחת דעתם בשל לחץ חברתי עז, השפעות עולמיות ונטיות לחטא. כאשר מופעל עלינו לחץ, אנו עלולים אט אט לאבד את זהותנו המשיחית. לדוגמה, רבים בימינו רואים בעקרונות המוסר המקראיים כמיושנים או כבלתי מציאותיים בעולם המודרני (פטרוס א׳. ד׳:4). יש הסבורים כי אין זה הכרחי לעבוד את אלוהים על־פי דרכו (יוחנן ד׳:24). באיגרתו אל האפסים מדבר פאולוס על ”רוח” העולם, או גישתו השלטת (אפסים ב׳:2). רוח זו לוחצת על בני האדם להסתגל לצורת החשיבה של חברה אשר אינה יודעת את יהוה.
4. כיצד הדגיש ישוע את הצורך לשמור על זהותנו הברורה כמשיחיים?
4 ואולם, כמשרתי יהוה מוקדשים ברי לנו שאם נאבד את זהותנו המשיחית, יהיו לכך השלכות טראגיות, ואין זה משנה אם אנו צעירים או מבוגרים. תחושה בריאה של זהות משיחית יכולה להתבסס אך ורק על אמות המידה של יהוה ועל ציפיותיו מאיתנו. הרי נבראנו בצלמו ובדמותו (בראשית א׳:26; מיכה ו׳:8). המקרא ממשיל את זהותנו הברורה כמשיחיים לבגדים עליונים החשופים לעיני כול. באשר לימינו, הזהיר ישוע: ”הנני בא כגנב. אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן ילך ערום ויראו את ערוותו”a (ההתגלות ט״ז:15). אין אנו רוצים להשיל מעלינו את תכונותינו המשיחיות ואת דפוסי התנהגותנו ולהרשות לעולם השטן לעצב אותנו כרצונו. אם כך יקרה, נאבד את ’בגדינו’ ומצבנו יהיה מצער ומביש.
5, 6. מדוע יציבות רוחנית חשובה מאוד?
5 תחושה איתנה של זהות משיחית משפיעה במידה ניכרת על בחירת כיוון בחיים. מדוע? אם עובד יהוה יאבד את תחושת זהותו הברורה, הוא עלול למצוא את עצמו לא־ממוקד וללא כיוון או מטרות מוגדרות. המקרא שב ומזהיר מפני חוסר החלטיות. ”בעל ספק”, הזהיר התלמיד יעקב, ”דומה לגלי הים הנדחפים וסוערים מפני הרוח. אותו האיש אל יחשוב כי יקבל משהו מאת יהוה, בהיותו איש הפוסח על שתי הסעיפּים הפכפך בכל דרכיו” (יעקב א׳:6–8; אפסים ד׳:14; עברים י״ג:9).
6 כיצד נוכל לנצור את זהותנו המשיחית? מה יעזור לנו להגביר את מודעותנו לזכות הגדולה להיות עובדי האל העליון? בחן נא את הדרכים הבאות.
בסס את זהותך המשיחית
7. מדוע כדאי להתחנן ליהוה שיבחן אותנו?
7 המשך לחזק את יחסיך עם יהוה. הנכס היקר מכול שיש למשיחי הוא יחסיו האישיים עם אלוהים (תהלים כ״ה:14; משלי ג׳:32). אם שאלות שונות ביחס לזהותנו המשיחית מתחילות להטריד אותנו, זו העת לבחון היטב את איכותם ועומקם של יחסים אלו. לא בכדי התחנן מחבר התהלים: ”בְּחָנני, יהוה, ונַסֵני, צָרפה כִּליותיי ולבי” (תהלים כ״ו:2). מדוע בחינה זו חיונית? משום שאין אנו מסוגלים לאמוד במהימנות את מניעינו שבסתר הלב ואת נטיותינו הצפונות עמוק פנימה. רק יהוה יכול לבחון לעומק את האדם הפנימי שלנו — את מניעינו, מחשבותינו ורגשותינו (ירמיהו י״ז:9, 10).
8. (א) איזו תועלת צומחת לנו מכך שיהוה מנסה אותנו? (ב) מה עוזר לך להתקדם כמשיחי?
8 כאשר אנו מבקשים מיהוה לבחון אותנו, אנו למעשה מזמינים אותו לנסות אותנו. הוא עשוי להרשות שמצבים מסוימים יתפתחו ויחשפו את מניעינו האמיתיים ואת נטיית לבנו (עברים ד׳:12, 13; יעקב א׳:22–25). יש לקבל נסיונות אלו בברכה מפני שזו הזדמנות עבורנו להמחיש את עומק נאמנותנו ליהוה. דרכם נוכל להראות אם אנו ’שלמים ובלא דופי ושלא חסר לנו דבר’ (יעקב א׳:2–4). תוך כדי כך, נגדל מבחינה רוחנית (אפסים ד׳:22–24).
9. האם הוכחת האמת המקראית לעצמנו היא סתם בגדר המלצה? הסבר.
9 הוכח לעצמך את האמת המקראית. תחושת הזהות שלנו כמשרתי יהוה עלולה להיחלש אם אין היא מבוססת היטב על ידע מתוך המקרא (פיליפים א׳:9, 10). כל משיחי — צעיר כמבוגר — צריך להוכיח לעצמו, לשביעות רצונו הוא, שאמונתו היא אכן האמת המצויה במקרא. פאולוס קרא לאחיו לאמונה: ”בחנו כל דבר והחזיקו בטוב” (תסלוניקים א׳. ה׳:21). משיחיים צעירים ממשפחות יראות אלוהים חייבים להבין שאין הם יכולים להתקיים על אמונת הוריהם. דוד האיץ בבנו שלמה ’לדעת את אלוהי אביו ולעובדו בלב שלם’ (דברי הימים א׳. כ״ח:9). לא די היה ששלמה הצעיר יראה כיצד אביו בונה אמונה ביהוה. היה עליו להכיר את יהוה בעצמו, וכך עשה. הוא התחנן לפני אלוהים: ”עתה חוכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה” (דברי הימים ב׳. א׳:10).
10. מדוע אין כל פסול בהעלאת שאלות כנות מתוך המניע הנכון?
10 אמונה איתנה מיוסדת על ידע. ”האמונה באה בשמיעה”, קבע פאולוס (רומים י׳:17). מה הכוונה? הכוונה היא שאם ניזון מתוך דבר־אלוהים, ייבנו אמונתנו ובטחוננו ביהוה, בהבטחותיו ובארגונו. העלאת שאלות כנות ביחס למקרא עשויה להוביל לתשובות מחזקות ביטחון. בנוסף לכך, ברומים י״ב:2 מייעץ לנו פאולוס: ’הבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו’. כיצד ניתן לעשות כן? על־ידי ’הכרת האמת’ (טיטוס א׳:1). רוח יהוה מסוגלת לעזור לנו להבין גם נושאים קשים (קורינתים א׳. ב׳:11, 12). יש לבקש מאלוהים את עזרתו כשאנו מתקשים להבין משהו (תהלים קי״ט:10, 11, 27). יהוה חפץ שנבין את דברו, נאמין בו וננהג על־פיו. הוא רואה בעין יפה שאלות כנות הנשאלות מתוך המניע הנכון.
הייה נחוש בדעתך לשאת חן בעיני אלוהים
11. (א) איזה רצון טבעי עלול להפיל אותנו בפח? (ב) כיצד נוכל לאזור אומץ להדוף את הלחץ החברתי?
11 בקש לשאת חן בעיני אלוהים ולא בעיני בני אדם. טבעי הדבר ששייכות לקבוצה כלשהי מגדירה במידה מסוימת את זהותנו. כל אחד זקוק לחברים, ונעים לנו להיות מקובלים. בגיל ההתבגרות — ובשלבים מאוחרים יותר בחיים — הלחץ החברתי יכול להיות חזק מאוד ולהוליד את הרצון הנואש לחקות אחרים או לשאת חן בעיניהם. אך לא תמיד טובתנו המרבית היא שעומדת לנגד עיניהם של חברינו ובני גילנו. לעתים הם פשוט רוצים שמישהו יצטרף אליהם בעשיית הרע (משלי א׳:11–19). משיחי שנכנע ללחץ חברתי שלילי, בדרך כלל מנסה להסתיר את זהותו (תהלים כ״ו:4). ”אל תידמו לעולם הזה”, הזהיר השליח פאולוס (רומים י״ב:2). יהוה מספק לנו את החוסן הפנימי על מנת להדוף את הלחצים מבחוץ לשחות עם הזרם (עברים י״ג:6).
12. איזה עיקרון ואיזו דוגמה יכולים לחזק אותנו לדבוק בעמדתנו בכל הקשור לביטחון באלוהים?
12 כאשר הלחץ מבחוץ מאיים לפגוע בתחושת זהותנו המשיחית, מוטב שנזכור שנאמנותנו לאלוהים חשובה עשרת מונים מדעת הקהל או מנטיות הרוב. העיקרון שבשמות כ״ג:2 מזהיר ואומר: ”לא תהיה אחרי רבים לְרָעוֹת”. כאשר רוב בני ישראל פקפקו ביכולת של יהוה לקיים את הבטחותיו, סירב כלב בן יפונה בכל תוקף לצדד בדעת הרוב. לא היה לו שמץ של ספק במהימנותן של הבטחות אלוהים, ועמדתו זו זיכתה אותו בגמול רב (במדבר י״ג:30; יהושע י״ד:6–11). האם גם אתה מוכן להדוף את לחצי הדעות הרווחות כדי לנצור את יחסיך עם אלוהים?
13. מדוע מן החוכמה להזדהות כמשיחיים?
13 אל תסתיר את זהותך המשיחית. אם נגן בראש מורם על זהותנו המשיחית, תתקיים בנו המימרה האומרת שאין הגנה טובה יותר מהתקפה. בימי עזרא נתקלו בני ישראל הנאמנים בנסיונות לסכל את מאמציהם בעשיית רצון יהוה. בתגובה לכך אמרו: ”אנחנו עבדי אלוהי השמים והארץ” (עזרא ה׳:11). אם ניתן לתגובות ולביקורות מצד אנשים עוינים להשפיע עלינו, אנו עלולים להיות משותקים מפחד. הניסיון לשאת חן בעיני כולם יגרע מיעילותנו. אם כן, אל תיבהל. תמיד טוב להזדהות כאחד מעדי־יהוה. תוכל להסביר בכבוד אך בנחישות את ערכיך, את אמונותיך ואת עמדותיך כמשיחי. דאג שאחרים ידעו שאתה נחוש בדעתך לשמור על ערכיו הגבוהים של יהוה בענייני מוסר. הבהר שיושרתך המשיחית אינה פתוחה לפשרות. הראה שאתה גאה בעקרונות המוסר שלך (תהלים ס״ד:11). אם תבלוט כמשיחי איתן, עשוי הדבר לחזק אותך, להגן עליך ואף לגרום לאחרים לחקור ולדרוש בנוגע ליהוה ולמשרתיו.
14. האם עלינו לתת ללעג ולהתנגדות לשבור את רוחנו? הסבר.
14 אמת, יהיו שאולי ילעגו לך או יצאו נגדך (יהודה 18). אם אתה משתדל להסביר את ערכיך ונתקל בתגובות שליליות, אל תיפול רוחך (יחזקאל ג׳:7, 8). לא משנה עד כמה תהיה נחוש החלטה, לעולם לא תשכנע את מי שאינם רוצים להשתכנע. זכור את פרעה. שום מכה או נס — אפילו לא מות בכורו — לא הצליחו לשכנע אותו שמשה דיבר בשם יהוה. לפיכך, אל תיתן לחרדת אדם לשתק אותך. הביטחון והאמונה באלוהים יעזרו לנו לגבור על הפחד (משלי ג׳:5, 6; כ״ט:25).
למד מהעבר, והנח יסודות לעתיד
15, 16. (א) מהי מורשתנו הרוחנית? (ב) איזו תועלת נפיק אם נהרהר במורשתנו הרוחנית לאור הכתוב בדבר־אלוהים?
15 הוקר את מורשתך הרוחנית. לאור הכתוב בדבר־אלוהים, יהיה זה לתועלתם של המשיחיים אם יהרהרו במורשתם הרוחנית העשירה. ירושה זו מקפלת בתוכה את האמת שבדבר יהוה, את תקוות חיי הנצח ואת הכבוד לייצג את אלוהים כמכריזי הבשורה. האם אתה רואה את מקומך האישי במחיצת עדיו, בקרב אותה קבוצת אנשים מבורכת אשר מוטלת עליה המשימה מצילת החיים להכריז את הבשורה? זכור, יהוה בכבודו ובעצמו אומר: ”אתם עדיי” (ישעיהו מ״ג:10).
16 שאל את עצמך שאלות כגון: ’עד כמה יקרה לי מורשת רוחנית זו? האם אני מוקיר אותה במידה כזו שעשיית רצון אלוהים עומדת בראש סולם העדיפויות שלי בחיים? האם ההערכה שאני רוחש לה רבה דיה כדי לתת לי את הכוח להדוף כל פיתוי העלול לגרום לי לאבדה?’ מורשתנו הרוחנית יכולה גם לנסוך בנו תחושה עמוקה של ביטחון רוחני שניתן ליהנות ממנו אך ורק בתוך ארגונו של יהוה (תהלים צ״א:1, 2). אם נבחן מאורעות מרשימים מן ההיסטוריה המודרנית של ארגון יהוה, עשוי הדבר להדגיש בפנינו שמאומה — לא אדם ולא כל דבר אחר — אינו מסוגל למחות את משרתי יהוה מעל פני האדמה (ישעיהו נ״ד:17; ירמיהו א׳:19).
17. מה עוד דרוש מלבד הישענותנו על מורשתנו הרוחנית?
17 כמובן, לא נוכל להישען אך ורק על מורשתנו הרוחנית. כל אחד מאיתנו חייב לטפח יחסים אישיים עם אלוהים. לאחר שפאולוס עבד קשה כדי לבנות את אמונת המשיחיים בפיליפי, הוא כתב להם: ”לכן, אהוביי, כשם שצייתם תמיד, לא רק כמו בעת נוכחותי, אלא על אחת כמה וכמה, בהיעדרי — הישמעו עתה, וביראה וברתת פעלו למימוש תשועתכם” (פיליפים ב׳:12). אי אפשר להישען על מישהו אחר למען תשועתנו.
18. כיצד יכולות פעילויותינו המשיחיות להגביר את תחושת זהותנו המשיחית?
18 מלא זמנך בפעילויות משיחיות. נאמר כי ”העבודה היא ממעצבי הזהות האישית”. בידי המשיחיים בימינו מופקדת הפעילות החיונית לבשר את הבשורה בדבר מלכות אלוהים המיוסדת. פאולוס הכריז: ”בהיותי אני שליח לגויים מכבד אני את שירותי” (רומים י״א:13). פעילות הבישור שלנו מבדילה אותנו מן העולם, והשתתפותנו בה מחזקת את זהותנו המשיחית. אם נמלא את זמננו בפעילויות תיאוקרטיות אחרות, כגון אסיפות קהילה, תוכניות לבניית בתי תפילה, מאמצים לעזור לנזקקים וכדומה, יעמיק הדבר את תחושת זהותנו כמשיחיים (גלטים ו׳:9, 10; עברים י׳:23, 24).
זהות ברורה, ברכות של ממש
19, 20. (א) מאילו ברכות ויתרונות אתה נהנה אישית מעצם היותך משיחי? (ב) מה מקנה לנו בסיס לזהותנו האמיתית?
19 חשוב לרגע על הברכות ועל היתרונות הרבים שמהם אנו נהנים בזכות היותנו משיחיים אמיתיים. נפלה בחלקנו הזכות להיות מוּכּרים אישית על־ידי יהוה. הנביא מלאכי אמר: ”אז נדברו יראי יהוה איש את רעהו, וַיַקְשֵב יהוה וישמע. וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה ולחושבי שמו” (מלאכי ג׳:16). פתוחה בפנינו האפשרות להיחשב בעיני אלוהים לידידיו (יעקב ב׳:23). חיינו מעוטרים בתחושת תכלית ברורה, במשמעות עמוקה ובמטרות בריאות ומועילות. בנוסף לכול, זכינו לתקווה לעתיד נצחי (תהלים ל״ז:9).
20 זכור שזהותך וערכך האמיתיים נמדדים על־ידי אלוהים ולא לפי מה שבני אדם אחרים חושבים עליך. יהיו אשר ימדדו אותנו על־פי אמות מידה אנושיות הלוקות בחסר. אבל אהבת אלוהים ודאגתו האישית הן הבסיס האמיתי לערכנו — אנו שייכים לו (מתי י׳:29–31). אהבתנו לאלוהים עשויה להעניק לנו את תחושת הזהות הגדולה מכול ואת הכיוון הברור ביותר בחיים. ”מי שאוהב את אלוהים, הוא ידוע לאלוהים” (קורינתים א׳. ח׳:3).
[הערת שוליים]
a מילים אלו אולי מתייחסות לחובותיו של פקיד הר הבית בירושלים. באשמורות הלילה סייר במקדש כדי לבדוק אם השומרים הלוויים ערים או ישנים בעמדותיהם. שומר שנתפס ישן הוכה במקל, ובגדיו העליונים הועלו באש כעונש מחפיר.
האם אתה זוכר?
• מדוע הכרחי שהמשיחי ינצור את זהותו הרוחנית?
• כיצד נוכל לבסס את זהותנו המשיחית?
• כאשר אין אנו בטוחים בעיני מי לשאת חן, אילו גורמים יעזרו לנו לקבל החלטה נכונה?
• כיצד תחושת זהות איתנה מעצבת את עתידנו כמשיחיים?
[תמונות בעמוד 21]
אם נמלא את זמננו בפעילויות משיחיות, עשוי הדבר לחזק את זהותנו המשיחית