משיחיים — הייו גאים במי שאתם!
”המתהלל יתהלל ביהוה” (קורינתים א׳. א׳:31).
1. איזו מגמה ניכרת ביחס לדת?
”אַפַּתֵיאיזם” [אפאתיה=אדישות, תיאיזם=אמונה בקיום אלוהים]. פרשן לענייני דת השתמש לאחרונה במילה זו לתיאור עמדתם של רבים ביחס לאמונתם. הוא הסביר: ”ההתפתחות המרכזית בדת המודרנית היא לכיוון של היעדר דת — גישה שהגדרתה הקולעת ביותר היא ’אַפַּתֵיאיזם’”. הוא הרחיב את הדיבור והגדיר את המונח כ”אי־נכונות להקדיש יותר מדי תשומת לב לענייני דת”. מנקודת ראותו, רבים ”מאמינים באלוהים...; אבל פשוט לא אכפת להם ממנו”.
2. (א) מדוע אין זה מפתיע שאנשים נעשים אדישים מבחינה רוחנית? (ב) באיזו סכנה מעמידה האדישות את המשיחיים האמיתיים?
2 הנטייה לאדישות אינה מפתיעה את תלמידי המקרא (לוקס י״ח:8). וחוסר עניין בדת ככלל הוא תופעה צפויה. כבר זמן רב שדתות הכזב מתעות ומאכזבות את האנושות (ההתגלות י״ז:15, 16). ואולם, הרוח השלטת של אדישות והיעדר קנאות מעמידה בסכנה את המשיחיים האמיתיים. לא נוכל להרשות לעצמנו להתייחס בשוויון נפש לאמונה שלנו ולאבד את קנאתנו לשירות אלוהים ולאמת המקראית. ישוע התרה מפני יחס פושר זה בדברי האזהרה שהפנה במאה הראשונה אל המשיחיים בלָאוֹדִיקֵאָה: ”לא קר אתה ולא חם. מי ייתן והיית קר או חם. ...אתה פושר” (ההתגלות ג׳:15–18).
לראות את עצמנו נכוחה
3. באילו קווים בזהותם יכולים המשיחיים להתגאות?
3 כדי להילחם באדישות רוחנית, חייבים המשיחיים לראות את עצמם בראייה ברורה ולהתגאות במידה סבירה בזהותם הייחודית. בתור משרתיו של יהוה ותלמידיו של המשיח, ניתן למצוא במקרא תיאורים המגדירים בבהירות את זהותנו. אנו ’עדיו’ של יהוה, ה”עובדים יחד עם אלוהים” בהכרזת ה”בשורה” (ישעיהו מ״ג:10; קורינתים א׳. ג׳:9; מתי כ״ד:14). אנו אנשים ’האוהבים זה את זה’ (יוחנן י״ג:34). כל אחד מן המשיחיים האמיתיים ’מרגיל את חושיו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14). אנו כ”מאורות בעולם” (פיליפים ב׳:15). איננו חוסכים מאמצים ’להיטיב את דרכינו בגויים’ (פטרוס א׳. ב׳:12; פטרוס ב׳. ג׳:11, 14).
4. כיצד יכול עובד יהוה לדעת אילו היבטים אינם מאפיינים אותו?
4 עובדי יהוה אמיתיים יודעים גם אילו היבטים אינם מאפיינים אותם. ”אין הם מן העולם”, כשם שמנהיגם, ישוע המשיח, לא היה מן העולם (יוחנן י״ז:16). הם נבדלים מן ”הגויים” אשר ’חשוכי דעת הם וזרים לחיי אלוהים’ (אפסים ד׳:17, 18). משום כך, תלמידי ישוע דוחים את ’הרֶשע ואת תאוות העולם וחיים בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות’ (טיטוס ב׳:12).
5. מהי משמעות הקריאה ’להתהלל ביהוה’?
5 ראייתנו הברורה בנוגע לזהותנו ויחסינו עם ריבון היקום מניעים אותנו להתהלל ביהוה’ (קורינתים א׳. א׳:31). מהי התהללות זו? כמשיחיים אמיתיים, אנו גאים בכך שיהוה הוא אלוהינו. המילים הבאות משמשות נר לרגלינו: ”בזאת יתהלל המתהלל הַשְׂכֵּל ויָדוֹע אותי, כי אני יהוה, עושה חסד, משפט וצדקה בארץ” (ירמיהו ט׳:23). אנו ’מתהללים’ בַּזכות לדעת את אלוהים ולשמש כלי בידיו לעזרת הזולת.
הקושי
6. מדוע יש המתקשים לשמור על תפיסה חדה ביחס לזהותם כמשיחיים?
6 יש להודות שאין זה תמיד קל לשמור על תפיסה חדה ביחס לזהותנו הייחודית כמשיחיים. צעיר אחד שחונך כמשיחי מספר שלזמן מה היה חלש מבחינה רוחנית: ”הרגשתי לפעמים שאינני יודע למה אני אחד מעדי־יהוה. היכרתי את האמת מינקות. מדי פעם חשבתי לעצמי שזו סתם עוד אחת מן הדתות הממוסדות והמקובלות”. יש שמרשים לעולם הבידור, לתקשורת ההמונים ולהשקפת החיים החילונית הרווחת בימינו לעצב את זהותם (אפסים ב׳:2, 3). ישנם משיחיים העוברים לפרקים תקופות של חיבוטי נפש ושל בחינה מחדש באשר לערכיהם ולמטרותיהם בחיים.
7. (א) איזה מין חשבון נפש ראוי שיערכו משרתי אלוהים? (ב) היכן אורבת הסכנה?
7 האם מידה מסוימת של עשיית חשבון נפש פסולה בתכלית? לא. אולי זכור לך שהשליח פאולוס עודד את המשיחיים לבחון את עצמם ללא הרף: ”נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם” (קורינתים ב׳. י״ג:5). השליח קרא במילים אלו לעשייה בריאה שתכליתה לאתר חולשות רוחניות שאולי מתפתחות, על מנת לנקוט את הצעדים הנחוצים לתיקון המצב. משיחי הבוחן אם הוא עומד באמונה, חייב לבדוק אם דבריו ומעשיו עולים בקנה אחד עם האמונה שעליה הוא מצהיר. לעומת זאת, בחינה עצמית המנותבת לכיוונים מוטעים ואשר מניעה אותנו לחפש לנו ”זהות” או למצוא תשובות מבלי להביא בחשבון את יחסינו עם יהוה או את הקהילה המשיחית, תתברר כחסרת טעם ועלולה להיות הרת אסון מבחינה רוחנית.a לעולם לא נרצה ש’תישבר ספינת אמונתנו’ (טימותיאוס א׳. א׳:19).
אין אנו מחוסנים מפני בעיות
8, 9. (א) כיצד ביטא משה את לבטיו? (ב) כיצד הגיב יהוה להסתייגותו של משה? (ג) כיצד אתה מושפע מדברי החיזוק של יהוה?
8 האם משיחיים המתנסים לעתים בלבטים צריכים לראות בכך כישלון? ודאי שלא! עליהם להתנחם בידיעה שתחושות אלו אינן בגדר חידוש. גם בימי קדם התנסו בהן עדי אלוהים נאמנים. ראה, לדוגמה, את משה אשר נודע באמונתו, בנאמנותו ובמסירותו היוצאות מגדר הרגיל. כאשר הוטלה על כתפיו משימה שנראתה לו קשה ביותר, שאל משה בהססנות: ”מי אנוכי?” (שמות ג׳:11) סביר להניח שהתשובה שחלפה במוחו הייתה, ’אני לא שווה שום דבר!’ או, ’אני לא מסוגל!’ היו היבטים מסוימים ברקע של משה שאולי גרמו לו לחוש בלתי כשיר: הוא היה חלק מאומה של עבדים. בני ישראל דחו אותו. הוא לא היה איש דברים (שמות א׳:13, 14; ב׳:11–14; ד׳:10). הוא היה רועה צאן, משלח יד שהמצרים תיעבו (בראשית מ״ו:34). אין פלא שחש שאין הוא מתאים לשמש כגואל עמו המשועבד של אלוהים!
9 כדי לחזק את ידי משה הבטיח לו יהוה שתי הבטחות כבדות משקל: ”אהיה עימך, וזה לך האות כי אנוכי שלחתיך: בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוהים על ההר הזה” (שמות ג׳:12). אלוהים אמר למשרתו ההססן כי תמיד יהיה עימו. בנוסף לכך, יהוה ציין שהוא לבטח ישחרר את עמו. לאורך הדורות הבטיח אלוהים הבטחות תמיכה דומות. לדוגמה, ביד משה אמר לעם ישראל על סף כניסתם לארץ ההבטחה: ”חיזקו ואימצו... יהוה אלוהיך הוא ההולך עימךְ. לא ירפך ולא יַעַזְבֶךָּ” (דברים ל״א:6). גם על יהושע השרה יהוה ביטחון ואמר לו: ”לא יתייצב איש לפניך כל ימי חייך. ... אהיה עימך. לא ארפך ולא אֶעֶזְבֶךָּ” (יהושע א׳:5). ולמשיחיים הוא מבטיח: ”לא ארפך ולא אעזבך” (עברים י״ג:5). בהתחשב בתמיכה איתנה כזו, עלינו להיות גאים בכך שאנו משיחיים!
10, 11. מה עזר לאסף הלוי לתקן את גישתו ביחס לערך שירותו למען יהוה?
10 כחמש מאות שנה לאחר ימי משה, כתב בגילוי לב לוי נאמן בשם אסף על ספקותיו ביחס להליכה בדרך הישר. בעודו נאבק לשרת את אלוהים אל מול נסיונות ופיתויים, ראה אסף שיש הבזים לאלוהים ובכל זאת צוברים כוח ומשגשגים. כיצד הושפע מכך? הוא הודה: ”ואני, כמעט נָטָיוּ רגליי, כאַין שופּכו אשוריי. כי קינאתי בהוללים, שלום רשעים אראה”. הוא החל לפקפק בתועלת שצומחת לעובדי יהוה. ”אך ריק זיכּיתי לבבי וארחץ בניקיון כפיי”, חשב אסף. ”וָאֱהִי נגוע כל היום” (תהלים ע״ג:2, 3, 13, 14).
11 כיצד התמודד אסף עם רגשות אלו שלא נתנו לו מנוח? האם התכחש להם? לא. הוא ביטא אותם בתפילה לאלוהים במזמור ע״ג. נקודת המפנה חלה באחד מביקוריו בבית המקדש. שם הגיע לידי הכרה כי המסירות לאלוהים היא עודנה הדרך הטובה מכול. מתוך הערכה רוחנית מחודשת, הבין כי יהוה שונא רע ובבוא העת יבואו הרשעים על עונשם (תהלים ע״ג:17–19). בתוך כך, חיזק אסף את תחושת זהותו כמשרת יהוה מכובד. הוא אמר לאלוהים: ”ואני תמיד עימך; אחזת ביד ימיני. בעצתך תנחני, ואחר כבוד תיקחני” (תהלים ע״ג:23, 24). אסף שב להתגאות באלוהיו (תהלים ל״ד:3).
הייתה להם תחושת זהות חזקה
12, 13. הבא דוגמאות של דמויות מקראיות אשר התגאו ביחסיהם עם אלוהים.
12 אחת הדרכים לחיזוק תחושת זהותנו כמשיחיים היא לבחון ולחקות את אמונתם של עובדי אל נאמנים, אשר חרף הקשיים והבעיות היו גאים ביחסיהם עם אלוהים. תן דעתך ליוסף בן יעקב. בנעוריו בגדו בו ומכרוהו כעבד, והוא הורחק מאות קילומטרים מאביו ירא האלוהים אל מצרים — עולם השונה בתכלית מן האווירה החמימה והתומכת של ביתו. במצרים לא היה שום אדם בשר ודם שיוסף יכול היה לפנות אליו ולקבל עצות הנובעות מאלוהים. כמו כן, היה עליו להתמודד עם מצבים קשים שבחנו את טוהר מידותיו ואת בטחונו באלוהים. למרות הכול, ניכר היה שיוסף משקיע מאמץ מודע על מנת לשמור על תחושת זהות איתנה כמשרת אלוהים, ודָבַק בנכון ובישר על־פי מה שידע. לכבוד נחשב לו הדבר להיות עובד יהוה גם בסביבה עוינת, והוא לא היסס להביע את רגשותיו (בראשית ל״ט:7–10).
13 חלפו כשמונה מאות שנה, ונערה שבויה מארץ ישראל לא שכחה את זהותה כעובדת יהוה. כשנפלה לידיה ההזדמנות, זיהתה את אלישע כנביא האלוהים ובכך מסרה באומץ לב עדות ראויה לשבח על יהוה (מלכים ב׳. ה׳:1–19). כעבור שנים הנהיג המלך הצעיר יאשיהו, על אף סביבתו המושחתת, תיקוני דת ארוכי טווח, שיפץ את היכל אלוהים והחזיר את העם אל יהוה. הוא היה גאה באמונתו ובפולחנו (דברי הימים ב׳, פרקים ל״ד, ל״ה). דניאל ושלושת רעיו העברים בבבל מעולם לא שכחו את זהותם כמשרתי יהוה, וגם תחת לחץ ופיתויים שמרו על תומתם. ברור היה שהם גאים להיות משרתי יהוה (דניאל א׳:8–20).
הייה גאה במי שאתה
14, 15. מה כרוך בהתהללות בזהותנו המשיחית?
14 משרתי אלוהים אלו הצליחו את דרכם משום שטיפחו תחושת גאווה בריאה ביחס למעמדם לפני אלוהים. ומה לגבינו כיום? מה עלינו לעשות כדי להתהלל בזהותנו המשיחית?
15 בראש ובראשונה, התהללות זו כוללת הכרת טובה עמוקה על כך שאנו חלק מעם הנושא את שם יהוה ונהנה מברכתו ומחסדו. לאלוהים אין ספקות בנוגע למי ששייכים לו. השליח פאולוס שחי בתקופה של בלבול דתי רב, כתב: ”יודע יהוה את אשר לו” (טימותיאוס ב׳. ב׳:19; במדבר ט״ז:5). יהוה גאה במי ששייכים לו. הוא מצהיר: ”הנוגע בכם נוגע בבבת עינו [”עיני”, תיקון סופרים]” (זכריה ב׳:12). ברור שיהוה אוהב אותנו. בתגובה עלינו לרקום עימו יחסים המושתתים על אהבה עמוקה כלפיו. פאולוס ציין: ”מי שאוהב את אלוהים, הוא ידוע לאלוהים” (קורינתים א׳. ח׳:3).
16, 17. מדוע יכולים המשיחיים, צעירים כמבוגרים, להתגאות במורשתם הרוחנית?
16 כדאי שצעירים שהתחנכו כעדי־יהוה יבחנו את עצמם ויראו אם זהותם המשיחית הולכת ומתחזקת תודות ליחסים אישיים עם אלוהים. אין הם יכולים להסתמך פשוט על אמונת הוריהם. ביחס לכל אחד ממשרתי אלוהים כתב פאולוס: ”בעיני אדוניו הוא עומד או נופל”. ועל כן מוסיף פאולוס וכותב: ”כל אחד מאיתנו ייתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (רומים י״ד:4, 12). למותר לציין שהמשכת המסורת המשפחתית שלא בלב שלם אינה יכולה לשמש בסיס ליחסים אינטימיים וארוכי טווח עם יהוה.
17 לאורך ההיסטוריה הייתה שרשרת רציפה של עדי־יהוה. היא התחילה מהבל הנאמן — לפני כ־000,6 שנה — הגיעה עד ’ההמון הרב’ המורכב מהעדים בני זמננו, והיא תימשך עד לאינספור עובדי יהוה אשר ייהנו מעתיד נצחי (ההתגלות ז׳:9; עברים י״א:4). אנחנו החוליה העכשווית בשרשרת ארוכה זו של עובדי אל נאמנים. איזו מורשת רוחנית עשירה נפלה לידינו!
18. כיצד אנו נבדלים מן העולם בערכינו ובאמות המידה שלנו?
18 זהותנו המשיחית מקפלת בתוכה גם את מערכת הערכים, התכונות, אמות המידה והמאפיינים המזהים אותנו כמשיחיים. זוהי ה”דרך”, הדרך המוצלחת האחת והיחידה לחיות את החיים ולמצוא חן בעיני אלוהים (מעשי השליחים ט׳:2; אפסים ד׳:22–24). המשיחיים ’בוחנים כל דבר ומחזיקים בטוב’! (תסלוניקים א׳. ה׳:21) יש לנו הבנה ברורה באשר להבדל העצום בין דת האמת המשיחית לבין העולם המתנכר לאלוהים. יהוה אינו מותיר מקום לטשטוש השוני בין דת האמת לבין דתות הכזב. ביד נביאו מלאכי הצהיר אלוהים: ”ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע; בין עובד אלוהים לאשר לא עֲבָדו” (מלאכי ג׳:18).
19. מה לעולם לא יקרה למשיחיים האמיתיים?
19 מאחר שכל כך חשוב להתהלל ביהוה בעולם מבולבל ואובד עצות זה, מה יעזור לנו להחזיק בגאווה בריאה באלוהינו ובתחושת זהות משיחית איתנה? עצות מועילות תמצא במאמר הבא. כשתעבור עליהן, זכור שעל דבר אחד אין עוררין: המשיחיים האמיתיים לעולם לא ייפלו קורבן ל”אַפַּתֵיאיזם”.
[הערת שוליים]
a התייחסות זו עניינה אך ורק בזהותנו המשיחית. יש הסובלים מבעיות נפשיות ואולי זקוקים לטיפול מקצועי.
האם אתה זוכר?
• כיצד יכולים המשיחיים ’להתהלל ביהוה’?
• מה למדת מדוגמתם של משה ואסף?
• אילו דמויות מקראיות התגאו בשירותם למען אלוהים?
• מה כרוך בהתהללות בזהותנו המשיחית?
[תמונה בעמוד 14]
לזמן מה התנסה משה בלבטים
[תמונות בעמוד 15]
משרתי יהוה קדומים רבים התגאו בזהותם הייחודית