דבר יהוה חי

נקודות בולטות מספר דברי הימים ב׳‏

בפתיחת ספר דברי הימים ב׳ שלמה כבר מכהן כמלך ישראל.‏ הספר נחתם בדברים הבאים,‏ דברי המלך כורש הפרסי אל הגולים היהודים שישבו בבבל:‏ ”‏[‏יהוה]‏ פקד עליי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה.‏ מי בכם מכל עמו,‏ יהוה אלוהיו עימו,‏ ויָעַל [‏לירושלים]‏”‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏23‏)‏.‏ הספר הושלם על־ידי עזרא הכהן ב־460 לפה״ס,‏ ומסקר תקופה של 500 שנה — מ־1037 לפה״ס עד 537 לפה״ס.‏

בזכות הצהרת כורש היהודים יכולים לשוב לירושלים ולכונן בה מחדש את עבודת יהוה.‏ עם זאת,‏ הגלות הארוכה גבתה מהם מחיר כבד.‏ לשבי ציון היו ידיעות דלות מאוד באשר להיסטוריה הלאומית שלהם.‏ דברי הימים ב׳ סיפק להם סיכום חי של מאורעות מימי המלכים לבית דוד.‏ מן הראוי שגם אנחנו נשים לב לתיאור המאורעות,‏ משום שהוא מבליט את הברכות הנובעות מציות לאלוהי האמת ואת מה שעולה בגורלם של הממרים את פיו.‏

מלך בונה בית ליהוה

‏(‏דברי הימים ב׳.‏ א׳:‏1 עד ט׳:‏31‏)‏

יהוה נותן לשלמה המלך את משאלת לבו — חוכמה וידע — ומוסיף על כך עושר וכבוד.‏ המלך בונה בירושלים בית מפואר ליהוה,‏ והעם מרגישים ”‏שמחים וטובי לב”‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ז׳:‏10‏)‏.‏ שלמה הופך להיות ’‏גדול מכל מלכי הארץ לעושר וחוכמה’‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ט׳:‏22‏)‏.‏

שלמה מולך 40 שנה על ישראל ואז ’‏שוכב עם אבותיו,‏ ורחבעם בנו מולך תחתיו’‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ט׳:‏31‏)‏.‏ עזרא אינו מזכיר את העובדה ששלמה סטה לבסוף מעבודת אלוהים האמיתית.‏ המגרעות היחידות שמוזכרות לגבי המלך קשורות להחלטתו הלא־נבונה לרכוש סוסים רבים ממצרים ולנישואיו לבת פרעה.‏ מכאן שעזרא מציג את המאורעות מנקודת מבט חיובית.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

ב׳:‏13 ‏— מדוע שושלת היוחסין של בעל המלאכה בפסוק זה שונה מזו שבמלכים א׳.‏ ז׳:‏14‏?‏ במלכים א׳ נאמר שאמו של בעל המלאכה היא ”‏אישה אלמנה.‏.‏.‏ ממטה נפתלי”‏ משום שהייתה נשואה בתחילה לאיש משבט זה.‏ היא הייתה משבט דן.‏ אחרי מות בעלה נישאה לאיש צורי,‏ ובעל המלאכה נולד מנישואין אלה.‏

ב׳:‏17;‏ ח׳:‏10 ‏— בפסוקים אלה נאמר שמספר ה”‏מנצחים”‏ ו”‏הרודים”‏ כמשגיחים על כוח העבודה היה 600,‏3 ועוד 250.‏ אך במלכים א׳.‏ ה׳:‏30;‏ ט׳:‏23 נאמר שמספרם היה 300,‏3 ועוד 550.‏ מדוע הנתונים שונים?‏ השוני נעוץ ככל הנראה באופן הסיווג של המשגיחים.‏ ייתכן שדברי הימים ב׳ מבדיל בין 600,‏3 משגיחים שלא היו מבני ישראל ובין 250 מבית ישראל,‏ ואילו מלכים א׳ מבחין בין 300,‏3 ”‏רודים”‏ [‏מנהלי עבודה]‏ ובין 550 שרי הניצבים שהיו בדרגה גבוהה יותר.‏ כך או כך,‏ סך כל המשגיחים היה 850,‏3.‏

ד׳:‏2–4 ‏— מדוע דמויות של בקרים שימשו בבניית היסוד של ’‏הים המוצק’‏?‏ הבקר,‏ או השור,‏ מסמל במקרא כוח (‏יחזקאל א׳:‏10;‏ ההתגלות ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ השימוש בבקר היה בהחלט מתאים,‏ שהרי 12 שוורי הנחושת החזיקו את ה”‏ים”‏ הגדול,‏ שמשקלו היה כ־30 טון.‏ עשיית דמויות הבקר למטרה זו לא הייתה בגדר הפרת הדיבר השני,‏ משום שדיבר זה אסר על עשיית צלמים למטרות פולחן (‏שמות כ׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

ד׳:‏5 ‏— מה הייתה הקיבולת המלאה של הים המוצק?‏ הים יכול היה להכיל שלושת אלפים ”‏בתים”‏,‏ השווים ל־000,‏66 ליטר בקירוב.‏ אך סביר להניח שבדרך כלל מילאו אותו עד לגובה של שני שלישים מן הקיבולת המלאה שלו.‏ במלכים א׳.‏ ז׳:‏26 נאמר:‏ ”‏אלפיים בת [‏000,‏44 ליטר]‏ יכיל [‏הים]‏”‏.‏

ה׳:‏4,‏ 5,‏ 10 ‏— אילו פריטים מן המשכן המקורי הובאו אל תוך מקדש שלמה?‏ הפריט היחיד שנשמר במקדש שלמה מאוהל העדות המקורי היה ארון הברית.‏ נראה כי אחרי בניית המקדש הועבר המשכן מגבעון לירושלים,‏ ונשמר שם (‏דברי הימים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏11,‏ 12‏.‏ משאלתו של שלמה הראתה ליהוה שרכישת חוכמה וידע עמדה בראש מעייניו של המלך.‏ תפילותינו לאלוהים חושפות את הטמון בלבנו.‏ מן התבונה שנבחן את תוכן תפילותינו.‏

ו׳:‏4‏.‏ מן הראוי שהערכה עמוקה לחסדו וטובו של יהוה תניע אותנו לברך אותו,‏ כלומר,‏ להלל אותו ברגשות חיבה והכרת טובה.‏

ו׳:‏18–21‏.‏ אין מבנה כלשהו המסוגל להכיל את אלוהים,‏ אך בכל זאת המקדש נועד להיות המרכז של עבודת יהוה.‏ אולמי המלכות של עדי־יהוה משמשים כיום כמרכזים מקומיים לעבודת אלוהים האמיתית.‏

ו׳:‏19,‏ 22,‏ 32‏.‏ יהוה היה נגיש לכל אדם,‏ מן המלך ועד לקטן בעם,‏ ואפילו לנוכרי שבא לדרוש אותו בלב ישרa (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏

שושלת המלכים מבית דוד

‏(‏דברי הימים ב׳.‏ י׳:‏1 עד ל״ו:‏23‏)‏

ממלכת ישראל המאוחדת נחלקת לשתי מלכויות — ממלכת ישראל הצפונית בת עשרת השבטים,‏ והממלכה הדרומית בת שני השבטים,‏ יהודה ובנימין.‏ הכוהנים והלוויים ברחבי ישראל נאמנים בראש ובראשונה לברית המלכות ולא לרגשי לאומנות,‏ ומצדדים בבנו של שלמה,‏ רחבעם.‏ אוצרות בית המקדש נבזזים קצת יותר מ־30 שנה אחרי בנייתו.‏

מבין 19 המלכים שמלכו אחרי רחבעם,‏ חמישה מהם נאמנים,‏ שלושה מתחילים יפה ולבסוף סוטים מדרך הישר,‏ ואחד שב מדרכו הרעה.‏ שאר המלכים עושים את הרע בעיני יהוה.‏b הדגש מושם על מעשיהם של חמשת המלכים אשר שמים את מבטחם ביהוה.‏ התיאור של שיקום עבודת המקדש בניצוחו של חזקיהו וארגון חגיגת הפסח הגדולה בהנהגת יאשיהו היה ודאי מעודד מאוד עבור היהודים שרצו לכונן מחדש את עבודת יהוה בירושלים.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

י״ג:‏5 ‏— מה פירוש הביטוי ”‏ברית מלח”‏?‏ המלח,‏ בשל תכונותיו המשמרות,‏ הפך להיות סמל לתמידיות ואי־שינוי.‏ לפיכך,‏ ”‏ברית מלח”‏ מצביעה על הסכם כובל.‏

י״ד:‏1–4;‏ ט״ו:‏7 ‏— האם המלך אסא הסיר את כל ”‏הבמות”‏?‏ נראה שלא.‏ ייתכן שאסא הסיר רק את הבמות ששימשו לפולחן אלילי כזב ולא את הבמות ששימשו את העם לעבודת יהוה.‏ אפשר גם שהבמות הוקמו שוב לקראת סוף שלטונו של אסא.‏ את הבמות האלה הסיר בנו יהושפט.‏ לאמיתו של דבר,‏ אפילו בימי מלכות יהושפט לא סרו הבמות לחלוטין (‏דברי הימים ב׳.‏ י״ז:‏5,‏ 6;‏ כ׳:‏31–33‏)‏.‏

ט״ו:‏9;‏ ל״ד:‏6 ‏— מה הייתה עמדתו של שבט שמעון אחרי שנקרעה ממלכת ישראל?‏ שבט שמעון קיבל כנחלה מספר מובלעות ביהודה,‏ ולכן מבחינה גיאוגרפית היה כלול בממלכת יהודה ובנימין (‏יהושע י״ט:‏1‏)‏.‏ אך במישור הדתי והפוליטי תמך השבט בממלכה הצפונית (‏מלכים א׳.‏ י״א:‏30–33;‏ י״ב:‏20–24‏)‏.‏ לפיכך,‏ שמעון נמנה עם הממלכה בת עשרת השבטים.‏

ט״ז:‏13,‏ 14 ‏— האם גווייתו של אסא נשרפה?‏ לא.‏ ה’‏שריפה הגדולה עד למאוד’‏ אינה מתייחסת לשריפת גופתו של אסא,‏ אלא לשריפת בשמים (‏הערת שוליים בתרגום ע״ח עם הפניות‏)‏.‏

ל״ה:‏3 ‏— מהיכן ציווה יאשיהו להביא את ארון הקודש אל המקדש?‏ המקרא אינו מציין אם הארון הוצא קודם לכן מן המקדש על־ידי אחד המלכים הרעים או שיאשיהו שמר אותו במקום אחר במהלך השיפוצים הנרחבים של בית המקדש.‏ האזכור ההיסטורי היחיד של הארון אחרי ימי שלמה קשור למקרה שבו ציווה יאשיהו להביאו אל תוך המקדש.‏

לקחים עבורנו:‏

י״ג:‏13–18;‏ י״ד:‏10,‏ 11;‏ ל״ב:‏9–23‏.‏ איזה לקח רב עוצמה בדבר חשיבות הביטחון ביהוה!‏

ט״ז:‏1–5,‏ 7;‏ י״ח:‏1–3,‏ 28–32;‏ כ״א:‏4–6;‏ כ״ב:‏10–12;‏ כ״ח:‏16–22‏.‏ בריתות עם נוכרים או עם לא־מאמינים גוררות השלכות טראגיות.‏ מן התבונה שנימנע ממעורבות לא הכרחית עם העולם (‏יוחנן י״ז:‏14,‏ 16;‏ יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏

ט״ז:‏7–12;‏ כ״ו:‏16–21;‏ ל״ב:‏25,‏ 26‏.‏ אסא סטה ביהירות מדרך הישר בשנים האחרונות לחייו.‏ גבהות לב הובילה למפלתו של עוזיהו.‏ חזקיהו פעל שלא בתבונה,‏ ואולי אף מתוך גאווה,‏ כאשר הציג לראווה לשליחים מבבל את אוצרותיו (‏ישעיהו ל״ט:‏1–7‏)‏.‏ ”‏לפני שבר גאון [‏גאווה]‏”‏,‏ מזהיר המקרא,‏ ”‏ולפני כישלון גובה רוח”‏ (‏משלי ט״ז:‏18‏)‏.‏

ט״ז:‏9‏.‏ יהוה עוזר למי שלבבם שלם אליו,‏ והוא מוכן ורוצה להשתמש בכוחו למענם.‏

י״ח:‏12,‏ 13,‏ 23,‏ 24,‏ 27‏.‏ בדומה למיכיהו עלינו לדבר באומץ לב ועוז רוח על יהוה ועל מטרותיו.‏

י״ט:‏1–3‏.‏ יהוה מחפש בנו את הטוב אפילו כשאנחנו מכעיסים אותו.‏

כ׳:‏1–28‏.‏ נוכל להיות בטוחים שאם נפנה ליהוה בענווה ונבקש את הדרכתו,‏ הוא יימצא לנו (‏משלי ט״ו:‏29‏)‏.‏

כ׳:‏17‏.‏ כדי ’‏לראות את ישועת יהוה’‏ עלינו ’‏להתייצב’‏ כתומכים פעילים במלכות אלוהים.‏ במקום לפעול באופן עצמאי,‏ חיוני ש’‏נעמוד’‏ ונשים את מלוא מבטחנו ביהוה.‏

כ״ד:‏17–19;‏ כ״ה:‏14‏.‏ יואש ואמציהו נפלו במלכודת העבודה הזרה.‏ גם כיום עבודת אלילים מפתה באותה מידה,‏ במיוחד כשהיא לובשת צורות מחוכמות בדמות חמדנות ולאומנות (‏קולוסים ג׳:‏5;‏ ההתגלות י״ג:‏4‏)‏.‏

ל״ב:‏6,‏ 7‏.‏ גם עלינו להיות אמיצים וחזקים,‏ ו’‏ללבוש את מלוא נשק האלוהים’‏ במלחמתנו הרוחנית (‏אפסים ו׳:‏11–18‏)‏.‏

ל״ג:‏2–9,‏ 12,‏ 13,‏ 15,‏ 16‏.‏ אדם שמגלה חרטה אמיתית עוזב את דרך הרע ומשקיע מאמצים נחושים לעשות את הטוב.‏ אפילו מי שעשה מעשי רשע כמו המלך מנשה יכול לזכות לרחמי יהוה אם הוא מגלה חרטה אמיתית.‏

ל״ד:‏1–3‏.‏ ביכולתנו להכיר את יהוה ולעבוד אותו למרות נסיבות קשות שאולי העיבו על ילדותנו.‏ ייתכן שמנשה,‏ אחרי ששב בתשובה,‏ היה גורם השפעה חיובי עבור נכדו יאשיהו הצעיר.‏ הגורמים החיוביים שהשפיעו על יאשיהו הניבו בסופו של דבר תוצאות טובות,‏ ואותו הדבר יכול לקרות גם לנו.‏

ל״ו:‏15–17‏.‏ יהוה רחום וסבלן.‏ אך יש גבול לרחמנותו וסבלנותו.‏ מן ההכרח שאנשים ייענו בחיוב לפעילות ההכרזה על המלכות על מנת שיוכלו להיוושע כאשר ישמיד יהוה את הסדר העולמי הנוכחי.‏

ל״ו:‏17,‏ 22,‏ 23‏.‏ דבר יהוה תמיד מתגשם (‏מלכים א׳.‏ ט׳:‏7,‏ 8;‏ ירמיהו כ״ה:‏9–11‏)‏.‏

ספר מדרבן

‏”‏ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל”‏,‏ נאמר בדברי הימים ב׳.‏ ל״ד:‏33‏,‏ ”‏ויעבד את כל הנמצא בישראל,‏ לעבוד את יהוה אלוהיהם”‏.‏ מה דרבן את יאשיהו לעשות זאת?‏ כאשר הביא שפן הסופר למלך יאשיהו את ספר תורת יהוה שמצא,‏ ציווה המלך להקריאו בקול.‏ המסר חדר לעמקי לבו של יאשיהו והניע אותו לקדם בקנאות את עבודת אלוהים הטהורה במשך חייו.‏

קריאה והרהורים בדבר־אלוהים יכולים להשפיע עלינו עמוקות.‏ האין זה נכון שהרהורים בתולדות המלכים מבית דוד מעודדים אותנו לחקות את דוגמתם של אלה אשר תלו ביהוה את מבטחם,‏ ומצד שני לא לעשות כמעשיהם של מי שלא פעלו כך?‏ דברי הימים ב׳ מדרבן אותנו להיות קנאים אך ורק לאלוהי האמת ולשמור לו אמונים.‏ המסר שבו ללא ספק חי ופועל (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

האם אתה יודע מדוע הבקרים שניצבו בבסיס הים המוצק היו סמל מתאים?‏

‏[‏תמונות בעמוד 21]‏

יאשיהו לא קיבל סיוע רב כילד,‏ אך בכל זאת היה נאמן ליהוה בבגרותו