מבשרים גמישים הצועדים עם רוח הזמן
”אני הכול למען הכול כדי שאושיע לפחות כמה מהם” (קורינתים א׳. ט׳:22).
1, 2. (א) באילו מובנים היה השליח פאולוס מבשר יעיל? (ב) כיצד תיאר פאולוס את גישתו לגבי שליחותו?
הוא הרגיש בנוח הן במחיצת אינטלקטואלים מפולפלים והן בחברת עושי אוהלים צנועים, וידע לשכנע רומים רמי מעלה וגם איכרים מפריגיה. הדברים שכתב הניעו לפעולה גם יוונים ליבראלים וגם יהודים שמרנים. ההיגיון שבדבריו היה מוחץ, והייתה לו השפעה חזקה על רגשות מאזיניו. הוא ניסה למצוא מכנה משותף עם כל אדם, ובלבד שיוכל להוביל כמה לאמונה במשיח (מעשי השליחים כ׳:21).
2 מדובר בשליח פאולוס, שללא ספק היה מבשר יעיל אשר צעד עם רוח הזמן (טימותיאוס א׳. א׳:12). הוא נתמנה על־ידי ישוע ’לשאת את שמו [של המשיח] לפני גויים ומלכים ולפני בני ישראל’ (מעשי השליחים ט׳:15). כיצד התייחס לשליחותו? הוא הצהיר: ”אני הכול למען הכול כדי שאושיע לפחות כמה מהם. אך את הכול אני עושה בעבור הבשורה כדי שיהיה לי חלק בה” (קורינתים א׳. ט׳:19–23). כיצד נוכל ללמוד מדוגמתו של פאולוס להיות יותר יעילים כמבשרים ומורים?
עומד באתגר כאדם חדש
3. כיצד התייחס פאולוס למשיחיים לפני שהפך בעצמו למשיחי?
3 האם פאולוס היה מאז ומתמיד אדם סבלן ומתחשב, הכשיר לשליחות שהוטלה עליו? כלל וכלל לא! שאול (כפי שהיה פאולוס מוכר קודם לכן) היה איש דתי קיצוני ואלים שרדף עד חורמה את תלמידי המשיח. כשהיה בחור צעיר הסכים להריגתו של סטפנוס. לאחר מכן רדף את המשיחיים ללא רחם (מעשי השליחים ז׳:58; ח׳:1, 3; טימותיאוס א׳. א׳:13). הוא המשיך להפיח ”איומים ורצח נגד תלמידי האדון”. שאול לא הסתפק ברדיפת המאמינים בירושלים, והרחיב את פעולות השטנה שלו צפונה עד לדמשק (מעשי השליחים ט׳:1, 2).
4. אילו שינויים נדרשו מפאולוס על מנת למלא את שליחותו?
4 ייתכן ששורשי השנאה התהומית של פאולוס כלפי המשיחיות נעוצים בשכנוע העמוק שהיה לו בכך שהאמונה החדשה תטמא את היהדות בתפיסות זרות ולא־רצויות. אחרי הכול, פאולוס היה ”פרוש”, מונח שמשמעו ”נבדל” (מעשי השליחים כ״ג:6). תאר לעצמך את התדהמה שככל הנראה אחזה בפאולוס בהיוודע לו שאלוהים בחר בו להכריז את המשיח דווקא לגויים! (מעשי השליחים כ״ב:14, 15; כ״ו:16–18) הפרושים סירבו אפילו לסעוד עם מי שנחשבו בעיניהם לחוטאים! (לוקס ז׳:36–39) אין ספק שפאולוס נדרש להשקיע מאמצים כבירים כדי לבחון מחדש את השקפתו ולהתאים אותה לרצון אלוהים, החפץ שכל סוגי בני האדם יזכו לישועה (גלטים א׳:13–17).
5. כיצד נוכל לחקות את פאולוס בשירותנו?
5 ייתכן שגם אנחנו נצטרך לפעול כך. הואיל ואנו פוגשים מגוון הולך וגדל של אנשים בשטח הבינלאומי והרב־לשוני שלנו, מן הראוי שנעשה מאמץ מודע לבדוק את גישתנו ולשרש דעות קדומות מתוכנו (אפסים ד׳:22–24). בין אם במודע ובין שלא, אנו מושפעים מהסביבה ומהחינוך שקיבלנו. אפשר שבאופן הדרגתי אימצנו לעצמנו תפיסות וגישות מוטות ונוקשות. מן ההכרח שנתגבר על תפיסות אלו על מנת שנצליח למצוא אנשים דמויי כבש ולעזור להם (רומים ט״ו:7). זה מה שעשה פאולוס. הוא קיבל על עצמו את האתגר להרחיב את שירותו. מתוך אהבה הוא פיתח כישורי הוראה ראויים לחיקוי. כשבוחנים את שירותו של ’השליח לגויים’ רואים שהוא היה קשוב, גמיש ובעל תושייה כמבשר וכמורהa (רומים י״א:13).
מבשר הצועד עם רוח הזמן
6. כיצד היה פאולוס ער לרקע של מאזיניו, ולאילו תוצאות הוביל הדבר?
6 פאולוס היה ער לאמונות ולרקעים השונים של מאזיניו. בעומדו לפני המלך אגריפס ה־2 הכיר פאולוס בכך שהמלך ”בקי בכל המנהגים והשאלות שבקרב היהודים”. הוא התייחס במיומנות לידע שכבר היה לאגריפס ודיבר בפניו על עניינים שהמלך הכיר היטב. טיעוניו של פאולוס היו כל כך ברורים ומשכנעים שאגריפס אמר: ”עוד מעט ואתה משכנע אותי להיות משיחי!” (מעשי השליחים כ״ו:2, 3, 27, 28).
7. כיצד גילה פאולוס גמישות כאשר בישר להמון בליסטרה?
7 בנוסף לכך, פאולוס היה גמיש. שים לב באיזו גישה שונה נקט כאשר ניסה להניא את ההמון בעיר ליסטרה מלסגוד לו ולבר נבא כאילו היו אלים. על אנשים אלה, דוברי לִיקָאוֹנִית, נאמר שהיו מן הנבערים ביותר באוכלוסייה וכי האמינו באמונות תפלות רבות. לפי מעשי השליחים י״ד:14–18, פאולוס ציין שהבריאה והשפע שבטבע מעידים על עליונותו של אלוהי האמת. הטיעון היה קל להבנה וככל הנראה ’מנע מהמון העם להקריב קורבן’ לפאולוס ולבר נבא.
8. באילו דרכים גילה פאולוס גמישות למרות רגשותיו החזקים?
8 כמובן, פאולוס לא היה מושלם, ולעתים היו לו רגשות חזקים לגבי עניינים מסוימים. למשל, כשהותקף והושפל שלא בצדק, התפרץ פאולוס על יהודי בשם חנניה. כאשר נאמר לו שהעליב — אף שלא ביודעין — את הכהן הגדול, התנצל פאולוס מייד (מעשי השליחים כ״ג:1–5). באתונה ”ראה את העיר מלאה אלילים ורוחו נסערה בקרבו”. למרות זאת, נאומו על גבעת האריופגוס לא הסגיר רוגז או סערת רוחות. פאולוס דיבר אל אנשי אתונה במקום ההתכנסות שלהם, ופיתח את טיעוניו על יסוד מכנה משותף כשהזכיר את המזבח שהקימו ”לאל בלתי נודע” וציטט את אחד המשוררים שלהם (מעשי השליחים י״ז:16–28).
9. כיצד גילה פאולוס תושייה כשפנה לאנשים מרקעים שונים?
9 פאולוס גילה תושייה יוצאת דופן כשפנה לאנשים מרקעים שונים. הוא הביא בחשבון את התרבות ואת הסביבה שעיצבו את צורת החשיבה של קהל מאזיניו. למשל, הוא היה מודע לעובדה שהמשיחיים ברומא חיו בעיר הבירה של המעצמה הגדולה ביותר דאז. מסיבה זו, אחת הנקודות העיקריות באיגרת שכתב למשיחיים ברומא היא שכוח הגאולה של המשיח מכריע את הכוח המשחית של חטאו של אדם הראשון. הוא דיבר אל המשיחיים ברומא ובסביבתה במונחים שיכלו לחדור אל לבם (רומים א׳:4; ה׳:14, 15).
10, 11. כיצד התאים השליח פאולוס את הדוגמאות לקהל מאזיניו? (ראה גם הערת שוליים.)
10 מה עשה פאולוס כשרצה להסביר למאזיניו אמיתות מקראיות עמוקות? הוא היה מומחה בשימוש בדוגמאות מוכרות וקלות להבנה במטרה להבהיר מושגים רוחניים מורכבים. לדוגמה, פאולוס ידע ששיטת העבדות, שהייתה מקובלת ברחבי האימפריה הרומית, לא הייתה זרה לתושבי רומא. למעשה, סביר להניח שרבים מאלה שכתב אליהם היו בעצמם עבדים. פאולוס הזכיר את העבדות כדי לחזק את ההסבר המרשים בדבר הבחירה להיכנע לחטא או לצדקה (רומים ו׳:16–20).
11 ”לפי מנהגי הרומים”, נאמר בספר עיון אחד, ”הבעלים יכול היה לשחרר את העבד באופן מוחלט, או שהעבד היה קונה את חירותו מבעליו. העבד יכול היה להשתחרר גם במקרה שהבעלות עליו הייתה מועברת לידי אחד האלים”. עבד משוחרר היה חופשי להמשיך לעבוד בשכר אצל אדונו. פאולוס ככל הנראה רמז על מנהג זה כשכתב על הבחירה לאיזה אדון לציית — לחטא או לצדקה. המשיחיים ברומא שוחררו מן החטא ועברו לבעלותו של אלוהים. הם היו חופשיים לעבוד את אלוהים, אך אם רצו, עדיין יכלו לבחור לשרת את החטא, אדונם הקודם. הדוגמה הפשוטה והמוכרת נועדה להניע את המשיחיים ברומא לשאול את עצמם: ’איזה אדון אני משרת’?b
לקחים מדוגמתו של פאולוס
12, 13. (א) איזה מאמץ עלינו לעשות כדי להגיע ללבו של קהל היעד המגוון שלנו? (ב) באילו שיטות יעילות אתה נעזר כדי לבשר לאנשים מרקעים שונים?
12 גם אנחנו, בדומה לפאולוס, צריכים להיות ערים לסובב אותנו, גמישים ובעלי תושייה על מנת להגיע אל לבו של קהל היעד המגוון שלנו. אנחנו רוצים שאנשים באמת יבינו את הבשורה הטובה, ולכן איננו מסתפקים ביצירת מגע שטחי, בהצגת מסר מוכן מראש או בחלוקת ספרות מקראית. אנו משתדלים להבין מה הם הצרכים שלהם, מה מדאיג אותם, מה הם אוהבים או לא אוהבים, ממה הם חוששים וכן גם אילו דעות קדומות יש להם. זה אומנם מצריך הרבה מחשבה ומאמצים, אך מבשרי מלכות ברחבי העולם מגלים נכונות רבה לעשות זאת. משרד הסניף של עדי־יהוה בהונגריה מדווח: ”האחים מכבדים את המנהגים ואת סגנונות החיים של בני לאומים אחרים ואינם מצפים מהם להסתגל למנהגים המקומיים”. גם בארצות אחרות משתדלים העדים לנהוג כך.
13 באחת המדינות במזרח הרחוק רוב התושבים מוטרדים מענייני בריאות, גידול ילדים וחינוך. ולכן, מבשרי המלכות במדינה זו משתדלים להבליט בעיקר את הנושאים האלו במקום לדון בדברים כמו הידרדרות המצב בעולם או בסוגיות חברתיות מורכבות. בדומה להם, המבשרים באחת הערים הגדולות בארצות־הברית שמו לב שאנשים בשכונה מסוימת בשטח שלהם מודאגים מנושא השחיתות, מפקקי התנועה ומבעיית הפשע. העדים מזכירים נושאים אלה וכך מצליחים לפתוח בשיחות מקראיות. לא משנה על איזה נושא בוחרים לדבר, מורי מקרא יעילים מקפידים תמיד לשמור על נימה חיובית ומעודדת. הם מדגישים את הערך המעשי הטמון ביישום עקרונות המקרא כבר היום ואת התקווה הנפלאה שמושיט לנו אלוהים (ישעיהו מ״ח:17, 18; נ״ב:7).
14. הסבר באילו דרכים נוכל להסתגל לנסיבות ולצרכים השונים של בני שיחנו.
14 כדאי גם לגוון את הגישה שלנו בשירות, הואיל ואנשים בשטח שלנו באים ממגוון עצום של רקעים תרבותיים, רמות השכלה ואמונות דתיות. גישתנו בשיחות עם מי שמאמינים בבורא אך אינם מאמינים במקרא אמורה להיות שונה מן האופן שבו נבשר לאנשים שאינם מאמינים באלוהים. אם מישהו סבור שכל ספרות דתית היא כלי תעמולה, לא נפנה אליו באותה צורה שבה נדבר עם מי שמאמין בכתוב במקרא. הגמישות חיונית גם כשאנו באים במגע עם אנשים בעלי רמות השכלה שונות. מורים מיומנים נעזרים בטיעונים ובדוגמאות שמתאימים למצב הנתון (יוחנן א׳. ה׳:20).
סיוע למבשרים חדשים
15, 16. מדוע קיים צורך להכשיר מבשרים חדשים?
15 פאולוס לא התרכז אך ורק בשיפור שיטות ההוראה האישיות שלו. הוא הבין שחיוני להכשיר ולהכין גם את בני הדור הצעיר, כמו טימותיאוס וטיטוס, להיות משרתים יעילים (טימותיאוס ב׳. ב׳:2; ג׳:10, 14; טיטוס א׳:4). גם היום קיים צורך דחוף להעניק ולקבל הכשרה.
16 בשנת 1914 היו ברחבי העולם כ־000,5 מבשרי מלכות, ואילו כיום נטבלים כ־000,5 איש מדי שבוע! (ישעיהו נ״ד:2, 3; מעשי השליחים י״א:21) החדשים שמצטרפים לקהילה המשיחית ומעוניינים להשתתף בשירות השדה זקוקים להכשרה ולהכוונה (גלטים ו׳:6). חיוני שנְלמד ונכשיר תלמידים באמצעות השיטות שבהן השתמש אדוננו ישוע.c
17, 18. כיצד נוכל לעזור לחדשים לרכוש ביטחון בשירות?
17 ישוע לא מצא קהל כבדרך אגב ופשוט אמר לשליחיו להתחיל לדבר. הוא קודם כול הדגיש את החשיבות של פעילות הבישור ועודד את תלמידיו להתפלל בנוגע לשירותם. לאחר מכן הוא סיפק להם שלושה דברים בסיסיים: שותף, שטח הטפה ומסר (מתי ט׳:35–38; י׳:5–7; מרקוס ו׳:7; לוקס ט׳:2, 6). גם אנחנו נוכל לפעול כך. כדאי שנכשיר אחרים בצורה זו, בין אם אנחנו עוזרים לילדנו, לתלמיד חדש או למבשר שלא השתתף זמן מה בפעילות ההטפה.
18 החדשים זקוקים לעזרה רבה כדי לרכוש ביטחון בהצגת בשורת המלכות. מדוע שלא תעזור להם להכין ולתרגל הצגת דברים פשוטה ומעניינת? כשתצאו ביחד לשירות, התחל אתה לבשר בפעמים הראשונות, כך שהמבשר החדש יוכל להתבונן וללמוד ממך. תוכל לחקות את דוגמתו של גדעון, שאמר לחבריו הלוחמים: ”ממני תראו וכן תעשו” (שופטים ז׳:17). לאחר מכן, תן למבשר החדש הזדמנות להשתתף. שבח מכל הלב את החדשים על מאמציהם, ובהזדמנות המתאימה תן להם הצעות לשיפור.
19. מה אתה נחוש בדעתך לעשות כדי ’למלא את שירותך’?
19 שאיפתנו היא ’למלא את שירותנו’, ולשם כך אנחנו חותרים לגלות גמישות רבה יותר וללמד גם את המבשרים החדשים לעשות זאת. לאור חשיבות מטרתנו — להקנות לזולת את דעת אלוהים המובילה לישועה — אנו משוכנעים ששווה להשקיע כל מאמץ ’להיות הכול למען הכול כדי שנושיע לפחות כמה מהם’ (טימותיאוס ב׳. ד׳:5; קורינתים א׳. ט׳:22).
[הערות שוליים]
a דוגמאות לתכונות כאלה בשירותו של פאולוס ניתן למצוא במעשי השליחים י״ג:9, 16–42; י״ז:2–4; י״ח:1–4; י״ט:11–20; כ׳:34; רומים י׳:11–15; קורינתים ב׳. ו׳:11–13.
b בדומה לכך, כאשר הסביר פאולוס את היחסים החדשים שבין אלוהים ו’בניו’ משוחי הרוח, הוא הזכיר מושג משפטי שהיה די מוכר למאזיניו ברחבי האימפריה הרומית (רומים ח׳:14–17). ”האימוץ היה בעיקרו מנהג רומי והיה קשור קשר הדוק למושגי המשפחה הרומיים”, מציין הספר פאולוס הקדוש ברומא (Paul at Rome .St).
c התוכנית ”חלוצים מסייעים לאחרים” זמינה בכל הקהילות של עדי־יהוה. במסגרת התוכנית, המבשרים בשירות מורחב מנצלים את נסיונם ואת ההכשרה שקיבלו על מנת לסייע למבשרים פחות מנוסים.
האם אתה זוכר?
• באילו דרכים נוכל לחקות את פאולוס בשירותנו?
• אילו שינויים ייתכן שנצטרך לעשות בצורת החשיבה שלנו?
• כיצד נוכל להקפיד שהמסר שבפינו יהיה חיובי?
• מה דרוש למבשרים חדשים כדי לרכוש ביטחון?
[קטע מוגדל בעמוד 29]
השליח פאולוס היה ער לסובב אותו, גמיש ובעל תושייה כמבשר וכמורה
[קטע מוגדל בעמוד 31]
ישוע סיפק לתלמידיו שלושה דברים בסיסיים: שותף, שטח הטפה ומסר
[תמונות בעמוד 28]
פאולוס היה גמיש ולכן היה יכול לבשר לאנשים מכל מיני רקעים
[תמונה בעמוד 30]
מבשרים יעילים מביאים בחשבון את הרקע התרבותי של מאזיניהם
[תמונה בעמוד 31]
מבשרים הצועדים עם רוח הזמן מסייעים לחדשים להתכונן לשירות