כסף וערכים – לקח מן העבר
כארבע מאות איש הפליגו ב־7 באפריל 1630 בארבע ספינות מאנגליה אל העולם החדש. רבים מהם היו בעלי השכלה גבוהה. אחרים היו אנשי עסקים מצליחים. מקצתם היו אפילו חברי פרלמנט. מולדתם הייתה נתונה בשפל כלכלי שהחמיר בשל מלחמת שלושים השנה באירופה (1618–1648). הם עזבו בתים, עסקים וקרובי משפחה והפליגו אל הלא־נודע בחיפושם אחר הזדמנויות טובות יותר.
אך חבורה חדורת תקווה זו לא הייתה עוד קבוצת סוחרים אופורטוניסטים. הם היו פוריטנים מסורים שנמלטו בשל רדיפות על רקע דתי.a המטרה האמיתית שעמדה לנגד עיניהם הייתה לייסד קהילה יראת שמיים, שבה יוכלו הם וצאצאיהם לשגשג מבחינה כלכלית מבלי שייאלצו להתפשר על אמות המידה המקראיות. זמן קצר לאחר שעגנו בסֵילֶם, מֶסֶצ׳וּסטס, התיישבו בחלקת אדמה קטנה לאורך החוף. את ביתם החדש כינו בוסטון.
הקושי לשמור על איזון
ג׳ון וינתרופ, מנהיגם ומושלם, עשה כמיטב יכולתו כדי לעודד צבירת הון אישי ולקדם את רווחת הקהילה במושבה החדשה. הוא רצה שהאנשים יהיו גם בעלי כסף וגם בעלי ערכי מוסר. אבל התברר שלא היה קל למצוא את האיזון. הוא צפה את הקשיים ודיבר בהרחבה עם אנשיו על תפקיד העושר בחברה יראת אלוהים.
בדומה למנהיגים פוריטנים אחרים, וינתרופ האמין שהנהייה אחר ממון אינה פסולה כשלעצמה. הוא טען כי המטרה העיקרית של הממון היא לעזור לאחרים. לכן, ככל שכיסיו של האדם יהיו תפוחים יותר, כך יוכל להעשיר במעשים טובים. ”מעטים היו הנושאים שטרדו את מוחו של הפוריטן יותר מן הממון”, מציינת ההיסטוריונית פטרישה אוֹ’טוּל. ”העושר נחשב גם סימן לברכת אלוהים וגם פיתוי עז ליפול בחטא הגאווה... ובחטאי הבשר”.
כדי להימנע מהחטאים שהעושר והתענוגות עשויים להוליד, עודד וינתרופ מתינות וריסון עצמי. אולם עד מהרה נוצרה התנגשות בין רוח היזמות של עמיתיו לבין נסיונותיו לכפות עליהם יראת אלוהים ואהבת הזולת. קמו פורשים שהחלו למחות כנגד מה שנראה להם כהתערבות בוטה מצידו בענייניהם הפרטיים. היו שהחלו להטיף לכינון אסיפת נבחרים שתחליט החלטות משותפות. אחרים פשוט הצביעו ברגליים ועברו לקונטיקט השכנה כדי להמשיך בעיסוקיהם.
”הזדמנות, שגשוג, דמוקרטיה” אומרת אוֹ’טוּל, ”כולם היו גורמים רבי־עוצמה בחיי הפוריטנים במסצ׳וּסטס ונטו להשפיע על שאיפות הפרט על חשבון האידיאולוגיה השיתופית של וינתרופ”. בשנת 1649, בגיל 61, הלך וינתרופ לעולמו כשהוא כמעט חסר כול. הגם שהמושבה הבלתי יציבה שרדה קשיים רבים, מעולם לא זכה וינתרופ לראות את חלומו מתגשם.
החיפוש ממשיך
חזונו האידיאליסטי של ג׳ון וינתרופ על עולם טוב יותר לא מת עימו. מאות אלפים מהגרים מדי שנה מאפריקה, מדרום מזרח אסיה, ממזרח אירופה ומאמריקה הלטינית בשאיפה למצוא חיים טובים יותר. מקצתם מושפעים ממאות הספרים, הסמינרים ואתרי האינטרנט המופקים מדי שנה ומבטיחים לגלות את סוד ההתעשרות. אין ספק שרבים עדיין שואפים להשיג כסף בתקווה שהדבר לא יבוא על חשבון ערכי מוסר.
האמת היא שהתוצאות מאכזבות. מחפשי עושר רבים מקריבים את עקרונותיהם, ולפעמים גם את אמונתם, על מזבח הממון. לכן, יש שישאלו: ”האם אפשר להיות גם משיחי אמיתי וגם בעל הון? האם אי פעם תקום חברה יראת אלוהים שתשגשג הן כלכלית והן רוחנית?” המקרא משיב לנו על שאלות אלו, וזאת נראה במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a הכינוי פוריטנים ניתן במאה ה־16 לפרוטסטנטים, חברי הכנסייה האנגליקנית, שביקשו לעקור כל השפעה קתולית מהכנסייה שלהם.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
ספינות: J. G. Heck; Winthrop: Brown Brothers/The Complete Encyclopedia of Illustration