”תחזקנה ידיכם”
”תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים” (זכריה ח׳:9).
1, 2. מדוע הספרים חגי וזכריה ראויים לתשומת לבנו?
נבואות חגי וזכריה נכתבו לפני כ־500,2 שנה, אך יש להן בהחלט נגיעה לחיים שלך. הפרשות המופיעות בשני הספרים האלו אינן סתם היסטוריה, אלא מהוות חלק מ”כל מה שנכתב מקדם... להדרכתנו” (רומים ט״ו:4). חלק ניכר ממה שאנו קוראים בהם מזכיר לנו מצבים המתרחשים במציאות מאז נוסדה המלכות בשמיים ב־1914.
2 בהתייחסו לאירועים ולנסיבות שחוו משרתי אלוהים בעבר הרחוק, כתב השליח פאולוס: ”מה שקרה להם היה לקח לדוגמה וזה נכתב כדי להזהיר אותנו, אנחנו אשר קצי העולמים הגיעו אלינו” (קורינתים א׳. י׳:11). אם כן, אולי אתה תוהה איזו תועלת ניתן להפיק כיום מן הספרים חגי וזכריה.
3. במה מתמקדים חגי וזכריה?
3 כפי שהוזכר במאמר הקודם, נבואות חגי וזכריה קשורות לתקופה שבה שוחררו היהודים מהשבי הבבלי ושבו לארץ שנתן להם אלוהים. שני הנביאים התמקדו בבנייתו המחודשת של בית המקדש. היהודים הניחו את יסודות ההיכל ב־536 לפה״ס. מקצת הזקנים אומנם התרפקו על העבר, אך בסך הכול הייתה ”שמחה” רבה. למעשה בימינו מתרחש דבר משמעותי יותר. מה הכוונה? (עזרא ג׳:3–13).
4. מה אירע זמן קצר לאחר מלחמת העולם ה־1?
4 זמן קצר לאחר מלחמת העולם ה־1 שוחררו משוחי יהוה מן השבי בבבל הגדולה. הדבר היווה סימן ברור לכך שיהוה איתם. קודם לכן נדמה היה שמנהיגי הדת והפוליטיקאים שעשו איתם יד אחת השביתו את פעילות הבישור וההוראה של תלמידי המקרא (עזרא ד׳:8, 13, 21–24). אולם, יהוה אלוהים סילק את המכשולים שהפריעו למלאכת ההטפה ועשיית התלמידים. כבר עשרות שנים מאז 1919 שהפעילות למען המלכות פורחת ומאומה אינו מצליח לעצור את התקדמותה.
5, 6. על איזה הישג כביר מצביע הכתוב בזכריה ד׳:7?
5 אנו משוכנעים שמשרתי יהוה עושי דברו ימשיכו, בעזרתו, בפעילות הבישור וההוראה. בזכריה ד׳:7 נאמר: ”והוציא את אבן הראשה. תשואות: ’חן! חן! לה’”. על איזה הישג כביר בימינו מצביעות המילים הללו?
6 הכתוב בזכריה ד׳:7 מצביע על התקופה שבה עבודת האל הריבון תגיע לשלמות בחצרותיו הארציות של היכלו הרוחני. היכל זה הוא המסגרת שקבע יהוה, אשר בה אפשר לעובדו על בסיס קורבנו המכפר של המשיח ישוע. מקדש רוחני גדול זה קיים אומנם מאז המאה הראשונה לספירה, אבל עבודת האל האמיתית בחצרותיו הארציות טרם באה לידי שלמות. מיליוני עובדי האל משרתים כיום בחצרותיו הארציות של ההיכל הרוחני. הם ועוד המונים שיוקמו לתחייה יגיעו לידי שלמות במהלך אלף שנות שלטונו של ישוע המשיח. בתום אלף השנים ייוותרו בכדור־הארץ המטוהר אך ורק עובדי האל האמיתיים.
7. מהו תפקידו של ישוע בהבאת עבודת אלוהים האמיתית לכלל שלמות בימינו, ומדוע אנו יכולים לשאוב מכך עידוד?
7 זרובבל המושל ויהושע הכהן הגדול חזו במו עיניהם את השלמת בניית המקדש ב־515 לפה״ס. בזכריה ו׳:12, 13 נובא תפקידו הדומה של ישוע בהבאת עבודת אלוהים האמיתית לכלל שלמות: ”כה אמר יהוה צבאות לאמור: ’הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה. והוא יבנה את היכל יהוה והוא יישא הוד, וישב ומשל על כיסאו, והיה כהן על כיסאו’”. אם ישוע, השוכן בשמיים ומצמיח את שושלת המלכים לבית דוד, תומך בפעילות למען המלכות הנעשית בהיכל הרוחני, היש מי שיוכל לדעתך לעצור את הפעילות הזאת? לא ולא! עד כמה צריך הדבר לעודד אותנו להמשיך קדימה בשירות ולא לתת לענייני היומיום להסיח את דעתנו!
סולם עדיפויות
8. מדוע עלינו להעמיד את העבודה הנעשית בהיכל הרוחני לפני כל דבר אחר בחיים?
8 כדי ליהנות מתמיכת יהוה ומברכתו, עלינו להעמיד את העבודה הנעשית בהיכל הרוחני לפני כל דבר אחר בחיים. להבדיל מהיהודים שאמרו, ”לא עת בוא”, כלומר, זה לא הזמן המתאים, חשוב שנזכור שאנו ב”אחרית הימים” (חגי א׳:2; טימותיאוס ב׳. ג׳:1). ישוע ניבא שתלמידיו הנאמנים יבשרו את בשורת המלכות ויעשו תלמידים. עלינו להיזהר לבל נזניח זכות מיוחדת זו. פעילות הבישור וההוראה, שהופסקה זמנית בגלל התנגדות מצד גורמים שונים בעולם ושחודשה ב־1919, טרם הושלמה. אך הייה סמוך ובטוח שהיא תושלם גם תושלם!
9, 10. באיזה תנאי ימשיך יהוה לברך אותנו, ומה משמעות הדבר עבורנו?
9 ככל שנהיה מסורים לפעילות, נבורך במידה רבה יותר — הן כעם והן כיחידים. כערובה לכך שים לב להבטחה שנתן יהוה. מהיום שהיהודים חזרו לעבוד את אלוהים בלב ונפש ונרתמו במרץ להשלמת יסודות ההיכל, אמר יהוה: ”מן היום הזה אֲבָרֵך” (חגי ב׳:19). חסדו יבוא עליהם במלואו. כעת תן דעתך לברכות שהבטיח אלוהים: ”[יהיה] זרע השלום; הגפן תיתן פריה, והארץ תיתן את יבולה, והשמיים ייתנו טַלָם; והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה” (זכריה ח׳:9–13).
10 כפי שיהוה בירך את היהודים מבחינה רוחנית וחומרית, הוא יברך גם אותנו אם נבצע בחריצות ובלב שמח את הפעילות שהטיל עלינו. ברכות אלו כוללות שלום בינינו לבין עצמנו, ביטחון, שגשוג וצמיחה רוחנית. אך יש לזכור שאלוהים ימשיך לברך אותנו בתנאי שנבצע את הפעילות בהיכל הרוחני כרצוי בעיניו.
11. כיצד נוכל לבדוק את עצמנו?
11 זו העת ש’נשים לבבנו על דרכינו’ (חגי א׳:5, 7). עלינו לעצור לרגע ולבדוק את סולם העדיפויות שלנו בחיים. ברכת יהוה עלינו תלויה במידה שבה אנו מהללים את שמו וממשיכים בפעילות הנעשית בהיכלו הרוחני. שאל את עצמך: ’האם סולם העדיפויות שלי השתנה? מה מידת קנאותי ליהוה, לָאמת שמטעמו ולפעילותו בהשוואה לקנאות שהייתה לי כשנטבלתי? האם השאיפה לחיי נוחות גורעת מתשומת הלב שאני מקדיש ליהוה ולמלכותו? האם חרדת אדם, הפחד ממה שאחרים יגידו, מעכבת אותי במידת מה?’ (ההתגלות ב׳:2–4).
12. איזה מצב ששרר בקרב היהודים מובלט בחגי א׳:6, 9?
12 לא היינו רוצים שאלוהים יחדל להרעיף עלינו את ברכותיו בשל הזנחת הפעילות הנעשית לתהילת שמו. צריך לזכור ששבי ציון התחילו את דרכם החדשה בצורה טובה ולאחר מכן ’רצו איש לביתו’ ככתוב בחגי א׳:9. הם היו עסוקים כל כולם בצורכי היומיום ובחייהם האישיים. כתוצאה מכך, ’הביאו מעט’ והיה להם מחסור במזון איכותי, בשתייה ובבגדים חמים (חגי א׳:6). יהוה הפסיק לברך אותם. האם יש לנו מה ללמוד מכך?
13, 14. כיצד נוכל ליישם את הלקח הנלמד מחגי א׳:6, 9, ומדוע חשוב הדבר?
13 האינך מסכים שכדי להמשיך ליהנות מברכת אלוהים, עלינו להדוף את הפיתוי לרדוף אחר עניינים אישיים על חשבון עבודת יהוה? גורמים שונים יכולים להסיח את דעתנו כמו רדיפת עושר, שיטות להתעשרות מהירה, תוכניות שאפתניות להשכלה גבוהה כדי לבנות קריירה נחשקת בעולם הזה או מסלולים שונים להגשמה עצמית.
14 הדברים האלה הם לאו דווקא פסולים כשלעצמם. אך האם אתה מבין שבראייה לחיי נצח מדובר ב”מעשי מוות”? (עברים ט׳:14) מה הכוונה? הכוונה היא שהם מתים מבחינה רוחנית, כלומר, חסרי תועלת ועקרים. אדם השקוע בהם עלול להידרדר למוות רוחני. כך קרה למשיחיים משוחים בימי השליחים (פיליפים ג׳:17–19). וכך קרה לכמה מקרבנו. אתה אולי מכיר אחים שאט אט הוסחה דעתם מן הפעילויות המשיחיות ומן הקהילה, וכעת אין להם שום כוונה לחזור לשירות יהוה. אנו תקווה שהם יחזרו אל יהוה, אבל יש להכיר בעובדה שרדיפה אחר ”מעשי מוות” עלולה להביא לידי אובדן חסדו וברכתו של יהוה. ברור שהתפתחות הדרגתית זו עצובה ומצערת. בעקבותיה מאבדים את השמחה והשלום שרוח אלוהים מניבה באדם. תאר לעצמך עד כמה עצוב הדבר לא ליהנות עוד מן האחווה המשיחית החמה והלבבית (גלטים א׳:6; ה׳:7, 13, 22–24).
15. כיצד מראה הכתוב בחגי ב׳:14 שיש להתייחס ברצינות לעבודת אלוהים?
15 אין זה עניין של מה בכך. שים לב לפי הכתוב בחגי ב׳:14 איך התייחס יהוה ליהודים שזנחו את ביתו כדי לספון את בתיהם בעץ פשוטו כמשמעו או באופן סמלי. ”’כן העם הזה, וכן הגוי הזה לפני’, נאום יהוה, ’וכן כל מעשה ידיהם, ואשר יקריבו שם. טמא הוא’”. הקורבנות שהקריבו היהודים כלאחר יד ולא בלב שלם על המזבח הזמני בירושלים לא היו מקובלים עליו, משום שהזניחו את עבודת אלוהים האמיתית (עזרא ג׳:3).
תמיכה ודאית
16. מה הובטח ליהודים על בסיס החזונות שקיבל זכריה?
16 באמצעות סדרה של שמונה חזונות שקיבל זכריה, הבטיח אלוהים ליהודים ששמעו בקולו ובנו את ביתו שהוא יתמוך בהם. החזון הראשון היה ערובה לכך שבניית בית המקדש תושלם ושירושלים ויהודה ייהנו משפע כל זמן שהיהודים ימשיכו במלאכה כנדרש (זכריה א׳:8–17). בחזון השני הובטח שיבוא קץ לכל הממשלות שהתנגדו לעבודת אלוהים האמיתית (זכריה ב׳:1–4). חזונות אחרים הראו שאלוהים יפרוש את הגנתו על מלאכת הבנייה, שעמים רבים ינהרו אל בית יהוה אחרי השלמתו, שישררו שלום וביטחון אמיתיים, שהמכשולים הבלתי עבירים לכאורה לביצוע העבודה שהטיל אלוהים יוסרו, שלא יהיה עוד רֶשע ושהמלאכים ישגיחו ויגנו עליהם (זכריה ב׳:9, 15; ג׳:10; ד׳:7; ה׳:6–11; ו׳:1–8). אין זה מפתיע שבזכות ערובות אלו, שינו עושי דברו של אלוהים את סגנון חייהם ומיקדו את תשומת לבם במלאכה שלשמה שחרר אותם מבבל.
17. מה עלינו לשאול את עצמנו בהתחשב בערובה שיש לנו?
17 בדומה לכך, הערובה שיש לנו לכך שעבודת אלוהים האמיתית תנחל ניצחון צריכה להמריץ אותנו לפעילות ולגרום לנו לחשוב בכובד ראש על בית יהוה. שאל את עצמך: ’אם אני מאמין שזה הזמן לבשר את בשורת המלכות ולעשות תלמידים, האם מטרותיי וסגנון חיי עולים בקנה אחד עם אמונה זו? האם אני מקדיש די זמן ללימוד דברו הנבואי של אלוהים, מציב זאת במרכז חיי ומשוחח על כך עם אחיי לאמונה ועם אנשים אחרים?’
18. מה צופן העתיד על־פי זכריה פרק י״ד?
18 זכריה התייחס להשמדת בבל הגדולה ולמלחמת הר מגידון שתבוא בעקבות זאת. הכתוב מוסר: ”והיה יום אחד הוא ייוודע ליהוה [כלומר, ייוודע כיום השייך ליהוה]. לא יום ולא לילה; והיה לעת ערב יהיה אור”. יום יהוה יהיה בהחלט יום אפל וקודר לאויביו עלי אדמות! אך יום זה יביא עימו אור וחסד בלתי פוסקים עבור עובדי יהוה הנאמנים. עוד תיאר זכריה כיצד כל דבר בעולם החדש יכריז את קדושת יהוה. עבודת אלוהים האמיתית בהיכלו הרוחני הגדול תהיה צורת הפולחן הבלעדית עלי אדמות (זכריה י״ד:7, 16–19). איזו הבטחה מרנינה! אנו נתנסה בהתגשמות הנבואות ונהיה עדים להצדקת ריבונות יהוה. יום זה השייך ליהוה יהיה מיוחד במינו!
ברכות עד אין קץ
19, 20. איזה עידוד ניתן לשאוב מזכריה י״ד:8, 9?
19 לאחר הישג מדהים זה, יושלכו השטן ושדיו אל התהום ופעילותם תושבת (ההתגלות כ׳:1–3, 7). בעקבות זאת, במהלך אלף שנות שלטון המשיח, יורעפו על בני האדם שפע ברכות. בזכריה י״ד:8, 9 נאמר: ”והיה ביום ההוא יֵצאו מים חיים מירושלים, חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון. בקיץ ובחורף יהיה. והיה יהוה למלך על כל הארץ. ביום ההוא יהיה יהוה אחד, ושמו אחד”.
20 ”מים חיים” או ”נהר מים חיים”, המסמלים את כל מה שייתן יהוה כדי לאפשר לנו לחיות, יזרמו ללא הפסק ממקום מושבה של מלכות המשיח (ההתגלות כ״ב:1, 2). המון רב של עובדי יהוה, שיינצלו מהר מגידון, ישוחררו בעזרת מים אלה מדין המוות המקנן בתוכם בשל חטאו של אדם הראשון. גם המתים יפיקו תועלת מן המים האלה ויקומו לתחייה. וכך יפציע השחר על עידן חדש בשלטון יהוה על פני תבל. בעולם כולו יכירו בני האדם ביהוה כריבון היקום ויעבדו אותו לבדו.
21. איזו החלטה נחושה עלינו לקבל?
21 לאור כל מה שחגי וזכריה ניבאו ולאור כל מה שהתגשם עד כה, יש לנו סיבה מוצקה להמשיך במלאכה שמטיל עלינו אלוהים בחצרות הארציות של היכלו הרוחני. הבה נעשה כל מאמץ להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו עד אשר תבוא עבודת אלוהים האמיתית לידי שלמות. הכתוב בזכריה ח׳:9 מאיץ בנו ואומר: ”תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים”.
האם אתה זוכר?
• על בסיס איזו הקבלה היסטורית יש לספרים חגי וזכריה נגיעה לימינו?
• איזה לקח ביחס לסדרי עדיפויות אנו לומדים מן הספרים חגי וזכריה?
• מדוע הדיון בחגי וזכריה מקנה לנו ביטחון לגבי העתיד?
[תמונה בעמוד 26]
חגי וזכריה עודדו את היהודים לעבוד בלב ונפש וכך להיות מבורכים
[תמונות בעמוד 27]
האם אתה ’רץ לביתך’?
[תמונה בעמוד 28]
יהוה הבטיח לברך והוא מקיים את הבטחתו