דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר תהלים — ספר ראשון
מהי כותרת הולמת לספר מקראי המורכב ברובו מהמנוני הלל לבוראנו יהוה אלוהים? אין שם מתאים יותר מתהלים. הספר הארוך ביותר במקרא מכיל מזמורים יפהפיים, המספרים על גבורותיו ותכונותיו הנפלאות של האל ומציגים נבואות רבות. רבים מהמזמורים מביעים את רגשות מחבריהם בשעה שהיו נתונים במצוקה. ביטוייהם נכתבו על פני תקופה של כאלף שנים — מימי הנביא משה ועד ימי שיבת ציון. הכותבים היו משה, דוד המלך ואחרים. עריכת הספר במתכונתו הסופית מיוחסת לעזרא הכהן.
מימי קדם נחלק תהלים לחמישה ילקוטי שירים או ספרים: (1) מזמורים א׳–מ״א; (2) מזמורים מ״ב–ע״ב; (3) מזמורים ע״ג–פ״ט; (4) מזמורים צ׳–ק״ו; (5) מזמורים ק״ז–ק״נ. מאמר זה ידון בילקוט הראשון. כל המזמורים בספר הראשון, להוציא שלושה, מיוחסים לדוד המלך. מחברי המזמורים א׳, י׳ ו־י״ג הם מחברים עלומי שם.
”אלי צורי”
(תהלים א׳:1 עד כ״ד:10)
לאחר שהמזמור הראשון מכריז כי האיש המאושר הוא זה אשר בתורת יהוה חפצו, המזמור השני מדבר ישירות על נושא המלכות.a רוב רובו של קובץ זה עוסק בתחינות לאלוהים. מזמורים ג׳ עד ה׳, ז׳, י״ב, י״ג ו־י״ז הם, למשל, תחינות לישועה מאויבים. מזמור ח׳ מבליט את גדולת יהוה מול אפסות האדם.
דוד תיאר בשירו את יהוה כמגן עמו באלה המילים: ”אלי צורי אחסה בו” (תהלים י״ח:3). במזמור י״ט מהולל יהוה כבורא ומחוקק, במזמור כ׳ כמושיע ובמזמור כ״א כמושיע של מלכו המשוח. מזמור כ״ג מצייר את דמותו כרועה הגדול, ואילו מזמור כ״ד מציג אותו כמלך הכבוד.
תשובות לשאלות מקראיות:
ב׳:1, 2 — איזה דבר ”ריק” הוגים הלאומים? הדבר הריק הוא דאגתן הבלתי פוסקת של ממשלות האנוש להנציח את סמכותן. זהו דבר ריק שכן מטרתן נידונה לכישלון. האם הלאומים באמת מצפים לנחול הצלחה בעודם מתייצבים ”על יהוה ועל משיחו”?
ב׳:7 — מהו ”חוק יהוה”? חוק זה הוא ברית המלכות שיהוה כרת עם בנו יקירו, ישוע המשיח (לוקס כ״ב:28, 29, הערת שוליים).
ב׳:12 — כיצד מלכי הארץ יכולים ’לנשק בר [בן]’? בימי המקרא הייתה הנשיקה מחווה להבעת ידידות ונאמנות. כך קיבלו את פני האורחים. מלכי הארץ מצוּוים לנשק את הבן, כלומר להכיר בו כמלך המשיח.
ג׳:1 — מהי מטרת הכתובת העומדת בראש כמה מהמזמורים? הכתובת כלומר הכותרת מעידה על שיוך למחבר ו/או מספקת מידע אודות הנסיבות שבהן נכתב המזמור, כפי שניתן לראות במזמור ג׳. הכתובת גם מסבירה לעתים את מטרת המזמור או את השימוש בו (מזמורים ד׳, ה׳) ונותנת הוראות מוסיקליות (מזמור ו׳).
ג׳:3 — מהו ”סלה”? הדעה הרווחת היא שהמונח מציין הפסקה קצרה לשם הרהורים חרישיים בשירה לבדה או בשירה ובמוסיקה הכלית. ההפסקה נועדה להדגשת הרעיון או הרגש שהובע קודם לכן. אין צורך לקרוא את המילה בקול כשקוראים בפומבי את ספר תהלים.
י״א:3 — אילו שָּתוֹת או יסודות נהרסים? הללו הם היסודות שעליהם מושתתת החברה האנושית — חוק, סדר וצדק. קריסת היסודות מובילה לאי־סדרים חברתיים ולחוסר צדק. בנסיבות כאלה על ה”צדיק” לשים את מלוא מבטחו באלוהים (תהלים י״א:4–7).
כ״א:4 — על מה מצביע המונח ”עטרת פז”? לא נאמר אם הכוונה לכתר אמיתי או לסמל לכבוד הנוסף שנחל דוד בזכות נצחונותיו הרבים. בכל מקרה, פסוק נבואי זה מצביע על עטרת המלכות שקיבל ישוע מיהוה ב־1914. העובדה שהכתר עשוי מזהב מעידה על כך שמלכותו משובחת ביותר.
כ״ב:2, 3 — מאיזו סיבה אפשרית חש דוד שיהוה עזב אותו? דוד היה נתון בלחץ עצום מצד אויביו עד כי ’לבו היה כדונג [שעווה], נמס בתוך מעיו’ (תהלים כ״ב:15). אולי נדמה היה לו שיהוה נטש אותו. גם ישוע הרגיש כך על עמוד ההוקעה (מתי כ״ז:46). דבריו של דוד משקפים את תגובתו הטבעית לנוכח מצבו הנואש. ואולם, מתוך תפילתו המתועדת בתהלים כ״ב:17–22 עולה בבירור שהוא לא איבד את אמונתו באלוהים.
לקחים עבורנו:
א׳:1. אל לנו להתרועע עם מי שאינם אוהבים את יהוה (קורינתים א׳. ט״ו:33).
א׳:2. בל נרשה שיחלוף יום מבלי שניתן את הדעת לעניינים רוחניים (מתי ד׳:4).
ד׳:5. ברגעי כעס או רוגז ננהג בתבונה אם ננצור את לשוננו פן נאמר משהו שנתחרט עליו מאוחר יותר (אפסים ד׳:26).
ד׳:6. הזבחים הרוחניים שלנו נחשבים ל”זבחי צדק” אך ורק אם הם נובעים מהמניעים הנכונים ואם התנהגותנו עולה בקנה אחד עם דרישותיו של יהוה.
ו׳:6. האם יכולה להיות סיבה טובה יותר לרצות לחיות? (תהלים קט״ו:17)
ט׳:13. יהוה דורש דמים, כלומר, מחפש אחר שפיכות דמים במטרה להעניש את אנשי הדמים, ויחד עם זאת זוכר את ’צעקת העניים’.
ט״ו:2, 3; כ״ד:3–5. עובדי האל האמיתיים חייבים לדבר אמת ולא להישבע שבועות שווא או להוציא דיבה.
ט״ו:4. עלינו לעשות כל מאמץ לעמוד במילתנו — גם אם במקרים מסוימים קשה מאוד לעשות זאת — אלא אם כן נוכחנו ששבועתנו מנוגדת לכתוב במקרא.
ט״ו:5. כמשרתי יהוה אל לנו להשתמש לרעה בכסף.
י״ז:14, 15. ”מתים מֵחֶלֶד”, כלומר בני העולם הזה, מתמסרים לחיי מותרות, לגידול ילדים ולהנחת ירושה. עיקר מעייניו של דוד היו נתונים לעשיית שם טוב לפני אלוהים כדי ’לחזות בפניו’, כלומר, ליהנות מחסדו. כאשר ’הקיץ’ דוד להבטחות יהוה ולחיזוקיו הוא חש ’שובע בתמונתו’, זאת אומרת, שמח שיהוה איתו. האם לא כדאי שבדומה לדוד נשים לבנו לאוצרות הרוחניים?
י״ט:2–7. אם הבריאה שאינה יכולה לדבר או לחשוב מהללת את יהוה, על אחת כמה וכמה עלינו להללו הואיל וניחנו ביכולות לחשוב, לדבר ולעבוד את אלוהים (ההתגלות ד׳:11).
י״ט:8–12. דרישות יהוה הן אכן לתועלתנו!
י״ט:13, 14. עלינו להישמר מפני שגיאות וזדים, כלומר, ממעשים המעידים על עזות מצח.
י״ט:15. עלינו לשים לב לא רק למה שאנו עושים אלא גם למה שאנו אומרים או חושבים.
”בתומי תמכת בי”
(תהלים כ״ה:1 עד מ״א:14)
בשני המזמורים הראשונים בקובץ זה, דוד מביע את רצונו הכן ואת נחישותו העזה לשמור על תומתו. הוא שר: ”ואני בתומי אלך” (תהלים כ״ו:11). בתפילתו לבקשת מחילה על חטאיו הוא מתוודה: ”כי [כאשר] החרשתי בָּלו עצמָי, בשאגתי כל היום” (תהלים ל״ב:3). לנאמני יהוה דוד מבטיח: ”עיני יהוה אל צדיקים, ואוזניו אל שוועתם” (תהלים ל״ד:16).
העצות שבתהלים ל״ז נשאו ערך רב עבור בני ישראל וערכן רב גם עבורנו, שכן אנו חיים ”באחרית הימים” של הסדר העולמי הנוכחי (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). הכתוב בתהלים מ׳:8, 9 מדבר בלשון נבואית על ישוע המשיח: ”הנה באתי, במגילת ספר כתוב עליי. לעשות רצונך, אלוהַי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי”. במזמור האחרון בילקוט זה, דוד מבקש את עזרתו של יהוה במהלך השנים הסוערות שפקדו אותו לאחר חטאו עם בת שבע. הוא שר: ”ואני, בתומי [בזכות תומתי] תמכת בי” (תהלים מ״א:13).
תשובות לשאלות מקראיות:
כ״ו:6 — כיצד אנו בדומה לדוד סובבים באופן סמלי את מזבח יהוה? המזבח מסמל את רצון יהוה, המתבטא בנכונות מצידו לקבל את קורבן הכופר של ישוע המשיח לגאולת האנושות (עברים ח׳:5; י׳:5–10). אנו סובבים את מזבח יהוה במובן זה שאנו מאמינים באותו קורבן.
כ״ט:3–9 — על מה מצביעה השוואת קולו של יהוה לסופת רעמים המעוררת יראה עם התקדמותה? פשוט מאוד, על כוחו האדיר של יהוה!
ל״א:24 — כיצד הגאוותן משלם על יתר? התשלום כאן הוא עונש. הצדיק משלם על שגיאות שעשה בשוגג, ותשלומו הוא מוסר מאת יהוה. הגאוותן אינו חוזר בו מדרכו הרעה ולכן משלם יותר בעונשים כבדים (משלי י״א:31; פטרוס א׳. ד׳:18).
ל״ג:6 — מהי ’רוח פי’ יהוה? הרוח היא כוחו הפעיל של אלוהים, או רוח הקודש, אשר באמצעותה ברא את השמיים הגשמיים (בראשית א׳:1, 2). היא מכונה ”רוח פיו” מפני שבדומה לאוויר היוצא בנשיפה מן הפה, היא יכולה להגיע למרחקים כדי לבצע דברים.
ל״ה:19 — מה פשר בקשתו של דוד לא לתת לשונאיו לקרוץ עין? קריצת עין עשויה להעיד על כך שאויבי דוד שמחו שתוכניותיהם הזדוניות נגדו הצליחו. דוד ביקש שזה לא יקרה.
לקחים עבורנו:
כ״ו:4. אין זה נבון להתרועע עם נַעֲלָמים, כלומר, אנשים שמסתירים את זהותם בחדרי צ׳אט, אנשים שממניעים לא־טהורים מעמידים פני חברים בבית־הספר או במקום העבודה שלנו, כופרים שמתעטפים באיצטלה של כנות ואנשים שמנהלים חיים כפולים.
כ״ו:7, 12; ל״ה:18; מ׳:10. עלינו להלל את יהוה בהתכנסויות משיחיות.
כ״ו:8; כ״ז:4. האם אנו אוהבים לנכוח באסיפות?
כ״ו:11. דוד ביטא את נחישותו לדבוק בתומתו ובד בבד ביקש שיהוה יפדה אותו. אנו בהחלט יכולים לשמור על תומתנו אף־על־פי היותנו בלתי מושלמים.
כ״ט:10. יהוה יושב ”למבול” במובן שהוא שולט שליטה מוחלטת על כוחו.
ל׳:6. תכונתו השלטת של יהוה היא אהבה — לא כעס.
ל״ב:9. יהוה אינו מעוניין שנהיה כמו פרד או חמור המצייתים רק בגלל הרסן או השוט. תחת זאת, הוא רוצה שנבחר לציית לו מפני שאנו מבינים מהו רצונו.
ל״ג:17–19. אין כל מערכת אנושית, חזקה ככל שתהיה, המסוגלת להביא ישועה. עלינו לבטוח ביהוה ובמלכותו.
ל״ד:11. איזו הבטחה מחזקת למי ששמים את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם!
ל״ט:2, 3. כדאי שנשים ’מחסום לפינו’ ונאלם דום כאשר הרשעים דורשים מידע במטרה להזיק לאחינו לאמונה.
מ׳:2, 3. אם נקווה ליהוה נוכל להתמודד עם דיכאון, וכאילו ניחלץ מבור רועש ומבוץ טובעני.
מ׳:6, 13. לא אסונות ולא חולשות אישיות, רבים ככל שיהיו, לא ישברו אותנו אם לא נשכח את העובדה שברכותינו ”עצמוּ מִסַפֵּר”, כלומר עצומות עד שאי אפשר לספור אותן.
”ברוך יהוה”
עד כמה מנחמים ומעודדים 41 מזמורי תהלים המרכיבים את הספר הראשון! בין אם אנו סובלים מניסיונות או מנקיפות מצפון, נוכל להתחזק ולהתעודד מחלק זה בדברו העוצמתי של אלוהים (עברים ד׳:12). המזמורים אוצרים בתוכם מידע המעניק הדרכה מהימנה לחיים. מובטח לנו שוב ושוב שלא משנה לאילו קשיים ניקלע, יהוה לא יזנח אותנו.
הספר הראשון בתהלים נחתם במילים: ”ברוך יהוה אלוהי ישראל מהעולם ועד העולם, אמן ואמן” (תהלים מ״א:14). אחרי שדנו בחלק זה, האין זה מניע אותנו לברך או להלל את יהוה?
[הערת שוליים]
[קטע מוגדל בעמוד 19]
אם הבריאה הדוממת מהללת את יהוה, על אחת כמה וכמה עלינו להללו!
[תמונה בעמוד 17]
דוד חיבר את רוב 41 המזמורים הראשונים של ספר תהלים
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה יודע איזה מזמור מתאר את יהוה כרועה הגדול?
[תמונה בעמוד 20]
אל תרשה שיחלוף יום מבלי לתת את הדעת לעניינים רוחניים
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]
כוכבים: באדיבות United States Naval Observatory
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 19]
כוכבים, עמודים 18 ו־19: באדיבות United States Naval Observatory
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]
כוכבים: באדיבות United States Naval Observatory