אומץ לב מתוך אמונה ויראת אלוהים
”חזק ואמץ... כי עימך יהוה אלוהיך” (יהושע א׳:9).
1, 2. (א) מה היו, מנקודת מבט אנושית, סיכויי עם ישראל לנצח את הכנענים? (ב) איזו הבטחה קיבל יהושע?
בשנת 1473 לפה״ס ניצב עם ישראל על סיפה של ארץ ההבטחה. באשר לקשיים הצפויים להם הזכיר משה לעם: ”אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך, ערים גדולות ובצורות בשמיים. עם גדול ורם, בני ענקים, אשר... אתה שמעת, ’מי יתייצב לפני בני ענק?’” (דברים ט׳:1, 2) שִמעם של לוחמים גדולי ממדים אלו יצא למרחוק! בנוסף לכך, לחלק מעמי כנען היו צבאות חמושים היטב עם סוסים ומרכבות שגלגליהן מצוידים בלהבי ברזל (שופטים ד׳:13).
2 עם ישראל, לעומת זאת, היה אומה של עבדים שאך סיימו 40 שנות נדודים במדבר. לפיכך, מנקודת מבט אנושית, סיכוייהם לצאת עם היד על העליונה היו קלושים. למרות הכול, למשה הייתה אמונה, והוא ’ראה’ שיהוה עומד בראש העם (עברים י״א:27). ”יהוה אלוהיך הוא העובר לפניך”, אמר לעם. ”הוא ישמידֵם והוא יכניעֵם לפניך” (דברים ט׳:3; תהלים ל״ג:16, 17). אחרי מות משה, חיזק יהוה את ידי יהושע והבטיח לעמוד לצידו: ”קום עבור את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ אשר אנוכי נותן להם לבני ישראל. לא יתייצב איש לפניך כל ימי חייך, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, לא ארפך ולא אֶעזבךּ” (יהושע א׳:2, 5).
3. מה תרם לאמונתו ולאומץ לבו של יהושע?
3 כדי ליהנות מתמיכת יהוה ומהדרכתו, היה על יהושע לקרוא את תורת אלוהים, להרהר בה ולחיות על־פיה. ”אז תצליח את דרכך ואז תשכיל”, אמר יהוה. ”הלוא ציוויתיך: חזק ואמץ, אל תערוץ ואל תֵחת, כי עימך יהוה אלוהיך בכל אשר תלך” (יהושע א׳:8, 9). יהושע שמע בקול אלוהים, ומשום כך פעל באומץ לב ובעוז והצליח את דרכו. ואולם רוב בני דורו לא שמעו בקול אלוהים. כתוצאה מכך, לא צלחה דרכם והם מתו במדבר.
חוסר אומץ מתוך חוסר אמונה
4, 5. (א) מה ניתן לומר על גישתם של עשרת המרגלים בהשוואה לזו של יהושע וכלב? (ב) כיצד הגיב יהוה לחוסר האמונה מצד העם?
4 ארבעים שנה קודם לכן, בהתקרב עם ישראל לראשונה אל כנען, שלח משה 12 איש לתור את הארץ. עשרה מהם חזרו חדורי פחד. ”כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות [גדולי ממדים]”, זעקו. ”ושם ראינו את הנפילים בני ענק, מן הנפילים, ונהי בעינינו כחגבים”. האם באמת היו כל אנשי הארץ ענקים? לא! האם הענקים היו צאצאיהם של הנפילים מדור המבול? ודאי שלא! אך בשל התיאורים המוגזמים והמעוותים שהציגו, נשטף המחנה בגל של חרדה. בני העם אפילו ביקשו לשוב מצריימה, ארץ עבדותם! (במדבר י״ג:31 עד י״ד:4).
5 אבל שניים מהמרגלים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, היו להוטים להיכנס אל הארץ המובטחת. הכנענים ”לַחְמנו הם”, אמרו. ”סר צילם [מחסה] מעליהם, ויהוה איתנו. אל תיראום” (במדבר י״ד:9). האם היו יהושע וכלב אופטימיסטים שוטים? לא ולא. הם, יחד עם יתר בני העם, ראו כיצד יהוה משפיל את מצרים ואת אליליה בעשר המכות. אחר כך ראו כיצד יהוה מטביע את פרעה וחילו בים סוף (תהלים קל״ו:15). החרדה שאחזה בעשרת המרגלים ובאנשים שהושפעו מהם לא הייתה מוצדקת. ”עד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקירבו?” אמר יהוה בצער עמוק (במדבר י״ד:11).
6. מה הקשר בין אומץ לב לאמונה, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בימינו?
6 יהוה ירד לשורש הבעיה — הפחדנות שהפגין העם הסגירה חוסר אמונה. קיים קשר הדוק בין אמונה לאומץ לב וזו הסיבה לכך שהשליח יוחנן כתב בעניין הקהילה המשיחית ובריאותה הרוחנית: ”זהו הניצחון המנצח את העולם — אמונתנו” (יוחנן א׳. ה׳:4). כיום, בזכות אמונה כמו שהייתה ליהושע ולכלב, מוכרזת בשורת המלכות בפי יותר משישה מיליון עדי־יהוה, צעירים כמבוגרים, חזקים כחלשים. שום אויב אינו מצליח לדומם את הצבא החזק והאמיץ הזה (רומים ח׳:31).
אל ’תיסוג’
7. מה פירוש המילה ’לסגת’?
7 משרתי יהוה מבשרים כיום באומץ לב את הבשורה הטובה משום שהם תמימי דעים עם השליח פאולוס אשר כתב: ”אנחנו איננו מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39). ה’נסיגה’ שהזכיר פאולוס אין משמעה התקף פחד זמני, שהרי משרתי אלוהים נאמנים רבים נתקפים פחד מדי פעם (שמואל א׳. כ״א:13; מלכים א׳. י״ט:1–4). על־פי אחד ממילוני המקרא, משמעה ”ללכת לאחור”, ”להרפות את האחיזה בָּאמת”. עוד מוסבר במילון כי המילה המתורגמת ל”נסוגים” היא כנראה מטאפורה המבוססת על ”הנמכת מפרשׂים והאטת המהירות” ביחס לשירות אלוהים. כמובן, בעלי האמונה החזקה אינם מעלים על דעתם ’להאט את המהירות’ בשעת קשיים כמו רדיפות, בריאות לקויה או כל ניסיון אחר. במקום זאת, הם ממשיכים קדימה בשירות יהוה בידיעה שהוא דואג להם מאוד ומודע למגבלותיהם (תהלים נ״ה:23; ק״ג:14). האם גם לך יש אמונה כזו?
8, 9. (א) כיצד חיזק יהוה את אמונתם של המשיחיים הקדומים? (ב) מה עלינו לעשות כדי לבנות את אמונתנו?
8 מסופר שבשלב מסוים חשו השליחים שחסרה להם אמונה, ועל כן ביקשו מישוע: ”הוסף לנו אמונה” (לוקס י״ז:5). בקשתם הכנה נענתה, בייחוד בחג השבועות שנת 33 לספירה, כאשר צלחה על התלמידים רוח הקודש המובטחת והעניקה להם הבנה מעמיקה יותר בדברו של אלוהים ובמטרתו (יוחנן י״ד:26; מעשי השליחים ב׳:1–4). אמונתם התחזקה, והתלמידים החלו במסע הטפה שבזכותו הוכרזה הבשורה הטובה, למרות ההתנגדות, ”בכל הבריאה מתחת לשמיים” (קולוסים א׳:23; מעשי השליחים א׳:8; כ״ח:22).
9 כדי לבנות את האמונה ולהמשיך בשירות, עלינו גם כן ללמוד את כתבי־הקודש, להרהר בהם ולבקש בתפילה את רוח הקודש. אם נטמיע את אמיתותיו של אלוהים בשכלנו ובלבבנו — כפי שעשו יהושע, כלב והתלמידים המשיחיים הקדומים — רק אז תהיה לנו אמונה, אשר תקנה לנו את האומץ להמשיך במלחמתנו הרוחנית ולנצח (רומים י׳:17).
אין די להאמין בקיומו של אלוהים
10. מה כרוך באמונה אמיתית?
10 כפי שהומחש בדוגמתם של הנאמנים מימי קדם, אמונה המולידה אומץ לב וכוח עמידה אינה מסתכמת בידיעה שקיים אלוהים ותו לא (יעקב ב׳:19). כדי לרכוש אמונה כזו עלינו להכיר את יהוה כאישיות ולתת בו את מלוא בטחוננו (תהלים ע״ח:5–8; משלי ג׳:5, 6). משמע הדבר להיות משוכנעים בכל לבנו שאם נקשיב לחוקי אלוהים ולעקרונותיו יהיה זה לטובתנו המרבית (ישעיהו מ״ח:17, 18). האמונה כרוכה גם בביטחון המלא שיהוה יקיים את הבטחותיו ושהוא ”נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:1, 6; ישעיהו נ״ה:11).
11. באילו דרכים בורכו יהושע וכלב בזכות אמונתם ואומץ לבם?
11 אין זו אמונה הדורכת במקום. אמונה זו הולכת וצומחת ככל שאנו חיים את האמת, ’טועמים’ את הברכות, ’רואים’ מענה לתפילותינו וחשים בדרכים שונות את ידו המכוונת של יהוה (תהלים ל״ד:9; יוחנן א׳. ה׳:14, 15). אין ספק שאמונתם של יהושע וכלב העמיקה ככל שטעמו מטובו של אלוהים (יהושע כ״ג:14). צא וחשוב: הם שרדו 40 שנות נדודים במדבר, כפי שאלוהים הבטיח (במדבר י״ד:27–30; ל״ב:11, 12). היה להם תפקיד פעיל בכיבוש כנען שארך שש שנים. ובנוסף לכול, הם זכו לבריאות ולאריכות ימים ואף קיבלו נחלות פרטיות. עד כמה גומל יהוה למי שמשרתים אותו בנאמנות ובאומץ לב! (יהושע י״ד:6, 9–14; י״ט:49, 50; כ״ד:29).
12. כיצד יהוה ’מגדיל אימרתו’?
12 החסד שנטה אלוהים ליהושע ולכלב מעלה בזכרוננו את דברי מחבר התהלים: ”הגדלת על כל שִמך אימרתֶך” (תהלים קל״ח:2). כאשר יהוה נשבע בשמו כערובה לקיום הבטחה, התגשמותה ’מתגדלת’ משום שהיא עולה על כל הציפיות (אפסים ג׳:20). יהוה לעולם אינו מכזיב את מי ש’מתענגים’ עליו (תהלים ל״ז:3, 4).
אדם שהיה ”רצוי לאלוהים”
13, 14. מדוע נזקק חנוך לאמונה ולאומץ לב?
13 בנושא האמונה והאומץ נוכל להפיק לקחים רבים אם נבחן את הדוגמה שהציב חנוך, עד־יהוה מן התקופה הטרום משיחית. סביר להניח שעוד לפני שהתחיל לנבא, ידע חנוך שאמונתו ואומץ לבו יעמדו למבחן. מניין לנו שכך הדבר? משום שיהוה אמר בגן־עדן שאיבה או שנאה תשרור בין משרתיו לבין משרתי השטן (בראשית ג׳:15). עוד ידע חנוך כי שנאה זו פרצה בשלב מוקדם בתולדות האנושות כשקין רצח את הבל אחיו. אביהם, אדם, חי עוד כ־310 שנה אחרי שנולד חנוך (בראשית ה׳:3–18).
14 על אף כל אלה, חנוך ’התהלך את האלוהים’ והוקיע את הרשעים על ”הקשות” אשר דיברו נגד יהוה (בראשית ה׳:22; יהודה 14, 15). בשל עמידתו האמיצה לצד עבודת אלוהים האמיתית, קנה לו מן הסתם אויבים רבים אשר איימו על חייו. במקרה זה חסך יהוה מנביאו את ייסורי המוות. לאחר שהעיד בפני חנוך כי אכן ”את האלוהים התהלך”, ’לקח’ אותו יהוה והעביר אותו מן החיים אל המוות, כנראה במצב של טרנס נבואי (עברים י״א:5, 13; בראשית ה׳:24).
15. איזו דוגמה טובה הציב חנוך לכל משרתי יהוה כיום?
15 מייד לאחר שהזכיר את לקיחתו של חנוך, שב פאולוס והדגיש את חשיבות האמונה באומרו: ”ובלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים” (עברים י״א:6). האמונה נסכה בחנוך את האומץ להתהלך עם יהוה ולהכריז את משפטיו באוזני עולם מרושע. בזאת שימש לנו חנוך דוגמה ומופת. מוטלת עלינו מלאכה דומה בעולם המתנגד לעבודת האל האמיתית ומלא ברשע על כל צורותיו (תהלים צ״ב:8; מתי כ״ד:14; ההתגלות י״ב:17).
אומץ לב מתוך יראת אלוהים
16, 17. מי היה עובדיהו, ולאיזה מצב נקלע?
16 מלבד אמונה קיימת תכונה נוספת המסייעת לנו לאזור אומץ והיא יראת כבוד כלפי אלוהים. נבחן דוגמה יוצאת מגדר הרגיל של אדם ירא שמיים שחי בימי הנביא אליהו ובימי אחאב מלך ישראל. בתקופת שלטון אחאב פשה נֶגע פולחן הבעל בממלכה הצפונית בקנה מידה חסר תקדים. למעשה, 450 נביאי בעל ו־400 נביאי אשרה היו מ”אוכלי שולחן איזבל” אשת אחאב (מלכים א׳. ט״ז:30–33; י״ח:19).
17 איזבל, שהייתה אויבת אכזרית של יהוה, ניסתה לעקור מן הארץ את עבודת אלוהים האמיתית. היא רצחה כמה מנביאי יהוה ואף ביקשה את נפשו של אליהו, אשר בהדרכת אלוהים חצה את הירדן ונמלט מידיה (מלכים א׳. י״ז:1–3; י״ח:13). התוכל לשער בנפשך עד כמה קשה היה בממלכה הצפונית דאז להעלות על נס את עבודת אלוהים הטהורה? וגרוע מכך, מה היה עולה בגורלך אילו שירתת בחצר המלוכה? זה היה המצב שאליו נקלע עובדיהוa ירא האלוהים, סוכן הבית של אחאב (מלכים א׳. י״ח:3).
18. מה היה המיוחד בעובדיהו כעובד יהוה?
18 אין ספק שעובדיהו נהג במשנה זהירות ובתבונה במסגרת עבודתו את יהוה. אך הוא לא התפשר. במלכים א׳. י״ח:3 נאמר: ”ועובדיהו היה ירא את יהוה מאוד”. כן, הייתה לו יראת אלוהים בלתי רגילה. יראה בריאה זו מילאה את לבו באומץ רב אשר בא לידי ביטוי מייד לאחר שאיזבל טבחה בנביאי יהוה.
19. מה עשה עובדיהו כביטוי לאומץ לבו?
19 הכתוב מוסר: ”ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה, ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאֵם חמישים איש במערה וכִלְכְּלָם לחם וָמָים” (מלכים א׳. י״ח:4). אתה ודאי מתאר לעצמך שהיה זה מסוכן מאוד להאכיל בסתר מאה איש. לא זו בלבד שהיה עליו לחמוק מידי אחאב ואיזבל, הוא אף נאלץ להיסתר מעיניהם של 850 נביאי השקר שביקרו תכופות בארמון. מלבד זאת, עובדי עבודה זרה רבים בארץ, מן האיכר הפשוט ועד אצילי העם, היו ודאי מנצלים כל הזדמנות להסגיר את עובדיהו כדי למצוא חן בעיני המלך והמלכה. למרות זאת, ממש מתחת לאפם של כל אותם עובדי אלילים, דאג עובדיהו בעוז רוח למחסורם של נביאי יהוה. מה רב כוחה של יראת אלוהים!
20. כיצד יראת אלוהים עזרה לעובדיהו, ומה אתה מפיק מדוגמתו?
20 עובדיהו גילה אומץ לב מתוך יראת אלוהים, וקרוב לוודאי שיהוה סכך עליו מפני אויביו. במשלי כ״ט:25 נאמר: ”חרדת אדם יתן מוקש [מלכודת], ובוטח ביהוה ישוגב”. עובדיהו היה בסך הכול אדם בשר ודם; הוא פחד שיתפסו אותו ויהרגו אותו. גם אנחנו היינו מפחדים אילו היינו במקומו (מלכים א׳. י״ח:7–9, 12). בכל זאת, מתוך יראת אלוהים אזר אומץ והתעלה מעל חרדת אדם. עובדיהו משמש דוגמה ומופת לכולנו, ובייחוד למי שמשרתים את יהוה תוך סיכון חירותם וחייהם (מתי כ״ד:9). הבה נעשה כל מאמץ לשרת את יהוה ”בחסידות וביראה” (עברים י״ב:28).
21. במה נדון במאמר הבא?
21 אומץ לב נרכש לא רק מאמונה ומיראת אלוהים; אהבה יכולה להיות מניע חזק משתיהן. ”האלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה ואהבה וישוב הדעת”, כתב פאולוס (טימותיאוס ב׳. א׳:7). במאמר הבא נראה כיצד האהבה עוזרת לנו לשרת את יהוה באומץ לב בתקופה קשה זו של אחרית הימים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
[הערת שוליים]
a לא הנביא עובדיה.
השב על השאלות
• מה תרם לאומץ לבם של יהושע ושל כלב?
• מה כרוך באמונה?
• מה עזר לחנוך להכריז את משפטי אלוהים באומץ לב?
• כיצד יראת אלוהים מסייעת לנו לאזור אומץ לב?
[תמונה בעמודים 16, 17]
יהוה ציווה על יהושע: ”חזק ואמץ”
[תמונה בעמוד 18]
עובדיהו דאג לנביאי אלוהים והגן עליהם
[תמונות בעמוד 19]
חנוך הכריז באומץ את דברו של אלוהים