כיצד להפוך את יום החתונה למאושר ומכובד יותר
”יום החתונה שלי היה אחד הימים המשמחים והמשמעותיים ביותר בחיי”, אמר גורדון שנשוי קרוב ל־60 שנה. מה הופך את יום החתונה לכה משמעותי עבור המשיחיים? זהו יום שבו הם נודרים נדרים ליקריהם, כלומר זה לזה וליהוה אלוהים (מתי כ״ב:37; אפסים ה׳:22–29). זוגות המתכוונים להינשא רוצים ליהנות מיום החתונה שלהם, ויחד עם זאת לכבד את מייסד הנישואין (בראשית ב׳:18–24; מתי י״ט:5, 6).
כיצד יכול החתן להפוך את המאורע המשמח למכובד יותר? כיצד יכולה הכלה לגלות כבוד לבעלה וליהוה? איך יכולים הנוכחים לתרום לשמחת יום החתונה? התייחסות לכמה עקרונות מקראיים תספק מענה לשאלות אלו ויישום העקרונות יצמצם בעיות העלולות להעיב על האירוע המיוחד.
מי אחראי?
בארצות רבות נהוג שנציג מטעם עדי־יהוה עורך את טקס הנישואין. אך גם במקומות שבהם הטקס חייב להיערך לפני נציג ממשלתי, מומלץ שהזוג ידאג לכך שיינתן נאום מקראי. בהרצאה הנואם בדרך כלל מדגיש בפני החתן את התפקיד שהעניק לו אלוהים כראש משפחה (קורינתים א׳ י״א:3). אי לכך, האחריות העיקרית למתרחש בחתונה מוטלת על החתן. את ההכנות לטקס הנישואין ולאירוע שיבוא בעקבותיו נהוג ברוב המקרים לערוך מספיק זמן מראש. אילו קשיים כרוכים בכך?
אחד הקשיים הוא שקרובי המשפחה של החתן או של הכלה מנסים לתת את הטון בהכנות לחתונה. רודולפו שחיתן זוגות רבים ציין: ”לפעמים מופעל לחץ אדיר על החתן מצד קרובי משפחה בייחוד אם החתונה ממומנת בחלקה מכיסם. יש להם דעות נחרצות בכל הקשור לטקס הנישואין ולקבלת הפנים, וזה עלול להפריע לחתן למלא את תפקידו המקראי ולהיות אחראי על האירוע”.
מקס שערך טקסי נישואין במשך יותר מ־35 שנה, מציין: ”שמתי לב שהמגמה הרווחת היא שהכלה מחליטה מה יהיה בחתונה ובקבלת הפנים, ואילו החתן בקושי פוצה פה”. דיוויד, שגם הוא ערך חתונות רבות, אומר: ”החתנים לא תמיד רגילים לקחת את העניינים לידיים ובדרך כלל לא מעורבים מספיק בהכנות לחתונה”. כיצד יכול החתן למלא את תפקידו ביעילות?
תקשורת מגבירה את השמחה
תקשורת יעילה ביוזמת החתן תעזור לו לעמוד באחריותו ותתרום להצלחת ההכנות לאירוע. המקרא מדגיש: ”הפֵר מחשבות באין סוד [שיחה בגילוי־לב], וברוב יועצים תקום” (משלי ט״ו:22). תסכול רב יימנע אם החתן ידבר תחילה על ההכנות לחתונה עם הכלה, עם בני משפחה ועם אחרים שיוכלו לייעץ לו על בסיס המקרא.
חשוב מאוד שזוג מאורס ישוחח תחילה זה עם זה על התוכניות ועל האפשרויות השונות. מדוע? שים לב לדברים שאמרו איוון ואשתו דלווין שבאו מרקעים תרבותיים שונים ולמרות זאת נשואים באושר שנים רבות. איוון נזכר בתוכניות החתונה: ”הגדרתי לעצמי מה אני בדיוק רוצה בחתונה שלי. רציתי שתהיה קבלת פנים בנוכחות כל חבריי, שתהיה עוגת חתונה ושאשתי תלבש שמלת כלה לבנה. לעומת זאת, דלווין רצתה חתונה צנועה בלי עוגת חתונה ואפילו בלי שמלת כלה”.
איך הגיעו להסכמה? בעזרת תקשורת כנה ולבבית (משלי י״ב:18). איוון מוסיף: ”למדנו מאמרים המבוססים על המקרא בנושא החתונות, כגון אלה שהתפרסמו בחוברת המצפה מ־1 בינואר 1985.a זה עזר לנו לפתח השקפה רוחנית בקשר למאורע. לאור הבדלי הרקעים שבינינו היה עלינו להתפשר בכמה עניינים אישיים ובסופו של דבר הגענו לעמק השווה”.
כך עשו גם ארֶט ופֶנִי. ארט מספר על יום החתונה שלהם: ”פני ואני שוחחנו על רצונותינו השונים לגבי החתונה, והגענו להסכמה מלאה. התפללנו שיהוה יברך את היום הזה. גם התייעצתי עם הורינו ועם זוגות בוגרים בקהילה. עצותיהם היו יעילות מאד, וכתוצאה מכך החתונה שלנו הייתה סיפור הצלחה”.
לבוש והופעה מכובדים
טבעי שהן החתן והן הכלה ירצו להיראות במיטבם ביום החתונה (תהלים מ״ה:9–16). יש שמשקיעים זמן, מאמצים, וכסף על לבוש הולם. אילו עקרונות מקראיים יעזרו להם לבחור בגדים מכובדים והולמים?
מה תלבש הכלה? גם אם הסגנונות משתנים מאדם לאדם ומארץ לארץ, עצות המקרא רלוונטיות בכל מקום. הנשים ”תעטינה תלבושת הולמת, בצניעות ובאיפוק”. עצה זו חלה על נשים משיחיות כל הזמן, ובייחוד ביום החתונה. כדי שהחתונה תהיה אירוע משמח אין צורך ב’מלבושים יקרים’ (טימותיאוס א׳ ב׳:9; פטרוס א׳ ג׳:3, 4). כדאי מאוד ליישם את העצות הללו!
דיוויד שהוזכר קודם לכן, מעיר: ”רוב הזוגות משתדלים לנהוג על־פי העקרונות המקראיים, ועל כך ראוי לשבחם! היו מקרים שבהם הכלות והשושבינות לבשו שמלות לא־צנועות שהיו חשופות או שקופות”. זקן־קהילה בוגר יכול לשבת עם החתן והכלה ולעזור להם לשמור על השקפה רוחנית. הוא יכול לשאול אותם אם הלבוש יהיה מספיק צנוע כיאה באסיפה משיחית. אומנם סגנון הלבוש שונה מן הסגנון המקובל באסיפה רגילה והבגדים ישקפו אולי את מנהגי המקום, אבל עליהם להיות צנועים בהתאם לאמות המידה המשיחיות והמכובדות. גם אם מבחינת אנשי העולם הקוד המוסרי של המקרא מחמיר מדי, המשיחיים האמיתיים אינם מוכנים לתת לעולם לעצב אותם על־פי דרכו (רומים י״ב:2; פטרוס א׳ ד׳:4).
”במקום לייחס חשיבות רבה מדי ללבוש או לקבלת הפנים”, אומרת פני, ”תשומת לבנו הייתה נתונה לטקס הנישואין שהוא החלק הרוחני של האירוע. היה זה החלק החשוב ביותר. מה שזכור לי בעיקר זה לא מה לבשתי או מה אכלתי, אלא בחברת מי הייתי וכמה שמחתי להינשא לאהוב לבי”. מוטב שזוג משיחי יחשוב בצורה כזו בשעה שהוא מתכנן את יום חתונתו.
אולם המלכות — מקום מכובד
זוגות משיחיים רבים מעוניינים, אם אפשר, לקיים את טקס הנישואין באולם המלכות. מאילו סיבות? זוג אחד מסביר: ”ברור לנו שנישואין זה סידור קדוש מטעם יהוה. קיום הטקס באולם המלכות, במקום שבו אנו עובדים את אלוהים, הדגיש לנו מההתחלה שיהוה צריך להיות חלק מנישואינו. ובנוסף, כשקיימנו את הטקס באולם המלכות ולא במקום אחר, הבחינו קרובינו הלא־מאמינים שנכחו שם, עד כמה חשובה לנו עבודת אלוהים”.
אם זקני־הקהילה האחראים על אולם המלכות מאשרים את קיום החתונה באולם, על הזוג ליידע אותם מראש לגבי ההכנות. אחת הדרכים שבהן יכולים הכלה והחתן לכבד את המוזמנים היא להגיע בשעה היעודה לחתונה. אין ספק שהם יעשו כל מאמץ כדי שהכול יתנהל בצורה מכובדתb (קורינתים א׳ י״ד:40). בדרך זו הם יוכלו להימנע מתופעות מזעזעות המאפיינות חתונות עולמיות רבות (יוחנן א׳ ב׳:15, 16).
גם הנוכחים בחתונה יכולים להראות שיחסם לנישואין תואם לזה של יהוה. הם לא יצפו שהחתונה תתעלה על חתונות משיחיות אחרות כאילו קיימת תחרות למי הייתה חתונה מפוארת יותר. עבור משיחיים בוגרים, הנוכחות באולם המלכות בהרצאה המקראית חשובה ומועילה פי כמה מהנוכחות במסיבת החתונה עצמה. אם מפאת הזמן והנסיבות יוכל המשיחי לנכוח רק באחת מן השתיים, מוטב שיגיע לאולם המלכות. זקן־קהילה בשם ויליאם אומר: ”אם האורחים נעדרים מאולם המלכות ללא סיבה מוצדקת, אבל באים אחר כך למסיבה, מעיד הדבר על חוסר הערכה לקדושת האירוע. אפילו אם איננו מוזמנים למסיבת החתונה, נוכחותנו בטקס המתקיים באולם המלכות תעיד על תמיכתנו בזוג ותיתן עדות מצוינת לקרובי המשפחה הלא־מאמינים”.
שמחה שתימשך גם לאחר יום החתונה
עולם המסחר הופך את מסיבות החתונה לתעשיית ענק. על־פי דיווח עדכני, חתונה ממוצעת בארה״ב ”עולה 000,22 דולר, כלומר, חצי מההכנסה השנתית הממוצעת של משפחה אמריקנית”. זוגות חדשים רבים ומשפחותיהם מושפעים מהפרסומות וכתוצאה מכך נכנסים לחובות הנגררים במשך שנים, הכול בשביל יום אחד. האם קו פעולה זה מבטיח התחלה טובה לנישואין? מי שאינם מכירים את עקרונות המקרא או שאינם מייחסים להם חשיבות אולי לא יהססו לנהוג בראוותנות, אך עד כמה שונה הדבר בקרב המשיחיים האמיתיים!
הגבלת מספר המוזמנים לכמות סבירה במסגרת האפשרויות הכלכליות ושימת הדגש על ההיבט הרוחני של המאורע, עזרו לזוגות רבים לנצל את זמנם ואת משאביהם באופן ההולם את הקדשתם לאלוהים (מתי ו׳:33). לויד ואלכסנדרה ממשיכים בשירות המורחב כבר 17 שנה מאז חתונתם. לויד מציין: ”היו שחשבו שהחתונה שלנו פשוטה, אבל אנחנו נהנינו מאוד. מבחינתנו יום החתונה לא צריך להיות מעמסה כלכלית, אלא יום שבו חוגגים את האיחוד בין הגבר לאישה במסגרת שקבע יהוה, מסגרת שנועדה להסב שמחה רבה לשני בני הזוג”.
אלכסנדרה מוסיפה: ”שירתתי כחלוצה לפני שהתחתנו ולא רציתי לוותר על הזכות הזאת רק כדי שתהיה לי חתונה מפוארת. יום החתונה שלנו היה מיוחד מאוד, אבל היה זה רק היום הראשון של חיינו המשותפים. פעלנו על־פי העצה שלא להתרכז יותר מדיי בחתונה עצמה וביקשנו מיהוה שידריך אותנו איך לחיות כזוג נשוי. אין ספק שיהוה בירך אותנו”.c
יום החתונה שלכם הוא אכן מאורע מיוחד. הלכי הרוח והמעשים שיבלטו באותו יום עשויים לתת את אותותיהם על נישואיכם לאורך שנים רבות. לכן, הישענו על יהוה כדי שידריך אתכם (משלי ג׳:5, 6). התמקדו במשמעות הרוחנית של האירוע. סייעו איש לרעהו למלא את התפקידים שנתן לכם אלוהים. כך תוכלו לכונן בסיס איתן לנישואיכם, ובברכת יהוה יימשך אושרכם הרבה מעבר ליום החתונה (משלי י״ח:22).
[הערות שוליים]
a חומר נוסף מופיע בחוברת עורו! מ־8 בפברואר 2002 שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה.
b אם בני הזוג רוצים שמישהו יצלם או יקליט את הטקס באולם המלכות עליהם לוודא ששום דבר לא יגרע מכבוד החתונה.
c ראה הספר הסוד לחיי משפחה מאושרים עמוד 26. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונה בעמוד 29]
הזוג חייב לשמור על אפיקי תקשורת פתוחים ועל כבוד הדדי בעת תכנון החתונה
[תמונה בעמוד 31]
התמקדו במשמעות הרוחנית של יום החתונה