חתונות המסבות כבוד ליהוה

המאמר הבא העוסק בחתונות של משיחיים,‏ הוכן במקור באתיופיה כדי להעניק הדרכה מועילה בשפה האמהרית לרבים בארץ זו שהצטרפו לשורות עדי־יהוה.‏ המאמר דן במנהגים ובנהלים מקומיים מסוימים שייתכן שהם שונים בתכלית מאלה שבארץ מגוריך.‏ בוודאי תמצא שהשוני די מעניין.‏ עם זאת,‏ המאמר מציין עצה מקראית מאוזנת שניתן ליישמה גם אם מנהגי החתונה בארצך שונים.‏

‏”‏חתונות משיחיות הגורמות שמחה”‏ היה שֵם המאמר הלימודי הנפלא שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 בינואר 1985.‏ נושא המאמר הבא באותה חוברת,‏ היה ”‏מיצאו הנאה מאוזנת במסיבות־חתונה”‏.‏ (‏כל מי ששוקל להתחתן יכול למצוא עצות נבונות נוספות בספר המשפחה — כיצד להפכה למאושרת,‏ פרק ב׳,‏ ובספר נעוריך — הפק מהם את מלוא התועלת‏,‏ פרקים י״ט,‏ כ׳.‏)‏a רבים הצטרפו לשורות עדי־יהוה מאז הופיעו מאמרים אלה,‏ לכן ברצוננו לסקור חלק מהמידע המצוי בהם,‏ המתאים במיוחד לאזורנו,‏ וכן לסקור נקודות מתאימות אחרות שתסייענה לנו להפוך את החתונות לאירוע המסב כבוד ליהוה,‏ מייסד הנישואין.‏

השאלה הראשונה שניתן לשקול היא מתי להתחתן.‏ האם על המועד להיקבע על־פי תאריכי עונת הנישואין המסורתית הנהוגה במקום מגוריך?‏ אחת הסברות המקומיות היא שכל נישואין הנערכים בכל מועד אחר בשנה,‏ לא יעלו יפה.‏ מדובר באמונה טפלה משוללת כל יסוד,‏ משום שזוגות נשואים מאושרים רבים המשרתים את יהוה באחדות,‏ לא נישאו בעונה המסורתית.‏ אין אנו מאמינים במזל טוב או במזל רע (‏ישעיהו ס״ה:‏11;‏ קולוסים ב׳:‏8‏)‏.‏ לא נסייע לקרובי־משפחה לא־מאמינים להבחין בהבדל בין האמת ובין הכזב,‏ אם מועד החתונה ייקבע על־פי אמונותיהם הטפלות.‏ עובדה היא שהמשיחיים יכולים להתחתן בכל חודש שהוא.‏

כאשר נקבע שיינתן נאום־חתונה לאחר הטקס האזרחי ההכרחי,‏ יהא זה נבון שלא יחלפו ימים רבים בין שני האירועים.‏ אם בני־הזוג רוצים לקיים את נאום־החתונה באולם־המלכות,‏ עליהם לפנות לזקני־הקהילה זמן רב מראש ולבקש רשות להשתמש באולם.‏ זקני־הקהילה המקומיים יוודאו שהסידורים לטקס לא יפגעו בטוהר מצפונם.‏ שעת הנאום תיקבע למועד שאינו חופף לשום פעילות קהילתית אחרת.‏ האח שיתבקש לשאת את נאום־החתונה,‏ ייפגש מראש עם החתן והכלה לעתיד.‏ זאת כדי להשיא להם עצות מועילות וכדי לוודא שאין כל מניעה מוסרית או חוקית לנישואיהם,‏ שהתכנון של מסיבה חברתית כלשהי שתיערך לאחר מכן מקובל עליו.‏ אורכו של נאום־החתונה צריך להיות כחצי שעה,‏ ועליו להינתן בצורה מכובדת,‏ המדגישה את ההיבט הרוחני.‏ ללא ספק,‏ נאום־החתונה חשוב יותר מכל מסיבה שעשויה להיערך לאחריו.‏

חתונה משיחית היא הזדמנות טובה להראות ש”‏איננו חלק מן העולם”‏ (‏יוחנן י״ז:‏14‏,‏ ע״ח;‏ יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ מן הראוי שהסֵדֶר ייראה לכל.‏ משמע הדבר שעלינו להופיע בזמן ולא להניח למוזמנים להמתין,‏ דבר שאף עלול להפריע לפעילויות קהילתיות.‏ חשוּב במיוחד שהכלה תכיר בעובדה זו,‏ מאחר שקרובי־משפחה לא־מאמינים עלולים להפציר בה לאחֵר — כאילו כדי להבליט את חשיבותה.‏ בהיותה דייקנית,‏ אחות משיחית בוגרת יכולה להוכיח שתכונות רוחניות,‏ כגון ענווה והתחשבות,‏ אכן חשובות לה!‏ כמו־כן,‏ כאשר צלם מוזמן להנציח את האירוע,‏ חשוב לשמור על סדר.‏ ניטיב לעשות אם נדרוש מן הצלם לבוא בלבוש רשמי,‏ מקטורן,‏ עניבה ומכנסיים נאותים,‏ ולא להפריע למהלך הנאום כשהוא מצלם.‏ בעת התפילה,‏ אין לצלם.‏ הסדר שלנו צריך להסב כבוד ליהוה ולהוות עדות טובה.‏ אין כל צורך לנסות להתאים את עצמנו למוסכמות חברתיות,‏ שיעיבו על משמעותו האמיתית של האירוע.‏

מסיבה אינה הכרחית לחתונה מוצלחת,‏ אך אין כל מניעה מקראית לאירוע המשמח.‏ בכל אופן,‏ מפגש זה של משיחיים אמיתיים צריך להיות שונה מחתונות עולמיות המאופיינות בראוותנות,‏ שתייה לשוכרה,‏ אכילה מופרזת,‏ מוסיקה פראית,‏ ריקוד חושני ואפילו מכות.‏ המקרא מסווג ”‏הוללות”‏ עם פעלי הבשר (‏גלטים ה׳:‏21‏)‏.‏ קל יותר לפקח כראוי על הנעשה באירוע,‏ כשאין מדובר באירוע גדול מדי.‏ אין צורך להקים אוהל כדי לקיים מנהגים מקובלים.‏ אם יש המחליטים להקים אוהל מפאת מחסור במקום או עקב מזג־האוויר,‏ זוהי החלטתם אישית.‏

הניסיון מלמד כי דרך יעילה להגבלת מספר המוזמנים היא חלוקת הזמנות אישיות בכתב.‏ נבון יותר להזמין אנשים כפרט במקום להזמין קהילות שלמות,‏ וכמשיחיים אוהבי סדר,‏ עלינו לכבד הגבלות אלה.‏ הזמנות בכתב יכולות גם לעזור לנו למנוע את המבוכה הנובעת מהופעתו של מנודה למסיבה,‏ משום שאם כך יקרה,‏ אחים ואחיות רבים יחליטו אולי לעזוב את המקום (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏9–11‏)‏.‏ אם בני־הזוג מזמינים קרובי־משפחה או מכרים לא־מאמינים,‏ מספרם של אלה יהיה בוודאי מוגבל,‏ וחשיבות רבה יותר תינתן ’‏לבני אמונתנו’‏ (‏גלטים ו׳:‏10‏)‏.‏ יש שבחרו שלא להזמין מכרים מן העולם או קרובי־משפחה לא־מאמינים למסיבת החתונה אלא לנאום־החתונה.‏ מדוע?‏ ובכן,‏ היו מקרים שקרובי־משפחה עולמיים יצרו במסיבת החתונה מצב כה מביך,‏ עד כי אחים ואחיות רבים חשו שאינם יכולים להישאר.‏ יש זוגות המעדיפים ליהנות מארוחה בחוג מצומצם בלבד,‏ בחברתם של בני־המשפחה הקרובים וידידים משיחיים.‏

בתואם עם הכתוב ביוחנן ב׳:‏8,‏ 9‏,‏ מן הראוי לבחור את ”‏ראש המסיבה”‏.‏ החתן יבחר משיחי מהימן שידאג לשמור על הסדר ועל אמות־מידה גבוהות.‏ אם האורחים מביאים מתנות,‏ יש לעשות כן ללא ”‏גאוות הנכסים”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏16‏)‏.‏ ניתן להשמיע מוסיקה שמחה מבלי שתושחת במילים דו־משמעיות,‏ מבלי שתהיה רעשנית מדי או בעלת קצב פראי.‏ רבים החליטו שעדיף כי זקן־קהילה יקשיב מראש למוסיקה שהם עתידים להשמיע בחתונה.‏ ריקודים עלולים להוות מוקש,‏ משום שריקודים מסורתיים רבים שאובים מריקודי פוריות ומאופיינים בחושניות לא־הולמת.‏ לעתים,‏ הרגע של ”‏פריסת העוגה ושתיית השמפניה”‏ היווה אות לאנשי העולם לשלח רסן.‏ למעשה,‏ זוגות משיחיים רבים החליטו שלא להגיש אלכוהול במסיבת החתונה,‏ וכך למנוע בעיות.‏

מאחר שברצוננו להסב כבוד ליהוה,‏ נימנע מהצגה ראוותנית שמטרתה למשוך תשומת־לב מוגזמת לעצמנו.‏ אפילו פרסומים חילוניים הוקיעו את רוח הפזרנות הנפוצה.‏ עד כמה בלתי נבון מצד זוג לשקוע בחובות בשל חתונה מפוארת,‏ ואז לסבול שנים רבות של מחסור כדי לשלם את ההוצאות עבור יום אחד!‏ כמובן,‏ כל לבוש הנלבש במאורע זה צריך להיות צנוע ומסודר,‏ כיאה לאדם הטוען שהוא ירא אלוהים (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ המאמר ”‏חתונות משיחיות צריכות לשקף שיקול־דעת”‏ (‏מחוברת המצפה מ־15 בינואר 1969,‏ [‏אנג׳]‏)‏ ציין הערות מעניינות אלה בנושא הלבוש:‏

‏”‏חתונת הפרט היא אירוע מיוחד,‏ לכן בדרך־כלל מוקדשת תשומת־לב להופעה מאושרת ומצודדת.‏ ואולם,‏ אין זה אומר שעל בני־הזוג ללבוש סוג מסוים של שמלה או חליפה.‏ האדם ייטיב לעשות אם ישקול את מנהגי המקום,‏ את העלות ואת טעמו האישי.‏.‏.‏ אך האם יהא זה סביר לקנות תלבושת יקרה המהווה נטל כלכלי עליהם או על אחרים?‏ .‏.‏.‏ יש כלות ששמחו ללבוש שמלה של ידידה קרובה או של בת־משפחה.‏ אחרות רוו נחת מתפירת שמלת־הכלה במו־ידיהן,‏ קרוב לוודאי במחשבה ללבוש את השמלה באירועים אחרים בעתיד.‏ כמו־כן,‏ הולם בהחלט מצד בני־הזוג להינשא במיטב בגדיהם הרגילים.‏.‏.‏ אחרים,‏ היכולים להרשות לעצמם לערוך חתונה מפוארת,‏ עשויים להעדיף ’‏חתונה צנועה’‏,‏ שכן הזמנים קשים”‏.‏

בדומה לכך,‏ מספר השושבינים (‏ידידי החתן ובנות־הלוויה של הכלה)‏ אינו חייב להיות גדול.‏ גם הם אינם מעוניינים למשוך תשומת־לב מוגזמת לעצמם,‏ אם בלבושם ואם בהתנהגותם.‏ בעוד מנודה יכול לנכוח בנאום שבאולם־המלכות,‏ בחוברת המצפה מ־1 בינואר 1985,‏ נאמר:‏ ”‏יהיה זה לא־מתאים שבין בני־הלוויה יהיו אנשים מנודים,‏ או מי שאורח־חייהם השערורייתי נוגד חמורות את עקרונות כתבי־הקודש”‏.‏

הגם שישוע נכח בחתונה,‏ לא נוכל לשער בנפשנו שהוא היה מסכים למנהג המקובל של שיירת מכוניות הנוסעות בעיירה ומקימות שאון רב;‏ המשטרה אפילו קנסה נהגים על שצפרו בעת תהלוכת חתונה.‏ (‏ראה מתי כ״ב:‏21‏.‏)‏ לסיכום,‏ במקום לחקות את גאוות הנכסים או את מעשיהם האופייניים של אנשי העולם,‏ משיחיים מגלים את החוכמה שהיא נחלת הצנועים (‏משלי י״א:‏2‏)‏.‏

אך מה באשר לנוכחות בחתונות של שכנים,‏ של עמיתים לעבודה או של קרובי־משפחה רחוקים ומכרים?‏ כל משיחי צריך להחליט על כך בעצמו.‏ טוב לזכור שזמננו יקר,‏ היות שאנו זקוקים לזמן לשירותנו,‏ ללימוד אישי וליתר עיסוקינו המשפחתיים והקהילתיים (‏אפסים ה׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ בסופי־שבוע,‏ יש לנו תוכנית של אסיפות ושירות־השדה שאין ברצוננו להחמיץ (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ חתונות רבות נערכות במקביל לכינוסים או לתוכניות שירות מיוחדות הקשורות לסעודת־הערב של האדון.‏ אל לנו להרשות לעצמנו להסיח את דעתנו מהשקעת מאמצים מיוחדים בדומה לאלה שמשקיעים אחינו ברחבי העולם כדי לנכוח בסעודת־הערב של האדון.‏ בטרם רכשנו את דעת האמת,‏ בילינו שעות רבות עם אנשי העולם,‏ אולי בנסיבות שאינן מסבות כבוד לאלוהים (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ כעת סדר־העדיפויות שלנו שונה.‏ תמיד אפשר לאחל אושר לזוג בָּעולם באמצעות כרטיס ברכה או בביקור קצר ביום אחר.‏ יש שניצלו הזדמנויות אלה לנשיאת עדות,‏ וחלקו עם הזוג הטרי כמה פסוקים מתאימים.‏

חתונה שבה ההיבט הרוחני גובר על דרכי העולם,‏ תסב באמת ובתמים כבוד ליהוה.‏ המשיחיים שייהנו מן האירוע הם מי שיוודאו שהם נבדלים מן העולם,‏ מאמונות טפלות ומהפרזות,‏ מי שלא יניחו לו להפריע את הפעילויות התיאוקרטיות השגרתיות ושיגלו צניעות במקום גאוות נכסים.‏ יתר על כן,‏ במבט לאחור על אירוע זה,‏ מצפונם יוכל להיות שקט וזיכרונותיהם נעימים.‏ בגילוי חוכמה ושיקול־דעת,‏ מי יתן וכל החתונות המשיחיות תישאנה עדות לישרי־לב הצופים מן הצד.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמודים 24,‏ 25]‏

אין המשיחיים משועבדים לכל מנהג חתונה מקומי