שאלות של קוראים
באיזה מובן מצא קהלת רק ’אדם אחד מאלף ואישה בכל אלה לא מצא’? (קהלת ז׳:28)
כדי להבין נכונה את המילים האלו שנכתבו בהשראת אלוהים, עלינו תחילה לבחון מה יחסו של אלוהים לנשים. המקרא מציג את רות, כלתה של נעמי האלמנה, כ”אשת חיל” (רות ג׳:11). לפי הכתוב במשלי ל״א:10, אישה טובה יקרה ”מפנינים”. אם כן, למה התכוון שלמה המלך באומרו: ”אדם אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי”?
על־פי ההקשר, נראה כי בימי שלמה לקו נשים רבות בניוון מוסרי (קהלת ז׳:26). ככל הנראה היה זה בעיקר כתוצאה מהשפעת הנשים הנוכריות אשר עבדו את הבעל. אפילו שלמה המלך נכנע ללחץ שהפעילו עליו נשותיו הנוכריות הרבות. ”ויהי לו נשים שרות שבע מאות, ופילגשים שלוש מאות”, נאמר במקרא, ”ויטו נשיו את לבו” לעבודה זרה (מלכים א׳. י״א:1–4). גם ערכי המוסר של הגברים היו ירודים — צדיק אחד מאלף היה חיזיון נדיר וכמעט זניח. שלמה סיכם את דבריו במילים: ”לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלוהים את האדם ישר, והמה ביקשו חִשְבונות רבים” (קהלת ז׳:29). זוהי מסקנתו לגבי בני האדם ככלל — המילה ”אדם” כאן עניינה המין האנושי כולו ולא בגברים לעומת נשים. מכאן שיש לראות בדברי שלמה בקהלת ז׳:28 הערה על המצב המוסרי הכללי של בני דורו.
אך קיימת משמעות אפשרית נוספת לפסוק. ייתכן שזהו פסוק נבואי: מעולם לא הייתה אישה שצייתה ליהוה בצורה מושלמת, אך איש כזה היה וזהו ישוע המשיח (רומים ה׳:15–17).
[תמונה בעמוד 31]
”אדם אחד מאלף”