וסל חנספורט — ”‏רפורמטור שקדם לרפורמציה”‏

השמות לותר,‏ טינדל וקלווין מוכרים לכל חוקרי הרפורמציה הפרוטסטנטית שהחלה ב־​1517.‏ עם זאת,‏ מעטים מכירים את השם וֶסל חַנְסְפוֹרְט,‏ אשר כונה ”‏רפורמטור שקדם לרפורמציה”‏.‏ התרצה לקבל מידע נוסף על האיש?‏

וסל נולד בשנת 1419 בעיר חְרוֹנִינְגֶן שבהולנד.‏ במאה ה־15 היה הוא מבין המעטים שנפלה בחלקם ההזדמנות לפקוד את ספסל הלימודים.‏ אף שהצטיין בלימודיו,‏ נאלץ לפרוש מבית־​הספר בגיל תשע משום שהוריו היו עניים מרודים.‏ לשמחתו,‏ אלמנה בעלת הון שמעה על יכולתו השכלית של וסל והחליטה לקחת אותו תחת חסותה ולשלם את שכר הלימוד.‏ תודות לכך,‏ חזר ללמוד.‏ ברבות הימים,‏ הוציא תואר שני.‏ דומה כי מאוחר יותר זכה גם לתואר דוקטור לתיאולוגיה.‏

וסל היה אדם תאב דעת.‏ אולם בימיו לא היו הרבה ספריות.‏ אף שבדורו הומצא הדפוס באותיות מיטלטלות,‏ רוב הספרים נכתבו אז ביד ועלו הון תועפות.‏ וסל השתייך לקבוצת חוקרים שעברה מספרייה לספרייה וממנזר למנזר בחיפוש אחר כתבי־​יד נדירים וספרים אבודים.‏ אחר כך חלקו זה עם זה את תגליותיהם.‏ הוא צבר ידע עצום ומילא את יומנו האישי בציטטות ובקטעים מתוך יצירות קלאסיות.‏ תיאולוגים אחרים התייחסו אליו בחשדנות שכן וסל ידע דברים כה רבים שמעולם לא הגיעו לאוזניהם.‏ בעקבות זאת,‏ היו שכינוהו אשף הסתירות.‏

‏”‏מדוע אינך מוליך אותי אל המשיח?‏”‏

כ־50 שנה לפני הרפורמציה,‏ פגש וסל את תומס א־קֶמפיס (‏בערך 1379–1471)‏,‏ שרבים מייחסים לו את היצירה הנודעת חיקוי המשיח (‏De Imitatione Christi)‏. תומס א־קֶמפיס היה חלק מ”‏אחי החיים המשותפים”‏,‏ תנועה שהטיפה לאדיקות.‏ אחד הביוגרפים של וסל מציין שתומס א־קֶמפיס שב ועודד את וסל להתפלל אל מרים ולבקש את עזרתה.‏ בתגובה שאל אותו וסל:‏ ”‏מדוע אינך מוליך אותי אל המשיח,‏ אשר ברוב טובו מזמין את כל העמוסים לבוא אליו?‏”‏

מספרים שווסל התנגד למושג ההסמכה לכמורה.‏ כששאלוהו מדוע אין הוא מוכן לגלח את ראשו כמנהג הכמרים,‏ השיב שאין הוא פוחד מהגרדום כל עוד ימות כשהוא בשליטה מלאה על מחשבותיו.‏ ככל הנראה התכוון לכך שלא ניתן היה להעמיד לדין את הכמרים,‏ וגילוח הראש אכן הציל כמה מהם מהגרדום!‏ וסל דחה גם מנהגים דתיים מקובלים.‏ לדוגמה,‏ נמתחה עליו ביקורת על כך שלא האמין בנסים המתוארים בספר שהיה פופולארי בימיו,‏ דיאלוגוס מירקולורום (‏Dialogus Miraculorum)‏. ומה הייתה תגובתו?‏ ”‏מוטב לקרוא בכתבי־​הקודש”‏.‏

‏”‏אנו יודעים במידה שאנו שואלים”‏

וסל למד עברית ויוונית וקנה ידע רב בכתביהם של אבות הכנסייה הקדומים.‏ אהבתו לשפות המקרא המקוריות מרשימה במיוחד לאור העובדה שהוא חי לפני אֶרַסְמוּס ורויכלין.‏a קודם לרפורמציה הייתה ידיעת היוונית נדירה.‏ בגרמניה רק קומץ חוקרים ידעו יוונית,‏ ולא היו בנמצא כלים ללימוד השפה.‏ לאחר נפילת קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל ב־​1453,‏ עמד וסל בקשרים עם נזירים יוונים שברחו אל המערב,‏ ומהם למד את יסודות היוונית.‏ בתקופה ההיא הייתה השפה העברית מובנת בעיקר בקרב היהודים,‏ ונראה כי וסל למד עברית בסיסית מיהודים שהתנצרו.‏

וסל אהב את המקרא אהבה רבה.‏ הוא ראה בו ספר שנכתב בהשראת אלוהים והאמין שכל ספרי המקרא שרויים בהרמוניה מלאה זה עם זה.‏ מבחינתו,‏ ביאור פסוקי המקרא חייב לעלות בקנה אחד עם ההקשר ואין לבארו בצורה מסולפת.‏ כל פירוש מאולץ צריך להיחשד כמעשה כפירה.‏ אחד הפסוקים החביבים עליו ביותר היה מתי ז׳:‏7 האומר:‏ ”‏חפשו ותמצאו”‏.‏ ברוח הפסוק האמין וסל באמונה שלמה שכדאי לשאול שאלות וטען ש”‏אנו יודעים במידה שאנו שואלים”‏.‏

בקשה יוצאת מגדר הרגיל

בשנת 1473 ביקר וסל ברומא.‏ שם התקבל לריאיון אצל האפיפיור סיקסטוס ה־4,‏ הראשון מבין שישה אפיפיורים אשר הפקרותם המשוועת הולידה בסופו של דבר את הרפורמציה הפרוטסטנטית.‏ ההיסטוריונית ברברה ו.‏ טוכמן אומרת שסיקסטוס ה־4 הביא לתקופה של ”‏מדיניות כוחנית ורדיפה בלתי נלאית,‏ מוחצנת ובוטה אחר רווח אישי”‏.‏ הוא זעזע את הציבור בנֶפּוֹטִיסְם הגלוי שלו (‏העדפת קרובי משפחה במינויים כנסייתיים)‏.‏ היסטוריון אחד כותב שסיקסטוס רצה כנראה להפוך את משרת האפיפיור לעסק משפחתי.‏ מעטים העזו להביע קול מחאה.‏

אלא שווסל חנספורט היה שונה.‏ יום אחד אמר לו סיקסטוס:‏ ”‏בני,‏ מה שאלתך ויינתן לך”‏.‏ השיב וסל ללא היסוס:‏ ”‏אבי הקדוש,‏ .‏.‏.‏ מאחר שאתה ממלא כאן עלי אדמות את מקומו של גדול הכוהנים והרועים,‏ שאלתי היא שתבצע את תפקידך הנעלה בצורה כזו שכאשר יבוא הרועה הגדול הוא יאמר לך:‏ ’‏יפה,‏ עבד טוב ונאמן,‏ בוא אל שמחת אדונך’‏”‏.‏ סיקסטוס השיב שזו אחריותו ושווסל צריך לבקש דבר מה לעצמו.‏ על כך אמר וסל:‏ ”‏אם כן,‏ אבקש ספר מקרא ביוונית ובעברית מספריית הוותיקן”‏.‏ האפיפיור נענה לבקשתו והוסיף שווסל נהג בסכלות והיה עליו לבקש לו משרת בישוף.‏

‏”‏שקר ומשגה”‏

סיקסטוס נזקק נואשות לכספים לבניית הַקַפֶּלָה הַסִיסְטִינִית המפורסמת,‏ ולשם כך נעזר במכירת האִינְדוּלְגֶנְצְיות (‏כתבי מחילה)‏ בעד המתים.‏ כתבי המחילה האלה היו פופולאריים מאוד.‏ הספר ממלאי מקומו של המשיח — הצד האפל של הכס הקדוש (‏Vicars of Christ — The Dark Side of the Papacy)‏ מציין:‏ ”‏אלמנים,‏ אלמנות והורים שכולים הוציאו את כל כספם בניסיון לחלץ את יקיריהם מן המַצְרֵף”‏.‏ המנהג התקבל בברכה מצד פשוטי העם,‏ אשר האמינו בתום לב שהאפיפיור יכול להבטיח שיקיריהם יעלו השמיימה.‏

וסל,‏ לעומת זאת,‏ טען בתוקף שהכנסייה הקתולית ובתוכה האפיפיור,‏ אינה מחזיקה בסמכות לסלוח על חטאים.‏ על כן כינה בפרהסיה את מכירת כתבי המחילה ”‏שקר ומשגה”‏.‏ הוא גם לא האמין שווידוי באוזני כמרים הכרחי לסליחת חטאים.‏

וסל ערער גם על האמונה שהאפיפיור אינו יכול לשגות,‏ ואמר שיסודות האמונה ייחלשו אם יצפו מן האנשים להאמין בכל עת לאפיפיורים,‏ שהרי הם עושים טעויות.‏ הוא כתב:‏ ”‏אם הבישופים דוחקים הצידה את מצוות אלוהים וכופים את מצוותיהם,‏ פרי מחשבתם של בני אדם,‏ .‏.‏.‏ הרי שמעשיהם ומצוותיהם לשווא הם”‏.‏

וסל מכשיר את הקרקע לרפורמציה

וסל נפטר ב־​1489.‏ אף שיצא נגד כמה מעוולות הכנסייה,‏ נותר קתולי.‏ הכנסייה מעולם לא ראתה בו כופר.‏ אולם,‏ אחרי מותו ניסו נזירים קתולים קיצוניים להשמיד את כתביו משום שנחשבו בעיניהם לטמאים.‏ עד ימי לותר,‏ שמו של וסל כבר כמעט נשכח כליל.‏ שום יצירה מיצירותיו לא הודפסה,‏ ושרדו כתבי יד מעטים.‏ המהדורה הראשונה של כתביו ראתה אור בין השנים 1520–1522.‏ היא כוללת בתוכה מכתב פרי עטו של לותר,‏ אשר בו הוא מדבר בשבחם של כתבי וסל.‏

וסל לא היה רפורמטור כדוגמת לותר,‏ אך הוא הוקיע בריש גלי כמה מן העוולות שהובילו לרפורמציה.‏ למעשה,‏ באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (‏אנג׳)‏ הוא מתואר כ”‏גרמני החשוב ביותר שסייע בהכשרת הקרקע לרפורמציה”‏.‏

לותר ראה בווסל בעל ברית.‏ הסופר ק.‏ אוחוסטיין כותב:‏ ”‏לותר משווה את תקופתו ואת גורלו לאלו של אליהו.‏ כפי שהנביא סבר שהוא נותר לבד במערכה במלחמות האלוהים,‏ חש לותר שהוא בודד במאבקיו מול הכנסייה.‏ אך לאחר שקרא את כתבי וסל,‏ הבין שהאדון השאיר ’‏שארית בישראל’‏”‏.‏ ”‏לותר אף הצהיר:‏ ’‏אילו קראתי את כתביו קודם לכן,‏ עלולים היו אויביי לדמות בנפשם שלותר ספג הכול מווסל,‏ שכן רוחו כרוחי’‏”‏.‏b

‏”‏חפשו ותמצאו”‏

כשנולדה הרפורמציה,‏ לא היה זה אירוע פתאומי.‏ שטף הרעיונות שהוביל אליה,‏ החל לזרום זמן רב קודם לכן.‏ וסל הבין שהניוון המוסרי של האפיפיורים יעורר בסופו של דבר את הרצון בשינוי.‏ פעם אחת אמר לסטודנט:‏ ”‏בחור שקדן,‏ עוד תזכה לראות את היום שבו תורותיהם של.‏.‏.‏ תיאולוגים שוחרי ריב ומדון יידחו על־​ידי כל החוקרים המשיחיים האמיתיים”‏.‏

וסל עמד על חלק מן העוולות והשחיתויות של ימיו,‏ אבל לא עלה בידו לחשוף את מלוא אורה של האמת המקראית.‏ על כל פנים,‏ המקרא היה עבורו ספר שיש לקוראו וללומדו.‏ על־​פי הספר תולדות הנצרות (‏A History of Christianity)‏, וסל ”‏החזיק בדעה שבהיותו כתוב ברוח הקודש,‏ המקרא הוא הפוסק האחרון בענייני אמונה”‏.‏ גם היום,‏ בעולמנו המודרני,‏ המשיחיים האמיתיים מאמינים שהמקרא נכתב ברוח אלוהים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ ואולם,‏ אמיתות המקרא אינן עוד מעורפלות או קשות להבנה.‏ היום יותר מאי פעם תקף העיקרון המקראי האומר:‏ ”‏חפשו ותמצאו”‏ (‏מתי ז׳:‏7;‏ משלי ב׳:‏​1–6‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 14]‏

וסל ושם אלוהים

בכתבי וסל לרוב מובא שם אלוהים בצורה ”‏יֹהַוַה”‏ (‏Johavah)‏. עם זאת,‏ לפחות פעמיים רשם וסל את השם בצורתו המסורתית ”‏יְהוָה”‏ (‏Jehovah)‏. ביחס לעמדותיו של וסל,‏ אומר הסופר ה.‏ אוברמן,‏ שווסל סבר שאילו תומס מֵאַקווִינוֹ ואחרים ידעו עברית,‏ ”‏היה מתחוור להם ששם אלוהים אשר נמסר למשה אין פירושו ’‏אני מי שאני’‏,‏ אלא,‏ ’‏אהיה אשר אהיה’‏”‏,‏ כלומר,‏ אהיה כפי שאראה לנכון להיות (‏שמות ג׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏c

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה]‏

כתב יד:‏ Universiteitsbibliotheek, Utrecht

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

וסל יצא נגד מכירת כתבי המחילה שאישר האפיפיור סיקסטוס ה־4