כאשר ציפיות אינן מתממשות
תחושת אכזבה עלולה להתפתח אצל כל זוג נשוי, אפילו אם בתקופת החיזורים נראה היה שהם זוג מושלם. אך כיצד שני אנשים שהיו כמו סיר ומכסה לפני הנישואין, נעשים לאחר מכן לשני הפכים?
המקרא מציין שיהיו לנשואים ”צרות” (קורינתים א׳. ז׳:28). ברוב המקרים, אחת הסיבות לכך היא שכולנו בלתי מושלמים (רומים ג׳:23). בנוסף, ייתכן שאחד מבני הזוג או שניהם אינם מיישמים את עקרונות המקרא (ישעיהו מ״ח:17, 18). לעתים קורה שלפני הנישואין יש לגבר או לאישה ציפיות לא־מציאותיות. במקרה כזה, אי־הבנות עלולות לגרור בעיות רציניות.
ציפיות לא־מציאותיות
אם אתם נשואים, סביר להניח שבדומה לרוב האנשים גם לכם היו ציפיות לפני שהתחתנתם. חישבו לרגע על החיים שלהם ייחלתם. האם נישואיכם אינם כפי שתיארתם לעצמכם? אל תמהרו להסיק שהבעיות בלתי פתירות. אם תיישמו את עקרונות המקרא יש סיכוי גדול שתצליחו להשכין שלוםa (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). בינתיים, כדאי שתבחנו כמה מהציפיות שהיו לכם ביחס לנישואין.
לדוגמה, יש שתיארו לעצמם שחיי הנישואין תמיד יהיו קסומים ורומנטיים, כמו באגדות. אולי חשבתם שתבלו את מרב זמנכם ביחד או שתפתרו כל מחלוקת שתצוץ ביניכם בצורה חלקה ובוגרת. רבים סברו שבנישואין אין צורך לגלות ריסון עצמי בענייני מין. מאחר שכל הציפיות הללו אינן מציאותיות משהו, אין מנוס מאכזבה (בראשית ג׳:16).
ציפייה נוספת שאין לה אחיזה במציאות, היא שהנישואין עצמם הם המתכון לאושר. כמובן, כשיש שותף לחיים הדבר יכול להסב אושר רב (משלי י״ח:22; ל״א:10; קהלת ד׳:9). אך האם אפשר לצפות שהנישואין כשלעצמם יהיו תרופת פלא לכל חילוקי הדעות? לרוב, למי שחושבים כך מצפה התפכחות מרה וכואבת.
ציפיות שלא מדברים עליהן
לא כל הציפיות תלושות מן המציאות. נהפוך הוא, חלקן הגיוניות וסבירות. אך לעתים מתעוררות בעיות על רקע ציפיות מסוימות. יועץ נישואין אומר: ”אני נתקל בזוגות הכועסים זה על זה מפני שאחד מהם מצפה שבן הזוג יעשה משהו עבורו, בעוד שהצד השני מעולם לא ידע בבירור מה מצופה ממנו”. על מנת להבין כיצד מצב כזה יכול לקרות, שים לב לתרחיש הבא.
מרים נישאת לדוד, אשר גר מאות קילומטרים מעיר מגוריה. מרים ידעה לפני שנישאה שהיא תיתקל בקשיים בעקבות המעבר לסביבה חדשה — בייחוד משום שהיא ביישנית מטבעה. מכל מקום, לא היה לה ספק שדוד יעזור לה להסתגל. היא ציפתה, למשל, שהוא יהיה לצידה ויעזור לה להכיר את חבריו. אך זה לא קורה. בעלה שוקע בשיחות עם חבריו הרבים ומשאיר את מרים, שהיא חדשה במקום, לבדה. מרים חשה זנוחה ונטושה. ’איך דוד יכול להיות כזה חסר רגישות?’ היא אומרת לעצמה.
האם מרים פיתחה ציפייה לא־מציאותית? לאו דווקא. כל רצונה הוא שבעלה יעזור לה להסתגל לסביבתה החדשה. היא ביישנית ונלחצת כשיש מסביבה כל כך הרבה אנשים חדשים. אלא שמרים מעולם לא חשפה את רגשותיה בפני דוד, ואין לו מושג מה עובר עליה. מה יקרה אם המצב לא ישתנה? התרעומת בלבה תלך ותגדל, ועם הזמן ייתכן שתחשוב בטעות שבעלה אדיש לגמרי לרגשותיה.
אולי גם אתם חשים אכזבה ותסכול כאשר נראה לכם שהצד השני אדיש לצרכיכם. אם כן, מה תוכלו לעשות?
דברו גלויות
ציפיות לא־ממומשות הן לעתים מרשם בדוק לכאב לב (משלי י״ג:12). אבל יש מה לעשות בנידון. ”לב חכם ישכיל פיהו, ועל שפתיו יוסיף לקח [כוח שכנוע]” (משלי ט״ז:23). אם אתה או את חשים שציפיותיכם סבירות ושהצד השני אינו ממלא אותן, שוחחו עימו.
השתדלו לבחור בזמן הנכון, במקום הנכון ובמילים הנכונות (משלי כ״ה:11). דברו בשלווה ובכבוד. זיכרו מהי המטרה — לא להטיח האשמות בצד השני, אלא ליידע אותו או אותה באשר לציפיותיכם ולתחושותיכם (משלי ט״ו:1).
מדוע זהו הדבר הנכון לעשותו? האם בן זוג מתחשב אינו אמור להבחין מה הם הצרכים שלך? ובכן, ייתכן שהצד השני פשוט רואה את העניין מזווית ראייה שונה, וישמח להתחשב בצרכיך אם רק תסביר לו אותם. אם כל אחד צריך להסביר מה הם רצונותיו או צרכיו, אין זה מעיד על נישואין כושלים או על חוסר רגישות מצד בן או בת הזוג.
לפיכך, אל תהססו לדבר זה עם זה על נושאים שונים. למשל, במקרה שהובא קודם לכן, מרים יכולה הייתה לומר לדוד: ”חשוב לי שתדע שקשה לי להיות בסביבת כל כך הרבה אנשים חדשים. האם תוכל לעזור לי להכיר את כולם עד שארגיש בבית?”
”מהיר לשמוע”
עתה, בחן את העניין מזווית אחרת. נניח שאשתך (או ההיפך) פונה אליך ומביעה את אכזבתה על כך שאינך עומד בציפייה סבירה שיש לה. אם זה קורה, הקשב לה! נסה לא להיכנס לעמדת מגננה. במקום זאת, ’הייה מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס’ (יעקב א׳:19; משלי י״ח:13). השליח פאולוס האיץ במשיחיים: ”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו” (קורינתים א׳. י׳:24).
לשם כך, עליכם לשים את עצמכם איש בנעליו של רעהו. במקרא נכתב: ”בעלים, חיו יחד עימהן [עם נשיכם] בידיעה”, או לפי תרגום אחר לאנגלית (translation ’J. B. Phillips), ”השתדלו להבין את נשיכם” (פטרוס א׳. ג׳:7). כמובן, גם על הנשים לעשות כמיטב יכולתן להבין את בעליהן.
זיכרו שלא משנה עד כמה אתם מתאימים, אין לכם אותה נקודת מבט בכל עניין ועניין. (ראה מסגרת ”אותו הנוף מזוויות שונות”.) יש בזה יתרון, משום שטוב לבחון מצבים מזוויות אחרות. לכל אחד מכם ציפיות שונות המושפעות, למשל, מרקע משפחתי ותרבותי. במילים אחרות, אתם יכולים להיות מאוהבים עד מעל הראש, אך שונים בציפיות מסוימות.
לדוגמה, זוגות משיחיים מכירים היטב את עקרון הראשות המבוסס על המקרא (אפסים ה׳:22, 23). אך כיצד בדיוק תפעיל את ראשותך, ואיך את תגלי כניעה? האם עיקרון זה מנחה את שניכם, והאם אתם מתאמצים בכנות ליישמו?
כמו כן, ייתכן שאתם מחזיקים בדעות שונות בקשר לעניינים אחרים בחיי היומיום. מי ידאג לעבודות בית מסוימות? מתי תבלו עם קרובי המשפחה, ובאיזו מידה? כיצד תוכיחו שאתם מבקשים תחילה את ענייני המלכות? (מתי ו׳:33) באשר לעניינים כספיים, קל לשקוע בחובות ולכן משתלם להיות חסכן ומחושב. אך מה משמע הדבר להיות חסכן ומחושב? על נושאים כאלה יש לדון בצורה גלויה ומכובדת, והתוצאות הטובות לא יאחרו לבוא.
ההידברות תעזור לכם להשכין שלום בנישואיכם, גם אם ציפיות מסוימות שלכם טרם התממשו. אין ספק שכך תצליחו ליישם ביתר שאת את עצתו של פאולוס: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו” (קולוסים ג׳:13).
[הערת שוליים]
a ניתן למצוא עצות טובות רבות לזוגות נשואים בספר הסוד לחיי־משפחה מאושרים. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
אותו הנוף מזוויות שונות
”שווה בדמיונך קבוצת תיירים המשקיפה על נוף ציורי. אף־על־פי שכולם מתבוננים על אותו הנוף, כל אחד רואה אותו בצורה שונה. מדוע? משום שלכל אדם זווית ראייה שונה. אין שני אנשים העומדים בדיוק באותה הנקודה. יתרה מזו, לא כולם מתמקדים באותו קטע נוף. כל אדם מוצא פרט מרתק אחר. אותו עיקרון נכון גם במסגרת הנישואין. אפילו כשבני הזוג מתאימים מאוד, אין שני אנשים הרואים נושא מסוים בדיוק מאותה זווית ראייה. ... ההידברות מקפלת בתוכה את המאמץ למזג את ההבדלים הקיימים בין בני הזוג כדי לאפשר להם להיות בשר אחד. לשם כך יש צורך לפנות זמן כדי לדבר” (המצפה מ־1 באוגוסט 1993, עמוד 4).
[תיבה בעמוד 11]
מה תוכלו לעשות
• בחנו מחדש את ציפיותיכם. האם הן מציאותיות? או האם הן חורגות מגבולות הסביר? (פיליפים ב׳:4; ד׳:5).
• נסו להנמיך ציפיות. לדוגמה, במקום לומר: ”לעולם לא נסכים בינינו”, חיתרו ליישב את חילוקי הדעות בדרכי נועם (אפסים ד׳:32).
• דברו על ציפיותיכם. הידברות גלויה היא צעד הכרחי כדי ללמוד איך להראות אהבה וכבוד איש לרעהו (אפסים ה׳:33).
[תמונה בעמוד 9]
’הייו מהירים לשמוע’ את מה שמטריד את הצד השני