תיבנה נא הקהילה
”באותה עת היה שלום לקהילה... [ו]היא נבנתה” (מעשי השליחים ט׳:31).
1. אילו שאלות נשאלות ביחס ל”קהילת אלוהים”?
בחג השבועות שנת 33 לספירה, הכיר יהוה בקבוצת תלמידי ישוע כאומה חדשה, ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16). משיחיים משוחי רוח אלה הפכו גם כלשון המקרא ל”קהילת אלוהים” (קורינתים א׳. י״א:22). מה היה כרוך בדבר? כיצד תאורגן ”קהילת אלוהים”? כיצד היא תתפקד בכל מקום שחבריה מצויים בו? ובנוסף, כיצד נוגע הדבר לחיינו ולאושרנו?
2, 3. כיצד הראה ישוע שלקהילה יהיה מבנה ארגוני?
2 כפי שהוסבר במאמר הקודם, ישוע ניבא שתקום קהילה אשר תורכב מתלמידיו המשוחים. הוא אמר לשליח פטרוס: ”על הצור הזה [ישוע המשיח] אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה” (מתי ט״ז:18). יתרה מזו, בעודו עם שליחיו סיפק להם ישוע הנחיות ביחס לתפקודה ולארגונה של הקהילה שבדרך.
3 ישוע לימד במילים ובמעשים שיהיו משגיחים בקהילה אשר ינהלו את ענייניה, על־ידי כך שישרתו את יתר חברי הקהילה. המשיח אמר: ”אתם יודעים שאלה הנחשבים למושלים בגויים רודים בהם והגדולים שבהם שולטים בהם. אל יהי כן ביניכם. אדרבא, החפץ להיות גדול בכם יהא משרת שלכם, והחפץ להיות ראשון ביניכם יהא עבד לכול” (מרקוס י׳:42–44). מכאן ש”קהילת אלוהים” לא תהיה קהילה נטולת מבנה ארגוני, שחבריה פזורים במקומות שונים ואינם קשורים זה לזה. נהפוך הוא, תקום מסגרת שבתוכה יתקיימו יחסי גומלין בין חברי הקהילה.
4, 5. מניין לנו שהקהילה תזדקק להדרכה רוחנית?
4 ישוע שעתיד היה להיות ראש ”קהילת אלוהים”, הראה שלשליחיו ולתלמידים נוספים יהיו מחויבויות כלפי היתר. מה יהיה עליהם לעשות? אחד התפקידים המרכזיים יהיה לתת הדרכה רוחנית לחברי הקהילה. אתה ודאי זוכר שישוע, לאחר תחייתו, אמר לפטרוס בנוכחות שליחים נוספים: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?” השיב פטרוס: ”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך”. אמר לו ישוע: ”רעה את טלאי... נהג את צאני... רעה את צאני” (יוחנן כ״א:15–17). איזה תפקיד חשוב!
5 מדברי ישוע עולה כי כל הנאספים אל תוך הקהילה יהיו כצאן במכלא. את הצאן הזה, המורכב מגברים, נשים וילדים משיחיים, צריך יהיה לרעות כהלכה ולהאכיל מבחינה רוחנית. בנוסף לכך, מאחר שישוע ציווה על כל תלמידיו ללמד ולעשות תלמידים, יהיה הכרח ללמד את החדשים המצטרפים אל צאנו איך למלא תפקיד זה שמאת אלוהים (מתי כ״ח:19, 20).
6. אילו סידורים נערכו ב”קהילת אלוהים” זמן קצר לאחר היווסדותה?
6 לאחר שנוסדה ”קהילת אלוהים”, נהגו חבריה להתאסף יחדיו באופן קבוע לצורכי לימוד ועידוד הדדי: ”הם היו שוקדים על תורת השליחים, על ההתחברות, על בציעת הלחם ועל התפילות” (מעשי השליחים ב׳:42, 46, 47). פרט חשוב נוסף בתיעוד ההיסטורי הזה הוא שחלק מן הגברים הכשירים מונו לטפל בעניינים שגרתיים מסוימים. הם לא נבחרו בזכות שנות לימודיהם הרבות או על בסיס כישוריהם הטכניים, אלא משום היותם ”מלאי רוח וחוכמה”. הכתוב מדגיש שאחד מהם, סטפנוס שמו, היה ”איש מלא אמונה ורוח הקודש”. תודות למבנה הקהילתי, ”דבר אלוהים שיגשג ומספר התלמידים בירושלים גדל מאוד” (מעשי השליחים ו׳:1–7).
גברים בשירות אלוהים
7, 8. (א) באיזה תפקיד שימשו השליחים והזקנים בירושלים בקרב המשיחיים הקדומים? (ב) מה קרה לאחר שנמסרה הדרכה לקהילות?
7 מטבע הדברים עמדו השליחים בראש הקהילה המשיחית הקדומה, אך לא רק הם. בשלב מסוים שָבו פאולוס ושותפיו אל אנטיוכיה שבסוריה. הכתוב במעשי השליחים י״ד:27 מספר: ”כשהגיעו כינסו את הקהילה וסיפרו את כל מה שעשה אלוהים עימהם”. בעודם במחיצת אותה קהילה מקומית, התעוררה מחלוקת בשאלה אם המאמינים מקרב הנוכרים חייבים להימול. ליישוב המחלוקת, נשלחו פאולוס ובר־נבא ירושליימה ”אל השליחים והזקנים”, אשר שימשו לכל הדעות כגוף מנהל (מעשי השליחים ט״ו:1–3).
8 ’השליחים והזקנים התכנסו לעיין בדבר הזה’. את הישיבה ניהל יעקב, אחיו למחצה של ישוע שלא היה שליח אך שירת כזקן־קהילה (מעשי השליחים ט״ו:6). לאחר דיון מעמיק ובעזרת רוח הקודש, הגיעו להחלטה שעלתה בקנה אחד עם כתבי־הקודש, ואת פסיקתם שיגרו בכתב לקהילות המקומיות (מעשי השליחים ט״ו:22–32). הקהילות קיבלו את ההחלטה ונהגו על־פיה. ומה קרה בעקבות זאת? האחים והאחיות נבנו ושאבו מכך עידוד רב. המקרא מוסר: ”אז התחזקו הקהילות באמונה ומספר המאמינים גדל מיום ליום” (מעשי השליחים ט״ז:5).
9. אילו תפקידים שמורים על־פי המקרא לגברים משיחיים כשירים?
9 אך כיצד תפקדו הקהילות מדי יום ביומו? ראה לדוגמה את הקהילות באי כרתים. אף שרבים מתושבי האי עשו לעצמם שם רע, מקצתם השתנו והפכו למשיחיים אמיתיים (טיטוס א׳:10–12; ב׳:2, 3). הם אומנם חיו בערים שונות, וכולם היו רחוקים מאוד מן הגוף המנהל בירושלים. אך הדבר לא היווה קושי גדול מפני שבכל קהילה מקומית בכרתים, כמו גם במקומות אחרים, מונו ”זקנים” רוחניים. גברים אלה עמדו בדרישות המפורטות במקרא. הם מונו לזקנים או משגיחים אשר ’עודדו בהוראת הלקח הבריא וגם הוכיחו את המתנגדים’ (טיטוס א׳:5–9; טימותיאוס א׳. ג׳:1–7). אחים רוחניים אחרים היו כשירים לעמוד לרשות הקהילה כמשרתים עוזרים או כשמשים (טימותיאוס א׳. ג׳:8–10, 12, 13).
10. כיצד יש לפתור בעיות רציניות, על־פי מתי י״ח:15–17?
10 ישוע הראה שיהיה סידור כזה. אתה ודאי זוכר את הכתוב במתי י״ח:15–17, שם אמר ישוע שלעתים ייווצרו קשיים בין שני משרתי אלוהים, כשהאחד חוטא בצורה כלשהי לרעהו. הצד הנפגע צריך לגשת לאחיו ו’להוכיח’ אותו בארבע עיניים. אם הצעד הזה לא יביא לפתרון הבעיה, ניתן יהיה להיעזר באחד או שניים המכירים את העובדות. ומה אם גם לאחר מכן, טרם יושרו ההדורים? ישוע אמר: ”אם לא ישמע להם, הגד לקהילה; ואם לא ישמע גם לקהילה, שיהיה לך כגוי וכמוכס”. בזמן שאמר זאת, עדיין נחשבו היהודים ל”קהילת אלוהים”, ומכאן שדבריו חלו בתחילה עליהם.a אולם מאז שנוסדה הקהילה המשיחית, חלים דבריו עליה. זו עדות נוספת לכך שמשרתי אלוהים יתפקדו במסגרת קהילתית לבנייתו ולהדרכתו של כל משיחי ומשיחי.
11. איזה תפקיד ממלאים הזקנים בפתרון בעיות?
11 ראוי הדבר שהזקנים, כלומר המשגיחים, יפעלו בשם הקהילה ויטפלו בבעיות או במעשי חטא. כך עולה מהדרישות שהזקנים צריכים לעמוד בהן על־פי טיטוס א׳:9. יש להודות שהזקנים המקומיים היו אנשים לא־מושלמים, וכך גם היה טיטוס, אשר נשלח על־ידי פאולוס אל הקהילות, על מנת ’לסדר מה שיש עוד לסדר’ (טיטוס א׳:4, 5). היום, המשגיחים ממליצים על מינויים של אחים לזקני־קהילה, רק אם הללו הוכיחו לאורך זמן את אמונתם ואת מסירותם. לכן יתר חברי הקהילה יכולים לסמוך על ההדרכה וההנהגה הכרוכות בסידור זה.
12. מה מוטל על הזקנים ביחס לקהילה?
12 אל זקני קהילת אפסוס אמר פאולוס: ”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח הקודש שמה אתכם למנהיגים בתוכו, לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו שלו” (מעשי השליחים כ׳:28). גם היום מוטל על משגיחי הקהילות ”לרעות את קהילת אלוהים”. עליהם למלא את תפקידם באהבה ולא כרודנים על העדר (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). המשגיחים נדרשים לעשות כל מאמץ כדי לעזור ל”כל העדר” ולתרום לבנייתו.
הישאר קרוב לקהילה
13. מה עלול לקרות מדי פעם בקהילות, ומדוע?
13 הזקנים וכל יתר חברי הקהילה אינם מושלמים, ולכן מדי פעם צצות אי־הבנות או בעיות. כך היה גם במאה הראשונה בזמן שחלק מהשליחים עוד חיו עלי אדמות (פיליפים ד׳:2, 3). לדוגמה, משגיח או אדם אחר עלולים לומר דבר מה שיישמע בוטה, פוגע או לא לגמרי מדויק. או אולי אתה חושב שקורה בקהילה דבר המנוגד לעקרונות המקרא, ועושה רושם שהזקנים אומנם מודעים לכך אך אינם פועלים לתיקון המעוות. כמובן, יכול להיות שהעניין טופל או מטופל על בסיס כתבי־הקודש ותוך התחשבות בעובדות שאינך מודע להן. אך גם אם אתה צודק, חשוב על כך: לזמן מה שרר מצב חמור בקהילת קורינתוס, קהילה שנהנתה מחסותו של יהוה. בבוא העת, הוא דאג לכך שהחטא יטופל בצורה נכונה ובתקיפות הדרושה (קורינתים א׳. ה׳:1, 5, 9–11). עלינו לשאול את עצמנו, ’אילו הייתי חי אז בקורינתוס, כיצד הייתי מגיב עד הטיפול בבעיה?’
14, 15. מדוע היו שחדלו להתהלך אחרי ישוע, ומה אנו לומדים מכך?
14 הנה תרחיש אפשרי נוסף בקהילה. נניח שאחד מחברי הקהילה מתקשה להבין ולקבל עיקר אמונה מקראי כלשהו. הוא אולי עשה מחקר במקרא ובפרסומים שונים העומדים לרשותו מטעם הקהילה, וביקש את עזרתם של אחים בוגרים או אפילו של זקני־קהילה. ובכל זאת, קשה לו לתפוס או לקבל את הנקודה. מה עליו לעשות? דבר דומה אירע כשנה לפני מות ישוע. ישוע אמר שהוא ”לחם החיים”, ושכדי לחיות לעולם יש ’לאכול את בשר בן האדם ולשתות את דמו’. חלק מתלמידיו הזדעזעו. במקום לבקש הסבר או פשוט לחכות באמונה עד להתבהרות העניין, תלמידים רבים ”לא הוסיפו להתהלך” עם ישוע (יוחנן ו׳:35, 41–66). ושוב נשאל: ’אילו היינו שם, מה היינו עושים?’
15 גם היום יש החדלים להתרועע עם הקהילה המקומית, ומחליטים שהם ישרתו את אלוהים בגפם. הם אולי טוענים שפגעו בהם, או שעוול מסוים אינו מתוקן, או שאין הם יכולים להשלים עם הסבר מקראי כלשהו. האם זו התנהגות סבירה? אף־על־פי שכל משיחי צריך לפתח קשר אישי עם אלוהים, אין להתכחש לעובדה שיהוה משתמש בקהילה חובקת עולם, כפי שעשה בימי השליחים. בנוסף, יהוה השתמש בקהילות מקומיות במאה הראשונה לספירה ובירך אותן, בהעמידו לרשותן זקנים ומשרתים עוזרים כשירים. הוא הדין בימינו.
16. אם אדם שוקל לעזוב את הקהילה, מה כדאי שייקח בחשבון?
16 אם משיחי סבור שאין לו צורך בשום דבר נוסף מלבד יחסיו עם יהוה, הוא דוחה את המסגרת שקבע אלוהים — את הקהילה הכלל עולמית ואת הקהילות המקומיות של משרתי אלוהים. הוא אולי מנסה לעבוד את אלוהים באופן עצמאי או מתרועע עם אחדים, אך מה לגבי הצורך בזקני־הקהילה ובמשרתים העוזרים? מעניין לציין שכאשר פאולוס כתב אל הקהילה בקולוסה וביקש שאיגרתו תיקרא גם בלָאוֹדִיקֵאָה, הוא דיבר על החשיבות להיות ”מושרשים ונבנים” במשיח. את התועלת מאיגרותיו הפיקו חברי הקהילות, ולא מי שהתרחקו מהן (קולוסים ב׳:6, 7; ד׳:16).
עמוד האמת ויסודה
17. מה מלמד הכתוב בטימותיאוס א׳. ג׳:15 על הקהילות?
17 באיגרתו הראשונה אל זקן־הקהילה טימותיאוס, פירט השליח פאולוס את הכישורים הנדרשים מזקני־קהילה וממשרתים עוזרים בקהילות המקומיות. מייד לאחר מכן הזכיר פאולוס את ”קהילת אלוהים חיים” ואמר שהיא ”עמוד האמת ויסודה” (טימותיאוס א׳. ג׳:15). קהילת המשיחיים המשוחים כולה בהחלט הוכיחה את עצמה במאה הראשונה כעמוד האמת. אין עוררין על כך שהקהילות המקומיות היו המסגרת העיקרית שבה התאפשר לכל משיחי ומשיחי להיחשף לאמת. בתוך הקהילות למדו וביססו את האמת, וזה היה המקום שבו ניתן היה להיבנות.
18. מדוע אסיפות הקהילה חשובות?
18 בדומה לכך, הקהילה המשיחית הכלל עולמית בימינו היא בית אלוהים, ”עמוד האמת ויסודה”. נוכחותנו והשתתפותנו הסדירות באסיפות הקהילה המקומית הן מן הדרכים העיקריות להיבנות, לחזק את יחסינו עם אלוהים ולהיות ערוכים לעשיית רצונו. באיגרתו אל הקהילה בקורינתוס, התמקד פאולוס במה שנאמר באסיפות. הוא כתב שברצונו שמה שייאמר באסיפותיהם יהיה ברור ומובן לנוכחים למען ’ייבנו’ (קורינתים א׳. י״ד:12, 17–19). גם אנו יכולים להיבנות אם נכיר בעובדה שיהוה אלוהים סומך ידיו על הסידור שלפיו מתנהלות הקהילות המקומיות ותומך בו.
19. מדוע אתה אסיר תודה לקהילתך?
19 אם אנו רוצים להיבנות כמשיחיים, מקומנו בתוך הקהילה. מזה שנים הקהילה מוכיחה את עצמה כמעוז מפני תורות כזב, ומשמשת כלי בידי אלוהים כדי שבשורת מלכות המשיח תוכרז בכל רחבי תבל. אין ספק שאלוהים עושה גדולות באמצעות הקהילה המשיחית (אפסים ג׳:9, 10).
[הערת שוליים]
a חוקר המקרא אלברט בַּרְנְס טוען שישוע, באומרו ”הגד לקהילה”, התכוון גם ל”אנשים המוסמכים לשפוט מקרים כאלה — נציגי הכנסייה או באי כוחם. בבתי הכנסת ישבו זקנים אשר לעיונם הובאו עניינים משפטיים מסוג זה”.
האם אתה זוכר?
• מדוע צפוי הדבר שאלוהים ישתמש בקהילות עלי אדמות?
• מה עושים הזקנים למען הקהילה, על אף אי־שלמותם?
• כיצד אתה נבנה על־ידי הקהילה המקומית?
[תמונה בעמוד 26]
השליחים והזקנים בירושלים שימשו כגוף מנהל
[תמונה בעמוד 28]
הזקנים והמשרתים העוזרים מקבלים הדרכה כדי שיוכלו למלא את אחריותם כלפי הקהילה