עזרה מ”‏אלוהי הסבלנות והנחמה”‏

לפני 000,‏2 שנה בערך תיאר פאולוס,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ את יהוה כ”‏אלוהי הסבלנות והנחמה”‏ (‏רומים ט״ו:‏5‏)‏.‏ המקרא מציין שיהוה אינו משתנה עם חלוף הזמן,‏ ולפיכך ביכולתנו להיות סמוכים ובטוחים שהוא עדיין ממציא נחמה למשרתיו (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ כתבי־​הקודש מראים שיהוה מנחם את הסובלים בדרכים שונות.‏ מה הן כמה מדרכיו?‏ אלוהים נותן כוח למי שמבקש את עזרתו בתפילה.‏ במקרים אחרים,‏ הוא מניע את המשיחיים לנחם את עמיתיהם לאמונה.‏ ובנוסף לכך,‏ הוא תיעד בדברו,‏ המקרא,‏ מקרים מחממי לב המחזקים במיוחד את ההורים השכולים.‏ נדון כעת בשלוש הדרכים הללו אחת לאחת.‏

‏”‏יהוה שָמֵעַ”‏

דוד המלך כתב אודות בוראנו יהוה:‏ ”‏ביטחו בו בכל עת,‏ עָם.‏ שיפכו לפניו לבבכם.‏ אלוהים מחסה לנו”‏ (‏תהלים ס״ב:‏9‏)‏.‏ מניין רכש דוד ביטחון כזה ביהוה?‏ הוא דיבר על עצמו ואמר:‏ ”‏זה עני [‏מעונה]‏ קרא,‏ ויהוה שָמֵעַ,‏ ומכל צרותיו הושיעו”‏ (‏תהלים ל״ד:‏7‏)‏.‏ בכל התלאות שעברו עליו,‏ תמיד התפלל דוד לעזרתו של אלוהים,‏ ויהוה תמיד הושיעו.‏ הוא ידע מנסיונו שאלוהים יתמוך בו ויסייע לו להחזיק מעמד.‏

חשוב שהורים שכולים ידעו שיהוה יעזור להם להתמודד עם הכאב התהומי,‏ בדיוק כפי שעזר לדוד.‏ ביכולתם לקרוב אל ’‏שומע התפילה’‏ הנשגב,‏ בביטחון מלא שהוא יהיה בעזרם (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏ ויליאם,‏ שהוזכר במאמר הקודם,‏ ציין:‏ ”‏הרבה פעמים כשהרגשתי שאינני יכול לחיות עוד רגע אחד בלי בני,‏ ביקשתי מיהוה שיעזור לי להתמודד.‏ הוא תמיד נתן לי כוח ואומץ להמשיך לחיות”‏.‏ אם גם אתם תתפללו ליהוה מתוך אמונה,‏ אלוהי השמיים הכול יכול יחזק אתכם.‏ הרי יהוה אלוהים מבטיח למי שעושים מאמצים כנים לשרתו:‏ ”‏אני,‏ יהוה אלוהיך,‏ מחזיק ימינך,‏ האומר לך ’‏אל תירא אני עזרתיך’‏”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏13‏)‏.‏

תמיכה מידידי אמת

הורים שאיבדו את ילדם בדרך כלל צריכים זמן בשביל להיות עם עצמם ולעשות סדר ברגשות.‏ אך לא יהיה זה נבון אם יתבודדו למשך תקופה ארוכה.‏ לפי משלי י״ח:‏1‏,‏ ה”‏נפרד”‏,‏ כלומר המתבודד עלול להינזק.‏ אם כן,‏ על האבלים להיזהר לבל יפלו במלכודת ההתבודדות.‏

עמיתים לאמונה יכולים לספק עזרה שלא תסולא בפז.‏ משלי י״ז:‏17 אומר:‏ ”‏בכל עת אוהב הרֵעַ,‏ ואח לצרה ייוולד”‏.‏ לוסי,‏ שגם הוזכרה במאמר הקודם,‏ מצאה נחמה בקרב ידידי אמת לאחר מות בנה.‏ היא מספרת על ידידיה מהקהילה:‏ ”‏הביקורים שלהם עזרו לנו מאוד,‏ אף־​על־​פי שלפעמים הם המעיטו בדיבורים.‏ חברה אחת ביקרה אותי בימים שהייתי לבד.‏ היא ידעה שאשב בבית ואבכה,‏ ולכן פעמים רבות באה אליי ובכתה איתי.‏ חברה אחרת התקשרה אליי מדי יום כדי לעודד אותי.‏ היו שהזמינו אותנו לבתיהם לארוחות,‏ והם ממשיכים לעשות זאת”‏.‏

כמובן,‏ עוצמת הכאב שההורים השכולים חווים אינה מתעמעמת במהרה,‏ אך התפילות ליהוה וההתרועעות עם משיחיים אמיתיים הן מקור נחמה.‏ משיחיים שכולים רבים יכולים להעיד שיהוה עומד לצידם.‏ אכן,‏ יהוה ”‏רופא לשבורי לב,‏ ומְחַבֵּש לעצבותם”‏ (‏תהלים קמ״ז:‏3‏)‏.‏

נחמה מתוך סיפורי המקרא

בנוסף לתפילות ולהתרועעות בונה,‏ גם דברו הכתוב של אלוהים מהווה מקור נחמה.‏ מקרים המתועדים במקרא מראים שלישוע הרצון העז והיכולת למחות את כאבם של ההורים השכולים על־​ידי הקמת המתים לתחייה.‏ מן המקרים הללו יכולים האבלים לשאוב נחמה אמיתית.‏ נדון כעת בשתי פרשות הממחישות זאת.‏

בספר לוקס פרק ז׳‏‏,‏ מסופר את שאירע כאשר נתקל ישוע בתהלוכת לוויה בעיר נעים.‏ המת היה בן יחיד של אלמנה.‏ פסוק 13 מציין:‏ ”‏כשראה אותה האדון נכמרו רחמיו עליה ואמר:‏ ’‏אל תבכי’‏”‏.‏

לא רבים היו מעיזים לומר לאמא בהלווית בנה להפסיק לבכות.‏ אם כן,‏ מדוע אמר זאת ישוע?‏ מפני שהוא ידע שיגונה עומד לחלוף.‏ הסיפור ממשיך:‏ ”‏[‏ישוע]‏ ניגש,‏ נגע במיטה ונושאי המיטה נעמדו.‏ אז אמר:‏ ’‏בחור,‏ הריני אומר לך,‏ קום!‏’‏ המת ישב והחל לדבר,‏ וישוע נתן אותו לאמו”‏ (‏לוקס ז׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ ברגע זה האֵם ודאי שוב פרצה בבכי — אלא שהפעם משמחה.‏

במקרה אחר,‏ אדם בשם יאיר ניגש לישוע וביקש ממנו שירפא את בתו בת ה־12 שהייתה חולה מאוד.‏ זמן קצר לאחר מכן,‏ נודע לו שבתו כבר מתה.‏ לשמע הבשורה המרה,‏ לבו של יאיר נשבר בקרבו,‏ אולם ישוע אמר לו:‏ ”‏אל תפחד;‏ רק האמן”‏.‏ עם הגיעו לבית המשפחה,‏ ניגש ישוע לנערה המתה.‏ הוא אחז בידה ואמר:‏ ”‏נערה,‏ קומי — אני אומר לך!‏”‏ ומה קרה?‏ ”‏מייד קמה הנערה והתהלכה”‏.‏ כיצד הגיבו הוריה?‏ ”‏הם לא ידעו את נפשם מרוב שמחה (‏ע״ח‏)‏”‏.‏ אושר עילאי הציף את יאיר ואת אשתו כאשר חיבקו את בתם.‏ הם היו כחולמים (‏מרקוס ה׳:‏​22–24,‏ 35–43‏)‏.‏

סיפורים מקראיים מפורטים כגון אלה על ילדים שהוקמו לתחייה,‏ ממחישים כיום להורים השכולים שיש להם למה לצפות.‏ ישוע אמר:‏ ”‏תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו,‏ ויצאו”‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ יהוה רוצה שבנו ישוע יְחַיֶה את המתים.‏ אל מיליוני ילדים,‏ הישנים כעת את שנת המוות,‏ יאמר ישוע:‏ ’‏קומו’‏!‏ הם ”‏ישמעו את קולו”‏ וישובו ללכת ולדבר.‏ ובדומה ליאיר ואשתו,‏ הורי הילדים ’‏לא יֵדעו את נפשם מרוב שמחה’‏.‏

אם שכלתם בן או בת,‏ הייו סמוכים ובטוחים שבתחיית המתים ימיר יהוה את העצב בשמחה.‏ על מנת ליהנות מהתקווה הנפלאה הזו,‏ הישמעו לעצתו של מחבר התהלים:‏ ”‏דירשו יהוה ועוזו,‏ בקשו פניו תמיד.‏ זיכרו נפלאותיו אשר עשה,‏ מופתיו”‏ (‏תהלים ק״ה:‏4,‏ 5‏)‏.‏ לאור זאת,‏ שרתו את יהוה אלוהי האמת,‏ ועיבדו אותו כרצונו.‏

מה התועלת שתצמח לכם כבר עתה אם ’‏תדרשו את יהוה’‏?‏ אלוהים ייענה לתפילותיכם וייתן לכם כוח,‏ הדאגה והאהבה מצד משיחיים אמיתיים יהיו לכם לנחמה ולימוד דבר־​אלוהים ירומם את רוחכם.‏ יתר על כן,‏ בעתיד הקרוב תהיו עדים ’‏לנפלאות ולמופתים’‏ שיחולל יהוה לתועלתכם ולתועלתם הנצחית של ילדיכם אשר המוות גזל מכם.‏

‏[‏תיבה בעמוד 5]‏

‏”‏הביאי אליי את האישה שמתו לה שני ילדים”‏

קהינדה ובינטו הם זוג עדי־​יהוה מניגריה,‏ ששכלו שניים מארבעת ילדיהם בתאונת דרכים.‏ הם עדיין כואבים את האובדן הנורא,‏ אך בטחונם ביהוה נוסך בהם כוח,‏ והם ממשיכים לשתף את הזולת בבשורת התקווה שבמקרא.‏

יש שהתרשמו מהשלווה ומתעצומות הנפש של קהינדה ובינטו.‏ יום אחד אמרה גברת בשם אוקולי לאחת מחברותיה של בינטו:‏ ”‏הביאי אליי את האישה שמתו לה שני ילדים בו זמנית ושעדיין ממשיכה לדבר עם אנשים על המקרא.‏ אני סקרנית לדעת מניין היא שואבת את הכוח להחזיק מעמד”‏.‏ כאשר הגיעה אליה בינטו אמרה לה גברת אוקולי:‏ ”‏אני רוצה לדעת למה את ממשיכה לדבר על אלוהים אחרי שהוא הרג את הילדים שלך.‏ אלוהים לקח את בתי היחידה,‏ ומאז אין לי שום עניין באלוהים”‏.‏ בינטו הסבירה לה מתוך המקרא מדוע אנשים מתים,‏ ומדוע אנו יכולים להאמין בביטחון מלא שיקירינו יוקמו לתחייה (‏מעשי השליחים כ״ד:‏15;‏ רומים ה׳:‏12‏)‏.‏

לאחר מכן,‏ אמרה גברת אוקולי:‏ ”‏תמיד חשבתי שאלוהים אחראי למותם של אנשים.‏ עכשיו אני יודעת את האמת”‏.‏ היא החליטה ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־​יהוה כדי לקבל תמונה מלאה יותר על הבטחותיו של אלוהים.‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

‏’‏אני רוצה לעזור אבל לא יודע איך’‏

לנוכח הצער הכבד שחווה המשפחה השכולה,‏ עומדים הידידים אובדי עצות,‏ מפני שהם רוצים לתמוך במשפחה,‏ אבל חוששים שאם יגידו או יעשו את הדבר הלא־​נכון יכאיבו עוד יותר.‏ אם אתה רוצה לעזור אבל לא יודע איך,‏ שים לב לעצות הבאות.‏

❖ אל תתרחק מהאבלים רק משום שאינך יודע מה לומר או מה לעשות.‏ עצם נוכחותך מחזקת את רוחם.‏ האם קשה לך למצוא את המילים הנכונות?‏ די בחיבוק ובמילים כנות,‏ כמו ”‏אני משתתף בצערכם”‏,‏ כדי להראות שאכפת לך מהם.‏ האם אתה חושש שאם תפרוץ בבכי תעציב אותם עוד יותר?‏ המקרא אומר:‏ ”‏בכו עם הבוכים”‏ (‏רומים י״ב:‏15‏)‏.‏ דמעותיך מראות שאתה משתתף בצערם,‏ וזה מנחם אותם.‏

❖ גלה יוזמה.‏ האם אתה יכול להתקין ארוחה קלה עבור המשפחה?‏ להדיח את הכלים שהצטברו?‏ לטפל בסידורים כלשהם?‏ אל תגיד,‏ ”‏תודיעו לי אם אתם זקוקים למשהו”‏.‏ גם אם כוונותיך כנות,‏ הורים שכולים רבים יבינו מכך שאתה עסוק מדי מכדי לעזור.‏ עדיף שתשאל ”‏במה אני יכול לעזור לכם עכשיו?‏”‏ ואז עשה כבקשתם.‏ יחד עם זאת,‏ כבד את פרטיותם,‏ אם בביתם ואם בענייניהם האישיים.‏

❖ אל תאמר ”‏אני יודע איך אתם מרגישים”‏.‏ כל אדם מגיב בצורה שונה למות אדם אהוב.‏ גם אם אתה הורה שכול בעצמך אינך יודע בדיוק איך הם מרגישים.‏

❖ זמן רב יחלוף עד שהחיים יחזרו פחות או יותר למסלולם.‏ המשך לתמוך בהם ככל האפשר.‏ בימי האבל הראשונים זוכים בני המשפחה לתשומת לב רבה,‏ אבל הם זקוקים ליותר מכך.‏ הייה קשוב לצורכיהם גם בשבועות ובחודשים הבאים.‏a

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

מקרים המתועדים במקרא מראים שלישוע הכוח והרצון להקים ילדים לתחייה