מדוע חשוב לבוא לאסיפות?
לפתע פתאום, אחרי 20 שנות נישואין, נטש אותה בעלה. כריסטין מצאה את עצמה בגפה עם שבעה בנים ובת אחת. גילם נע בין 7 ל־18. ”כעת היה עליי להחליט החלטות חשובות בכוחות עצמי”, היא אומרת. ”מכובד האחריות הייתי על סף שבירה ושיוועתי לתמיכה ולהדרכה”. היכן מצאה את העזרה הדרושה?
”אסיפות הקהילה היו כמו חמצן בשבילי ובשביל משפחתי”, מספרת כריסטין. ”באסיפות קיבלנו תמיכה מצד החברים והדרכה מדבר־אלוהים. הנוכחות הקבועה באסיפות עזרה לנו בכל דבר משמעותי בחיי המשפחה”.
ב”זמנים קשים” אלה כולנו מתמודדים עם קשיים שונים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). בדומה לכריסטין, אולי גם אתה רואה באסיפות של עדי־יהוה כמקור חמצן רוחני, כלומר כחלק חיוני בעבודת יהוה. סביר מאוד להניח שחמש אסיפות הקהילה השבועיות מגבירות את אהבתך לאלוהים, מחדדות את תקוותך לעתיד ומעניקות לך הדרכה מקראית בדבר התמודדות עם קשיים.
עם זאת, יש שמתקשים לבוא בקביעות לאסיפות. חלקם מותשים בסוף היום, ומכבידה עליהם המחשבה שצריך להתלבש ולנסוע לאסיפה. יש ששעות העבודה שלהם מתנגשות באופן קבוע עם מועדי האסיפות, וכדי להגיע לכל האסיפות, יהיה עליהם להסתדר עם הכנסה נמוכה יותר או אפילו להסתכן באובדן משרתם. ויש כמה אשר מחמיצים אסיפות משום שלדעתם בילוי זה או אחר מרענן יותר מהתרועעות עם הקהילה.
אם כן, מאילו סיבות טובות חשוב לבוא לאסיפות? כיצד תוכל להפוך את האסיפות לתוכניות המרעננות אותך אישית? כדי להשיב על השאלות, נבחן את הזמנתו הלבבית של ישוע במתי י״א:28–30. הוא אמר: ”בואו אליי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה. קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם, כי עולי נעים וקל משאי” (מתי י״א:28–30).
”בואו אליי”
ישוע אמר: ”בואו אליי”. אחת הדרכים להיענות להזמנה זו היא על־ידי נוכחות סדירה באסיפות. יש לא מעט סיבות טובות להגיע לאסיפות, שכן בנסיבות אחרות אמר ישוע: ”במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם” (מתי י״ח:20).
במאה הראשונה פנה ישוע אישית אל אנשים שונים והזמין אותם ללכת אחריו. בזאת העניק להם הזדמנות ליהנות מחברתו, והיו שנענו ללא דיחוי (מתי ד׳:18–22). אחרים דחו את ההזמנה בשל עניינים חומריים (מרקוס י׳:21, 22; לוקס ט׳:57–62). את ההולכים בעקבותיו חיזק ישוע ואמר: ”לא אתם בחרתם בי, כי אם אני בחרתי בכם” (יוחנן ט״ו:16).
לאחר מותו ותחייתו, חדל ישוע להימצא פיזית עם תלמידיו. אך הוא עדיין היה איתם בכך שהדריך אותם בפעילותם ושם לב כיצד הם מגיבים לעצותיו. לדוגמה, כ־70 שנה לאחר שקם לתחייה, נתן ישוע עצות ודברי עידוד לשבע קהילות באסיה הקטנה. דבריו העידו על מודעות גבוהה למעלות ולחולשות של חברי הקהילות (ההתגלות ב׳:1 עד ג׳:22).
ישוע עדיין עוקב בעניין רב אחרי כל אחד מתלמידיו. הוא מבטיח: ”הנה איתכם אני כל הימים עד סיום הסדר העולמי” (מתי כ״ח:20, ע״ח). אנו חיים כיום בעת הקץ, ועלינו להיענות להזמנה של ישוע וללכת אחריו. הדבר דורש בין היתר נוכחות קבועה באסיפות. ישוע רוצה שנקשיב לו ו’נלמד’ ממנו בעזרת תוכניות לימוד מקראיות ונאומים המבוססים על המקרא, המהווים חלק בלתי נפרד מן האסיפות (אפסים ד׳:20, 21). האם אתה נענה להזמנת ישוע: ”בואו אליי”?
”כל העמלים והעמוסים”
אחת הסיבות החשובות לבוא לאסיפות הקהילה היא כדי להתעודד (עברים י׳:24, 25). אין ספק שרבים מאיתנו ’עמלים ועמוסים’ במובנים שונים. אולי אתה נתון תחת עומס כבד של דאגות אישיות, כמו בעיות בריאות. באסיפות הקהילה אתה יכול לעודד ולהתעודד (רומים א׳:11, 12). למשל, אתה תשמע תשובות והערות בונות מבחינה רוחנית, תקבל תזכורות לגבי תקוותך המקראית, ותחזה באמונתם של אחיך העומדים בנסיונות ובקשיים. כל זה יעזור לך להחזיק מעמד ולראות את בעיותיך בצורה מאוזנת.
הנה דברים שאמרה משיחית הסובלת ממחלה כרונית. ”בגלל המחלה עליי להתאשפז מדי פעם לזמן מה בבית־החולים”, היא מספרת. ”קצת קשה לי לבוא לאסיפות אחרי כל אשפוז, אבל באסיפות אני מרגישה בבית. החום והאהבה מצד האחים והאחיות ממלאים אותי מחדש בשמחה, וההדרכה שאני מקבלת מיהוה ומישוע מעניקה משמעות לחיי”.
”עולי נעים וקל משאי”
שים לב שבפסוקים הנידונים ישוע אמר: ”לימדו ממני”. אדם הלומד מישוע הופך לתלמידו, ולקיחת עולו של ישוע משמעה הקדשה לאלוהים וטבילה (מתי כ״ח:19, 20). כדי להישאר תלמידי ישוע, הכרחי לנכוח באופן סדיר באסיפות. מדוע? כי באסיפות אנו לומדים על ישוע, על תורותיו ועל שיטותיו.
איזה משא רוצה המשיח שנעמיס על שכמנו? זהו המשא שהוא עצמו נושא — הזכות לעשות את רצון אלוהים (יוחנן ד׳:34; ט״ו:8). אומנם יש צורך במאמצים כדי להישמע למצוות אלוהים, אך אין זה משא כבד מדי. הוא אולי ייראה כבד אם ננסה לשאת אותו בכוחנו אנו. אך אם נבקש מאלוהים בתפילה את רוחו וניזון מן המזון הרוחני המוגש באסיפות, ייתן לנו אלוהים ’כוח נשגב’ (קורינתים ב׳. ד׳:7). אם נתכונן לאסיפות ונשתתף בהן, תתחזק אהבתנו ליהוה. כאשר אנו פועלים מתוך אהבה, מצוות אלוהים ”אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3).
בני האדם ככלל מתמודדים עם קשיים שונים כמו בעיות פרנסה, בעיות בריאות ובעיות אישיות. כדי לעמוד בקשיים בהצלחה אין אנו נשענים על חוכמת אדם. אסיפות הקהילה מסייעות לנו ’לא לדאוג’, כי יהוה דואג לכל מחסורנו ועוזר לנו להתמודד עם בעיות (מתי ו׳:25–33). האסיפות הן בהחלט ביטוי של אהבת אלוהים כלפינו.
”עניו אני ונמוך רוח”
היה זה ממנהגו של ישוע ללכת לבתי כנסת בשעה שבאי המקום דנו בדבר־אלוהים. יום אחד נטל לידיו את מגילת ישעיהו וקרא: ”רוח אדני עליי, יען משח אותי לבשר ענווים. שלחני לקרוא לשבויים דרור, ולעיוורים פקח־קוח; לשלֵח רצוצים חופשים, לקרוא שנת רצון ליהוה” (לוקס ד׳:16, 18, 19). עד כמה מרגש היה לשמוע את ישוע מסביר את התגשמות המילים באומרו: ”היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם” (לוקס ד׳:21).
ישוע, ”שר הרועים” העניו, עדיין מפקח על הרעייה הרוחנית של תלמידיו (פטרוס א׳. ה׳:1–4). תחת השגחתו, ממנה ”העבד הנאמן” אחים שונים לרועים בקהילות עדי־יהוה בעולם כולו (מתי כ״ד:45–47; טיטוס א׳:5–9). אחים אלה ’רועים את קהילת אלוהים’ בענווה ומציבים דוגמה טובה בנוכחות קבועה באסיפות. כביטוי להכרת תודה על ’מתנות באדם’ אלו, נְכח באסיפות. כך תעודד את היתר הן בנוכחותך והן בהשתתפותך (מעשי השליחים ט״ו:30–33; כ׳:28; אפסים ד׳:8, 11, 12).
”תמצאו מרגוע לנפשותיכם”
מה תוכל לעשות כדי להפוך את האסיפות למקור רענון אמיתי? אחת הדרכים היא ליישם את עצת ישוע: ”שימו לבכם באיזה אופן אתם שומעים” (לוקס ח׳:18). מי שבאמת רצו ללמוד, הקשיבו קשב רב לישוע. הם ביקשו ממנו להסביר להם את משליו, ותודות לכך, זכו להבנה מעמיקה יותר (מתי י״ג:10–16).
תוכל לנהוג כדוגמת אנשים אלה, שהיו רעבים למזון רוחני, על־ידי כך שתקשיב היטב לנאמר באסיפות (מתי ה׳:3, 6). כדי להישאר ממוקד, נסה לעקוב אחר קו הטיעונים של הנואם. שאל את עצמך שאלות כגון: ’איך אוכל ליישם את המידע הזה בחיי? איך אוכל להשתמש בנאמר כדי לעזור לאחרים? כיצד הייתי מבהיר את הנקודה הנידונה?’ בנוסף לכך, פתח יחד עם הנואם את הפסוקים שאותם הוא קורא לביסוס נקודותיו העיקריות. ככל שתשים לב באיזה אופן אתה שומע, כך יהיו האסיפות מרעננות יותר עבורך.
לאחר האסיפה שוחח עם אחרים על החומר שנידון בה. התמקד בחומר עצמו ובדרכים ליישמו. שיחות בונות הופכות את האסיפות למרעננות ביותר.
אין ספק שיש לנו סיבות רבות לבוא לאסיפות. אחרי שעברת על כל היתרונות שנידונו עד כה, שאל את עצמך, ’כיצד אני נענה להזמנת ישוע: ”בואו אליי”?’
[תמונות בעמוד 11]
האם אני מרשה לפעילויות אחרות להפריע לי לנכוח באסיפות?