‏”‏מתנה גדולה”‏ לפולין

בשישה ביולי 1525 הכריז הדוכס אלברכט מברנדנבורג על הלותרניזם כעל דת המדינה.‏ בעקבות זאת,‏ הפכה דוכסות פרוסיה,‏ שהייתה אז תחת ריבונות ממלכת פולין,‏ למדינה הראשונה באירופה שאימצה רשמית את תורתו של מרטין לותר.‏

אלברכט רצה להפוך את קניגסברג — בירת פרוסיה המזרחית — למרכז תרבותי פרוטסטנטי.‏ הוא הקים בה אוניברסיטה ותרם להדפסת כתבי הדת הלותרניים במספר שפות.‏ בנוסף לכך,‏ בשנת 1544 פסק הדוכס כי העם הפולני השוכן באדמותיו חייב לשמוע חלקים מכתבי־​הקודש מוקראים בשפתם.‏ אלא שעדיין לא היה בנמצא שום תרגום מקרא בפולנית.‏

תרגום ב”‏שפת היומיום”‏

לתיקון המצב,‏ החל אלברכט לחפש אחר אדם שמסוגל יהיה לתרגם לפולנית את כתבי־​הקודש המשיחיים.‏ בסביבות שנת 1550 שכר את שירותיו של יאן סקלוציאן,‏ שהיה סופר,‏ מוכר ספרים ודפס.‏ סקלוציאן היה בוגר אוניברסיטת לייפציג וכבר הספיק לעורר את זעמה של הכנסייה הקתולית בשל הפצת עיקרי הדת הפרוטסטנטיים.‏ למעשה,‏ קודם לכן עבר לקניגסברג כדי לחמוק מהעמדה לדין בגין הפצת תפיסותיו הדתיות.‏

יאן סקלוציאן היה נלהב להוציא תרגום מקרא בפולנית.‏ כשנה בלבד לאחר שהוטלה עליו המשימה,‏ יצאו תחת מכבש הדפוס העותקים הראשונים של ספר הבשורה על־​פי מתי.‏ מהדורה זו כללה פרשנות פרטנית והערות שוליים שימושיות שהציגו נוסחי תרגום חלופיים לקטעים מסוימים.‏ מקץ זמן קצר הביא סקלוציאן לדפוס מהדורה המכילה את כל ארבעת ספרי הבשורה.‏ בתוך שלוש שנים בלבד הדפיס את כתבי־​הקודש המשיחיים במלואם.‏

להפקת תרגום מדויק,‏ נעזר המתרגם בנוסחים יווניים.‏ בנוסף לכך,‏ במבוא למהדורת 1551 נאמר כי המתרגם הסתייע גם בתרגומים לטיניים ו”‏בתרגומים לשפות אחרות”‏.‏ סטניסלב רוספונד,‏ מחבר הספר מחקרים בשפה הפולנית של המאה ה־16 (‏Studies on the Polish Language of the 16th Century)‏, מתאר את התרגום כ”‏פרוזה יפה וקולחת”‏.‏ המתרגם לא כבל את עצמו ל”‏שפה ספרותית”‏,‏ אומר רוספונד,‏ אלא השתדל להשתמש במילים פולניות שהיו ”‏קרובות מאוד לשפת היומיום”‏.‏

אף שהפרויקט בוצע בניצוחו של סקלוציאן,‏ מתברר מן הראיות שלא הוא היה המתרגם.‏ אם כן,‏ מי היה המתרגם המלומד?‏ היה זה סטניסלב מוז׳ינובסקי,‏ שהיה כנראה בשנות ה־20 המוקדמות לחייו כאשר סקלוציאן גייס אותו למלאכה קשה זו.‏

מוז׳ינובסקי נולד בכפר,‏ אך בהגיעו לגיל המתאים שלח אותו אביו אל קניגסברג כדי להתחיל בלימודי יוונית ועברית.‏ אחרי כן,‏ נרשם מוז׳ינובסקי לאוניבריסטת וִיטֶנְבֶּרְג שבגרמניה,‏ ושם ככל הנראה התוודע למרטין לותר.‏ הסטודנט הצעיר האזין להרצאותיו של פיליפ מֶלַנְכְתוֹן,‏ אשר ללא ספק עזר לו לקנות שליטה ביוונית ובעברית.‏ לאחר תקופת לימודים נוספת באיטליה,‏ שב מוז׳ינובסקי לקניגסברג והציע את שירותיו לדוכס אלברכט.‏

‏”‏מוז׳ינובסקי עבד בחריצות וביעילות”‏,‏ כותבת מריה קוסובסקה בספרה המקרא בפולנית (‏The Bible in the Polish Language)‏, ”‏אך הוא לא חיפש את אור הזרקורים,‏ לא חתר למעמד נעלה ולא ביקש ששמו ייכתב בעמוד השער של התרגום”‏.‏ מעניין לציין שצעיר זה כתב על יכולותיו:‏ ”‏אינני יודע אם כתיבתי גרועה יותר בלטינית או בפולנית”‏.‏ למרות היסוסיו,‏ תרם מוז׳ינובסקי תרומה נכבדת לכך שדבר־​אלוהים יעמוד לרשות העם הפולני.‏ עמיתו סקלוציאן תיאר את התרגום שהוציאו תחת ידיהם כ”‏מתנה גדולה”‏ לפולין.‏

מן המתנות הגדולות ביותר

לאחר צאתו של תרגום המקרא הראשון בפולנית,‏ הופקו תרגומים רבים נוספים.‏ בשנת 1994 יצא לאור תרגום עולם חדש של כתבי־​הקודש המשיחיים וב־​1997 תרגום עולם חדש של כתבי־​הקודש בשלמותם בפולנית.‏ המתרגמים,‏ שאינם מחפשים את אור הזרקורים,‏ הקפידו שדבר־​אלוהים לא רק יתורגם במדויק,‏ אלא גם ששפת התרגום תהיה קרובה לשפה המדוברת כיום ולא לזו שהייתה במאה ה־16.‏

המקרא מצוי כיום בשלמותו או בחלקו בכ־​400,‏2 שפות.‏ אם יעלה בידך להשיג תרגום מדויק של דבר־​אלוהים בשפתך,‏ תהיה זו המתנה הגדולה ביותר שתוכל לקבל,‏ מתנה שיהוה אלוהים יעניק לך להדרכתך (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​15–17‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

אנדרטה לזכר סטניסלב מוז׳ינובסקי,‏ מתרגם ”‏הברית החדשה”‏ לפולנית

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

פרק ג׳ של ספר מתי‏,‏ על־פי תרגומו של סטניסלב מוז׳ינובסקי

‏[‏שלמי תודה]‏

Dzięki uprzejmości Towarzystwa Naukowego Płockiego