”מתנה גדולה” לפולין
בשישה ביולי 1525 הכריז הדוכס אלברכט מברנדנבורג על הלותרניזם כעל דת המדינה. בעקבות זאת, הפכה דוכסות פרוסיה, שהייתה אז תחת ריבונות ממלכת פולין, למדינה הראשונה באירופה שאימצה רשמית את תורתו של מרטין לותר.
אלברכט רצה להפוך את קניגסברג — בירת פרוסיה המזרחית — למרכז תרבותי פרוטסטנטי. הוא הקים בה אוניברסיטה ותרם להדפסת כתבי הדת הלותרניים במספר שפות. בנוסף לכך, בשנת 1544 פסק הדוכס כי העם הפולני השוכן באדמותיו חייב לשמוע חלקים מכתבי־הקודש מוקראים בשפתם. אלא שעדיין לא היה בנמצא שום תרגום מקרא בפולנית.
תרגום ב”שפת היומיום”
לתיקון המצב, החל אלברכט לחפש אחר אדם שמסוגל יהיה לתרגם לפולנית את כתבי־הקודש המשיחיים. בסביבות שנת 1550 שכר את שירותיו של יאן סקלוציאן, שהיה סופר, מוכר ספרים ודפס. סקלוציאן היה בוגר אוניברסיטת לייפציג וכבר הספיק לעורר את זעמה של הכנסייה הקתולית בשל הפצת עיקרי הדת הפרוטסטנטיים. למעשה, קודם לכן עבר לקניגסברג כדי לחמוק מהעמדה לדין בגין הפצת תפיסותיו הדתיות.
יאן סקלוציאן היה נלהב להוציא תרגום מקרא בפולנית. כשנה בלבד לאחר שהוטלה עליו המשימה, יצאו תחת מכבש הדפוס העותקים הראשונים של ספר הבשורה על־פי מתי. מהדורה זו כללה פרשנות פרטנית והערות שוליים שימושיות שהציגו נוסחי תרגום חלופיים לקטעים מסוימים. מקץ זמן קצר הביא סקלוציאן לדפוס מהדורה המכילה את כל ארבעת ספרי הבשורה. בתוך שלוש שנים בלבד הדפיס את כתבי־הקודש המשיחיים במלואם.
להפקת תרגום מדויק, נעזר המתרגם בנוסחים יווניים. בנוסף לכך, במבוא למהדורת 1551 נאמר כי המתרגם הסתייע גם בתרגומים לטיניים ו”בתרגומים לשפות אחרות”. סטניסלב רוספונד, מחבר הספר מחקרים בשפה הפולנית של המאה ה־16 (Studies on the Polish Language of the 16th Century), מתאר את התרגום כ”פרוזה יפה וקולחת”. המתרגם לא כבל את עצמו ל”שפה ספרותית”, אומר רוספונד, אלא השתדל להשתמש במילים פולניות שהיו ”קרובות מאוד לשפת היומיום”.
אף שהפרויקט בוצע בניצוחו של סקלוציאן, מתברר מן הראיות שלא הוא היה המתרגם. אם כן, מי היה המתרגם המלומד? היה זה סטניסלב מוז׳ינובסקי, שהיה כנראה בשנות ה־20 המוקדמות לחייו כאשר סקלוציאן גייס אותו למלאכה קשה זו.
מוז׳ינובסקי נולד בכפר, אך בהגיעו לגיל המתאים שלח אותו אביו אל קניגסברג כדי להתחיל בלימודי יוונית ועברית. אחרי כן, נרשם מוז׳ינובסקי לאוניבריסטת וִיטֶנְבֶּרְג שבגרמניה, ושם ככל הנראה התוודע למרטין לותר. הסטודנט הצעיר האזין להרצאותיו של פיליפ מֶלַנְכְתוֹן, אשר ללא ספק עזר לו לקנות שליטה ביוונית ובעברית. לאחר תקופת לימודים נוספת באיטליה, שב מוז׳ינובסקי לקניגסברג והציע את שירותיו לדוכס אלברכט.
”מוז׳ינובסקי עבד בחריצות וביעילות”, כותבת מריה קוסובסקה בספרה המקרא בפולנית (The Bible in the Polish Language), ”אך הוא לא חיפש את אור הזרקורים, לא חתר למעמד נעלה ולא ביקש ששמו ייכתב בעמוד השער של התרגום”. מעניין לציין שצעיר זה כתב על יכולותיו: ”אינני יודע אם כתיבתי גרועה יותר בלטינית או בפולנית”. למרות היסוסיו, תרם מוז׳ינובסקי תרומה נכבדת לכך שדבר־אלוהים יעמוד לרשות העם הפולני. עמיתו סקלוציאן תיאר את התרגום שהוציאו תחת ידיהם כ”מתנה גדולה” לפולין.
מן המתנות הגדולות ביותר
לאחר צאתו של תרגום המקרא הראשון בפולנית, הופקו תרגומים רבים נוספים. בשנת 1994 יצא לאור תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש המשיחיים וב־1997 תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש בשלמותם בפולנית. המתרגמים, שאינם מחפשים את אור הזרקורים, הקפידו שדבר־אלוהים לא רק יתורגם במדויק, אלא גם ששפת התרגום תהיה קרובה לשפה המדוברת כיום ולא לזו שהייתה במאה ה־16.
המקרא מצוי כיום בשלמותו או בחלקו בכ־400,2 שפות. אם יעלה בידך להשיג תרגום מדויק של דבר־אלוהים בשפתך, תהיה זו המתנה הגדולה ביותר שתוכל לקבל, מתנה שיהוה אלוהים יעניק לך להדרכתך (טימותיאוס ב׳. ג׳:15–17).
[תמונה בעמוד 20]
אנדרטה לזכר סטניסלב מוז׳ינובסקי, מתרגם ”הברית החדשה” לפולנית
[תמונה בעמוד 21]
פרק ג׳ של ספר מתי, על־פי תרגומו של סטניסלב מוז׳ינובסקי
[שלמי תודה]
Dzięki uprzejmości Towarzystwa Naukowego Płockiego