‏”‏נכתב להדרכתנו”‏

‏”‏עשות ספרים הרבה אין קץ”‏ (‏קהלת י״ב:‏12‏)‏.‏ שטף דברי הדפוס הזורם כיום מוכיח שהמילים הללו נכונות בימינו כפי שהיו בזמן שנכתבו.‏ אם כן,‏ כיצד יוכל קורא חד הבחנה להחליט מה ראוי לעיונו?‏

רבים,‏ בבואם לשקול אם לקרוא ספר זה או אחר,‏ מעוניינים לקבל מושג מה על המחבר.‏ לעתים,‏ המוציאים לאור מוסיפים פסקה קצרה ובה מפורטים שם עיר הולדתו של המחבר,‏ תאריו האקדמיים ורשימת ספריו הקודמים.‏ גם זהות המחבר חשובה לציבור,‏ כניכר בעובדה שבמאות הקודמות הוציאו סופרות רבות את ספריהן תחת שם בדוי של גבר,‏ כדי שהקוראים לא ישפטו את הספר כיצירה נחותת ערך רק משום שנכתב בידי אישה.‏

למרבה הצער,‏ כפי שהוזכר במאמר הקודם,‏ יש שמתעלמים מהתנ״ך מתוך התפיסה שהאלוהים המתואר בו הוא אל אכזר שהשמיד את אויביו לבלי רחם.‏a הבה נבחן מה באמת נאמר בתנ״ך ובכתבי־​הקודש המשיחיים על מחבר המקרא.‏

קווים לדמותו של המחבר

בתנ״ך אמר אלוהים לעם ישראל:‏ ”‏אני יהוה;‏ לא שניתי”‏ (‏מלאכי ג׳:‏6‏)‏.‏ כעבור 500 שנה בערך כתב יעקב על אודות אלוהים:‏ ”‏כל שינוי וכל צל חילוף אין בו”‏ (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ אם כן,‏ מדוע יש הסבורים כי האל שהתגלה בתנ״ך שונה מהאל של כתבי־​הקודש המשיחיים?‏

התשובה היא שצדדים שונים באישיותו של אלוהים נחשפים בחלקים שונים במקרא.‏ בספר בראשית לבדו נאמר עליו שהוא ’‏נעצב אל לבו’‏,‏ והוא מתואר גם כ”‏קונה [‏בורא]‏ שמיים וארץ”‏ ו”‏שופט כל הארץ”‏ (‏בראשית ו׳:‏6;‏ י״ד:‏22;‏ י״ח:‏25‏)‏.‏ האם תיאורים שונים אלה מתייחסים לאותו אל?‏ אכן כן.‏

נמחיש זאת בעזרת דוגמה:‏ שופט מקומי מוכר על־​ידי מי שנשפטו אצלו בבית המשפט כאוכף חוק חסר פשרות.‏ לעומת זאת,‏ ילדיו רואים בו אב אוהב ונדיב.‏ בעיני חבריו הקרובים הוא נתפס כאיש ידידותי ובעל חוש הומור מפותח.‏ השופט,‏ האב והחבר הם אותו אדם.‏ פשוט הצדדים השונים של אישיותו נחשפים בנסיבות שונות.‏

באותו אופן,‏ התנ״ך מתאר את יהוה כ”‏אל רחום וחנון,‏ ארך אפיים ורב חסד ואמת”‏.‏ יחד עם זאת,‏ נמסר כי ”‏נַקֵה לא יְנַקֶה”‏,‏ כלומר,‏ הוא לא יפטור מעונש (‏שמות ל״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ שני היבטים אלה משקפים את משמעות שם אלוהים.‏ השם ”‏יהוה”‏ משמעו באופן מילולי ”‏גורם להיות”‏.‏ במילים אחרות,‏ אלוהים הופך להיות מה שהוא רואה לנחוץ להיות על מנת לקיים את הבטחותיו (‏שמות ג׳:‏​13–15‏)‏.‏ אך הוא נשאר אותו אל.‏ ישוע אמר:‏ ”‏יהוה אלוהינו יהוה אחד”‏ (‏מרקוס י״ב:‏29‏)‏.‏

האם התנ״ך הוחלף בספר אחר?‏

אין זה נדיר כיום שספרי לימוד מתחלפים בעקבות מחקר חדש או עם שינוי הלוך הרוחות.‏ האם הוחלף התנ״ך בכתבי־​הקודש המשיחיים?‏ לא.‏

אילו התכוון ישוע שהספרים המגוללים את שירותו ושכתביהם של תלמידיו יחליפו את התנ״ך,‏ הוא היה בוודאי מבהיר זאת מפורשות.‏ אך בספר לוקס נאמר על ישוע לפני עלייתו השמיימה:‏ ”‏הוא החל ממשה ומכל הנביאים [‏בתנ״ך]‏ וביאר להם [‏לשניים מתלמידיו]‏ את הדברים המכוונים אליו בכל הכתובים”‏.‏ בהמשך נראה ישוע אל שליחיו הנאמנים ואל אחרים.‏ הכתוב מוסיף:‏ ”‏אמר להם:‏ ’‏אלה דבריי אשר דיברתי אליכם בעוד שהייתי עימכם:‏ צריך שיתקיים כל הכתוב עליי בתורת משה ובנביאים ובתהלים’‏”‏ (‏לוקס כ״ד:‏27,‏ 44‏)‏.‏ האם ישוע היה ממשיך בתום שירותו הארצי להסתמך על התנ״ך,‏ אילו הספר הזה היה מיושן בעיניו?‏

לאחר שנוסדה הקהילה המשיחית,‏ הוסיפו תלמידי ישוע להשתמש בתנ״ך.‏ הם הסבו את תשומת הלב לנבואות שטרם התגשמו,‏ לעקרונות מתורת משה הטומנים בחובם לקחים יקרי ערך ולקורות חייהם של משרתי אלוהים קדומים שדוגמתם הטובה מעודדת את המשיחיים לשמור על תומתם (‏מעשי השליחים ב׳:‏​16–21;‏ קורינתים א׳.‏ ט׳:‏9,‏ 10;‏ עברים י״א:‏1 עד י״ב:‏1‏)‏.‏ ‏”‏כל הכתוב”‏,‏ אמר השליח פאולוס,‏ ”‏נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא”‏b (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ כיצד מוכחת יעילותו של התנ״ך בימינו?‏

עצות לחיי היומיום

נדבר על בעיית הדעות הקדומות על רקע הבדלי גזע.‏ בעיר אחת במזרח אירופה אמר בחור אתיופי בן 21:‏ ”‏כדי להגיע לאיזשהו מקום אנחנו חייבים ללכת בקבוצה,‏ כי ככה יש סיכוי שלא יתקפו אותנו”‏.‏ עוד אמר:‏ ”‏אנחנו לא יכולים להיות בחוץ אחרי 6 בערב,‏ בייחוד במטרו.‏ כשאנשים מביטים בנו,‏ הם רואים רק את צבע העור שלנו”‏.‏ האם התנ״ך נוגע בבעיה סבוכה זו?‏

בני ישראל נצטוו:‏ ”‏כי יגור איתך גֵר בארצכם,‏ לא תונו אותו.‏ כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגר איתכם,‏ ואהבת לו כמוך,‏ כי גֵרים הייתם בארץ מצרים”‏ (‏ויקרא י״ט:‏33,‏ 34‏)‏.‏ בעם ישראל הקדום דרש חוק זה להתחשב במהגרים או ב”‏גֵרים”‏,‏ והוא מונצח בתנ״ך.‏ האינך מסכים שהעקרונות הגלומים בחוק זה היו יכולים להיות כיום הבסיס לפתרון בעיית הדעות קדומות על רקע הבדלי גזע?‏

בתנ״ך אין אומנם עצות מפורטות בענייני כספים,‏ אך יש בו הנחיות מעשיות לניהול נבון של כסף.‏ למשל,‏ במשלי כ״ב:‏7 נאמר:‏ ”‏עבד לוֹוה לאיש מלווה”‏,‏ כלומר,‏ הלווה הוא כעבד למלווה.‏ יועצים פיננסיים רבים תמימי דעים כי ביצוע עיסקאות לא־​נבונות באשראי עלול להוביל למפלה כלכלית.‏

בנוסף לכך,‏ הרדיפה אחר עושר בכל מחיר — תופעה שכיחה מאוד בעולם החומרני של ימינו — תוארה בדייקנות בידי שלמה המלך שהיה אחד האנשים העשירים ביותר בהיסטוריה.‏ הוא כתב:‏ ”‏אוהב כסף לא ישׂבע כסף,‏ ומי אוהב בֶּהמון [‏עושר רב]‏ לא תבוּאָה [‏לא ישבע תבואה]‏.‏ גם זה הבל”‏ (‏קהלת ה׳:‏9‏)‏.‏ איזו אזהרה נבונה!‏

תקווה לעתיד

קיים נושא אחד העובר כחוט השני לאורך המקרא כולו:‏ הצדקת ריבונות אלוהים וקידוש שמו באמצעות המלכות שבידי ישוע המשיח (‏דניאל ב׳:‏44;‏ ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏

מתוך התנ״ך אנו מקבלים תמונה מפורטת על החיים שיהיו תחת מלכות אלוהים,‏ ותמונה זו מעניקה לנו נחמה ומקרבת אותנו אל מקור הנחמה,‏ יהוה אלוהים.‏ למשל,‏ הנביא ישעיהו ניבא שישרור שלום בין בעלי החיים לבני האדם:‏ ”‏וגר זאב עם כבש,‏ ונמר עם גדי ירבץ,‏ ועגל וכפיר ומריא יחדיו;‏ ונער קטון נוהג בם”‏ (‏ישעיהו י״א:‏​6–8‏)‏.‏ איזה עתיד נפלא!‏

ומה באשר למי שלא שפר חלקם בחיים בגין דעות קדומות על רקע גזעי או אתני,‏ מחלות קשות או גורמים כלכליים שאינם בשליטתם?‏ התנ״ך מדבר באורח נבואי על המשיח ישוע:‏ ”‏יציל אביון מְשווע,‏ ועני ואין עוזר לו.‏ יחוס על דל ואביון,‏ ונפשות אביונים יושיע”‏ (‏תהלים ע״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏ אלו הן הבטחות רבות תועלת כי הן מאפשרות למאמין בהן להביט אל העתיד בתקווה ובביטחון (‏עברים י״א:‏6‏)‏.‏

לא בכדי כתב השליח פאולוס ברוח הקודש:‏ ‏”‏כל מה שנכתב מקדם,‏ נכתב להדרכתנו,‏ כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים”‏ (‏רומים ט״ו:‏​4‏)‏.‏ כן,‏ התנ״ך מוסיף להיות חלק בלתי נפרד מדבר־​אלוהים,‏ מכתבי־​הקודש,‏ ויש לו ערך רב עבורנו.‏ אנו תקווה שתעשה את המאמץ לרכוש ידע נוסף על מה שבאמת מלמד המקרא כולו,‏ וכך תתקרב ליהוה אלוהים,‏ מחברו (‏תהלים קי״ט:‏111,‏ 112‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

הברית הישנה או התנ״ך?‏

המונח ”‏ברית ישנה”‏ מופיע בקורינתים ב׳.‏ ג׳:‏14‏.‏ המילה ”‏ברית”‏ בפסוק זה מתורגמת מן המילה היוונית דיאתקה.‏ מה פשר המונח ”‏ברית ישנה”‏ בפסוק זה?‏

המילונאי אדוארד רובינסון אמר:‏ ”‏מאחר שהברית הקדומה כלולה בספרי משה,‏ המילה [‏דיאתקה‏]‏ מייצגת את ספר הברית,‏ את כתבי משה,‏ כלומר,‏ את התורה”‏.‏ בקורינתים ב׳.‏ ג׳:‏14 התכוון השליח פאולוס לתורת משה המהווה רק חלק מן התנ״ך.‏

אם כן,‏ מהו המונח המתאים יותר ל־39 ספרי התנ״ך?‏ ישוע המשיח ותלמידיו לא רמזו שספרי התנ״ך מיושנים ושעבר זמנם,‏ אלא כינו אותם ה”‏כתובים”‏ או ”‏כתבי־​הקודש”‏ (‏מתי כ״א:‏42;‏ רומים א׳:‏2‏)‏.‏ לפיכך,‏ על בסיס כינויים אלה שנכתבו ברוח אלוהים,‏ עדי־​יהוה מכנים את הברית הישנה תנ״ך או כתבי־​הקודש העבריים,‏ שכן חלק זה ברובו נכתב במקור בעברית.‏ במקביל,‏ הם מכנים את הברית החדשה כתבי־​הקודש היווניים,‏ שכן חלק זה של המקרא נכתב ביוונית בהשראת אלוהים.‏

‏[‏תמונות בעמוד 4]‏

אדם יכול להיות מוכר כשופט חסר פשרות,‏ כאב אוהב וכידיד

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

ישוע נעזר בתנ״ך לכל אורך שירותו

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

אילו עקרונות מקרא יכולים לעזור לאדם לקבל החלטות נכונות?‏